ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד למברסקי :

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

  1. יונתן למברסקי
  2. יובל חרותי

הנאשם


נוכחים:
בשם המאשימה: מר ליאור בגדדי
בשם הנאשמים: עוה"ד ליאור לוגסי

פרוטוקול

ב"כ המאשימה: מדובר בשותפות רשומה לצורכי מע"מ, שני שותפים שהורשעו על פי הודאתם בביצוע 9 עבירות באי הגשת דוחות למע"מ. מדובר בשותפות רשומה לצורכי מע"מ אשר הפעילה מסעדה החל מחודש 5/10. כיום השותפות סגורה ואין חובת הנאשמים הרשעות קודמות.
סכום החוב קרן מס פלילי בכתב האישום עומד על כ – 62,000 ₪.
הנאשמים שילמו עד היום מתוך סכום זה כ – 20,000 ₪. לא אחת נפסק כי בעבירות המס שיקול הרתעתי גובר על נסיבות אישיות שכן עבירות מסוג זה מסבות נזק קשה לקופה הציבורית.
בפסיקה נקבע זה מכבר כי יש לנקוט במדינות ענישה מחמירה בעבירות אלה לרבות עונשי מאסר בפועל. מתחם הענישה לגבי העבירות בהן עסקינן, בכל הנגוע לקנס, נע בטווח של 5,000 ₪ עד 15,000 ₪ והנוגע למאסר על תנאי נע במתחם בין חודשיים ימים לבין חצי שנה.
בכל הנוגע למאסר בפועל נע המתחם במאסר בפועל קצר של ריצוי עבודות שירות הנע בין חודשיים ל – 4 חודשים. אציין כי הערך החברתי שנפגע הוא הערך השי וויון בנטל המס הוא אבן יסוד במשקל דמוקטרי. במקרה שלפנינו לאור מצבם הכלכלי של הנאשמים שהובא לידיעת התביעה תבקש התביעה להימנע מהטלת מאסר בפועל ולהסתפק בקנס כספי וגם הוא יחרוג מהמתחם כפי שציינתי מתחת לרף התחתון. תבקש התביעה לאזן את העונש במאסר על תנאי ארוך שימוקם ברף העליון של המתחם.

ב"כ הנאשמים: הדברים שחברי אומר היום מקובלים עלינו מלבד עניין הקנס.
שני הנאשמים צעירים שהפעילו מסעדה שעבדה בצורה מוצלחת, הם ניהלו את העסק בצורה טובה וכתוצאה מהליך שנקט מולם הקיבוץ הורע מצבה הכלכלי של השותפות באופן שבעצם חיסל את העסק כאשר לנאשמים לא הייתה ברירה אלא לפעול בהוראת הקיבוץ.
הנאשמים הודו בהזדמנות ראשונה וקיבלו אחריות מלאה בגין החובות למס ערך מוסף. הנאשמים פעלו לאורך כל התקופה בה ניתנו דחיות בהסכמת חברי להסרת מרבית המחדלים וזאת תוך כדי שהם נמצאים בהליכי כינוס כאשר הכספים שנכנסים ויוצאים ספורים, מדודים ומדווחים לביהמ"ש המחוזי. הנאשמים נעזרו במשפחה וחברים לגייס כספים להסרת המחדלים.
מדובר בנאשמים שמצבם הכלכלי הלא פשוט שלהם וגם מצב אישי לא פשוט, כאשר הנאשם מס' 2 הינו אלמן המכלכל לבדו את בנו החל מגיל 3 שהוא כיום בן 16 , הוא נישא בשנית והתגרש יש לו ילד בן 8 שהוא משלם מזונות עבורו.
הנאשם 1 נמצא בטיפול נפשי כתוצאה מהתרסקות כלכלית אותה הוא חווה. יחד עם זאת הם מגייסים את כל כוחם ומעודם על מנת לפעול להסרת המחדלים עליהם הם לקחו אחריות מלאה אני מצטרף לדברי חברי לעניין הענישה של מאסר על תנאי ולגבי מאסר בפועל.
לעניין הקנס , אצטט את כבוד השופט פורת הנשיא היום, בפס"ד שנתן שלום טבריה, באותו עניין בעבירות חמורות יותר והוא אומר: "בעניין זה ראוי להאיר כי אין חולק שהנאשם נמצא בסטאטוס של פושט רגל וממילא אינו יכול לשלם קנס ומצבו הכלכלי הוא כזה שמתחם הענישה שככל וקשור בקנס צריך להיות אי תשלום קנס בכלל או למצער קנס נמוך מאוד שלמעשה משולם מידי חודש בסכום של שקלים בודדים מתוך כלל הכנסותיו שרובם מוקדש לתשלום לנושים אחרים" וזה כמו המקרה שלנו. אבקש מביהמ"ש להתחשב במצב המאוד סבוך גם הכלכלי וגם הנפשי שנמצאים הנאשמים והילדים שיש לנאשם 2 והטיפול שמקבל הנאשם 1 וכל חטאם היה שעסקם קרס.
מציג לעיון ביהמ"ש את צו הכינוס בעניינו של הנאשם מס' 2.
הצגנו את המסמכים הרלוונטיים למאשימה ולכן הגענו להבנות כפי שהוצגו.

הנאשם מס' 1: אין לי מה לומר.

הנאשם מס' 2: אין לי מה להוסיף.


גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם ב – 9 עבירות לפי סעיף 117 א' 6 לחוק מע"מ וזאת בגין אי הגשת דוחות תקופתיים במהלך שנת 2012.

התובע טען כי סכום החוב, קרן מס עמד בזמנו על סך 62,000 ₪ מתוכו החזירו הנאשמים 20,000 ₪.
בהתחשב בנסיבותיהם האישיות ומצבם הכלכלי, העובדה כי השותפות סגורה ואינה פעילה, בהתחשב בעובדה כי ניתן צו כינוס בעניינם, ביקש ב"כ המאשימה להסתפק בעונשים החורגים ממתחם הענישה המקובל בכל הנגוע לקנס הכספי ולאזן זאת במאסר מותנה גבוה ומרתיע.

הסניגור הפנה לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, מצבם הכלכלי הקשה והעובדה כי הם עושים מאמץ לעמוד בתשלומים שונים בהתאם לצו כינוס שהוצג לעיוני.

כידוע, מדובר בעבירות אשר פוגעות בצורה משמעותית בקופה הציבורית, פוגעות בנטל שיוויון המס כך שחלקים מן האוכלוסיה משלמים מס ואחרים נמנעים מכך ובכך כאמור נפגע השיוויון.

כבר נפסק כי בצו אלמנט החומרה שבעבירה זו, מדובר בעבירה שהינה במדרג הנמוך של עבירות לפי חוק מע"מ וזאת מאחר ומדובר באי הגשת דוחות כאשר העונש המירבי הוא שנת מאסר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, סבורני כי עמדת המאשימה הוגנת וראויה ויש לאמצה.
עמדה עונשית זו מתחשבת במצבם הכלכלי הנוכחי של הנאשמים ומצד שני מבקשת היא להחמיר ברכיב הצופה פני עתיד וזאת נוכח העובדה כי בסופו של דבר נתח נכבד מסכום המס לא שולם עד כה.

לפנים משורת הדין, החלטתי לגזור על הנאשמים קנס כספי נמוך וזאת בהתחשב בעמדת המאשימה וצו הכינוס התלוי ועומד כנגדם.

סבורני כי די במאסר מותנה מרתיע בנסיבות העניין.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
א. קנס בסך 2,000 ₪ שישולמו ב – 10 תשלומים שווים ורצופים, שהתשלום הראשון החל מיום 1.3.16 וכל 1 לחודש שלאחריו.

אי תשלום אחד מהתשלומים, יביא לפירעון מידי של מלוא הקנס.

ב. 5 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שלא יעברו ויורשעו בעבירה בה הורשעו בתיק זה, בתקופת התנאי או לאחריה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ו, 09/02/2016 במעמד הנוכחים.

יריב נבון , שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: למברסקי
שופט :
עורכי דין: