ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איתח איתן נגד חזי רובין :

לפני כבוד ה שופטת שבח יהודית
המבקש
איתח איתן

נגד

המשיבים

  1. חזי רובין
  2. רובין, וימר ושות' חברת עורכי דין


נוכחים:
המבקש בעצמו
ב"כ המבקש עו"ד רון חדי
ב"כ המשיבים עו"ד וימר

בית המשפט:

פרוטוקול

בית המשפט:
הקושי המרכזי בתיק, זה כמובן הנדירות של עילת הביטול והפסיקה שמדברת על סעיף 24.9 שאומרת שהם סעיפים נדירים, והבדיקה נעשית לא בעיקר בשים לב לתוצאה אלא בשים לב לתהליך. אם מסתכלים על כתב ההגנה שהגשתם לבורר, הוא התמקד בטענות החוזיות שהמערער לא היה כשיר להתקשר, שההסכם לא היה ברור דיו, שעורך הדין כמעט לא עשה כלום בהליך של הביטוח הלאומי כי המשפחה עשתה את מירב העבודה ולכן, פסק הבורר מתמקד בנושאים החוזיים. המרכזיות של כתב ההגנה זה באלמנט החוזי. הדעת נותנת שאם ההגנה שלכם אצל הבורר היתה שהסעיף הזה לא חוקי, שצריך לתת לו את הדעת, יכול להיות שהבורר היה אומר שהוא בכלל לא מוסמך לדון בזה, זאת שאלת רוחב וצריך לצרף להליך את לשכת עורכי הדין, ולשמוע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, זו שאלה מאוד נכבדה שאדוני מעורר היום. האם זאת היתה מסגרת הדיונית בבוררות וככל הנראה התשובה לא, ואי אפשר להגיד שפסק הבורר נוגד את תקנת הציבור?

עו"ד חדי:
הקושי הוא ברור ואני מסכים עם בית המשפט שעילת הביטול של 24.9 היא נדירה המיוחדת למקרים ספציפיים.
לגבי הערת בית המשפט, מפנה לסעיף 36 לכתב ההגנה למשל, שיש שם טענ ברורה שמה שמגיע אם מגיע זה סך הכל 48 קצבאות, אני לא ייצגתי בבוררות...
אנחנו נמצאים בנקודה שבה אני לא מתלונן על התוצאה של הליך הבוררות, אלא שגם אם התוצאה היתה סכום של 500 שקלים או 300 אלף שקלים זה היה אותו דבר, העקרון אם עורך דין זכאי לשכר טרחה לכל תקופת החיים או לתקופה מוגבלת.

בית המשפט:
זאת לא השאלה. השאלה אם אדוני יכול היום בהליך הביטול לעורר את השאלה בשים לב למסגרת הדיונית של הליך הבוררות.

עו"ד חדי:
אני מסכים שזה לא היה הנושא היחיד שעמד על הפרק, היו גם טענות חוזיות אני לא מתכחש, שחלק גדול מהן נסובו סביב כשירות המבטח לחתום על הסכמי שכר טרחה, ציינתי בבקשתי שזה חלק מנושא הציבור, זה יכול היה לבוא לידי ביטוח בפסק הבוררות. צרפתי מסמכים רפואיים מאותו מועד שהמבקש חתם על ההסכם, שהיה נעדר יכולת החלטה בתיק.

בית המשפט:
יכול להיות, אבל גם אם זה נכון, זאת טעות של הבורר שקבע שהוא כן כשיר ובטעות אי אפשר להתערב.

עו"ד חדי:
אני לא מבקש להתערב בהחלטתו של הבורר, מכיון שידוע לי שטעות של בורר היא לא עילה להתערבות בית המשפט. טענו טענה אחרת, לחלוטין שפסק הבוררות עצמו מנוגד לתקנת הציבור משני טעמים עיקריים. אני מפנה לסעיף הרלוונטי, סעיף 39 לבקשה.

עו"ד וימר:
אני חוזר על כל האמור בתשובה.

בית המשפט:
נפנה תחילה לסעיף 46, אדוני מתחיל את המניין ביום.9.7 וצריך להתחיל את המניין ב- 10.7.
אדוני מונה מיום 5.10 וצריך למנות מיום 6.10 זה כבר נותן לנו יומיים.
בהנחה שלא נסתרת הטענה לגבי מועד קבלת הפסק, אבל גם אם מתבוננים על התאריך שאדוני מונה אותו, ואם לוקחים בחשבון את הפגרה וסוכות, אין איחור.

עו"ד וימר:
אני שומע את מה שבית המשפט לגבי המועדים, ככל שנפלה טעות בחישוב שלנו, נחזור בנו מהטענה הזאת.
ביחס לטענות לגופו של עניין, אנחנו חוזרים על התשובה.
לשאלת בית המשפט, אם היה הסכם הוא היה עם פרופ' ברג, והוא לא שותף שלי הרבה זמן, יש טענה שמונו אפוטרופסים והאפוטרופסים היו צריכים להתייצב ולספר מה היה, האפוטרופסים בכל ההליך לא היו במשרד שלי מעולם, ודבר שני, כשהתעורר העניין והגענו להליך הבוררות מצופה היה שהאפוטורופסים היו באים ומעידים, יש את האח והאבא שלו.
לשאלת בית המשפט אני משיב שאכן מקובל לקחת שכר טרחה גם מקצבאות המל"ל, וגם כשהטיפול בביטוח הלאומי מתמקד רק בשיעור הנכות.
אני רוצה להסביר דבר אחד, לגבי הסכם שכר הטרחה. כשאני עורך הסכם שכר טרחה במקרים כאלה, כשהתאונה גם תאונת דרכים ועבודה, אני סבור שהדרך היחידה לערוך את ההסכם באופן הזה. אני סבור שאני רוצה להגדיל את העוגה לנפגע למקסימום, כשאני מטפל בביטוח הלאומי ובתביעת הפלת"ד זה יוצר זהות אינטרס ביני לבין הנפגע. פה בתיק הזה היתה קביעה של המל"ל בעניין הפסיכיאטרי ל- 10 אחוזים, לכאורה אין לי אינטרס להגיש ערעור, וכשאני מנומק מהשיקולים של טובתי, אני מגיש ערעור והגדלתי את הנכות מ- 10 אחוז ל- 30 אחוז.
אני מנסה רק להגדיל את העוגה ככל שאפשר.

בית המשפט:
הרי ברור שיש גם טעם בעמדת הצד השני, ונסביר, אם עורך הדין לא היה מקבל שכר טרחה עבור הניכוי (השווי המהוון של הגמלאות) היה לו ממילא אינטרס, גם אם לא מודע, שהשיעור הנכות בביטוח הלאומי יהיה קטן, כדי ששיעור הניכוי יהיה קטן, כדי ששכר הטרחה בתיק עצמו יהיה גדול, אבל זה יכול לפגוע בלקוח, אם אנחנו נמצאים בהליך שהנכות מחייבת לפי סעיף 6ב', אז הפיצוי גם יקטן. אומר המשיב, ויש טעם בדברים שלו, שלכן צריך להסתכל על העוגה בשלמותה ולכן עורך הדין לא נמצא בניגוד אינטרסים והוא פועל ב- 100 אחוז לטובת הלקוח, ואז מגיע לו שכר טרחה מהביטוח הלאומי.

עו"ד חדי:
אין שום מחלוקת שעבור התביעה במל"ל מגיע לעורכי דין כסף, אלא שהשאלה היא מה שיעור שכר הטרחה שמגיע לו. מצופה מכל עורך דין שיפעל לפי האינטרס של הלקוח שלו ולא לפי האינטרסים שלו עצמו. זאת הנורמה.
אין שום מחלוקת שמגיע כסף, אני לא דוגל בעורכי דין שעובדים בחינם, בסופו של דבר הלקוח רוצה לשלם לעורך הדין כדי שיעשה עבודה טובה. המחלוקת הוא שיעור הכסף שצריך לשלם. כל עורך דין חייב שיהיה עם הלקוח חוזה בכתב, ברור, שאומר בדיוק מה הלקוח נותן ומקבל. אומר כרגע חברי, יכול להיות שבתחילת הדרך חתמו על הסכם שכר הטרחה, ועד היום הוא לא "נמצא" ולא הוגש בשום הליך, וחמור מכך, אם התובעים היו רוצים להוכיח ברחל בתך הקטנה מה התחייבו משפחת המבקש לשלם להם, היו לכל הפחות צריכים להביא לעדות את פרופ' ברג.
אנחנו סבורים שמגיע שכר אלא שהשכר שדרשו הוא מופרז לכל הדעות.

תם הדיון.

הקשיים העומדים בפני מבקש הביטול הוצפו במהלך הדיון, וניתן להם ביטוי בפרוטוקול.
מטעמים מעשיים, לרבות סופיות הדיון כאן, וודאות, וסיום מערכת היחסים שבין התובע לבין הנתבעים, שייצגו אותו במסירות במהלך השנים, ברוח טובה, מציע בית המשפט כי המבקש ימשוך את הבקשה. פסק הבוררות יאושר אך מהסיבות שמניתי לעיל, סכום שכר הטרחה שיגבה בגין הטיפול בנושא הביטוח הלאומי – יהיה כפי הנקוב בסעיף 23 לתביעה, קרן, ללא תוספות של ריבית והצמדה והמשיבים יוותרו על שכר הטרחה שנפסק להם בהליך הבוררות, כמפורט בסעיף 34 לפסק הבוררות, וכי בהליך שבפניי ישא כל צד בהוצאותיו.

עו"ד וימר:
אני חוזר על מה שאמרתי קודם בדבר הטיפול במוסד לביטוח לאומי שהיה עיקר עבודתנו, אף על פי כן ורק כמחווה של רצון טוב, אנחנו נקבל את ההצעה.

עו"ד חדי:
מבקש מספר דקות להתייעץ עם מרשי.

(הפסקה)
עו"ד חדי:
מרשי הסכים להצעת בית המשפט.

המערער:
אני הבנתי את הצעת בית המשפט, ואני מסכים לה.
עורך הדין טיפל בי במסירות, אבל לא הסביר לי את נושא שכר הטרחה מהביטוח הלאומי. עדיין אני מקבל את ההצעה.

אמו של המערער גב' ברכה איטח:
אני הבנתי את ההצעה וגם אני מקבלת את ההצעה. אנחנו רוצים לסגור את הפרק הזה, אני רוצה ילד בריא בבית.


פסק דין

מחמת הקשיים העומדים בפני המבקש בבקשת הביטול אשר הוצפו במהלך הדיון ואשר ניתן להם ביטוי בפרוטוקול הדיון, הציע בית המשפט מטעמים מעשיים, לרבות סופיות הדיון, וודאות משפטית, וסיום מערכת היחסים שבין התובע לבין הנתבעים, שייצגו אותו במסירות לאורך השנים, ברוח טובה – כי המבקש ימשוך את הבקשה, כי פסק הבוררות יאושר; כי סכום שכר הטרחה שיגבה בגין הטיפול בנושא הביטוח הלאומי יהיה כפי הסכום הנקוב בסעיף 23 לתביעה שהוגשה לבורר, קרן ללא תוספות של ריבית והצמדה; כי המשיבים יוותרו על שכר הטרחה שנפסק להם בהליך הבוררות בסעיף 34 לפסק הבוררות; וכי בהליך שבפניי ישא כל צד בהוצאותיו.
מששני הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט – ניתן לה תוקף של פסק הדין.

ניתנה והודעה היום א' אדר א' תשע"ו, 10/02/2016 במעמד הנוכחים.

יהודית שבח , שופטת


מעורבים
תובע: איתח איתן
נתבע: חזי רובין
שופט :
עורכי דין: