ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אנטולי פופיק נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד השופט א' א' לוי

העורר: אנטולי פופיק

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 29.3.01 בתיק
ב"ש 90620/01 שניתן על ידי כבוד
השופטת רות לבהר שרון

תאריך הישיבה: ז' באייר תשס"א (30.4.01)

בשם העורר: עו"ד יעקב שקלאר

בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין

בבית המשפט העליון

החלטה

ויכוח שהתגלע בין העורר למתלונן, גלש לתגרה שבמהלכה שלף המערער, כך על פי טענת המשיבה, סכין, ודקר את המתלונן בבטנו וברגלו.

בגין עובדות אלו יחסה המשיבה למערער עבירה לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א)(1) של חוק העונשין, והיא עתרה למעצרו עד לתום ההליכים.

בית המשפט המחוזי הגדיר את המקרה בו היה מעורב העורר, כאירוע חד פעמי שבו למתלונן היה חלק לא קטן, ולא קיים חשש שהעורר יחזור על התנהגותו האלימה כלפי המתלונן או כלפי אחרים. בית המשפט הוסיף ומנה לזכות העורר את העובדה שהוא חסר ההרשעות קודמות ועובד לפרנסתו, ועל כן הגיע למסקנה שניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך של חלופה אחרת. בית המשפט הורה שהעורר ישהה במעצר בית בכל שעות היממה, ולא בדירתו. כמו כן חויב העורר להפקיד ערבויות, ונאסר עליו ליצור קשר ישיר או עקיף עם עדי המשיבה.

טרונייתו של בא-כוח העורר מופנית כלפי ההחלטה לחייב את העורר לשהות במעצר בית מלא, דבר שמונע ממנו לעבוד לפרנסתו, ואני סבור שהדין עמו. כאמור, השתכנע בית משפט קמא מכך שלא נשקפת מהעורר סכנה, לא למתלונן ולא לעדי התביעה, באשר מדובר בהתנהגות חריגה וחד-פעמית שאינה מאפיינת את אורחותיו עד כה. בנסיבות אלו החזקתו של העורר במעצר בית מלא אינה שרתת מטרה כלשהי ומאידך כרוכה בנזק שלא לצורך.

מכאן החלטתי - לקבל את הערר במובן זה שההוראה בדבר מעצר בית בטלה, ולמניעת כל ספק אני טורח להבהיר, כי התנאים הנוספים שקבע בית המשפט המחוזי לעניין השחרור, יישארו על כנם.

ניתנה היום, ז' באייר תשס"א (30.4.01).

_________________
העתק מתאים למקור 01032440.O01 /אז
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444


מעורבים
תובע: אנטולי פופיק
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: