ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הלסה מאלק נגד קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים :

בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט ת' אור

המערער: הלסה מאלק

נ ג ד

המשיבה: קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"א 903/94 שניתן ביום 13.4.00 על ידי כבוד השופט י' גריל

בשם המערער: עו"ד אלפרד סאדר
בשם המשיבה: עו"ד נ' לביא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

פסק-דין

השופט ת' אור:

1. המערער, יליד 1955, נפגע בתאונת דרכים אשר ארעה ביום 1.4.90. המשיבה חייבת בפיצויו על נזקיו בתאונה. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי, לאחר שנשמעה עדותו של ד"ר משה זוהר, אשר מונה על פי הסכמה בין בעלי הדין כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי (להלן: המומחה), הגיעו בעלי הדין להסכמה דיונית. על פי הסכמה זו, כל אחד מבעלי הדין יוכל להמציא לתיק בית המשפט את המסמכים שברשותו, לא תשמענה עדויות נוספות ופסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ט1975-, ובלבד שיהיה מנומק.

2. עיקר המחלוקת בין בעלי הדין בערכאה הראשונה היתה בשאלה מה שיעור הנכות הפסיכיאטרית שנותנה למערער עקב התאונה. בית המשפט קבע שנכותו הפסיכיאטרית של המערער היא בשיעור 50% לצמיתות, מתוכם רק 10% עקב התאונה. בקבעו כך, הלך בית המשפט המחוזי בעקבות חוות דעתו האחרונה (השלישית) של המומחה, בה סטה ממסקנתו בחוות דעתו השניה. בהתאם לנכות כאמור, חישב בית המשפט את נזקיו של המערער עקב התאונה וקבעם בשיעור 405,047 ש"ח. מסכום זה ניכה תשלומים תכופים ששולמו למערער ואת גימלת המוסד לביטוח לאומי, ואת היתרה פסק למערער בצירוף הוצאות ושכר טירחת עורך דין.

הערעור שבפנינו הוא בנקודה אחת בלבד: שיעור הנכות שנגרמה למערער עקב התאונה. אין המערער חולק על סכום הפיצויים שנפסק לו, אם הנכות הפסיכיאטרית עקב התאונה היא בשיעור אותו קבע בית המשפט המחוזי.

3. בחוות הדעת הראשונה שלו מיום 19.8.93, קבע המומחה למערער נכות פסיכיאטרית זמנית בשיעור 50% והמליץ על טיפול אינטנסיבי ואשפוז לתקופה קצרה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה. כן קבע שלאחר הטיפול, יוכל לקבוע אם נותרה נכות פסיכיאטרית צמיתה למערער ומה שיעורה. חוות דעת שניה ניתנה על ידי המומחה ב19.11.95-. בחוות דעת זו קבע למערער נכות סופית של 50%, מתוכה 40% עקב התאונה ו10% ללא קשר אליה. על פי בקשת בא כוח המערער, ובהסכמת המשיבה, נבדק המערער פעם נוספת על י די המומחה, וביום 23.2.98 ניתנה חוות הדעת השלישית של המומחה. על פי חוות דעת זו, נכותו הנפשית לצמיתות של המערער היא בשיעור 50%, כש40%- היא בגין מצבו עובר לתאונה ורק 10% הם עקב התאונה.

4. מדובר במהפך שחל בעמדת המומחה בין חוות הדעת השניה לבין חוות הדעת השלישית. מהפך כזה דורש הסבר והבהרה. הסבר כזה ניתן על ידי המומחה בחוות דעתו השלישית ובעדותו. על פי הסברו, התגלה מסמך המגלה כי כבר ב1981- סבל המערער מהפרעות נפשיות רציניות, ומכאן למד המומחה כי הוא, כמו רופאים אחרים, הוטעה על ידי המערער אשר לא גילה לו את האינפורמציה הנ"ל. בגין אותן הפרעות נפשיות הגיע המערער, עוד קודם התאונה, מספר פעמים לאיבחון נפשי. כפי שהוברר, היו לו גם הפרעות התנהגות וקשיים בבית הספר. על רקע הפרעותיו חדל המערער לעבוד בתחילת שנות השמונים. הוא החליף חמישים (!) מקומות עבודה לפני התאונה ובמשך שנים לא עבד כלל. כן נתגלה, שעוד ב26.10.75-, בהיות המערער בגין 16 שנים, נפתח לו תיק במרפאה לבריאות הנפש בבית חולים כרמל והוא טופל בגיל זה בגין הרטבות בלילה שנגרמו על רקע נפשי.

על רקע מכלול עובדות זה, אשר לא היה בפני המומחה קודם שנתן את שתי חוות הדעת הראשונות, ניתן להבין את המסקנה השונה אליה הגיע בחוות דעתו השלישית. בית המשפט התרשם הן ממהימנותו של המומחה והן מגילוי ליבו כשהבהיר שהוטעה על ידי המערער. על הרקע העובדתי כאמור, הסבריו התקבלו על דעת בית המשפט ולא מצאתי שיש פגם בהחלטת בית המשפט לקבלם.

5. המערער ביקש בבית המשפט המחוזי שחוות דעתו של המומחה תפסל וימונה תחתיו מומחה אחר. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ולאחר דחייתה הוסכם, כפי שצויין לעיל, שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה. נראה לי שנימוקיו של בית המשפט המחוזי לדחיית הבקשה האמורה של המערער מבוססים. הנני גם סבור, שמההסכמה שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה, אליה הגיעו בעלי הדין לאחר דחיית בקשתו הנ"ל של המערער, מתבקש, ולו במשתמע, שהמערער וויתר על הבקשה בדבר מינוי מומחה רפואי אחר תחת המומחה.

6. בסופם של דברים, הערעור מופנה כלפי ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, ומסקנה שהסיק מהם לעניין נכותו של המערער. אין הצדקה שנתערב לא בממצאים ולא במסקנה. הייתי דוחה את הערעור. כן הייתי מחייב את המערער לשאת בשכר טרחת עורכי הדין של המשיבה בסך 10,000 ש"ח ומע"מ.

הנשיא א' ברק:
אני מסכים. א

המשנה לנשיא ש' לוין
אני מסכים. המשנה לנשיא

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.

ניתן היום, כט' בניסן התשס"א (22.4.2001).

א המשנה לנשי ט

_________________
העתק מתאים למקור

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00044940.E02 /עכב

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444


מעורבים
תובע: הלסה מאלק
נתבע:
שופט :
עורכי דין: