ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חן חנן גבאי נגד מדינת ישראל :

לפני: כבוד הנשיא אברהם טל – אב"ד
כבוד השופטת ליאורה ברודי
כבוד השופט ד"ר שמואל בורנשטין

המערער:
חן חנן גבאי

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל


נוכחים:
המערער ובא כוחו עו"ד חקלאי
ב"כ המשיבה עו"ד רחל אבישר

פרוטוקול

ב"כ המערער: לאחר ששמענו את דברי בית המשפט הנכבד לפני שבוע, נבקש בלב לא קל לחזור בנו מהערעור. המערער יודע שבית המשפט שקל את הדברים בלב פתוח ונפש חפצה וקרא היטב את נימוקי הערעור, והוא אכן מסכים לחזור בו מהערעור. בהיבט של הכרעת הדין אני מבקש לטעון בקצרה.

המערער: אני טוען שלא עשיתי את המעשים נושא הערעור.

ב"כ המערער: לאור הבקשה של מרשי, אני מבקש לפתוח בנימוקי הערעור לגבי גזר הדין בקצרה, ובהנחה שהערעור על הכרעת הדין יידחה לקחת בחשבון את נימוקי הערעור על גזר הדין.
אכן המערער משולל כל עבר פליל, וכפי שחברתי ראתה שלא קיים נגדו שום תיק פתוח, אירוע נקודתי ביותר.
הקנס והפיצוי טרם שולמו מאחר שאמרתי למערער כי יש עיכוב ביצוע גם לגבי הרכיבים האלה של גזר הדין.
ראשית, אכן כפי שציינה כבוד השופטת ברודי מדובר באירוע נקודתי.
שנית, אני מדגיש שלשיטתה של התביעה מי שהחל בהתלקחות, מי שיזם את האירוע ונהג באלימות זה אחיו הצעיר והקטין של מרשי. במסגרת הסדר הטיעון של בית המשפט ברמלה נמחקה עבירת התקיפה כנגד הקטין, ההיבט הזה אמור להיות נימוק נוסף לקולא.
חשוב לי לומר, התקיפה היא דבר פסול, לעולם תקיפה של עובד ציבור היא דבר פסול, בית המשפט נדרש להגן על עובדי הציבור. יחד עם זאת גם לשיטתה של התביעה וגם ע"פ מה שנקבע ע"י בית משפט קמא מדובר בתקיפה אחת מינורית, הוא משך את חולצתו. כמובן שהאיום הוא איום ונורא ועל כך אין מחלוקת.
מדובר בבית עסק ששייך למשפחה, לאב החולה של צמד האחים, וכאשר הגיע אותו פקח הייתה התלקחות מילולית בין הפקח לאח הצעיר, כאשר בכתב האישום נגד האח הצעיר נטען שהוא תקף בצורה מאוד מינורית את הפקח, העבירה הזו הוסרה והוא הודה באיומים והפרעה לעובד ציבור, זה הסתיים בלא הרשעה ושל"צ.
חשוב לזכור שגם המעשה פסול ככל שיהיה, בוצע בלהט הרגע לאחר שהוא הבחין באחיו נאנק מכאבים ברור לחלוטין שי שכאן פוטנציאל של התלקחות רגשית שכל אחד היה חווה, מבלי להצדיק את ההתנהגות. הוא זוכה לשמחתנו מעבירת ההפרעה לעובד הציבור, כי בית משפט קמא הבין שמבנה האישיות הנורמטיבי שלו כן הכתיב לו להיכנס לעסק ולהעביר את פרטי העסק הקטן לפקחים. מאחר שאימו לכודה בחובות עתק, ממש ככה, אני עברתי על מסמכים וראיתי, חובות עתק לבנקים ומאחר שאביו מיד אציג אישור הוא חולה לב שעבר 12 צנתורים כולל בינואר האחרון, צנתור קשה, נכון להיום הוא מופקד על בית העסק הוא מפרנס את האב שמנוע מלעבוד, הוא דואג לתשלום המשכנתא של בית המשפט 4350 ₪ מידי חודש. האב מתקיים מקצבת נכות, אורח חייו הוא נורמטיבי צנוע. אין פה תסקיר אבל אני יכול להעיד, פקדתי את בית העסק סקרתי את המקום הוא בחור מאוד צנוע, מאוד נעים הליכות אוהבים אותו מאוד בשכונה. כתבתי בנימוקי הערעור שאבי המערער עומד לעבור ניתוח והניתוח עבר, זה המסמך שהגשתי בעקבות הניתוח האחרון, נרשם שם שהוא עבר הרבה ניתוחים וצנתורים בעבר, שיש היסטוריה משפחתית, אביו של האב נפטר בגיל 67. המערער איננו מעשן כבר בינואר הפסיק לעשן בעקבות האירוע האחרון.
בעקבות דברים חשובים וגם בטון מאוד רך, שאמרה כבוד השופטת ברודי למרשי ולאחר שהוא התלחש איתי, הוא מבקש בפה מלא לחזור בו מהערעור על הכרעת הדין, הוא מדגיש את מה שהדגיש בבית משפט קמא, הוא אמר שהוא קלל והתפרץ והוא לוקח אחריות על כך.
אני יודע שהפסיקה בכלל וההלכה של בית המשפט העליון במגוון אירועים דומים מדברת על כך שלכל הפחות כאשר ישנה עבירת אלימות בוודאי כלפי עובד ציבור יש מקום לענישה מוחשית. אני סבור שבמקרה זה יש לחרוג לקולא הן בשל הנסיבות החמורות הן משום היעדר עבר פלילי, בעקבות ההרשעה נמנעה ממנו האפשרות להתקבל למשרה ברשות שדות התעופה. אני מבקש לקבל את הערעור.

ב"כ המשיבה:
כפי שאמר חברי בצדק, החשיבות הרבה בגזר הדין הזה היא העובדה שמדובר בתקיפת עובד ציבור ולסיים את ההליך בלי עונש ממשי הפירוש הוא לא לתת הגנה לעובדי הציבור שבאים לעשות את עבודתם. העבירה שבוצעה היא לא ברף העליון אבל גם העונש שנגזר הוא לא ברף העליון, הוא סביר ומתון. פער הגילאים בין המערער לאחיו הוא משמעותי.

ב"כ המערער:
הנתון האחרון שהצגתי לגבי רשות שדות התעופה, ולגבי הניתוח, אלו נתונים שלא עמדו בפני בית משפט קמא. אני אומר כאן משהו חדש שלא בבחינת הערעור.

ב"כ המשיבה:
רק כדי לסבר את האוזן, הקטין לא הורשע בעבירת תקיפה בסופו של דבר.
מבחינת העונש ההצעה שלי היא לצמצם את התקופה לתקופה מינימלית. אנחנו חושבים שעונש מוחשי עדיף, עונש של עבודות שירות. אני מסכימה לצמצום תקופת המאסר.

ב"כ המערער:
הניתוח שעבר אביו של המערער היה לאחר מתן גזר הדין ע"י בית משפט קמא, כך שהיום המערער הוא המפרנס של המשפחה מעבדותו בעסק. המערער מסכים להגדלת סכום הקנס.


פסק דין
המערער הורשע לאחר הגשת ראיות בתיק פלילי 2239-02-13 (בית משפט השלום ברמלה) באיומים ותקיפת פקח שהגיע לבית העסק שלו, וזאת לאחר שאחיו הקטין של המערער תקף את הפקח ורוסס בגז פלפל.
המערער נדון לשלושה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, לחמישה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לתשלום פיצוי על סך 1,500 ₪ ולתשלום קנס בסך 1000 ₪ או חמישה ימי מאסר בתמורתם.
הערעור מכוון כלפי הכרעת הדין וכלפי גזר הדין.
עיון בטיעוני המערער לגבי הכרעת הדין, בהכרעת הדין, בפרוטוקול הדיון בפני בית משפט קמא ובראיות שהובאו בפניו מעלה כי מדובר בערעור על קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא, שהאמין לפקחים ולא האמין למערער ולאחיו וההלכה הפסוקה היא שערכאת ערעור לא מתערבת בקביעות עובדתיות שנקבעות ע"י ערכאה דיונית בהתבסס על אמון שהיא מייחסת או חוסר אמון שהיא מייחסת לצדדים ולעדיהם (ראה לאחרונה פסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין בערעור פלילי 8265/13 מלכיאל נגד מדינת ישראל, ניתן ביום 29.02.16 סעיף ת"ח לפסק הדין והפסיקה המוזכרת שם).
ב"כ המערער טוען בנימוקי הערעור את טיעוניו לפנינו כי בית משפט קמא החמיר עם המערער בכל הקשור לעונש מאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל עליו לאור נסיבות ביצוע התקיפה והאיומים, לאור העובדה שעבירת התקיפה שיוחסה לאחיו הקטין של המערער נמחקה וננקט כלפיו הליך של אי הרשעה בבית המשפט למעלה.
במהלך הדיון בפנינו הציג ב"כ המערער סיכום אשפוז מטעם המחלקה לניתוחי לב בבית החולים שיבא המתייחס לאביו של המערער שעבר לאחרונה ניתוח לב שמונע ממנו לעבוד בעסק משכך המערער הוא המפרנס של המשפחה.
נאמר מיד כי גזר הדין של בית המשפט קמא היה נכון עם מועד נתינתו ולקח בחשבון מחד את הצורך להגן על עובדי ציבור מפני איומים ותקיפה, כפי שאיים ותקף המערער, גם כאשר מדובר בתקיפה ע"י משיכה בחולצה שאינה מהרף העליון של עבירות האלימות. בית משפט קמא זקף לקולא את העונש את הזמן שחלף מאז האירוע נושא גזר הדין, ואת עברו הנקי של המערער אך מטבע הדברים לא יכול היה לזקוף לזכותו את הצורך שלו לפרנס את משפחתו מהעסק שבו היה האירוע נושא גזר הדין.
רק בשל הנימוק הקשור למצבו הרפואי של אביו של המערער והפועל היוצא מכך כפי שצוין לעיל, אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל על המערער ע"י בית משפט קמא.
אין בביטול עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות משום תקדים למקרים אחרים, לאור הנימוק שגרם לביטולו.
בהסכמת המערער אנו קובעים כי הוא ישלם קנס בסכום כולל של 2,000 ₪ או עשרה ימי מאסר בתמורתם.
הקנס והפיצוי בסכום כולל של 3,500 ₪ ישולמו ב-5 תשלומים רצופים ושווים של 700 ₪ כל אחד החל מיום 01/05/2016 ובכל 1 לחודש עד לפירעון המלא.
לא ישולם אחד התשלומים במועדו, יעברו כל תשלומי הקנס והפיצוי לגבייה ע"י המרכז לגביית קנסות.

ניתנה והודע ה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.

אברהם טל, נשיא
ליאורה ברודי, שופטת
שמואל בורנשטין, שופט


מעורבים
תובע: חן חנן גבאי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: