ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סויסה איריס נגד בטוח לאומי-סניף :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה
בבאר שבע
בל 2749/07

בפני:

כבוד השופט אילן סופר

05/07/2009

בעניין:

איריס סויסה

ע"י ב"כ עו"ד

מיכאל אלטרמן

התובעת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

ילנה צ'וקלר

הנתבע

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה להכיר במחלה בשורשי כפות ידיה כ"תאונת עבודה".

2. התובעת הינה ילידת 1968.

3. התובעת עובדת מאז 1993 בביה"ח "סורוקה" כמזכירה רפואית, והחל משנת 2000 כמזכירת המחלקה האורטופדית ומח' אורטופדיה – השתלות.

4. עבודתה של התובעת כוללת הקלדה במחשב של סיכומי מחלה, מכתבים, חוות דעת רפואיות, אישורים רפואיים ועוד.

5. מעדותה של התובעת עולה, כי מספר השעות אותן היא מקדישה להקלדה במשך כל יום נע בין 3 שעות ל- 4 שעות. מתוך זמן זה כשעתיים מוקדשות להקלדה אינטנסיבית ורצופה.

6. התובעת מקלידה בשתי ידיה, וידה הדומיננטית היא ידה הימנית.

7. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי.

8. בתאריך 5.2.08, מינה בית הדין את ד"ר אליהו סלטי כמומחה רפואי מטעמו, אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה ממנה התובעת סובלת בשורשי כפות ידיה?

ב. האם ניתן לקבוע קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין תנאי עבודתה?

ג. האם ניתן לראות בעבודתה של התובעת פעולות חוזרות ונשנות אשר גרמו נזקים

זעירים שהצטברותם הביאה למחלת התובעת?

9. בתאריך 23.3.08, מר המומחה הרפואי את חוות דעתו כדלקמן:

"1. מעיון בתיקה הרפואי של הגב' סויסה עולה כי לאורך תקופה מתרכזות כול תלונותיה במפרקים רבים ושונים ובכלל זה בכפות הידיים. היא טופלה על ידי המחלקה הראומטולוגית, המחלקה לכירורגיה של היד בביה"ח סורוקה וכן על ידי רופא המשפחה. על פי האבחנות הרשומות בתיק הרפואי היא סובלת מ- Polyarthralgia (כאבי פרקים מפוזרים), Tendinitis (דלקת גידים), Ganglion (ציסטה המכילה נוזל שמקורו בחלל המפרק בכף היד) וכן מחלת ה-Fibromyalgia שביטויה כאבים מפוזרים הכוללים גידים, מפרקים ושרירים. מחלת הפיברומיאלגיה שכיחה במידה רבה בנשים ומטופלת במסגרת המרפאה הראומטולוגית.

2. לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בין האבחנות השונות הרשומות בתיקה הרפואי של התובעת ובין תנאי עבודתה. אף אחת מכל המחלות שפורטו בתיקה הרפואי של התובעת אינה יכולה להיות פועל יוצא של אופי עבודתה. בעדותה בביה"ד מפרטת התובעת את סוגי הפעולות השונות ובכלל זה הקלדה אותן היא מבצעת במהלך יום עבודה. כל אותן פעולות (הקלדה, תיוק מענה טלפוני וכו') שמבצעת התובעת אינן שונות מפעולות אותן מבצעת כל מזכירה אחרת במהלך יום עבודתה ובכל זאת לא קיימת שכיחות רבה ידועה של המחלות המפורטות אצל מזכירות המבצעות אותן פעולות בדיוק ולאורך שנים. אף אחת מאותן פעולות המפורטות בעדותה אינה פעולה מונוטונית אחת החוזרת על עצמה לאורך כל שעות העבודה (לדוגמא: עבודת הקופאית במרכול מצריכה תנועה אחת חוזרת ותכופה של הפעלת מפרק כף היד בתנועות של כפיפה ויישור). יתרה מזאת, התובעת סובלת מפיברומיאלגיה (לא הוזכרה כלל בחוות הדעת של המומחה מטעמה של התובעת) שביטויה כאמור בכאבים בלתי ספציפים ומפוזרים בשרירים, גידים וגפיים (כולם קשורים במע' התנועה). דווקא אבחנה זו מסבירה בצורה הטובה ביותר את תלונותיה של התובעת האופייניים בצורה מובהקת למחלה זו. עיינתי בחוות דעתו של המומחה מטעמה של התובעת, חלק מהמאמרים המצוטטים על ידו מוכרים לי היטב, חלקם מתייחס לעבודה קבועה ורצופה מול מחשב (לא כזה הוא המקרה שלפנינו) וחלקם מתייחס לכאבי שריר-שלד בהנחה כי אף אחד מהחולים שנבדקו לצורך כתיבת המאמר אינו סובל מ"פיברומיאלגיה".

3. כפי שגם צוין בתשובה קודמת אין מדובר במקרה זה בפעולה החוזרת על עצמה והגורמת נזק זעיר ומצטבר. התובעת מבצעת סידרה של פעולות שונות ומגוונות כמפורט בעדותה. אף אחת מאותן פעולות אינה מבוצעת באופן בלעדי שיש בו כדי לגרום לנזק זעיר ומצטבר כך שלאורך זמן עלול לגרום לנזק ממשי כלשהו. מעבר לכך וכפי שכבר צוין בתשובות קודמות יש לשייך את כל תלונותיה של התובעת למחלת הפיברומיאלגיה שאובחנה בה."

10. בתאריך 2.12.08, נעתר בית הדין לבקשת התובעת להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי.

בית דין הפנה את תשומת ליבו של המומחה הרפואי לכך שבתיקה הרפואי של התובעת מצוי מסמך שנערך על ידי פרופ' אבו שקרה, שבו נשללה האבחנה של פיברומיאלגיה.

על כן, התבקש המומחה להשיב לשאלות ההבהרה שלהלן:

א. מהם המסמכים הרפואיים עליהם הסתמכת בקביעתך כי התובעת סובלת מפיברומיאלגיה?

ב. האם המסמכים שצורפו להחלטה זו, ובפרט קביעתו של פרופ' אבו שקרה מה- 3/07 השוללת כאב מפושט ו-11 נקודות רגישות, יש בהם בכדי לשנות מהאמור בחוות דעתך?

11. בתאריך 12.1.09, השיב המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה כדלהלן:

"א. המסמכים הרפואיים עליהם נסמכתי כאשר הועלתה האפשרות כי התובעת סובלת מפיברומיאלגיה הם בין השאר דווקא מכתבו של פרופ' אבו שקרה מיום 19.3.07 אליו מתייחסת השאלה. במכתב זה בעמוד 2 למכתבו כותב פרופ' אבו שקרה במפורש "...וכעת גם פיברומיאלגיה...". גם בעמוד 1 למכתב זה בפרק האבחנות נרשמה בין שאר האבחנות גם האבחנה "Fibromyalgia". מעבר לכך הטפול שהומלץ לה ב- Plaquenil אותו לא נטלה על דעת עצמה מעיד על טיב מחלתה כפי שרואים אותה הרופאים המטפלים וכי אכן מדובר במחלת מפרקים נודדת. אבחנה נוספת של Polyarthritis (דלקת מפרקים נודדת) מופיעה אף היא באותו מכתב של פרופ' אבו שקרה.

ב. מחלת הפיברומיאלגיה אכן הוזכרה בחוות דעתי כאחת המחלות ממנה סובלת התובעת וזאת כאמור על פי הרישומים בתיקה הרפואי. יחד עם זאת אין זו המחלה היחידה ממנה סובלת התובעת ואשר בגינה נשלל הקשר הסיבתי. תשובה 2 לחוות דעתי מסבירה באופן ממצה מדוע לא ניתן לקשור סיבתית בין אופי עבודתה של התובעת ובין המחלות ממנה היא סובלת והמוזכרות בתיקה הרפואי. ההתייחסות למחלת הפיברומיאלגיה הייתה בנוסף לדלקות המפרקים השונים (Polyarthralgia), דלקות גידים (Tendinitis), ציסטה בחלל הפרק (Ganglion). כל האבחנות הללו נמצאות ברישומים השונים בתיקה הרפואי וכפי שהובהר בתשובה 2 לחוות דעתי "...אף אחת מכל המחלות שפורטו בתיקה הרפואי של התובעת אינה יכולה להיות פועל יוצא של אופי עבודתה...". לפיכך גם אם היינו מניחים כפי שטוען השואל כי התובעת אינה סובלת מפיברומיאלגיה עדיין לא ניתן לקשור סיבתית בין מחלותיה האחרות של התובעת ובין אופי עבודתה."

12. הכרעה

על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים.

ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321.

דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374.

13. הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.

ראה: דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, (לא פורסם).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין.

ראה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99.

14. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה.

במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

15. ב"כ התובעת מזמין את בית הדין לתת משקל לחוות הדעת, שהוגשה מטעם התובעת במקום לזו של המומחה מטעם בית הדין. אין בדעתנו לעשות כן, מקום שבו לא מצאנו בחוות הדעת, פגמים כלשהם המאיינים את תוכנה.

16. שכיחות מחלת התובעת בקרב מזכירות הוא ענין הטעון הוכחה ולא לנו ניתן התפקיד לקבוע אם הדברים נכונים אם לאו. המומחה מטעם בית הדין התבקש להתייחס לכך וציין, כי המחקרים המתייחסים לעבודות מזכירות מבוססים על עבודה רצופה מול מחשב. תנאים אלו אינם מתקיימים בתובעת.

17. אשר לפיברומיאלגיה, יש לזכור כי הגם שהמומחה התבסס על רישום שאומר שהתובעת סובלת מכך, בתשובות לשאלות ההבהרה ציין מפורשות כי גם אם התובעת אינה סובלת מפיברומיאלגיה, עדיין לא ניתן לקשור בין מחלותיה האחרות ואופי עבודתה.

18. התייחסות ב"כ התובעת להגדרת המחלה המופיעה בפרק מחלות מקצוע, לא יכולה להיות מנותקת מחוות הדעת, שכן המצב העובדתי אינו שנוי במחלוקת – ובענין קביעת הקשר הסיבתי, זקוקים אנו לחוות דעת מומחה, כפי שנעשה במקרה זה.

19. על כן, ועל יסוד האמור בחוות הדעת של ד"ר סלטי, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום י"ג בתמוז, תשס"ט (5 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

______________

אילן סופר - שופט

002749/07בל 734 ויקי גוטפלייש