ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד נימר :

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

סדיק נימר (אסיר)

הנאשם


נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד ניר עמלי
מטעם הנאשם: הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד סלים כנאענה אברהים

פרוטוקול

התובע טוען לעונש: הנאשם הורשע ביום 13.3.16 בבית משפט המחוזי בנצרת בתיק 37580-04-15 בביצוע עבירה של שוד בנסיבות מחמירות, ונדון שם ל- 42 חודשי מאסר, מאסר על תנאי. אציין כי רוב תקופת מעצרו בתיק הזה ועד היום קוזזה בגזר דינו של בית משפט המחוזי, דהיינו מיום מעצרו 3.4.15. מגיש את כתב האישום בתיק בו הורשע הנאשם בבית המשפט המחוזי.
כמו כן אבקש להגיש תסקיר שהתקבל בבית המשפט המחוזי בעניינו של הנאשם כראייה לעונש.

כתב האישום המתוקן וגזר הדין מתיק 37580-04-15 התקבל וסומן ת/1.
תסקיר שירות המבחן מתיק 37580-04-15 התקבל וסומן ת/2.

הנאשם שבפנינו הודה והורשע בכתב אישום מתוקן, המייחס לו 6 אישומים של עבירה של התפרצות לבית מגורים וגניבה. מפנה לכתב האישום החמור, הארוך והמפורט בעניין זה.
באשר למתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם, הרי שלפי סעיף 40יג(ב), על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם לכל עבירה בה הורשע הנאשם. במקרה דנן פגע הנאשם בערכים המוגנים של שמירת קניינו של הפרט, זכות אשר זכתה להימנות במפורש כזכות חוקתית מוגנת תחת כנפי חוק יסוד: "כבוד האדם וחירותו" על החומרה וההשלכות הנובעות מהתפרצות למקום מגורים, עמד בית המשפט העליון בין היתר בע"פ 7453/08 מדינת ישראל נ' אואזנה (מצטט).
עוד נאמר : "הגדרות של עבירות אלו כעבירות רכוש נותנת תחושה מצמצמת וקונוטציה שגויה של הסובבים באשר מהות העבירות שהתבצעו הפוגעות במהות... "ביתו של האדם – מבצרו"... ".
מפנה לע"פ 1708/08 לוי נ' מ"י, שם עומד בית המשפט העליון על הדרישה בהחמרת עונשם של עבריינים הפורצים לבתיהם של אזרחים תמימים.
מידת הפגיעה בערך המוגן הינה משמעותית ביותר.
במסגרת השיקולים בקביעת מתחם העונש ההולם על בית המשפט הנכבד להיתן דעתו לכך, כי תופעת ההתפרצויות והגניבות מדירות מגורים גורמות, מעבר לנזק הכלכלי, לפגיעה בפרטיותם של הדיירים ולאבדן ביטחונם האישי בביתם פנימה.
מדובר בעבירות קלות יחסית לביצוע וקשות ללכידה וממילא רב הפיתוי לעברן ומכך נוצר הצורך לענישה מרתיעה שתהפוך אותן לבלתי כדאיות.
הצורך להרתיע מתפרצים וגנבים שמלאכתם קלה ושסיכויי תפיסתם קשים דרך בכלל מתגבר לאור הנזק המצטבר שהפריצות והגניבות גורמות לכלל הציבור ובהתחשב במשאבים שמשקיעה המדינה כדי להתגבר על תופעה זו.
האזרח זכאי להגנה על רכושו ועל נפשו מכל פורץ, משיג גבול ופורע חוק. הגיעה השעה להילחם בעבירות רכוש מלחמת חורמה על מנת לעקור נגע זה משורשו ולהרתיע עבריינים בכוח, זאת באמצעות ענישה מרתיעה, מכאיבה והולמת. מפנה בעניין זה לרע"פ 3063/11 כהן נ' מ"י.
מדובר במגיפה של ממש שהדרך היחידה להדבירה הינה על ידי נקיטת ענישה מרתיעה וזאת בדמות השתת מאסרים ממושכים מאחורי סורג ובריח.
נוכח כל האמור, המאשימה תבקש כי בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם במקרה דנא למאסר בפועל לתקופה של בין 12 חודשי מאסר ל-36 חודשי מאסר, מאסר על תנאי מרתיע למשך חודשים רבים, קנס כספי גבוה בסך עשרות אלפי שקלים ופיצוי כספי דומה לקורבנות העבירה.
לעניין הפסיקה הנוהגת מפנה לע"פ 56652-11-12 פבלוב נ' מ"י, שם נקבע מתחם של התפרצות בודדת לדירה בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל, כך גם בת"פ 12605-05-12 מ"י נ' אלג'עברי.
מפנה לת"פ 17149-04-12 מ"י נ' עבד, שם נקבע מתחם בעבירה זהה של בין 12 ל-30 חודשי מאסר בפועל. כך גם בפסיקה רבה שבאה אחריה.
מפנה ל-ע"פ 748-03-14 של בית המשפט המחוזי בנצרת, שם נדון הנאשם ל-42 חודשי מאסר בפועל.
מפנה ל-רע"פ 1600/15 בועזיז נ' מ"י, שם אישר בית המשפט העליון את העונש שהושת על הנאשם בן 22 חודשי מאסר בפוע זאת בגין ביצוע עבירה בודדת של התפרצות לדירה וגניבה.
מפנה לרע"פ 4352/13 פלוני נ' מ"י, גם שם נדון הנאשם ל-24 חודשי מאסר בפועל על ביצוע עבירה של התפרצות לדירה, התפרצות בודדת, שלא כמו במקרה שלפנינו.
במקרה שבפנינו מדובר במי שביצע את העבירות המיוחסות לו יחד עם אחרים, הוא הרוח החיה מאחורי ביצוע המעשים. עובר למתואר בכתב האישום עבד הנאשם במתחם הצימרים של קיבוץ חוקוק וכחודשיים עובר למועד הרלבנטי לכתב האישום פוטר הנאשם מעבודתו. הנאשם ידע בדיוק היכן נמצאים החדרים, מהם סידורי האבטחה במקום, איך מגיעים למקום.
אציין כי האירוע התרחש בערב חג הפסח, שהנאשם יודע שביום מקודש זה יוצאים האורחים מחדריהם והולכים לתפילת החג ולסדר פסח משותף, ניצל את ההזדמנות בה יצאו האורחים מאותם חדרים בנסיבות שתיארתי והתפרץ ל-6 חדרים במקום, זה אחר זה, כאשר מכל חדר הוא גונב מכל הבא ליד. הוא פוגע ברכושם ובפרטיותם של האורחים במקום.
נבקש כי בית המשפט יקבע מתחם עונש הולם, כפי שהציעה המאשימה, על כל מקרה ומקרה בנפרד, בתוך מתחם העונש ההולם, בהתחשב בחלקו המשמעותי ובנסיבות שפרטתי ובהרשעתו של הנאשם בעבירת שוד אך לפני מספר ימים, עבירה אשר לפי כתב האישום שם ביצע הנאשם בטרם ביצע את העבירות שבפנינו, ולמעשה רק ראייה פורנזית שהתגלתה תוך כדי מעצרו בתיק שלפנינו הביאה להתפתחות בחקירה בתיק שם ובסופו של יום להרשעתו בתיק שם.
לשאלת בית המשפט, אנו סבורים כי נוכח הנסיבות, מאחר ומדובר בפריצה למספר חדרים תוך ניצול הזדמנות והפגיעה שהנאשם גרם, מדובר באירועים נפרדים ויש לגזור לכל אירוע עונש נפרד.
לשאלת בית המשפט, עניינם של השותפים המצויינים בכתב האישום המתוקן טרם הסתיים. הם הודו בכתבי אישום אשר תוקנו משמעותית ונשלחו לקבלת תסקיר והם אינם עצורים.
אשר על כן תעתור המאשימה להשית על הנאשם את העונש הגבוה במתחם אותו הציעה המאשימה לכל מקרה ומקרה בנפרד, מאסר על תנאי מרתיע, קנס כספי בסך עשרות אלפי שקלים ופיצוי כספי לקורבנות בסך עשרות אלפי שקלים.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:
אתחיל דווקא ממתחם העונש שביקש חברי לקבוע, הוא הפנה לע"פ 748-03-14. מספיק להסתכל על השורה התחתונה של אותו פסק דין (מצטט) שם מדובר בעונשי מאסר מותנים.
אמירה של עונשי מאסר מותנים זה אומר דבר אחד, שם לא מדובר במקרה דומה למקרה שלנו. שם מדובר בהפעלת מאסרים מותנים, שם זה אומר שלנאשם שם יש עבר פלילי מכביד הכולל מאסרים מתונים, לא כמו במקרה שלנו שהנאשם הינו נעדר עבר פלילי בעת ביצוע העבירות לא היו לו הרשעות קודמות.

חברי טען שהנאשם הוא הרוח החיה והוא הדומיננטי באישומים המיוחסים לו. לפי עובדות כתב האישום, בסעיף 4 לעובדות כתב האישום המתוקן, החלק הכללי, סמוך לשעה 18:00 הסיע השותף, הוא זה שהסיע ברכבו את מוחמד ואת הנאשם. זאת אומרת לפחות חלקו של פתחי יותר גדול מחלקו של הנאשם, לאור כך שבכל האישומים המיוחסים להם חלקם שווה ולא שונה זה מזה, באישום הראשון, השלישי, הרביעי, החמישי וגם השישי.
דבר נוסף, היוזמה הייתה של השותפים. אמנם לפי מה שטען חברי הנאשם פוטר מעבודתו באותו קיבוץ, אך ההתפרצות באה על רקע כך שהבעלים של אותם חדרים הביאו למעצרם של פתחי ומוחמד, השותפים של הנאשם, לאור כך שהם שהו בחדרים והיו תחת השפעת אלכוהול וסמים, הבעלים הזמין את המשטרה והם נעצרו. האירוע בא כנקמה על מעצרם.
לבוא ולהגיד שחלקו של הנאשם דומיננטי ביותר אני לא חושב שזה נכון.
נעשה עוול לנאשם שהוא נעצר עד תום ההליכים בתיק זה, כאשר שני שותפיו שוחררו, מפנה להחלטת כבוד השופט מישורי מיום 10.6.15. לאור כך שהוא נעצר עד תום ההליכים בתיק זה, הוא נעצר גם בתיק של בית המשפט המחוזי.
במצב רגיל אם הנאשם היה משתחרר, ספק אם בית המשפט בגין עבירות כאלו היה מחזיר אותו מאחורי סורג ובריח. יש הרבה נסיבות אחרות, תסקירים תיקונים בכתב האישום, כפי שנעשה לשותפים, הרי השותפים מושכים את הזמן, הם משוחררים, עד שהמדינה מתייאשת ועושה להם הנחות בדמות תיקון בכתב האישום בעבירה של סיוע.
לכן, נוסף על העונש שהוא קיבל שהוא במעצר עד תום ההליכים, המדינה עושה איפה ואיפה ולא נוהגת באותה חומרה כלפי אחרים כפי שנהגה כלפיו.
הנאשם עצור בגין תיק זה מיום 3.4.15, כלומר מלפני שנה כמעט הוא מאחורי סורג ובריח, אני יודע שבית המשפט המחוזי ניכה את ימי המעצר מיום 3.4.15, אך הוא לא נעצר בגין התיק במחוזי ביום זה. עצם העובדה שהיה עצור בשני תיקים ביחד זה מקשה עליו עוד יותר.
שהייה במעצר הרבה יותר קשה מאשר בשהייה במאסר בפועל. במאסר בפועל יש את החופשיות יותר מאשר במעצר רגיל, יש חופשים ותנאים אותם לא מקבל בזמן שהוא במעצר.
האירועים שהתרחשו, או העבירות שמיוחסות לנאשם בכתב האישום, לפי כל הדעות וגם לפי פסיקתו של בית המשפט העליון מדובר באירוע אחד. נכון שמדובר ב-6 פעמים בהן הנאשם יחד עם אחרים התפרצו לחדרים וגנבו, אך מדובר באירוע אחד. מפנה להלכת ג'אבר.
המקרה שלנו דומה למקרים בהם נקבע כי מדובר באירוע אחד ולא במספר אירועים.
לנאשם מגיעה הנחה בעונש שבית המשפט אמור לתת לו. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה אפשר להגיד, לא נשמע ולו עד אחד. העניין של הודאה באשמה זה לא עניין פורמאלי בלבד. נכון שהוא מודה באשמה וצריך לקבל עונש, אך נאשם שבא לבית המשפט ומודה באשמתו ומתחרט על מעשיו מגיעה לו הנחה, כי הוא בעצם המעשה הזה הוא מתיר את הזמן לבית המשפט לשמוע את התיקים שהוא צריך לשמוע. לא כל תיק צריך לשמוע. בית המשפט לא צריך לשמוע תיק כזה והנאשם בהודאתו חסך זמן שיפוטי יקר.
אחרי שבתי המשפט קבעו שנאשם שמודה ומתחרט על מעשיו מקבל מעין בונוס בדמות הקלה בעונש, זה נותן תמריץ לנאשמים לבוא לבית המשפט ולקבל אחריות על מעשיהם, לא רק בגלל הבונוס, אלא מאחר ובתי משפט נוטים להקל בעונש על מי שלקח אחריות על מעשיו.
יש פסיקה עניפה שמקלה בענישה. מפנה למספר פסקי דין.
ת"פ 19161-02-11 מ"י נ' עיסא, הורשע הנאשם בעבירות של התפרצות לרכב וגניבה, החזקת נכס שהושג בפשע והחזקת מכשירי פריצה, הנאשם התפרץ למוסך.
חברי ציין את העובדה שמדובר בחג הפסח והדיירים לא היו בחדריהם, מדובר בנסיבה לקולא, לא מדובר בבתיהם של הקורבנות.
בתיק אליו הפניתי נדון הנאשם ל-6 חודשי עבודות שירות ועונשים נלווים.
מפנה לת"פ 56329-10-13, שם הורשע הנאשם בכניסה לבית מגורים בכוונה לבצע גניבה, בשל הרשעות קודמות בתחום הסמים נדון ל-6 חודשי עבודות שירות.
מתחם הענישה בדרך כלל בעבירות מסוג העבירה המיוחסת לנאשם, כאשר בית המשפט יקבע שמדובר באירוע אחד שכלל כמה מעשים, מתחם הענישה מתחיל אפילו ממאסר על תנאי ועד מספר חודשים, מדובר במי שעד לאירוע זה לא הייתה לו הרשעה קודמת ולו אחת.
אבקש שבית המשפט יתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לפי סעיף 40(יא), הפגיעה של העונש בנאשם בשל גילו, מדובר בבחור בגיל צעיר. הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם, נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק.
עצם ההודאה זה לא רק קבלת אחריות זה גם חרטה על מעשיו. הנאשם בא מרקע משפחתי מאוד קשה, אפילו אביו נפטר בזמן שהותו במעצר והנאשם לא יצא להלוויית אביו. גם דודו נפטר והנאשם לא יצא להלוויית דודו.
הנאשם סבל מאוד מהמצב המשפחתי. אביו היה חולה במשך כ-20 שנה, הייתה חסרה לו דמות אב.
בנסיבות אבקש מבית המשפט הנכבד שלא למצות את הדין עם הנאשם, להסתפק בתקופת המעצר שבה שהה הנאשם, גם אם נשפט בתיק אחר וימי המעצר בעצם קוזזו, אבקש שבית המשפט יגזור עליו עונש שיהיה בחופף לעונש שהוא מרצה עכשיו, הרי בית המשפט המחוזי הטיל על הנאשם עונש של 42 חודשי מאסר בפועל.
אבקש שלא להטיל על הנאשם קנס ואף לא פיצוי.
מבחינת פיצוי, כל מי שנפגע מהעבירה שבוצעה על ידי הנאשם ושותפיו, במידה והוא ירצה בכך, יוכל לפנות לבית המשפט בתביעה כספית שבעקבות הרשעתו בתיק הפלילי לא תהיה הרבה הגנה לנאשם, לכן רק עניין הוכחת עלות הפיצוי וגודל הנזק שנגרם למתלוננים יישאר.
אבקש להתחשב בגילו הצעיר, העובדה שהוא מרצה עונש לא קל, בנסיבותיו האישיות.
אבקש להפנות לדברים שנקבעו בבית המשפט העליון בתיק ע"פ 7781/12, פסקאות 56 ו-57 (מצטט) , באשר להשפעת המאסר על מי שזו לו הרשעתו הראשונה.
לכן, מהיכרותי את הנאשם הוא באמת מתחרט על מעשיו, מוכן לרצות את עונשו וישתקם בכוחות עצמו. לא מדובר במי שמכור לסמים או לטיפה המרה וצריך בגינו מסגרת טיפולית.
אבקש שלא להטיל עליו עונש מאסר מעבר למה שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי.
במידה ובית משפט יקבע שעל הנאשם לרצות עונש נוסף, נבקש שיהיה כולו בחופף או חלקית בחופף.

הנאשם טוען לעונש:
אני מצטער על מה שעשיתי. זה לא באשמתי זה בגלל החברים שלי שרצו להתנקם בבעל הבית.

התובע: לשאלת בית משפט, הרכוש נגנב ולא הוחזר.


החלטה

נדחה למתן גזר דין ליום 10.5.16 שעה 10:00.
הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

יריב נבון , שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: נימר
שופט :
עורכי דין: