ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עירית עכו נגד משה הורוביץ :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל זכריה

המאשימה

עירית עכו

נגד

הנאשם
משה הורוביץ


נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד לירז כהן – אלהרר
הנאשם: נוכח

פרוטוקול

עד התביעה, מר גדבאן שאדי מוזהר לומר את האמת ומעיד בחקירה ראשית:
ש. על מה רשמת דו"ח?
ת. הנאשם עמד בנתיב נסיעה, באדום לבן, הפריע לתנועה, חסם נתיב נסיעה וגרם לרכבים לעקוף אותו ולסכן את הרכבים שבאים ממול.
הדו"ח בצירוף תמונות הוגש וסומן ת/1.
ש. אני מציגה לך את הבקש שהגיש הנאשם.
ת. כן הוא טען לאכיפה סובייקטיבית.
בקשה לביטול ומזכר הוגשו וסומנו ת/2.
ש. נרשמו בעבר דוחות נוספים במקום?
ת. כן. נרשמו דוחות על ידי באותו מקום .
אסופה של דוחות שנרשמו על ידי העד גדבאן שאדי ברח' ז'בוטינסקי באותו מקום ובאותה תקופה הוגשה וסומנה ת/3.

לנאשם בחקירה נגדית:
ש. אני מציג לך תמונות של רח' ז'בוטינסקי מס' 5 בעכו. אני אומר לך שזה מול המקום שבוצעה העבירה ולא ליד. מה אתה אומר על זה?
ת. אני רשמתי ליד אז זה ליד.
ש. כמה זמן אתה רושם דוחות באותו מקום?
ת. כל הזמן.
ש. במשך כמה שנים?
ת. כל עוד שאני בעבודה ובתפקיד אני עובר שם ועושה דוחות. אני בתפקיד 7 שנים.
ש. מתי צבעו באדום לבן?
ת. זה צבוע מזמן ויש גם תמרור בתחילת הרחוב וזה גם נתיב נסיעה. תשאל את העיריה ולא אותי. אני לא עובד בשפע.
ש. מתי הציבו את התמרור המדובר?
ת. לא יודע.
ש. אתה עובד שם יום יום ונותן דוחות ואתה לא יודע מתי הציבו את התמרור?
ת. לא יודע.

ב"כ המאשימה:
אלה עדיי.

הנאשם:
אני מבקש להעלות טענה של אין להשיב לאשמה.
לפי כתב האישום העבירה בוצעה ליד רח' ז'בוטינסקי 5. ליד רח' ז'בוטינסקי יש כחול לבן ויש מפרץ חניה. לכן לא יכול להיות שחניתי ליד רח' ז'בוטינסקי 5 ולא הפרעתי לתנועה.

ב"כ המאשימה:
הוגש כתב אישום על פי סעיף ג' 1 לחוק העזר לעכו שמדבר על הפרעה לתנועה. זה הדו"ח וזה כתב האישום אין נפקא מינה אם מסומן אדום לבן על שפת המדרכה ואם לאו. הרי בכל פינת רחוב או קטע כביש יש חובה לסמן אדום לבן 12 מ' לפני או אחרי כך שאת שאר אבן המדרכה אין חובה לסמן והיא יכולה להישאר אפורה.
אני לא רואה כזה הבדל בין "ליד" לבין "מול". גם מול זה ליד.


החלטה

לאחר ששמעתי את טענת הנאשם לפיה אין להשיב לאשמה, אני דוחה אותה.
הפירוט המתייחס מצד הנאשם לעובדות כתב האישום אינו כזה המצדיק ביטול כתב האישום כבר בשלב זה ויש טעם בטענות ב"כ המאשימה באשר לנושא זיהוי מקום העבירה ככזה שיש בו כדי להעמיד את הנאשם על אשמתו ולא לגרום לאי בהירות כלשהיא בהיבט זה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

הנאשם ישיב לאשמה.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

אביגיל זכריה , שופטת

הנאשם מוזהר לומר את האמת ומעיד:
אני הגעתי לעכו, חיפשתי מקום חניה. היו מקומות חניה פנויים לא רק כחול לבן אלא גם אחרים בסביבה והגעתי לרח' ז'בוטינסקי כאשר זה רחוב רחב מאוד שאפילו מאפשר להחנות משני צדדיו מבלי ליצור הפרעה לתנועה. כשחניתי על פי התמונה שהגישה התובעת לא היה החניתי על אדום לבן כי לא היה בזמנו שם אדום לבן. אני מציג תמונה של הרכב שלי חונה מול ז'בוטינסקי 5 ולא ליד. מציג תמונה של רכב שחנה לפניי ומפריע לתנועה יותר ממני.
אני מציג תמונה שהוצאתי מגוגל, זו תמונה כפי שהיה הרחוב משנת 2011.

ב"כ המאשימה:
מתנגדת להגשת התמונה באמצעות הנאשם. הנאשם לא יכול להגיש את התמונה על פי כללי הראיות.

הנאשם:
חברת גוגל היא גורם אובייקטיבי בלתי תלוי. הם עוסקים בצילום רחובות של ערים. אין לו אינטרס לצבוע את רחובות עכו.


החלטה

אני מקבלת את ההתנגדות. לא ניתן להגיש את התמונה על פי כללי הראיות באמצעות הנאשם.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

אביגיל זכריה , שופטת

הנאשם ממשיך בעדותו:
המדרכה לא היתה צבועה. גם לפי תמונת התביעה אין שום תמרור בתחילת הרחוב בזמן שהרכב מצולם מול 5.
לאחר ששכתבתי לעיריית עכו וביקשתי לבטל את הדו"ח לפתע פתאום מופיעים תמרורים והמדרכה נצבעת באדום לבן. צילמתי את זה ביום שיצאתי מפה ב- 11/10/15. פתאום משום מקום אני יכול להעיד מידיעתי האישית שמשנת 2011 אין שם אדום לבן, האבנים של שפת המדרכה הרוסות, אין תמרור, אין צבע אדום אבל לפתע פתאום ב- 11/10/15 הכל צבוע והוצב תמרור.
הם שמים מלכודת לאנשים שמגיעים מחוץ לעיר. אני טוען שאין הפרעה לתנועה. אם היתה הפרעה לתנועה היה שם תמרור ואדום לבן כמו שיש היום. זה לא שהאוטו שלי חנה באמצע כביש חיפה תל אביב.
אם עיריית עכו היתה סבורה שיש הפרעה לתנועה היא היתה צריכה לצבוע את המדרכה באדום לבן לפני שכתבתי לה מכתב. משום מה בער לעירייה אחרי המכתב שלי לצבוע את המדרכה באדום לבן.
אני מציג תמונה של רכב שפע שזו מחלקה של העירייה שחונה ברח' זבוטינסקי מול מס' 5 על הקו האדום כאשר התמרור כבר הוצב במקום.
אני משוכנע שבאף אחד מהדוחות שהתובעת הציגה היא לא תמצא דו"ח על רכב העירייה.

בחקירה נגדית :
ש. אני מציגה לך את התמונה שצורפה לדו"ח. האם זה הרכב שלך?
ת. כן.
ש. מציגה לך עוד תמונה. האם זה הרכב שלך?
ת. כן.
ש. אתה רואה שיש רכב לבן שמנסה לעקוף?
ת. הוא יוצא מהחניה.
ש. היית ליד הרכב בזמן מתן הדו"ח?
ת. לא הייתי ליד הרכב. אני משער לפי התמונה שהוא יוצא מחניה.
ש. טענת טענות על אדום לבן, על הצבת תמרור. אתה מבין את כתב האישום שהוגש על הפרעה תנועה?
ת. כן. כתב האישום הוא שקרי והצבת התמרור וצביעת המדרכה באדום לבן מוכיחים זאת כי אילו באמת היתה הפרעה לתנועה הם היו צריכים לצבוע לפני שביצעתי את העבירה ובכך הטעתה אותי.
ש. טענת שהעירייה מחויבת להציב תמרור או לסמן אדום לבן. מה הסמכות החוקית שלך לטעון זאת? יש לך הסמכה ממשרד התחבורה?
ת. לפקח יש? אין לי הסמכה.

הנאשם:
אלה עדיי.

ב"כ המאשימה מסכמת:
הנאשם החנה את רכבו בתוך נתיב נסיעה תוך הפרעה לתנועת כלי הרכב. הדו"ח שנרשם הוא הפרעה לתנועה וכך גם כתב האישום שהוגש נגד הנאשם. בהתאם לתקנות התעבורה ובהתאם לחוק העזר לעכו סעיף החיקוק המפורט בכתב האישום כאשר מדובר בביצוע עבירה שלה פרעה לתנועה, הרי שמן הדין אין חובה לסמן את המקום בין הצבת תמרור ובין על ידי צבע של תמרור כגון אדום לבן וכיוצ"ב. כך גם במקרה שבפנינו. הנאשם העמיד את הרכב תוך ביצוע עבירה . הנאשם הגיש בקשה לביטול הדו"ח שהוגשה לביהמ"ש בה טען בין היתר כי בוצעה נגדו אכיפה סלקטיבית וכיום הוגשו באמצעות הפקח דוחות נוספים של הפקח הספציפי שהעיד היום, דוחות על אותו מקום בו העמיד הנאשם את הרכב שנרשם להם דו"ח הפרעה לתנועה. הנאשם העלה טענות לגבי מיקום הרכב אם זה ליד או ממול אם כי האדם הפשוט וההדיוט יכול להתייחס לכך שמדובר בסמיכות אם זה ליד או ממול כהגדרתו הרי שמדובר באותו דבר כאשר הנאשם העיד והצהיר בדוכן העדים שזה הרכב שלו.

הנאשם מסכם:
הגשה רשלנית של כתב אישום שלא מדייק בעובדות.
המקום הזה בז'בוטינסקי מול 5 שימש את מחלקת החניה של העירייה כמלכודת כדי להעשיר את קופתה שלא כדין. דברי נסמכים על כך שסוף סוף הגיע מכתב כזה אל עיריית עכו הם מיהרו לסמן מהר שם פסים אדומים לבנים בוהקים ולהציב שלט. לבנות כזו מלכודת ברחוב רחב בו חונות מכוניות משני הצדדים גם של אנשים שגרים בסמיכות ולדאוג לרשום דוחות רק למכוניות שלא שייכות לעיריית עכו זה אומר אכיפה בררנית אול פחות לא שוויונית כפי שהוכח בפני ביהמ"ש. הצגתי תמונה של מחלקת שפע של העירייה שחונה שם. העירייה נוהגת בצורה מסוימת כלפי עובדיה. היא בעצמה מזלזלת בשלטים ובפסים האדומים לבנים שהיא מציבה בטענה שזה מהווה הפרעה לתנועה וכשמגיע אדם תם לב כשאין סימונים והכביש רחב ולא מפריע לתנועה אז היא נוהגת אחרת.

ב"כ המאשימה ברשות ביהמ"ש:
לעניין התמונה שהוגשה על ידי הנאשם בה מצולם רכב של שפע, הרי שנראה שהרכב מונע, האורות שלו דולקים. אם חברי הגיש תמונה כזו, יכול היה אולי לדרוש מסמכי עבודה לראות את עבודתם אם כי יש דוחות רבים כנגד עובדי העירייה במקרה הצורך.

הנאשם:
אבקש לאפשר לי לחזור בי מהכפירה. אבקש להודות בעבירה המיוחסת בכתב האישום ולהתחשב לעניין העונש בכל הטיעונים שהוצגו מטעמי עד עכשיו.


החלטה
אני מתירה לנאשם לחזור בו מהכפירה.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

אביגיל זכריה , שופטת

הנאשם:
אני מודה בעובדות המפורטות בכתב האישום.

ב"כ המאשימה:
לאור דברי הנאשם, אבקש להרשיעו בעבירה המפורטת בכתב האישום.


הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, לכן אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

אביגיל זכריה , שופטת

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:
הנאשם החליט לאחר הימשכות ארוכה של ניהול התיק לחזור בו מהכפירה שלו ולהודות בעובדות כתב האישום. מדובר בתהליך ארוך בו הנאשם הגיש ערעור מפורט לביטול הדו"ח, קיבל תשובה מנומקת לדחיית הערעור וחרף כך החליט להגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח. התנהלות ובעיקר היום של הבאת הפקח לכאן, בזבוז זמן יקר של ביהמ"ש, של התביעה ושל הפקח תוך העלאת טענות משמיצות נגד הגשת כתב האישום ונגד התנהלות העיריה והפקח הרי שבנסיבות שבן נרשם הדו"ח הוא בצדק וכפי שהודה היום הנאשם.
אבקש להטיל על הנאשם את הקנס המקסימלי הקבוע בפקודת העיריות סעיף 254 לפקודה ע"ס 3,600 ₪ ובהתאם לפסיקה הרווחת הן בביהמ"ש המחוזי והן בעליון לעניין סמכותו של ביהמ"ש להטיל סכום כספי גבוה יותר בנסיבות בהן מדובר בהליך מיותר מלכתחילה כאשר יכל להימנע בתשלום הקנס למצער לאחר החלטה על דחיית הבקשה לביטול הדו"ח.

הנאשם טוען לעונש:
אני חוזר על כל טיעוניי לעיל כרלבנטיים גם לעניין התחשבות בעונש.
לולא נציגת העירייה היתה מעוניינת לחסוך מרכבוד ביהמ"ש זמן שיפוטי היא לא היתה מתייצבת בחוץ בצורה לא נאותה ואנטיפתית ואחר כך נכנסת לביהמ"ש ואומרת שכך הנאשמים מתנהגים. אני אומר את זה גם לגבי היום וגם לגבי מועד ההקראה. אני מתנהג כנאשם והתובעת צריכה להתנהג כנציגת העירייה. אם באמת היתה לה כוונה לחסוך זמן שיפוטי היתה מגיעה לפשרה בטרם ההליכים.


גזר דין

לאחר תום שמיעת הראיות חזר בו הנאשם מכפירתו והורשע בעבירה לפי סעיף 5 (ג) (1) לחוק עזר לעכו העמדת רכב וחנייתו, התשנ"א - 1990.

לאחר שמיעת ב"כ המאשימה והנאשם, ובהתחשב בהודאתו, הגם שניתנה בשלב מאוחר, הרי שמצאתי במקרה זה להקל בעניינו של הנאשם. הנאשם העלה טענות כבדות משקל לשיטתו לעניין התנהלות העירייה ביחס לדו"ח ובכלל וביקש שיינתן לו יומו להוכיח את הדברים ובסופו של יום הודה וחסך זמן שיפוטי יקר.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבות ביצועה, ובכל יתר נסיבות העניין, אני מטילה על הנאשם קנס בסך 250 ש"ח, או יום אחד מאסר תמורתו.
הקנס ישולם עד יום 21/4/16.

הגם שאני ערה לכך שמדובר בשיעור הקנס המקורי, הרי שמצאתי שהתנהלות הצדדים אינה מצדיקה חריגה מהטלת הקנס המקורי ושיעורו של זה מגלם נכונה את איזון הדברים בין הצדדים להליך שבפניי.

הוסבר כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום י"ז אדר ב' תשע"ו, 27/03/2016 במעמד הנוכחים.

אביגיל זכריה , שופטת


מעורבים
תובע: עירית עכו
נתבע: משה הורוביץ
שופט :
עורכי דין: