ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אוסאמה ברהום :

לפני כבוד ה שופטת שושנה פיינסוד-כהן
המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
אוסאמה ברהום


נוכחים:
ב"כ המאשימה –עו"ד צביקה שרייר
הנאשם –נוכח
הסניגור –עו"ד איברהים עודה, ס.ציבורית

בית המשפט מבהיר לנאשם מה מתבקש הוא לעשות וכי ב"כ המאשימה מבקש ממנו לעשות שחזור השיחה.

פרוטוקול

הנאשם, לאחר שהוזהר לומר את האמת ומעיד בחקירה ראשית:
ש. איפה אתה עובד ?
ת. אני עובד כספר בנהרייה בסלון כלות.
ש. בזמנים הרלוונטיים למקרה, זאת אומרת בתחילת שנת 2013, עבדת בנהרייה ?
ת. כן.
ש. באיזה ימים ואיזה שעות ?
ת. משמונה וחצי עד חמש.
ש. בשעות כאלה אתה לא בפסוטה ?
ת. לא.
ש. אתה יודע במה אתה מואשם בתיק זה ?
ת. כן.
ש. אני מקריא בפנייך את תמצית כתב האישום.
ת. אני התקשרתי. אני לא אומר שלא התקשרתי. בעלה הוא בן דוד שלי. אני מתקשר בשביל להתעניין בשביל האדמה. בעלה מכר את האדמה לאנשים מנצרת. יש חלקה של אדמה גדולה והוא מכר גם מהחלק שלנו לאנשים מנצרת.
ש. אומרים שאתה היית מתקשר ומקלל, מאיים ואומר דברים .
ת. התקשרתי כמה פעמים. לא איימתי ולא קיללתי. הייתי מתקשר ומבקש את בעלה והיא תמיד הייתה מנתקת.
ש. איך הייתה מתנהלת השיחה ?
ת. הייתי מתקשר, אומר אני רוצה לדבר אם סאמר, הייתה מנתקת. הוא היה בבית.
ש. נחקרת פעמיים במשטרה. פעם ראשונה בתאריך 14.3.13 ופעם שנייה ביום 07.7.13. אני אומר לך שבפעם הראשונה אמרת שלא התקשרת ולא שום דבר. בפעם השנייה אישרת שהתקשרת ועוד כמה דברים. למה בפעם הראשונה אמרת לא ופעם שניה כן.
ת. זה דבר טבעי. התקשרי בערך חמש שש שיחות אבל לא שלושים.
ש. בפעם השנייה ב- 07.7 שורה 18,19 לעמוד 2 לחקירתך. אתה אומר "אני רוצה שתרשום שאני מצטער עשיתי טעות.... אני מבטיח לא לחזור על זה שנית".
ת. בסדר אמרתי לו כי הבנתי שזה אולי הפרעה השיחות האלה. גם קליינטים מתקשרים אלי עשר שיחות ולפעמים אני לא עונה.

בחקירה נגדית לב"כ המאשימה:
ש. אמרת לסניגור שאתה זוכר שנחקרת במשטרה ב – 14.3. אמרת לסניגור שהסיבה לשינוי הגרסאות שלך מהפעם הראשונה שהיית במשטרה, ת/1, לבין הפעם השנייה שהיית במשטרה היא מכיוון שהתקשרת חמש שש שיחות וזה דבר טבעי.
ת. כן.
ש. בחקירה שלך הראשונה שלך במשטרה, ת/1, אתה מוסר לחוקר שלא התקשרת בכלל.
ת. אמרתי את זה. כן.
ש. איך אתה מסביר את השינוי בגרסה כאשר בפעם השנייה אמרת שכן התקשרת.
ת. אם אני אמרתי את זה שהתקשרתי זה רגיל.
ש. מדוע בפעם הראשונה אמרת שלא התקשרת בכלל ?
ת. כן.
ש. שואל אותך החוקר איך אתה מסביר את זה שיש תיעוד לשיחות שאתה התקשרת לסוזן ואתה אומר, "אני לא יודע להסביר את זה. יכול להיות שמישהו אחר התקשר אליה ועשה לה קולות". הוא נותן לך שוב אפשרות לספר את מה שאתה מספר היום שזה היה כמה שיחות ולא התכוונת, ואתה אומר לו שזה מישהו אחר.
ת. כשהייתה האישה היא אמרה שמתקשרים אליה. אני הייתי מתקשר שניות ולא נכנס לשיחה איתם. בהתחלה אמרתי במשטרה שלא התקשרתי

הערה: בית המשפט והסניגור מסבירים לנאשם את השאלה מדוע בחקירה הראשונה הכחיש שבכלל התקשר ולא מסר את שמסר היום בבית המשפט או בחקירתו השנייה.

בית המשפט מבהיר לנאשם מה מתבקש הוא לעשות וכי ב"כ המאשימה מבקש ממנו לעשות שחזור השיחה.

ש. אתה צריך להציג את עצמך ואני צריך להשיב.
ב"כ המאשימה: "הלו" הנאשם: "שלום . אני יכול לדבר עם סאמר". ב"כ המאשימה: "ניתקתי את השיחה". אני מציג לך את הטלפון שלי, כמה זמן לקחה השיחה ?
ת. שלוש שניות.
ש. אני שואל שוב, האם היו שיחות שבהם דיברת , האם היו שיחות שבהם השיחה התארכה ? כל השיחות הצגת את עצמך והיא ניתקה לך.
ת. לפעמים הייתי מתקשר ואומר שלום מדבר אוסמה והיא משאירה פתוח. כשהיא השאירה פתוח, עוד פעם הייתי חוזר על המילים שלום תני לי את סאמר בבקשה. לא שומע תשובות ממנה ומנתק.
ש. המתלוננת מוסרת שהיו הרבה שיחות ממך ובשיחות האלה קראת לה שרמוטה וגנבת והשמעת קולות ולפעמים התקשרת והשארת את הטלפון פתוח. היא אומרת שהשיחות התארכו ממס' שניות למס' דקות. מה תגובתך ?
ת. אפילו היא אמרה בפעם שעברה שמתקשרים אליה ועושים קולות. בשום פנים ואופן לא עשיתי דברים כאלה. לא היו שיחות שלקחו איתי כמה דקות. הכל שניות.
ש. אני מציג בפנייך ת/4, מסמך שהוגש לביהמ"ש. אני מבקש שתראה אם אתה מזהה את מספר הטלפון הנייד שלך ?
ת. כן. אני מזהה.
ש. תאשר לי שסימנתי בעט בצד ימין את מספר הטלפון שלך. לא מצאתי בשיחות שלך שיחה אחת שאורכה שלוש שניות ומטה. יותר מזה, לא מצאתי שיחה אחת שארכה 6 שניות ומטה. יתרה מכך, מרבית השיחות הם מספר רב של שנית, כמו שיחה של 26 שניות, שיחה של 21 שניות, שיחה נוספת של 16 שניות. כל השיחות הן מעל מה שאתה אומר ומתאימים יותר לגרסת המתלוננת שמוסרת שבזמן הזה קיללת אותה ועשית קולות. מה אתה אומר ?

הסניגור:
אני מתנגד לשאלה כפי שהוצגה. חברי מציג לו את כל השיחות ושניות. אני מעיין ובסה"כ השיחה הכי ארוכה הייתה 26, אח"כ 21, 9 שניות, 7 שניות.


החלטה

ההתנגדות נדחית אולם הפירוט יוצג לנאשם.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ו, 09/02/2016 במעמד הנוכחים.

שושנה פיינסוד-כהן , שופטת

הנאשם ממשיך בחקירה נגדית:
ש. אני מציג בפנייך את תדפיס השיחות ת/4 עם משך כל שיחה. איך זה מסתדר עם דברייך?3 ת. הנאשם מעיין בפירוט. לפעמים כשהייתי מתקשר היא הייתה פותחת את הקו, הייתי אומר, הלו הלו , סאמר נמצא בבית. היא לא מקשיבה לגמרי. אני הייתי מנתק.

משיב לשאלות ביהמ"ש?
ש. איך ידעת שהיא זו שעונה לך אם לא ענתה שום דבר ?
ת. אולי מופיע המספר שלי. אין לה ילדים.
ש. אולי הוא הרים את הטלפון ?
ת. לא יודע.
ש. איך היית בטוח שזו היא ?
ת. כן. מי יענה. אם הוא יענה, הוא יענה לי לפחות.

ממשיך בחקירה נגדית:
ש. היו פעמים שהתקשרת והוא ענה.
ת. לא.
ש. אז איך אתה יודע שזה הוא ?
ת. הייתי אומר שלום, סאמר נמצא כמה פעמים.
ש. איך ידעת שזו היא ?
ת. הנאשם עושה תנועה של לא יודע.
ש. יש הרבה נקודות לא ברורות. פעם אתה אומר שיש סכסוך ופעם אין סכסוך. פעם אתה אומר התקשרתי ופעם לא התקשרי. פעם אתה אומר תמיד שהתקשרתי היא ניתקה מיד. פעם אתה אומר אמרתי כמה פעמים ולא ניתקה מי. למה להאמין ?
ת. אמרתי שיש לך שיש סכסוך והם מכרו את האדמה שלנו וזכותי להתקשר להתעניין באשר לאדמה שלנו. את החלקה שלנו. הוא מכר את החלקה. הוא והמשפחה שלו, אח שלו. אח שלו שכן שלי לא מדבר איתו גם בקשר לעניין של האדמה.
ש. בפעם השנייה שהיית במשטרה ת/2. על אף שאיני יודע מה הגרסה שלך, אני מציג לך את אותה חקירה במשטרה. מצטט. מפנה לשורה 16. אתה אומר בתגובה "אני רוצה שתרשום שאני מצטער שעשיתי טעות ואני הייתי מתקשר אליה לטלפון בבית ואני מצטער על זה ומבטיח שלא אחזור על זה". למה אתה מצטער ?
ת. אמרתי.
ש. אמרת שלא התקשרת להטריד אותה אז למה את מצטער ?
ת. היא אמרה שזה הפרעה בשבילה.
ש. מפנה אותך לשורה 20. כמה פעמים התקשרת אליה הביתה והטרדת אותה ואתה עונה "אני לא זוכר בדיוק אבל אני התקשרתי אליה בערך עשר פעמים. אני לא איימתי עליה. אני רוצה למסור לך שהיא גנבת והיא גנבה בית והייתה מטפלת בזקן וכל הכפר יודע על זה". שים לב שאמרת שלא איימת עליה ולא אמרת שלא הטרדת אותה.
ת. ... אני לא אמרתי את המילים האלה. כשאנשים באים לעסק שלי מדברים על מה שקרה.
ש. אני מחפש בחקירה במשטרה אם החוקר מסר לך לפני שהיא מתלוננת שמי שמתקשר להטריד אותה אומר לה שרמוטה וגנבת. זה לא נמצא כאן. אני שואל אותך, מדוע ביקשת לרשום שהיא גנבת ושהיא טיפלה בזקן ממנו גנבה כסף ?
ת. שמעתי מאנשים.
ש. למה חשבת שזה חשוב דווקא בנקודה זו.
ת. המשטרה יודעת את זה.
ש. שואלים אותך שוב כשהיית מתקשר אליה מה היית אומר לך בטלפון והשבת "אני הייתי מתקשר אליה לדב רעם בעלה וכשהיא הייתה עונה אני הייתי מנתק את השיחה ולא מדבר איתה".
ת. נכון. הייתי מבקש את בעלה והיא הייתה מנתקת.
ש. פה רשום שאתה היית מנתק.
ת. כן. הייתי רוצה לדבר עם בעלה.
ש. אז אתה היית מנתק ?
ת. לא. היא הייתה מנתקת. לא בטוח.
ש. שואל אותך החוקר בשורה 36 סוזן הייתה אומרת לך הרבה פעמים בטלפון שתסיק להטריד אותה. למה המשכת ? ממה שאמרת היום התשובה שלך צריכה להיות היא לא אמרה לי אף פעם להפסיק להטריד אותה ?
ת. הי אלא אמרה לי דבר כזה. לפעמים הייתה מנתקת ולפעמים אני מתק.
ש. ענית לחוקר על השאלה הזו שורה 37 " כי זה סכסוך על אדמה ולקחו את זה מאיתנו ומכרו את האדמה לבחור מנצרת".
ת. נכון.
ש. "מה זה לא מעצבן. על זה כל הסכסוך". זאת אומרת שכשהיית מתקשר היית מתקשר בעצבנים.
ת. אני רציתי לדעת למי מכר את האדמה. לא הייתי עצבני.
ש. למה התכוונת כשאמרת לחוקר "מה זה לא מעצבן".
ת. לא הייתי מעוצבן שהתקשרתי אבל זו זכותי להתעניין.
ש. מפנה אותך לשורה 42 בחקירתך השנייה במשטרה. השאלה נשאלה גם היום והיום אמרת שלא חשבת שצריך להגיד את זה כי זה היה 6,7 שיחות טבעיות. לכן אני תוהה מדוע לא אמרת זאת בחקירתך. בחקירה אמרת "אני רואה שחלס עליתם עלי ואני עכשיו רואים את הפלטים של ביהמ"ש ואני רוצה לגמור את הסיפור". למה אמרת את זה ?
ת. אני מודה שהתקשרתי.
ש. למה אמרת את המילה עליתם עלי ? למה התכוונת ?
ת. שהם ראו את השיחות שלי שיוצאים מהפלאפון אמרתי כן, התקשרתי . זה בגלל ההפרעה. אולי בשבילה זה הפרעה.

הסניגור:
אין חקירה חוזרת. אלה עדי.

ב"כ המאשימה מסכם:
מלאכת הסיכום בתיק זה קלה ביותר. המחלוקת המשפטית מצטמצמת לסוגיה אחת שכן אין מחלוקת שהנאשם ביצע את השיחות , אין מחלוקת שהצד השני שענה לשיחות היא המתלוננת. אין מחלוקת לעניין ריבוי השיחות שכן מדובר ביותר משיחה אחת. הדברים אמורים גם בעדויות של עדי התביעה וגם במסגרת המסמכים שהוצגו לביהמ"ש ת/3 ות/4. המחלוקת מצטמצמת רק לשאלה האם השיחות שבוצעו שעליהן אין מחלוקת הטרידו את המתלוננת. יתכן וההגנה תחשוב שהתביעה צריכה להוכיח שהנאשם התכוון להטריד את המתלוננת. לא כך הם פני הדברים. למען הזהירות בלבד, אבקש מביהמ"ש לקבוע כי הנאשם התכוון להטריד את המתלוננת. הדברים נתמכים בעדות המתלוננת בבית המשפט, עדות של בעלה וכן באורך השיחות כפי שרשום בת/4. אין מקום שלא לקבל את הגרסאות של עדי התביעה כמהימנות. הדברים שהם אמרו בביהמ"ש תואמים לדברים שהם הציגו במשטרה. העובדה שאינה נמצאת במחלוקת שהמתלוננת יחד עם בעלה, פנו למשטרה והגישו תלונה על הטרדה טלפונית כשהם לא יודעים את זהות המטריד, מעידה על כך כי אין להם אינטרס חבוי כי שההגנה תנסה לטעון בגלל אותו סכסוך משפטי.
אבקש מביהמ"ש שלא לקבל את גרסת הנאשם. למען ההגינות, לא ברור לי אם יש גרסה של הנאשם. יש מספר גרסאות, הן משתנות כל הזמן. הן לעניין קיומו של סכסוך, לעצם קיומן של אותן שיחות. לתוכן השיחות, לאורכן. בנוסף לכך, כפי שעולה מת/2, הנאשם מתנצל בפני החוקר על המעשים שעשה ומסביר שבחקירה הקודמת, גרסתו הייתה שונה והיום הוא משנה אותה בגלל שהמשטרה הצליחה לעלות עליו. הנאשם גם מציין כי הדברים שעשה בעלה של המתלוננת, הם דברים מעצבנים ועל דברים אלו הוא ביצע את אותן שיחות. הנאשם בוחר להכחיש את קיומו של איום בתוכן השיחות אבל לא מכחיש שהוא הטיח במתלוננת שהיא גנבת והיא גנבה מזקן שעבדה אצלו כסף. יתרה מכך, הוא מעלה מיוזמתו את הנושא בחקירה, זאת בטרם הנושא הועלה בפניו על ידי החוקר ונשאלת השאלה, מהיכן הוא ידע שזה תוכן השיחות כפי שטוענת המתלוננת והוא למעשה הגיב על כך לפני שנשאל.
אני סבור שנוכח ריבוי השיחות, הנתונים שמוסרת המתלוננת, הראיות שהוצגו לביהמ"ש והגרסה המתחמקת של הנאשם, יש מקום להרשיע אותו בכל האמור בכתב האישום, לרבות כוונת זדון להטריד את המתלוננת.
אל מול אלו, התביעה תטען כי עבירה מסוג הטרדה טלפונית, אין צורך להוכיח כי הנאשם התכוון להטריד, שכן, לשון הסעיף, סעיף 30 לחוק התקשורת אינו נוקב בכוונה כפי שסעיף 192 לחוק העונשין, איומים שהמעשים בוצעו בכוונה אלא מתייחס לתוצאה שנגרמה. היינו, כדי להפחיד ולהקניט את בעלה באופן שיש בו כדי להפחיד להקניט והפחיד את נשוא השיחה. כלומר, לא נדרשת כוונה אלא נדרש שהאופן בו בוצעו המעשים, יהיה בו כדי להפחיד להקניט ולהטריד את נשוא השיחה.
אני חושב שהמאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי הנאשם הטריד את המתלוננת, הטרדה באמצעות מתקן בזק תוך כוונת זדון ולכן אין צורך אפילו לדון בסוגיה המשפטית של רמת ההוכחה הנדרשת של סעיף 30 לחוק התקשורת.

על כל אלה, אבקש להרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

הסניגור:
לא אוכל לסכם היום מסיבות אישיות. אבקש דחייה בהסכמת חברי.

ב"כ המאשימה:
אני מסכים כי חברי יגיש סיכומיו בכתב נוכח קושי לתאם מועד דיון לשמיעת סיכומיו בע"פ.


החלטה

הסניגור יגיש סיכומי טענותיו עד לא יאוחר מיום 06.3.16 עם העתק ישירו ובאותו מועד לב"כ המאשימה. במידה ויבקש להגיש סיכומי תשובה יעשה כן עד לא יאוחר מיום 13.3.16.

למעקב המזכירות.

נקבע למתן הכרעת דין ליום 04.4.16 שעה 09:00.

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ו, 09/02/2016 במעמד הנוכחים.

שושנה פיינסוד-כהן , שופטת


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אוסאמה ברהום
שופט :
עורכי דין: