ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איחוד גני הילדים נגד שר החינוך :

פסק-דין בתיק בג"ץ 7766/15

לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור

כבוד השופט צ' זילברטל

כבוד השופט מ' מזוז

העותר:
איחוד גני הילדים - להגשים חלומות

נ ג ד

המשיבים:
1. שר החינוך

2. משרד החינוך

3. המנהלת הכללית - משרד החינוך

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה:
כ' באדר א התשע"ו
(29.02.2016)

בשם העותר:
עו"ד אורי אהד

בשם המשיבים:
עו"ד יובל רויטמן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופט מ' מזוז:

1. עניינה של עתירה זו בהחלת חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן: החוק או חוק לימוד חובה) על ילדים בגילאי 3 ו- 4 שנים החל בשנת הלימודים תשע"ו. לטענת העותרת, הוראת המנהלת הכללית של משרד החינוך בדבר החלת החוק על גילאי 3 ו- 4 כאמור, מנוגדת להוראות החוק.

2. לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ולאחר שמיעת טענות באי כוח הצדדים בדיון בעל-פה לפנינו, הצענו לעותרת לחזור בה מהעתירה, אך זו הודיעה כי היא עומדת על עתירתה. משכך, ולאחר בחינה נוספת של הדברים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, כמפורט בתמצית להלן.
3. סעיף 2 לחוק לימוד חובה - שנחקק בשנת 1949 בסמוך לאחר קום המדינה - קובע את נורמת היסוד של החוק, לפיה "לימוד חובה יקיף כל ילד וכל נער" (סעיף 2(א) לחוק). בהמשך לכך קובע החוק את חובת הורי ילד ונער לרשום אותם ברשות החינוך המקומית הרלבנטית (סעיף 3), וכן את חובתם לדאוג לכך "שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר" (סעיף 4). כן נציין כי הלימודים במסגרת לימוד חובה ניתנים בחינם על חשבון המדינה במוסד חינוך רשמי, או במוסד חינוך מוכר.

4. בנוסחו המקורי החוק חל על ילדים בגילאי 13-5 שנים. במהלך השנים הורחבה בהדרגה תחולת החוק, ולענייננו רלבנטי התיקון שנעשה בחוק בשנת 1984 אשר הרחיב את תחולת החוק גם על ילדים בגילאי 3 ו- 4 (חוק לימוד חובה (תיקון מס' 16), התשמ"ד-1984, להלן: תיקון מס' 16 או התיקון). במסגרת תיקון זה תוקנה הגדרת "ילד" שבסעיף 1 לחוק ("'ילד' פירושו - אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ- 3 עד 13 ועד בכלל), וכן תוקנו בהתאמה ההגדרות של "חינוך בגן-ילדים" ו- "חינוך חובה" באופן שהתייחסו לילדים בגיל 3 עד 5 שנים. לצד זאת, נקבעה בתיקון מס' 16 הוראת מעבר, לפיה הרחבת החוק כאמור על גילאי 3 ו- 4 תיעשה באופן הדרגתי, על פי צווים של שר החינוך בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. הוראת מעבר זו תוקנה מעת לעת באופן שיישומו המלא של התיקון נדחה שוב ושוב, וזאת לצד החלה חלקית של התיקון לגבי ילדים בגילאי 3 ו- 4 בישובים ובשכונות שנקבעו בצווים שהתקין שר החינוך.

5. ביום 8.1.2012 התקבלה החלטת ממשלה מס' 4088, שעניינה "שינוי בסדר העדיפויות בתקציב המדינה לשנת 2012 ויישום דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי (ועדת טרכטנברג)". במסגרת זו הוחלט בין היתר על החלה מלאה של חינוך חינם בגני ילדים ציבוריים בגילאי 3 ו-4, והעמדת התקציבים הדרושים לכך. בהמשך לכך, ולאחר תקופת התארגנות נוספת, נחקק חוק לימוד חובה (תיקון מס' 16) (תיקון מס' 9), התשע"ד-2014 (להלן: תיקון תשע"ד), בו נקבע כי הוראות תיקון מס' 16 יחולו על כלל הילדים בגילאי 5-3 החל משנת הלימודים התשע"ו (2016-2015).

6. העותרת היא עמותה רשומה המייצגת מפעילי גנים פרטיים, היינו שאינם בגדר מוסד רשמי או מוכר לצרכי חוק לימוד חובה. בעתירתה מיקדה העותרת טענותיה בהוראת המשיבה 3, המנהלת הכללית של משרד החינוך (להלן: המשיבה 3), שבאה לידי ביטוי בהודעת דוברות של משרד החינוך מיום 8.2.2015, אשר לטענת העותרת חייבה את כל ההורים לילידים בגילאי 3 ו-4 לשלוח את ילדיהם רק למערכת החינוך הממלכתית ציבורית, וזאת בניגוד לחוק.

בתגובתם לעתירה הבהירו המשיבים - תוך שעמדו בפירוט על כל השתלשלות הליכי החקיקה בענין זה - כי ההחלה המלאה של חוק לימוד חובה על גילאי 3 ו-4, החל משנת הלימודים תשע"ו, היא מכוח החוק, ולא מכוח הוראה מינהלית מטעמה של המשיבה 3.

בטיעון בא כוחה בע"פ לפנינו מיקדה העותרת את טענתה בכך, כי הוראת סעיף 3 לחוק, הקובעת את חובת הרישום ברשות החינוך המקומית של ילד עליו חל החוק, מתייחסת לילד החל בגיל 5 ולא בגיל 3. לפיכך, כך גורסת העותרת, החלת החוק על גילאי 3 ו-4 היא מכוח הוראת המשיבה 3 ולא מכוח החוק.

7. כאמור, לא מצאנו ממש בטענה זו. אכן נראה שנפלה תקלה ("השמטה מקרית") בתיקון מס' 16, כאשר לצד תיקון הגדרת "ילד" בסעיף 1 לחוק באופן שהוא חל החל מגיל 3, וכן ההגדרות של "חינוך בגן-ילדים" ו- "חינוך חובה" באופן שהוחלו על ילדים בגילאי 3 ו- 4, לא תוקנה הוראת סעיף 3 לחוק העוסקת ברישום ילד עליו חל החוק ברשות החינוך המקומית. ואולם אין בתקלה חקיקתית זו כדי לפגוע או לסייג את הוראת היסוד שבסעיף 2, בצירוף ההגדרות שבסעיף 1, הקובעת את תחולת החוק על ילדים בגילאי 3 ו-4, וזאת לצד הוראת סעיף 4 הקובעת את חובתם ואחריותם של ההורים "לדאוג לכך שהילד או הנער ילמד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר."

אין כל ספק בענייננו כי מדובר בהשמטה מקרית בלבד, שאין לייחס לה כל משמעות אופרטיבית. כוונת המחוקק להחלת חוק לימוד חובה על גילאים 3 ו- 4 עולה בבירור מהוראות תיקון 16 ודברי ההסבר שקדמו לו, כמו גם מהחלטת הממשלה ומדברי ההסבר לתיקון תשע"ד (ה"ח התשע"ד 378). זאת ועוד, אי-תיקון הגיל בסעיף 3 לחוק עלול להשליך, לכל היותר, על חובת הרישום ברשות החינוך המקומית, שהוא הליך טכני שנועד להגשים את הנורמה המהותית שבסעיף 2, הקובעת את הזכות והחובה ללימוד חובה חינם לגילאי 3 ו- 4 במוסדות ציבוריים. משכך, איני רואה צורך לעסוק כאן בסוגיה של "תיקון" נוסח חוק על ידי בית המשפט (ראו: בג"ץ 2257/04 סיעת חד"ש-תע"ל נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פ"ד נח(6) 685, 712 (2004); ע"פ 6070/04 שיח נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(6) 76, 90-92 (2005); עע"מ 4105/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה, פסקאות 22-21 (2.2.2012). מכל מקום, משנמצא שנפלה תקלה כאמור, מובן שעל המשיבים לפעול ללא דיחוי לתיקונה, אך אין בכך כדי לשנות לענייננו בדבר חובת לימוד של גילאי 3 ו- 4 בגנים ציבוריים.

8. הנה כי כן, החלת הוראות חוק לימוד חובה על גילאי 3 ו-4 החל משנת הלימודים תשע"ו, היא מכוח החוק, כטענת המשיבים, ולא מכוח הוראה מינהלית של המשיבה 3, כטענת העותרת. ההוראה של המשיבה 3 אליה כוונו חיצי העותרת, שקיבלה כאמור ביטוי פומבי אך בהודעת דוברות של משרד החינוך מיום 8.2.2015, נועדה בראש ובראשונה להביא לידיעת הציבור כי -

"החל משנת הלימודים הבאה (תשע"ו) ייכנס לתוקפו חוק חינוך חובה חינם לגילאי 4-3, אשר מחייב כי כל הילדים בגילאים אלה יבקרו בגן של הרשות המקומית או בגן פרטי בעל רישיון הפעלה. בהתאם לזאת, על הגנים יחול פיקוח פדגוגי, בריאותי ובטיחותי."

ההיבט האופרטיבי היחיד בהודעה הוא זה המצוי בדברים הבאים:"בשלב הראשון, המשרד לא יפעיל במסגרת יישום החוק אמצעי אכיפה, במטרה לאפשר למסגרות הגן הפרטיות ללא רישוי להשלים את הליך יישום החוק." הודעה זו, העוסקת בהימנעות מהפעלת אמצעי אכיפה "בשלב הראשון" נגד גנים פרטיים שלא השלימו את הליכי ההכרה בהם כמוסד חינוך מוכר, אין לה ולא כלום עם עצם החלתו של חוק לימוד חובה על כלל הילדים בגילאי 3 ו- 4. בשולי הדברים אעיר לענין זה, כי מדיניות אכיפת החוק היא ענין שבסמכות היועץ המשפטי לממשלה, ואין המשיבה 3 רשאית להתוות מדיניות לאי-אכיפת החוק אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה. בענייננו לא הובהר האם ניתן אישור כאמור.

9. לסיכום: דבר המחוקק הוא כי חוק לימוד חובה יחול על כלל ילדי ישראל בגילאי 3 ו- 4 החל בשנת הלימודים תשע"ו. חינוך חובה חינם זה ניתן על ידי המדינה במסגרות של מוסדות רשמיים או מוסדות מוכרים בלבד. בפני גנים פרטיים, שאינם מוכרים, פתוחה הדרך לנקוט בהליכים המתחייבים לקבלת הכרה. בהודעת המשיבה 3 צוין כי נכון למועד ההודעה (פברואר 2015), כ- 800 גנים פרטיים עברו הליך הכרה, וכאמור ניתנה שהות לגנים שטרם השלימו את הליכי ההכרה לעשות כן. דרך זו פתוחה כמובן גם בפני הגנים המיוצגים על ידי העותרת.

10. סוף דבר: דין העתירה להידחות. העותרת תישא בהוצאות המשיבים בסך כולל של 15,000 ₪.

ניתן היום, ‏ה' באדר ב התשע"ו (‏15.3.2016).

א ה


מעורבים
תובע: איחוד גני הילדים
נתבע: שר החינוך
שופט :
עורכי דין: