ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קומסקו בע"מ נגד מדינת ישראל - רשות המסים :

החלטה בתיק רע"א 4193/15 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקשת:
קומסקו בע"מ

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל - רשות המסים - אגף המכס

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.5.2015 בע"א 56448-06-14 שניתן על ידי כבוד השופט כ' מוסק

בשם המבקשת: עו"ד ג' נדל, עו"ד מ' סולומונוביץ, עו"ד ט' קפלן,
עו"ד ע' וגנר
בשם המשיבה: עו"ד צ' קוינט-שילוני

החלטה

1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 12.5.2015 (ע"א 56448-06-14, השופט כ' מוסק). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בבית שמש מיום 22.4.2014 (ת"א 1201/08, סגנית הנשיא ח' מאק-קלמנוביץ').

רקע והליכים קודמים

2. המבקשת, שהיא חברה מסחרית, ייבאה בחודש אוקטובר 2007 מארצות הברית שתי מכונות למגרסת אבן (להלן: המכונות או הטובין). המבקשת חויבה בתשלום מכס בגין המכונות, בסכום שעל פי האמור בפסק דינו של בית משפט השלום עומד על 291,652 שקל. לטענת המבקשת, היא זכאית לפטור ממכס בגין המכונות בהתאם להסכם הסחר החופשי עם ארצות הברית (להלן: הסכם הסחר). מנגד, עמדתה של המשיבה, רשות המסים, היא שהמבקשת לא עמדה בתנאים המוקדמים לתחולת הפטור, ובראשם המצאה של "תעודת מקור" המעידה על כך שהטובין יוצרו בארצות הברית (בהתאם להסכם הסחר ולהוראותיו של צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, כפי תוקפו במועדים הרלוונטיים לבקשה (להלן: צו תעריף המכס)). תעודת מקור כאמור אמנם הוגשה על-ידי המבקשת למשיבה, אך זאת רק לאחר המועד שנקבע לכך בצו תעריף המכס. בין הצדדים נטושה אפוא מחלוקת בשאלה האם החיוב במכס נעשה בדין, ובמשמעות שיש לייחס לאיחור בהמצאתה של תעודת המקור ביחס למתן הפטור ממכס.

3. המבקשת הגישה תביעה נגד המשיבה להשבתם של דמי המכס שנגבו ממנה, אך זו נדחתה על-ידי בית משפט השלום. בפסק דינו עמד בית משפט השלום על החשיבות הנודעת להמצאתה של תעודת המקור בתנאים שנקבעו לכך. בית משפט השלום קבע כי הסכמי הסחר הבינלאומיים מושתתים על הסתמכותן של המדינות על האמור בהם באופן שמחייב הקפדה על תנאיהם. בית משפט השלום הוסיף כי המבקשת לא כשלה אך באיחור קל בהמצאת תעודת המקור, כי אם ב"סדרה של תקלות מהותיות" שנפלו בהתנהלותה מול המשיבה ביחס לחיובה במכס בגין יבואן של המכונות. בהקשר זה, צוין כי תעודת המקור הומצאה למשיבה רק כ-20 יום לאחר המועד הנדרש לכך. בית משפט השלום הוסיף והצביע על כך שהמבקשת עצמה סיווגה לכתחילה את הליך שחרור המכונות בסיווג "רגיל" (היינו, כזה שמחייב תשלום מכס), ולא בהליך של פטור, וחזרה על טעות זו פעם נוספת, עם המצאתה של תעודת המקור למשיבה. לבסוף, בית משפט השלום הצביע על כך שהמבקשת לא הוכיחה באופן מלא כי המכונות הובלו במישרין מארצות הברית לישראל, ועל כן לא קיימה תנאי נוסף שנדרשה לעמוד בו לצורך קבלת הפטור. לצד זאת, בית משפט השלום הוסיף כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לתעודת המקור, וכי אילו מחלוקת זו הייתה נפתרת ייתכן שניתן היה ליישב את המחלוקת גם בסוגיית ההובלה.

4. המבקשת הגישה ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, וזה נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אישר את קביעותיו של בית משפט השלום, וכן הוסיף כי התנאי של הגשת תעודת המקור במועד הוא בעל אופי "קונסטיטוטיבי"; כי תעודת המקור הונפקה במקרה זה רק לאחר שחרור הטובין מהמכס; וכי לכל אורך הדרך הטובין סווגו על-ידי המבקשת כחייבים במכס.

בקשת רשות הערעור והתשובה לה

5. הבקשה לרשות ערעור נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי עניינה מעלה שאלה עקרונית באשר למעמדה של תעודת המקור, היינו האם היא מסמך קונסטיטוטיבי או ראייתי, וכן את השאלה האם איחור בהגשתה של תעודת מקור עשוי לשלול מתן פטור ממכס. לטענת המבקשת, הדרישה לתעודת מקור היא דרישה ראייתית-פרוצדוראלית, להבדיל מן הדרישה המהותית לפיה הטובין יוצרו במדינה מסוימת. המבקשת טוענת כי הסכם הסחר עצמו מתיר לצדדים לו לקבוע כללים שונים לעניין המצאתה של תעודת המקור, ומאפשר אף לוותר על הדרישה להצגת תעודה זו על בסיס של "כל מקרה לגופו". לבסוף, המבקשת טוענת כי נהלי המשיבה מאפשרים, בנסיבות מסוימות, להמציא תעודת מקור באיחור, וחרף כך ליהנות מפטור מתשלום מכס.

6. המשיבה מתנגדת למתן רשות ערעור. לשיטתה, הבקשה אינה עומדת באמת המידה המצמצמת שנקבעה לעניין זה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (להלן: עניין חניון חיפה)). המשיבה מוסיפה וטוענת כי פסקי הדין של הערכאות הקודמות נכונים גם לגופם. ראשית, לטענת המשיבה, תעודת המקור היא חיונית על מנת למנוע הישנות מקרים שבהם נדרשת העדפת מכס שלא כדין, לצורך שמירה על שוויון בין יבואנים, וכדי לאפשר למכס לבצע בדיקות כאשר הטובין עודם תחת פיקוחו. שנית, כך נטען, אימוץ עמדתה של המבקשת יוביל לריקון מתוכן של התנאי שעניינו מועד הגשתה של תעודת המקור. שלישית, לשיטת המשיבה המבקשת אף אינה עומדת בתנאים נוספים הנדרשים לצורך זכאות לפטור ממכס לפי הסכם הסחר והכללים שנקבעו בעקבותיו. לבסוף, המשיבה מציינת כי היא מכירה במקרים חריגים שבהם היא מאפשרת להגיש תעודות מקור באיחור (כדוגמת שחרור דחוף של משלוח תרופות, שביתות וכאשר יש חשש שהטובין המיובאים עשויים להתקלקל), אך עומדת על כך שהמקרה דנן אינו נמנה עמם. המשיבה מוסיפה ומדגישה כי היא הקימה ועדות הבודקות פניות שעניינן אישור העדפת מכס במקרים חריגים, וכי עניינה של המבקשת אף נדון בוועדת חריגים בבית המכס באשדוד ועל-ידי הוועדה העליונה לענייני העדפה בהנהלת המכס, אלא שאלה לא ראו הצדקה להכיר באפשרות להגיש את תעודת המקור באיחור בנסיבות העניין.

7. לבקשת הצדדים, הותר להם להגיש תגובות נוספות בהמשך לטענות שתוארו עד כה. בעיקרם של דברים, המבקשת והמשיבה חידדו את עמדותיהן, כפי שהוצגו בבקשה ובתשובה לה. המשיבה טענה כי המבקשת הסתמכה בתגובה המשלימה מטעמה על "ראיות חדשות" שלא הוצגו בפני הערכאות הקודמות, אולם לנוכח התוצאה שאליה הגעתי אין לי צורך להידרש לכך.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה ובתגובות המשלימות, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות.

9. פסקי הדין של הערכאות הקודמות הם מפורטים ומנומקים, ולא ראיתי הצדקה להעניק רשות לערעור נוסף עליהם לפי אמת המידה המצמצמת שנקבעה בעניין חניון חיפה. יוער, כי המבקשת עצמה טוענת כי המשיבה מכירה, בנסיבות מסוימות, באפשרות ליתן פטור מתשלום מכס גם במקרה שבו תעודת המקור אינה מוגשת במועדים שנקבעו לכך. המשיבה אף מבטיחה את פעילותן של ועדות חריגים שתפקידן לבחון האם ראוי להכיר בהגשה מאוחרת של תעודת מקור. על כן, לאמיתו של דבר, אין בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם קיימים מקרים שבהם יבואן יזכה בפטור ממכס לפי הסכמי הסחר חרף העובדה שהמציא את תעודת המקור באיחור. אף בכך יש כדי להצדיק את דחיית הבקשה. זאת, אף מבלי שנתתי דעתי על התקלות "המהותיות" בהתנהלותה של המבקשת, שאליהן התייחס בית משפט השלום בפסק דינו, ולכאורה אינן שוקלות לזכותה.

10. בנסיבות העניין, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 7,500 שקל.

ניתנה היום, ‏י"ז באדר ב התשע"ו (‏27.3.2016).

ת


מעורבים
תובע: קומסקו בע"מ
נתבע: מדינת ישראל - רשות המסים
שופט :
עורכי דין: