ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ציון עידן נגד מועצה מקומית אבן-יהודה :

בפני: כבוד ה שופטת מיכל נד"ב – אב" ד
כבוד ה שופטת בלהה טולקובסקי
כבוד ה שופט יחזקאל קינר

המערער:

ציון עידן
באמצעות ב"כ עו"ד דוד ששון

נגד

המשיבה:
מועצה מקומית אבן-יהודה
באמצעות ב"כ עו"ד ורד שר ועו"ד רפאל בן מרדכי

פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקווה ( כבוד השופטת מימון שעשוע), מיום 5.5.2015. פסק הדין דחה את תביעת המערער לפיצוי בגין נזקים שלטענתו נגרמו למשתלה שבחזקתו כתוצאה מעבודות פיתוח, שעל פי הנטען בוצעו על ידי המשיבה, וכן על החלטת בית משפט קמא שדחה את בקשת המערער לדחות את מועד הדיון כדי לאפשר העדת עדים נוספים מטעם המערער.
המערער טוען כי המשיבה, באמצעות עובדיה או שלוחיה, גרמה לו נזקי רכוש ונזקים לא ממוניים. זאת בכך שלאחר אישור תכנית בניין עיר הכוללת חלוקה מחדש של מגרשים בתחום התכנית, פרצה שלא כדין לתוך שטח ששימש אותו כמשתלה וגרמה נזק לדרך סלולה, שטח שהוכשר על ידו כמגרש חנייה וכן לעצים שהיו נטועים בשטח המשתלה.
כן נטען כי המשיבה דרשה מהמערער לפנות מכולה שהניח בסמוך לשביל הגישה למשתלה ופעלה בכוח הזרוע לפינוי המכולה וכי המערער שהזמין משטרה לעצירת הפינוי, נעצר ללא כל סיבה למרות שהיה קרבן של הסגת גבול.
פסק דינו של בית משפט קמא
בית משפט קמא קבע בפסק דינו כי טענות המערער, לגבי העצים שנעקרו ונשרפו והנזקים שנגרמו למגרש החנייה, נטענו באופן לקוני ללא כל פירוט והוכחה, וכי גם לגבי אופן גרימת הנזק לא פורט מתי ומי גרם את הנזקים הנטענים.
בית משפט קמא ביסס מסקנותיו על הנימוקים הבאים: עדותו של המערער הייתה " מתנגחת ומגמתית" ולא הייתה אמינה. מעדות המערער ניתן להבין כי הוא עצמו לא נכח במקום. המערער העיד כי בוקר אחד ראה שני פועלים עם שופל שאמרו לו שהם " מטעם המועצה" ושלאחר ששרפו את שני הדקלים נכנסו לאזור המגודר של הבניה בו עבדו פועלים של קבלן מטעם היזם שבנה את מתחם המגורים החדש. עדות זו היא עדות שמיעה כמו גם עדותו כי הקבלן הכחיש כי פועליו היו אלה שעקרו או שרפו את העצים, ואין בה כדי להוות ראיה לכך שהמשיבה שלחה את הפועלים האמורים לעקור או לשרוף עצים במקום. בית המשפט קבע עוד כי עדות זו לא הייתה מהימנה עליו.
התרשמות בית המשפט מעדות המערער הייתה כי יש בלבו טינה וכעס על המועצה ועל מי שעמד בראשה, בעניינים הקשורים לפן התכנוני וכי עויינות מופגנת זו גרמה לו להעיד דברים מהרהורי לבו לגבי עקירת העצים על-ידי המשיבה או מי מטעמה.
לא סביר שהמערער, אם אכן פגש את הפועלים שלטענתו ביצעו פעולות עקירה או שריפה של עצים, לא בירר את שמותיהם, מי הקבלן המעסיק אותם ולא רשם את פרטי הטרקטור או השופל שהיה במקום.
המערער לא עד לאירוע ועל כן אין בידו למסור גרסה עובדתית ברורה לגביו.
המערער לא זימן את הקבלן שבנה במקום או את מנהל העבודה מטעמו כדי להוכיח שעקירת העצים הנטענת אכן בוצעה על-ידי פועלים מטעם המועצה ולא על-ידי פועלים שעבדו מטעם אותו קבלן.
העד היחיד שהובא מטעם המערער - טל כמיסה ( להלן: "כמיסה"), שהיה קבלן משנה של היזם לצורך עבודות עפר וקידוח העיד כי המערער ואמו פרצו בצעקות על הקבלן וכי אין מדובר בעבודות שבוצעו מטעם המועצה אלא מטעם היזם הפרטי. העד העיד שלא ראה פעולה של עקירת עצים או הריסה של השביל.
עדותו של מזכיר המועצה - אלי גטר, כי לא בוצעו עבודות פיתוח על-ידי המועצה בתוואי שביל הגישה המפריד בין המשתלה למתחם הבניה החדש, אלא רק עבודות פיתוח בתוך השכונה החדשה, לא נסתרה.
חוות דעת השמאי מטעם המערער הסתמכה על עדות שמיעה מפי המערער ואמו לגבי מספר העצים שנעקרו ושטח מגרש החניה, זאת מבלי שהשמאי ראה את הנזקים או למצער צילומים או תיעוד אחר לגבי הנזקים הנטענים. לפיכך, אין לחוות הדעת, המבוססת על עובדות שלא הוכחו בפני בית המשפט, כל משקל ראייתי.
לעניין המכולה - הוכח שהמערער הזעיק את המשטרה למקום אך לא הוכח שנגרם לו נזק עקב ניסיון הפינוי. אירוע האלימות שהתפתח לא היה מחויב המציאות ואילו התובע היה מסתפק בהזמנת משטרה ללא נקיטת אלימות, לא היה נעצר.
לא הוגשה כל ראיה התומכת בטענה שנגרם למכולה נזק עקב הפעלת הדחפור.
המכולה ניצבת עד היום במקומה וממתינה לפסק דין בתביעת פינוי שהוגשה בעניינה לבית משפט השלום בנתניה, כך שלא הייתה מניעה להגשת ראיה בדבר הנזקים הנטענים.
תמצית טענות המערער
בית משפט קמא גילה עויינות בלתי מוסברת כלפי המערער שהתבטאה בהחלטות לא מאוזנות ושגויות של בית משפט קמא.
בית משפט קמא שגה שלא נעתר לבקשה לדחיית מועד הדיון על מנת שהעד מדר יוכל להעיד. תצהירו של מדר נמחק בשל כך שלא הופקד פקדון לעדותו, אף שנמסר לבית המשפט שהעד חולה ושלכן לא הופקד הפקדון.
בית משפט קמא שגה שהתעלם מעדות המערער ופסל אותה ללא כל בסיס, הסיק מסקנות שגויות מעדות כמיסה והתעלם מכך שעדי המשיבה אישרו את עדויות המערער.
בית המשפט קיבל תצלומי אוויר שלא גולו בגילוי מסמכים והן התקבלו ללא פיענוח של בעל מקצוע.
פסק הדין של בית משפט קמא ניתן יום לאחר הגשת הסיכומים, ללא התייחסות לטיעוני המערער בסיכומיו.
תמצית טענות המשיבה
דין הערעור להידחות. מדובר בתביעת סרק שבדין נדחתה על ידי בית משפט קמא.
דיון
לאחר ששמענו ובחנו את טענות המערער, סבורים אנו כי דין הערעור להידחות.
טענות המערער בדבר " עויינות" ו"משוא פנים" של בית משפט קמא, כמו גם מרבית טענותיו לגבי אופן ניהול הדיון ואירועים שהתרחשו במהלכו, אינן מוצאות ביטוי בפרוטוקול הדיון.
המערער לא הגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול ואף לא הגיש בקשה לפסילת בית משפט קמא מלהמשיך ולדון בתיק. בנסיבות אלה, אין בטענות אלה של המערער כדי לבסס עילה להתערבות בממצאיו ומסקנותיו של בית משפט קמא, כפי שפורטו בפסק הדין נושא הערעור.
מסקנת בית משפט קמא כי המערער לא הוכיח שהנזקים הנטענים - נגרמו על-ידי פועלים מטעם המשיבה, מעוגנת בתשתית הראייתית שהוצגה בפני בית משפט קמא.
עדותו של המערער, שלא היה עד לגרימת הנזקים הנטענים ולא היה בידו למסור פרטים מדויקים על דרך גרימתם או לגבי שיעורם - נותרה למעשה עדות יחידה של בעל דין.
העד היחיד שהובא מטעם המערער, כמיסה, העיד במפורש כי הוא עבד במקום כעובד של הקבלן, האחים חויטה, שלא עבד מטעם המועצה - המשיבה, אלא מטעם היזם. כשנשאל מה עשו לדקלים העיד: "לא עשו להם כלום. מהבחינה שלי לא ראיתי שום דבר" (פר' עמ' 29 לשו' 12). אשר לשביל העיד "מה היה לפני אני זוכר שתמיד היה שם שביל הגישה, במקום שביל נהיה שם חול. אחרי שסיימנו לבנות לא יודע מה היה" (פר' שם ש' 16- 18). העד אישר כי לא ראה מישהו מהמועצה הורס את השביל או שורף את הדקלים ( שם, ש' 25).הנה כי כן, העד היחיד שהובא מטעם המערער לא תמך בטענת המערער כי הנזקים הנטענים נגרמו על ידי המועצה.
לא ראינו מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא שלא לדחות את הדיון לצורך זימון עד נוסף מטעם המערער שלא התייצב מפאת מחלה. מעבר לכך שלא הוצג - ולוּ בדיעבד - אישור מחלה תקף, הרי שלטענת המשיבה - שלא הוכחשה - המערער לא שילם את ההוצאות שנקבעו כתנאי לזימון העד. זאת ועוד, ב"כ המשיבה התנגדה אמנם לדחיית הדיון לצורך זימון העד אך הסכימה שתצהירו של העד חיים מדר ( להלן: "מדר") יוגש " בכפוף לכך שברור יהיה שלא נחקר בנגדית", אלא שב"כ המערער סירב להצעה זו ( עמ' 36 לפרוטוקול). מעבר לכל זאת, עיון בתצהירו של מדר ( נספח 6 לתיק המוצגים מטעם המערער), מעלה כי אין בו כלל כדי להעיד על כך שהמשיבה או מי מטעמה הם שגרמו לנזקים הנטענים על-ידי המערער בנסיבות אלה, כאשר עדי המשיבה התייצבו לדיון, לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא שלא לדחות את הדיון לצורך זימון עדי המערער שלא התייצבו.
באשר לטענת המערער כי בית משפט קמא קיבל תצלומי אוויר שלא גולו בגילוי המסמכים וללא פענוח של בעל מקצוע, עיון בפרוטוקול מגלה כי תצלומי האוויר התקבלו ללא התנגדות ( עמ' 29 ש' 7-8), ולפיכך נדחית טענה זו.
אשר לטענות המערער כי בית משפט קמא לא התייחס לטענותיו בסיכומים. לאחר עיון בסיכומים נספח 13 למוצגי המערער, נראה כי בית המשפט לא התייחס לטענות המערער לעניין אי הבאת עדים על ידי המשיבה. גם בכך לא מצאנו פסול. משלא הרים המערער את נטל ההוכחה באשר לגורם הנזקים לא חלה על המשיבה חובת הבאת ראיות. שעל כן לא היה מקום לזקוף לחובתה אי הבאתם של עדים.
טענות המערער הינן למעשה טענות כנגד ממצאים שבעובדה וקביעות בדבר מהימנות עדים. הלכה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות וקביעות בדבר מהימנות עדים שבאו בפני הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים ומיוחדים שאינם מתקיימים בענייננו.
סיכומם של דברים - לא ראינו להתערב בקביעותיו העובדתיות ובמסקנותיו המשפטיות של בית משפט קמא כי לא עלה בידי המערער להוכיח טענתו כי הנזקים הנטענים נגרמו על-ידי המשיבה או מי מטעמה, וכי גם הנזקים הנטענים לא הוכחו כדבעי. קביעותיו אלה של בית משפט קמא מעוגנות היטב בחומר הראיות שעמד בפניו ואין מקום להתערב בהן.
סוף דבר
הערעור נדחה.
המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 15,000 ₪. הערבון שהפקיד המערער יועבר למשיבה בגין ההוצאות שנפסקו.
ניתן היום, י"ז אדר ב' תשע"ו, 27 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.

מיכל נד"ב, שופטת
אב"ד

בלהה טולקובסקי, שופטת

יחזקאל קינר, שופט


מעורבים
תובע: ציון עידן
נתבע: מועצה מקומית אבן-יהודה
שופט :
עורכי דין: