ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיזבון המנוחה רות הירש ז"ל נגד אוניברסיטת תל-אביב :

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר

המבקש: עיזבון המנוחה רות הירש ז"ל

נגד

המשיבים: 1. אוניברסיטת תל-אביב
2. עמותת קרן מלגות וצדקה על-שם מרתין גהל
3. כותרת בית ספר לעיתונאות ולתקשורת
4. האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, תל אביב

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 9.12.2001 בבש"א 4764/98 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ש' ברוש

בשם המבקש: עו"ד ד"ר יואב בן דרור ועו"ד מוטי מלכה

בבית המשפט העליון

החלטה

בצוואתה שהותירה אחריה רות הירש ז"ל (להלן: המנוחה), הורתה היא כי יתרת עיזבונה תועבר למשיבה 2 (להלן: הקרן), וזאת בתנאי -

[שה]קרן תתחייב לתרום מידי שנה, שתי מלגות, במידת האפשר לסטודנטים ו/או לחוקרים של אוניברסיטת תל-אביב, וזאת מתוך הפירות ו/או את קרן הכספים או כל חלק מהם, שצוו על-ידי לקרן, לפי שיקול דעתם הבלעדי, לאחת המטרות הבאות או לשתיהן...מילגה לסטודנט ו/או מענק מחקר לחוקר, שעיסוקם בקהילות היהודיות במזרח אירופה...[או] בספרות צרפת...
כל המלגות ... יתרמו ע"ש אבי המנוח ד"ר אליאס וינשטיין ז"ל...
במידה והקרן לא תהיה קיימת במועד פטירתי או לא תהיה מוכנה להתחיב לפעול כאמור... לעיל אני מצוה את הכספים לקרן נאמנות שתוקם על ידי מנהל עזבוני על דרך של הקדש ...ואשר תפעל למטרות כאמור...

לאחר פטירת המנוחה ולבקשת המשיבה 1 (להלן: האוניברסיטה) ניסחה הקרן כתב-התחייבות בדבר האופן בו ייעשה שימוש בכספים שיועבר אליה (להלן: כתב-ההתחייבות). בכתב-ההתחייבות נקבע כך:

ביתרת כספי הפירות, אשר יוותרו בסוף כל שנה לאחר חלוקת המלגות האמורה בכתב התחייבות זה, תעשה הקרן שימוש, לפי שיקול דעתה הבלעדי, ובהתאם למטרות האמורות בתקנון הקרן.

המבקש, מנהל עיזבון המנוחה, הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה למתן הוראות בדבר חלוקת יתרת כספי העיזבון לקרן. האוניברסיטה התנגדה לחלוקת העיזבון לקרן משום שלטענתה, כתב-ההתחייבות שנתנה הקרן אינו עולה בקנה אחד עם אומד-דעתה של המנוחה. מנגד, המבקש הגן על כתב-ההתחייבות וטען שזהו אכן רצונה של המנוחה כפי שמשתקף מצוואתה ומתצהיריהם של מכריה, הוא עצמו ויו"ר הקרן, בדבר הנסיבות ורצונה של המנוחה בעת עריכת הצוואה.

בית-המשפט המחוזי קיבל את טענת האוניברסיטה וקבע כי כתב-ההתחייבות אינו עולה בקנה אחד עם אומד-דעתה של המנוחה. נקבע, כי רצון המנוחה, כפי שבא לידי ביטוי גם בצוואתה, היה לייעד ולייחד את קרן הכספים ופירותיהם למטרת חלוקת המלגות בלבד. חיזוק לגישתו מצא בית-המשפט המחוזי בהוראות הצוואה בדבר הקמת קרן נאמנות חדשה שתפעל למטרת הענקת מלגות במקום הקרן. בית-המשפט המחוזי פסק איפוא, כי כספים שיוותרו מפירות הקרן לאחר שתחולקנה המלגות, יתווספו לקרן הכספים העומדת לחלוקה בשנים הבאות, על-פי הוראות הצוואה, וכי אין להעביר את הכספים לקרן כל עוד לא יותאמו הוראות כתב-ההתחייבות להוראות הצוואה.

מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי, שבגידרה טען המבקש כי בית-המשפט המחוזי טעה בכך שהתנה את חלוקת כספי העיזבון בתיקון כתב ההתחייבות. זאת, מכיוון שפירוש הוראות הצוואה הן מתוכה והן מתוך נסיבות עריכתה, מלמד כי רצון המנוחה היה להקנות לקרן שיקול דעת בלעדי באשר לשימוש בכספים ולאפשר לקרן להשקיע את יתרת הפירות לפי שיקול דעת זה.

דין הבקשה להידחות.

בית-המשפט המחוזי קבע, כאמור, כי רצון המנוחה היה להקדיש את קרן הכספים ופירותיהם למטרת חלוקת המלגות בלבד. לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו זו. מפירוש מכלול הצוואה והנסיבות עולה כי אכן תכלית הצוואה הייתה חלוקת יתרת העיזבון לצורכי המלגות המפורטות, ולהנצחת זכרו של אביה של המנוחה. הקרן שימשה אך כאמצעי להגשמת תכלית זו, ורצון המנוחה לא היה להעביר כספים לקרן עצמה לצרכים אחרים.

אין איפוא הצדקה למתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו בניסן תשס"א (19.4.01).

ת

_________________
העתק מתאים למקור 01015750.L01
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444


מעורבים
תובע: עיזבון המנוחה רות הירש ז"ל
נתבע: אוניברסיטת תל-אביב
שופט :
עורכי דין: