ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיסטר מאני נגד מדינת ישראל-שר :

5


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 2503/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

03/07/2009

בעניין:

מיסטר מאני ישראל בע"מ

התובעת

נ ג ד

1 . מדינת ישראל-שר המשפטים

2 . מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט

3 . מילר יונתן (בפשיטת רגל)

4 . מילר שרה

5 . בנק הפועלים בע"מ

6 . בנק לאומי לישראל בע"מ

הנתבעים

החלטה

בהתאם להחלטתי בקדם המשפט מיום 11/1/09, הגישה התובעת הודעה בדבר הבקשות הטעונות הכרעה. בהתאם להודעתה, תלויות ועומדות שתי בקשות- בש"א 22664/08 ובש"א 22662/08שהוגשו מטעם התובעת כנגד הנתבעים 5 ו-6 (בהתאמה) ועניינן חיובם בגילוי המסמכים המפורטים בבקשה ומתן מענה משלים על השאלות שהופנו אליהם.

בנוסף, קיימות שתי בקשות שהוגשו במסגרת הליכי הפש"ר (בש"א 3617/08 בפש"ר 2248/03 ובש"א 3618/08 בפש"ר 2135/03) (תיקי הפש"ר אינם בטיפולי).

במסגרת התביעה, טענה התובעת, כי הנתבע 3 נטל את כספי התמורה שהתקבלה ממכירת נכס מסויים, במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ולא העבירה לתובעת. התובעת טענה, כי הנתבעים 5 ו-6 היו מודעים למעשי הנתבע 3, ולמרות זאת איפשרו את העברת הכספים לגורמים בלתי ידועים. כנגד הנתבע 3 התנהל הליך פלילי, ועל פי האמור בסעיף 98 לכתב התביעה, הוא הודה בעובדות כתב האישום, והורשע על פי הודאתו. התובעת טענה, כי הודאה זו מצד הנתבע 3 מהווה ראיה כבדת משקל, אם לא מוחלטת, לאחריותו הנזיקית כלפי התובעת.

במסגרת שתי הבקשות, התבקש חיוב הנתבעים 5 ו-6 בגילוי 21 קבוצות של מסמכים בנקאיים, המוגדרים באופן רחב היקף למדי (קבוצות המסמכים חופפות בשתי הבקשות), וכן מענה על שאלון רחב היקף, הכולל 127 שאלות, שחלקן מורכבות משאלות משנה.

בהודעתו מיום 18/1/09 טען הנתבע 6, כי ביום 11/1/09 נמסר לב"כ התובעת תצהיר תשובות לשאלון ותצהיר גילוי מסמכים.

במסגרת תשובתה לתגובה בבש"א 22662/08, השיגה התובעת על האיחור במסירת התצהירים, וכן על טיב המענה על השאלון. הרושם שמתקבל הוא, שהתובעת אינה קובלת על טיב והיקף גילוי המסמכים, ולכן מתייתר רכיב זה של הבקשה.

לא ראיתי שצורף תצהיר תשובות לשאלון מטעם הנתבע 6, ולכן אין באפשרותי להתייחס עניינית להשגות התובעת בהקשר זה, אך מכל מקום, איני רואה לנכון לחייב את הנתבע 6, מלכתחילה, במענה על שאלון שהוא כה רחב היקף.

אני מאפשר לתובעת למסור לנתבע 6, בתוך 30 יום, שאלון נוסף, שיכלול לא יותר מ-40 שאלות, ללא שאלות משנה, שהן רלוונטיות וממוקדות לעניינים שביסוד ההליך ולחשבונות הרלוונטיים (ולא לעניינים כלליים יותר).

מצב הדברים שונה במקצת לגבי הבקשה שהופנתה אל הנתבע 5 במסגרת בש"א 22664/08, שכן נראה שהנתבע 5 מעלה התנגדות עניינית כלפי גילוי המסמכים, בטענה שמדובר במסמכים הכפופים לסודיות בנקאית. לטענתו, העובדה שהבנק נדרש לגלות חלק מהמסמכים במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנתבע 3, אינה גורעת מחובת סודיות זו.

כידוע, חובת הסודיות של הבנק כלפי הלקוח מעגנת את זכות הפרטיות של הלקוח ומחזקת את האמון הנדרש ביחסי הבנק עם הלקוח. החיסיון המוטל על המידע הבנקאי אינו מוחלט, והוא ניתן להסרה בנסיבות שבהן גילויו של המידע עדיף על פני חסיונו (רע"א 592/07 צמרת גני חדרה (1989) בע"מ נ' קרטה (27/2/07)).

ברע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי (23/11/93) פורטו מספר קריטריונים שיש לבחון במסגרת האיזון הראוי בין חיסיון בנק-לקוח לבין אינטרס הגילוי-

(א) מידת חיוניות המידע המצוי בחשבונות הבנק, לצורך ההכרעה במחלוקת בין הצדדים;

(ב) קיומה של תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי החשבונות;

(ג) העדרן של ראיות חלופיות שאין בהן פגיעה בפרטיות;

(ד) האם בהיקפו של גילוי החשבונות המבוקש יש בכדי לחרוג מעבר למתחייב לצורך עשיית צדק בהליך השיפוטי.

בתשובתה לתגובה בבש"א 22664/08 מתייחסת התובעת לקריטריונים אלה ומסבירה כיצד, לשיטתה, הם מתקיימים בענייננו.

התובעת טענה, כי לשם הוכחת התביעה יש לבחון את הפעולות בחשבונות הבנק, ומכאן חשיבותם של המסמכים המבוקשים. לטענתה, מסקנות ההליך הפלילי מגבשות תשתית ראייתית המספיקה לצורך גילוי החשבונות, ומנגד, אין ביכולתה להסתמך על ראיות חלופיות. בנוסף, טוענת התובעת, כי אין מנוס מעריכת השוואות לגבי התנהלויות התובע במסגרת חשבונות אחרים.

אני סבור כי המסמכים המפורטים בבקשה אכן עשויים להיות רלוונטיים לצורך בירור אחריותו של הנתבע 5 (התלוי בבירור הפעילות בחשבונות הבנק), וקשה להעלות על הדעת נתונים חלופיים שעשויים גם הם להעיד על מצב הדברים. העובדה שהנתבע 3 הורשע על פי הודאתו, מבססת חלקית את עמדת התובעת בדבר הצורך במסמכים המבוקשים, שכן היא מחזקת את הצורך בבירור עובדתי של אחריות הנתבע 5.

לפיכך, בנסיבות העניין, קיימת הצדקה עקרונית להסרת חיסיון בנק-לקוח, באופן חלקי, ורק לגבי המסמכים הקשורים באופן כזה או אחר למעורבות הנתבע 5 בהתנהלות החשבונאית של הנתבע 3.

הרושם שמתקבל הוא שקבוצות המסמכים המפורטות בבקשה נוסחו באופן כוללני וגורף, ואין לכך הצדקה, בייחוד לגבי מסמכים שאינם קשורים ישירות לחשבונות הרלוונטיים ישירות לתביעה (ובהקשר זה, איני מסכים עם התובעת בכך שנדרשת השוואה לחשבונות אחרים).

לפיכך, אני מציע לצדדים להקדים את הליך העיון במסמכים לגילויים בתצהיר, ולקיים פגישה במשרדי הנתבע 5 או בא כוחו, לצורך איתור המסמכים הרלוונטיים לתביעה, ושאינם נוגעים לחשבונות בנק אחרים, ולאחר מכן, וככל שיוותר בכך צורך, יימסר תצהיר גילוי מתאים.

השאלון שהופנה אל הנתבע 5 (בדיוק כמו השאלון שהופנה אל הנתבע 6) הוא ארוך ורחב היקף, וכמו שם גם כאן, איני מחייב את הנתבע 5 במענה עליו, ואני מאפשר לתובעת למסור לנתבע 5, בתוך 30 יום, שאלון נוסף שיכלול לא יותר מ-40 שאלות, ללא שאלות משנה, אשר מתייחסות, באופן ממוקד, אך ורק לעניינים או חשבונות הרלוונטיים ישירות להליך.

ניתנה היום י"א בתמוז, תשס"ט (3 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ כל הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו