ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רותי מרציאנו נגד עיריית נהריה :

החלטה בתיק רע"א 757/16

לפני: כבוד השופט מ' מזוז

המבקשת:
רותי מרציאנו

נ ג ד

המשיבות:
1. עיריית נהריה

2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה נהריה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 29.12.2015 ברע"א 57898-11-15 (ע"י כבוד השופטת ב' בר-זיו)

בשם המבקשת: עו"ד א. גאנם

בבית המשפט העליון

החלטה

1. בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו) מיום 29.12.2015.

2. המבקשת ובעלה לשעבר ניהלו הליך משפטי מול המשיבות בבית המשפט המחוזי בחיפה ועניינו תובענה כספית לפיצוי בגין עילה חוזית (ת.א. 531/96). בית המשפט המחוזי קבע כי על המשיבות לשלם למבקשת ולבעלה לשעבר סכום כספי בשיעור של כ-30,000$ בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות. במסגרת בקשת המשיבות לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה, חויבו המשיבות בתשלום מחצית החיוב. ביום 17.7.2011 קיבל בית משפט זה את הערעור שהגישו המשיבות וקבע כי הן לא יישאו באחריות כלפי "מי מהרוכשים" ביניהם המבקשת ובעלה לשעבר (ע"א 4637/06, להלן: ההליך הקודם).

על בסיס פסק דינו של בית משפט זה בהליך הקודם פנו המשיבות למבקשת ולבעלה לשעבר ודרשו את השבת הכספים אשר שולמו להם מכוח פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. המשיבות אף ניסו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית הכספים, אולם המבקשת ובעלה לשעבר הגישו בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל מהטעם שבפסק דינו של בית משפט זה בהליך הקודם לא נקבע כי עליהם להשיב את הכספים ששולמו להם על ידי המשיבות. בעקבות כך, הגישו המשיבות לבית משפט זה בקשה להבהרת פסק דינו, ובהחלטה מיום 11.12.2013 קבע בית משפט זה כי בנסיבות הענין אין באפשרות בית המשפט לסייע למשיבות אשר טוענות ובצדק כי הן זכאיות להשבת הסכומים ששילמו בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר בוטל בערעור. כמו כן, צוין בהחלטה כי יש להניח כי היה ותוגש תביעה על ידי המשיבות, והמשיבות יזכו בתביעה כי אז בית המשפט יתחשב בנסיבות ויפסוק הוצאות בשיעור נכבד לחובת אלה שיחויבו להחזיר את הכספים. מכאן התביעה שהגישו המשיבות נגד המבקשת לבית משפט השלום בחיפה בהליך דנן.

3. ביום 28.10.2014 במסגרת דיון שהתקיים בפני בית משפט השלום (כבוד בשופט א' צ'יזיק) נמחקה עיריית נהריה (המשיבה 1) מכתב התביעה בשל היעדר יריבות, וביום 28.10.2015 דחה בית המשפט את בקשת המבקשת לסילוק התביעה על הסף, למחיקת כותרת ולחילופין למתן רשות להתגונן. בית המשפט קבע כי מרבית טענותיה של המבקשת הן טענות סרק, זאת למעט טענה אחת המגלה הגנה אפשרית והיא הטענה הנוגעת לכך שהתובענה דנן הוגשה כנגד המבקשת לבדה, ללא צירופו של בעלה לשעבר להליך, וזאת על מלוא הסכום הנדרש להשבה. נוכח האמור, קבע בית המשפט כי יש לערוך איזון בין שלל טענות ההגנה שהן טענות סרק אל מול טענת ההגנה האפשרית בדרך של התניית הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בסך של 55,000 ש"ח, סכום המבטא את מחצית הסכום שנתקבל אצל המבקשת. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בחיפה.

4. ביום 29.12.2015 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ב' בר-זיו) את בקשת רשות הערעור של המבקשת. בית המשפט קבע כי בהתאם לרע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ (26.1.2015) יש לבחון האם סכום ההפקדה שנדרש על מנת לקבל רשות להתגונן מצדיק מתן רשות ערעור. במסגרת בחינה זו, עמד בית המשפט על כך שעל הערכאה הדיונית לשקול את סיכויי הצלחתה של מבקשת הרשות להתגונן בבואה להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים או בהפקדת ערובות. כמו כן, צוין כי בידי הערכאה הדיונית מצוי שיקול דעת רחב בענין זה ובית המשפט שלערעור יתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית במקרים יוצאים מן הכלל. במקרה דנן, קבע בית המשפט כי עניינה של המבקשת אינו נמנה על אותם מקרים יוצאים מן הכלל המצדיקים התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

באשר לטענותיה של המבקשת הנוגעות לסילוק התביעה על הסף, מחיקת הכותרת וטענת הקיזוז קבע בית המשפט כי אין מקום ליתן למבקשת רשות ערעור בגינן, הואיל והמבקשת לא פרטה בבקשתה כל נימוק אשר יצדיק מתן רשות ערעור כנדרש לפי סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כמו כן, קבע בית המשפט המחוזי כי לא נמצאו טעויות משפטיות בהחלטת בית משפט השלום, תוך שפירט קביעתו ביחס לטענתה של המבקשת בדבר סילוק תביעת עיריית נהריה על הסף. על החלטה זו הגישה המבקשת את בקשת רשות הערעור שלפני.

5. בבקשה שלפני נטען כי בית המשפט המחוזי שגה משלא קבע כי דין בקשת רשות הערעור להתקבל במלואה. במסגרת הבקשה, חזרה המבקשת על טענותיה בדבר סילוק התביעה על הסף, מחיקת הכותרת וטענת הקיזוז, וטענה כי בית משפט קמא לא בחן כראוי טענות אלו. באשר להתנאת הרשות להתגונן, נטען כי בית משפט קמא טעה כאשר קבע כי עניינה של המבקשת אינו נמנה על המקרים המצדיקים התערבות, וזאת מבלי שהתייחס ליכולתה הכלכלית של המבקשת.

6. לאחר עיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במקרים בהם הבקשה מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). ואולם, אמת המידה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית תהיה מחמירה יותר מזו החלה על בקשת רשות לערער על פסק דין בגלגול שלישי ותינתן במקרים חריגים שבחריגים (רע"א 5341/11 הלה הנדסה בניה וייזום בע"מ נ' שולדנריין (18.8.2011); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 214 (2012), להלן: בן-נון וחבקין).

הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה הנדרשות ואף לא נטען אחרת במסגרת הבקשה. למעלה מן הצורך יצוין, כי היעדר התייחסות של בית משפט שלערעור לכל הטיעונים שהועלו בפניו אינו מצדיק כשלעצמו מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (רע"א 4931/98 גילירדי נ' ורטהיים (8.12.1998); בן-נון וחבקין 215). במקרה דנן אין כלל מקום לקבל טענה מסוג זה, היות שבית המשפט המחוזי התייחס לטענותיה של המבקשת בדבר סילוק התביעה על הסף, מחיקת הכותרת וטענת הקיזוז, וקבע כי יש לדחותן משלא נמצא כל נימוק המצדיק מתן רשות ערעור בעניינם. באשר לטענתה של המבקשת בדבר מצבה הכלכלי, הרי שטענה זו עמדה לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי ואף בית משפט השלום היה מודע למצבה הכלכלי, כפי שמעידה על כך המבקשת בבקשתה. נוכח האמור ולאור אמות המידה הנדרשות, לא יחליף בית משפט זה את שיקול דעתם של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בשיקול דעתו, בשאלת מצבה הכלכלי של המבקשת או בשאר טענותיה שאין הן עוסקות אלא בעניינם הפרטני של הצדדים.

7. אשר על כן, דין הבקשה להידחות. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏ח' באדר א התשע"ו (‏17.2.2016).


מעורבים
תובע: רותי מרציאנו
נתבע: עיריית נהריה
שופט :
עורכי דין: