ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דנה שדמי מיידן נגד אליזבט טורונ :

9


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 2147/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

03/07/2009

בעניין:

1 . דנה שדמי מיידן

2 . שדמי עמיר

3 . דיקלה אינטרנשיונל מיגון 1992 בע"מ

4 . גיי אס. או. אס טכנולוגיות בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד לוי

התובעים

נ ג ד

אליזבט טורונצ'ק

ע"י ב"כ

עו"ד אשכולי

הנתבעת

החלטה

בבש"א 5644/08 עותרים התובעים למתן פסק דין בהעדר מענה מצד הנתבעת לדרישותיהם המקדמיות, ולחלופין למתן צו לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון.

כזכור, במסגרת התביעה, עותרים התובעים להורות על ביטול פסק דינה מיום 13/1/04 של כב' השופטת עפרה סלומון צ'רניאק (ת"א 368/98), בטענה שפסק הדין ניתן תוך מרמה מצד הנתבעת (התובעת באותו הליך) וכן לאור ראיות חדשות שהתגלו לאחר מכן.

התובעים (או יותר נכון, התובעת 1) הפנו אל הנתבעים, ביום 6/12/07, דרישת גילוי ספציפית, בה פורטו 25 קבוצות של מסמכים, וביניהם העתקי חוזים, העתקי דפי פתיחת חשבונות בנקים בישראל ובאוסטריה והעתקי אישורי תשלומים. בנוסף, הופנה אל הנתבעת שאלון הכולל 136 שאלות (נספח ב'). אציין, כי הנתבעת טוענת בתגובתה שהשאלון כולל כ- 247 שאלות ותתי שאלות, וכנראה מספר זה כולל גם את תתי השאלות, שכן בתצהיר שצורף לתגובתה, התייחסה הנתבעת לאותן 136 שאלות והבהירה מדוע לשיטתה, מדובר בשאלות שאינן רלוונטיות ואשר אין לחייבה במענה עליהן.

מלכתחילה, השיבה הנתבעת לדרישת הגילוי במכתבה מיום 17/2/08, וטענה כי המסמכים המצויים ברשותה הם כתבי בי דין על נספחיהם, וביקשה מהתובעים לראות בהודעה זו כתצהיר גילוי מטעמה. אני מסכים עם התובעים בכך שאין המדובר בתצהיר ערוך כדין.

מכל מקום, לתגובתה לבקשה הנוכחית, צירפה הנתבעת תצהיר גילוי שבו טענה כי בחזקתה או בשליטתה מצויים כתבי בי דין, בהליך זה ובת"א 368/98 על נספחיהם. הנתבעת הצהירה כי בחזקתה או בשליטתה היו מצויים דרכונים ישנים אשר פג תוקפם, אך הם אינם נמצאים כעת בחזקתה או בשליטתה. בנוסף, הצהירה הנתבעת, כי למיטב ידיעתה ולאחר חקירה ודרישה שערכה, אין ומעולם לא היו בחזקתה או בשליטתה, או בחזקתו או בשליטתו של כל אדם אחר מטעמה כל מסמך אחר הנוגע לעניינים השנויים במחלוקת, למעט המסמכים האמורים.

לטעמי, מדובר בתצהיר גילוי כללי ערוך כדין, אך אין בו כל התייחסות למסמכים שהתבקשו במסגרת דרישת הגילוי הספציפית. הנתבעת טוענת בתגובתה, כי מדובר בדרישת גילוי רחבה של מסמכים שמרביתם אינם רלוונטיים לעילת התביעה למשפט חוזר ומהוות פגיעה בפרטיות הנתבעת. איני שותף לעמדת הנתבעת. על פני הדברים, ייתכן שלפחות חלק מהמסמכים המבוקשים רלוונטיים, מבחינה עובדתית, לחלק מהראיות החדשות הנטענות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין, ולא ניתן למנוע את בירורה הענייני של סוגייה זו, על דרך מניעת גילויים של מסמכים אלה, וזאת בהתחשב בעיקרון לפיו אין לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין להוכיח טענה או להקשות עליו את הוכחתה (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' (25/12/07)).

בהתאם לכך, מתבקשת הנתבעת למסור לתובעים, בתוך 30 יום, תצהיר גילוי ספציפי בהתייחס לקבוצות המסמכים שפורטו במכתב הדרישה. ככל שלדעת הנתבעת, מסמכים מסויימים אינם רלוונטיים להליך, היא מתבקשת לציין זאת במסגרת ההתייחסות לאותו מסמך.

לעומת זאת, השאלון שהופנה אל הנתבעת הוא אכן רחב היקף ביותר, וחיוב הנתבעת במענה עליו עלול להכביד עליה יתר על המידה וייתכן שגם שלא לצורך, וכידוע, לא זו מטרתו של שאלון (בר"ע 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ (22/3/06)).

לפיכך, איני רואה לנכון לחייב את הנתבעת במענה על שאלון זה, וככל שהתובעים עומדים על הפניית שאלון לנתבעת, הם מתבקשים לצמצמו להיקף שלא יעלה על 40 שאלות (ללא שאלות משנה).

הבקשה מתקבלת חלקית, בהתאם לאמור, ואבהיר, שזהו אינו מקרה המצדיק נקיטה בסעד הדרסטי של מחיקת כתב טענות.

במסגרת בש"א 9024/08 מבקשים התובעים להתיר לצרף כראיה את החלטת משטרת ישראל מיום 13/4/08 לפיה לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדת התובעת 1 לדין פלילי. בתגובתה, משיגה הנתבעת על כך שהתובעת 1 טענה בבקשתה כי לא נמצאו כל ראיות להעמדתה לדין פלילי, אך לטעמי, זהו הבדל סמנטי בעיקרו.

מכל מקום, אין זה השלב ל"צירוף ראיות". ככל שהמסמך יוגש לקראת שלב ההוכחות במסגרת התצהירים/תיקי המוצגים, ניתן יהיה אז להידרש לרלוונטיות שלו. הבקשה נמחקת.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום י"א בתמוז, תשס"ט (3 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים, ותקבע קדם משפט נוסף.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו