ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישי שלומוב נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד ה שופטת עמיתה קלרה רג'יניאנו

המערער

ישי שלומוב - התייצב
על ידי עו"ד אילון אורון

נגד

המשיבה
מדינת ישראל
על ידי עו"ד שגיא שגב

פרוטוקול

ב"כ המשיבה:
יש פה טענה יפה ואני לא מקל בה. בית משפט קמא לא קיבל את תעודת החיסיון כראיה, אלא רק כאינדיקציה.
חברי לא חלק על עצם קיומו של מידע מודיעיני. השוטר העיד בפניו על כך שקיבל מידע. הנטל עלינו להוכיח שיש חשד לשוטר בשטח.

ב"כ המערער:
השוטר בשטח לא יכול להעיד עדות שמועה על החשד של קצין המודיעין. הפסיקה היא חד משמעית בנושא.
העבירה הזאת למיטב זכרוני היא היחידה מכל העבירות הפליליות שנושא החשד הוא חלק מיסודות העבירה. בנושא של פרפרזות ותעודת החיסיון עולה בבית המשפט הפלילי אך לא לצורך הוכחת העבירה. אם יש לי מידע על עסקת סמים והמשטרה תופסת את החשודים על חם, אזי הצילומים הם הראיה. במקרה שלנו המדינה צריכה להוכיח חשד, כלומר הנאשם מותר לו לסרב, הסירוב לא מהווה עבירה אם אין חשד. לכן המחשבה של המדינה שהסנגור יבוא ויוכיח שלא היה חשד היא מקור הטעות. המדינה הייתה צריכה להוכיח באופן פוזיטיבי את החשד. מפנה לפסיקות של בית משפט שלום, בית משפט דן בטיב החשד ומחליט שאם החשד לא מצדיק, לדוגמה פסק דין בבאר שבע, החשד היה שהובלתי סמים אבל לא השתמשתי.
התביעה הייתה צריכה להוכיח את החשד. פה עצרו אותו לבדיקה. אם היו רוצים היו צריכים להביא את קצין המודיעין כעד תביעה עם הפרפרזה ואפשר היה לחקור.

ב"כ המשיבה:
מצטט מגזר דין של בית משפט קמא - "בית המשפט אינו עושה כל שימוש ראייתי בתוכן המידע החסוי אלא בעצם קיומו בלבד".
לבית המשפט לא היה כלום כי חברי לא חלק. בית המשפט מתייחס לזה בגזר הדין על כך שחלק מהמידע הוא גלוי. בית משפט קמא קובע שאין מחלוקת על עצם קיומו של המידע ועל המידע באופן מהותי. בית המשפט מנתח את סוג העבירה המחלוקת לגבי החשד הסביר של השוטר המקנה לו את הסמכות לדרשו בדיקת שתן. קיומו של מידע מודיעיני אודות מידע מודיעני. בית המשפט קמא עונה על שאלה זו בחיוב. בית המשפט תומך בידו בפסיקה בעמ"ת ירושלים 30596-08-10 לפיו מידע מודיעיני אכן יכול לבסס חשד כלפי אדם שהמידע גובר בו והמידע שהמשיב סרב לתת דגימה לבקשת השוטרים הקימה בסיס להגשת כתב אישום נגדו.
בא כוח המערער לא חלק על קיומו של המידע ולא על הבחינה המהותית. לא הגיש עתירה לגילוי ראיה. לא הייתה מחלוקת על כך שהמידע המודיעיני לא מעלה חשד.
המשיבה תטען כי מידע מודיעני אשר נוגע באופן ספציפי למערער עצמו אכן מקים חשד סביר. אם ייקבע שלא כך נטען כי נושא האיסוף המודיעיני ירוקן מתוכן. מדוע שהמשטרה תאסוף מידע שלא מקנה אלה את האפשרות לחקור. המידע המודיעיני לא מוכיח את העבירה, הוא כלי חקירתי, הוא הרבה מהמקרים הבסיס לחקירה פלילית. לאור האמור לטעמנו לא נפלה שגגה תחת ידו של בית המשפט קמא.
אשר לעונש שהוטל על המערער, בנסיבות העניין, חומר העבירה, העבירה אשר פעמים רבות העונש רק עליה הוא מאסר בפועל. להוסיף נהיגה בשכרות, עברו הפלילי של המערער, בין היתר הורשע בעבירות סמים, זמן קצר לאחר האירוע נשוא הערעור, למדנו על העדר מורה מפני החוק, נראה כי העונש שהושת על המערער סביר ומקל. לא מצדיק ערכאת ערעור.

פסק דין
אני מחליטה לקבל את הערעור ולזכות את הנאשם מהעבירה של נהיגה בשכרות.
נימוקי פסק הדין יינתנו תוך 30 יום.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

קלרה רג'יניאנו , שופטת עמיתה

ב"כ המערער:
בישיבת ההקראה הנאשם הודה בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה וכפר בעבירה של נהיגה בשכרות. בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ודחה לשמיעת הוכחות בעבירה השנייה. משזיכה בית המשפט את המערער עם העבירה של נהיגה בשכרות, אני מבקש לטעון לעניין העונש.
העונש שקיבל סה"כ הוא 30 חודשי פסילה (עכשיו הוא בפסילה מיום 21.6.15).
לגבי עניין הרישיון, בית המשפט מקבל עובדתית את הטענה שהיה לו רישיון זר, מגיש לבית המשפט פסק דין שמי שנוהג עם רישיון נהיגה זר אין המדובר בעבירה מהותית אלא טכנית. מדובר במי שיודע לנהוג, לא אחז ברישיון. מדובר ברישיון קנדי.
למעלה מ-9 חודשים, אבקש להסתפק.

ב"כ המשיבה:
מתנגד להתערב בעונש הפסילה. לגבי שני הרכיבים האחרים, משאיר לשיקול דעת בית המשפט.


החלטה

הנאשם נתן את הדין בבית משפט קמא לאחר שהורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה בשכרות.
מטעמים השמורים עמו בית משפט קמא נתן שתי הכרעות דין, כאשר כל אחת מהן מתייחסת לעבירה אחת.
המערער ערער לבית משפט זה על הרשעתו בעבירה של שכרות ולחילופין על חומרת העונש.
לאחר שבית משפט זה שמע את הטיעונים לגבי ההרשעה בעבירה של שכרות, זוכה המערער מעבירה זו ולמעשה נותרה על כנה העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה.
העונש שנגזר בבית משפט קמא בגין שתי העבירות היה של 30 חודשי פסילה, קנס על סך 2,000 ₪ וחודש מאסר בפועל שביצועו עוכב.
לאחר שזוכה המערער מעבירה של נהיגה בשכרות, מבקש בא כוח המערער להתערב - בעונשו של הנאשם, נטען כי המערער מחזיק ברישיון נהיגה זר ולא כמי שלא מורשה, לפיכך העבירה שעבר היא עבירה טכנית.
בא כוח המערער הביא לידיעתי כי המערער פסול מלנהוג מאז 21.6.2015, דהיינו כ-9 חודשים.
בנסיבות אלה, הוא מבקש להסתפק בעונש פסילה זה ולהתערב בעניין הקנס ולבטל את המאסר בפועל.

בא כוח המשיבה מתנגד להקלה ולהסתפק בעונש הפסילה עד היום, לגבי יתר הרכיבים משאיר לשיקול דעת בית המשפט.

תאמר האמת כי לא ירדתי לסוף דעתו של בא כוח המשיבה מדוע התנגד לבקשה להסתפק בעונש הפסילה שריצה המערער עד כה, כאשר זוכה למעשה מעבירה עיקרית של נהיגה בשכרות שעונש הפסילה המינימום הקבוע לצידה הוא של 24 חודשי פסילה.
המערער היה מורשה לנהיגה, החזיק ברישיון נהיגה זר והעובדה שנהג בארץ ללא רישיון נהיגה היא יותר עבירה טכנית.

לאחר ששמעתי טיעונים, אני מחליטה להתערב בעונש כדלקמן:

  1. עונש הפסילה יועמד על 9 חודשים ומניינה מיום 21.6.2015.
  2. המאסר בפועל יבוטל.
  3. אני מעמידה את הקנס על סך 500 ₪.

סכום שהמערער הפקיד ביתר יוחזר לו.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

קלרה רג'יניאנו , שופטת עמיתה


מעורבים
תובע: ישי שלומוב
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: