ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב צבי אל נגד עיריית בני ברק :

החלטה בתיק בר"מ 789/16
בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקשים:
1. יעקב צבי אל

2. רון שדה

נ ג ד

המשיבים:
1. עיריית בני ברק

2. חנוך זייברט

3. הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה

4. קרן קיימת לישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 25.1.2016 בעת"ם 60370-12-15 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' רונן

בשם המבקשים: עו"ד משה מילר
בשם המשיבים 3-1: עו"ד אלי סומך
בשם המשיבה 4: עו"ד תדמור עציון

החלטה

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 25.1.2016 (עת"ם 60370-12-15, השופטת ר' רונן) שלא לתת צו ביניים בעתירה שהוגשה על-ידי המבקשים.

רקע ועיקרי העובדות

2. ביום 21.12.2015 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני-ברק לאשר הצבתם של שני מבנים יבילים, היינו "קרוואנים" (להלן: המבנים) בשטח של 94 מ"ר במגרש המשמש כגינה ברחוב הנצי"ב בבני-ברק, חלקה 328 גוש 6188 (להלן: המגרש). המבנים מיועדים לשמש כגני ילדים זמניים, עד אשר יוקם מבנה קבע למוסד לימודי במקרקעין אחרים בעיר בני-ברק.

3. המבקשים, תושבים ברחוב הנצי"ב, הגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים עתירה נגד ההחלטה להציב את המבנים במגרש, ובצדה בקשה לצו ביניים. לטענתם, הצבת המבנים אינה תואמת את הוראותיה של התב"ע החלה במקום והיא תוביל לפגיעה בהסדרי התנועה וכן תפגע באיכות חייהם. המבקשים גיבו את טענותיהם במספר חוות דעת, ביניהן חוות דעתו של מר יוסף יהודה כהן, לשעבר מהנדס העיר בני-ברק (להלן: מר כהן).

4. ביום 25.1.2016 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את הבקשה למתן צו ביניים. בהחלטתו ציין בית המשפט כי בשלב זה לא ניתן לקבוע מסמרות לגבי סיכויי העתירה. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהטענות לפיהן הצבת המבנים במגרש מנוגדות להוראות התב"ע מצריכות בירור מעמיק יותר במסגרת העתירה גופה. השיקול העיקרי שהוביל לדחיית הבקשה היה אפוא מאזן הנוחות, שנטה – לשיטתו של בית המשפט המחוזי – לטובת המשיבים. בית המשפט המחוזי הצביע על כך שעיכוב בהצבת המבנים יוביל בתורו לעיכוב הבנייה של בית הספר שמתוכנן לקום במקום שבו מצויים כיום גני הילדים שהועברו למבנים. בית המשפט המחוזי הוסיף והצביע על כך שהצבתם של המבנים אינו צעד בלתי הפיך וניתן יהיה להסירם מהמגרש אם תתקבל העתירה.

הבקשה והתשובה לה

5. הבקשה שלפני נסבה על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים לדחות את הבקשה לצו ביניים. המבקשים טוענים כי החלטה זו שגויה מכמה טעמים. בפתח הדברים הם טוענים כי נפלה טעות עובדתית בהחלטה, במובן זה שבית המשפט לעניינים מינהליים קבע כי בחוות הדעת שהוגשה מטעמם לא נכתב באופן מפורש שהבנייה במגרש לא תואמת את התוכניות החלות עליו, תוך התייחסות לסעיף הספציפי בתוכנית שעליו מתבססות הטענות. לשיטת המבקשים, הדברים צוינו בחוות הדעת. במישור הנורמטיבי, המבקשים טוענים כי בית המשפט לעניינים מינהליים לא ייחס משקל מספק לחוות הדעת שצורפו מטעמם לבקשה מחד גיסא, ולהיעדרה של כל חוות דעת מצד המשיבים, מאידך גיסא. המבקשים טוענים כי אף טענותיהם של המשיבים בעניין מאזן הנוחות לא גובו בסימוכין, אלא נטענו בכלליות. לבסוף, המבקשים מטילים ספק בקביעה כי הצבת המבנים היא עניין הפיך, בשים לב לטענתם כי לצורך ביצועו של צעד זה נדרשת עקירתם של עצים "עתיקים" שנמצאים במגרש.

6. בהחלטתי מיום 31.1.2016 התבקשה תשובת המשיבים בבקשה. כמו כן, נתתי צו שאוסר על הצבת המבנים במגרש עד להחלטה אחרת.

7. בתשובתם מיום 7.2.2016 טוענים המשיבים 3-1 כי יש לדחות את הבקשה. בעיקרם של דברים, המשיבים סומכים את ידיהם על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים. המשיבים מדגישים כי המגרש מיועד לבנייה ציבורית, ומצביעים על כך שאף המבקשים לא טוענים אחרת. המשיבים מוסיפים וטוענים כי מר כהן, המומחה מטעם המבקשים, אישר הקמת מבנה בן ארבע קומות במגרש בעת ששימש כמהנדס העיר. אשר למאזן הנוחות, המשיבים מדגישים כי כל עוד לא יועברו המבנים למגרש לא תתאפשר בנייה במקרקעין סמוכים שעליהם מתוכננים לקום מוסדות לימוד – דבר שגורם לנזקים לעירייה ולילדי האזור כאחד. המשיבים מוסיפים וטוענים כי בסביבתו של המגרש קיימות בסמיכות מקום עוד שתי גינות ציבוריות. לבסוף, המשיבים טוענים כי כתוצאה מהצבת המבנים לא ייגרמו קשיים תחבורתיים כיוון שהגנים מיועדים לילדים תושבי האזור ומכאן שפוחת החשש לעומסי תנועה וחניה.

8. בתשובתה מיום 11.2.2016 עדכנה המשיבה 4, קרן קיימת לישראל, שהבעלות במגרש רשומה על שמה, כי אין לה כל עמדה ביחס לשאלה האם ראוי ליתן בנסיבות צו ביניים.

דיון והכרעה

9. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

10. כידוע, שני שיקולים חולשים על בקשה למתן צו ביניים: סיכויי העתירה ומאזן הנוחות. בין שני השיקולים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", בכפוף לכך שאת הבכורה יש לתת ליסוד של מאזן הנוחות (ראו למשל: בר"ם 5037/15 מוקד אמון סביון 1997 אבטחה ושמירה בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 7 (20.7.2015)). כפי שיוסבר להלן, אני סבורה שבנסיבות העניין שיקול זה הוא שמכריע את הכף. עם זאת, אקדיש מספר מילים גם לסיכויי העתירה.

11. אף אני סבורה, כמו בית המשפט לעניינים מינהליים, כי את המחלוקת בשאלה האם הבנייה במגרש תואמת את הוראות התב"ע יש ללבן במסגרת העתירה גופה. על-פי החומר שצורף לבקשה עולה שהמחלוקת בעיקרה אינה נוגעת לשאלה האם ניתן בכלל להקים מבנה על המגרש, כי אם לסוגיות קונקרטיות יותר כדוגמת מספר המבנים שניתן להקים בו והמרחק ביניהם. טענות אלה של המבקשים אינן משוללות יסוד על פניהן, אך מצריכות בירור מעמיק, תוך הידרשות לפרשנות של הוראות התב"ע. זהו אינו השלב המתאים להכריע בהן.

12. שונים הם פני הדברים באשר למאזן הנוחות. ככל שייגרמו נזקים למבקשים ולשאר התושבים באזור כתוצאה מהצבת המבנים, הרי שלא מדובר בנזק בלתי הפיך. עסקינן במבנים ארעיים, והדעת נותנת כי ניתן יהיה להעבירם למקום אחר אם תתקבל העתירה. אף בטענה כי הצבת המבנים תוביל לכריתת עצים אין כדי לשנות מקביעה זו, שכן על-פי החומר שבפניי, הכוונה היא להציב את המבנים "בשטח שבין העצים" (כך עולה מפרוטוקול ישיבת ועדת משנה לתכנון ובנייה מס' 2015062 מיום 21.12.2015 שצורפה כנספח י"א לתשובה מטעם המשיבים). מנגד, עומד צורך ממשי שעליו הצביעו המשיבים – הקמת מוסד חינוכי במקרקעין סמוכים. לטענת המשיבים, לא ניתן להתחיל בביצוע הבנייה בטרם יועברו המבנים מהמקרקעין אל המגרש. בנסיבות אלה, אני סבורה שמאזן הנוחות מטה את הכף לעבר דחיית הבקשה, מבלי לקבוע מסמרות ביחס להכרעה בעתירה גופה. יחד עם זאת, לנוכח מכלול הנסיבות מוטב יהיה אם תתקבל הכרעה בעתירה עוד בטרם תחל שנת הלימודים הבאה, ככל הניתן ובכפוף לאילוציו וללוח הזמנים של בית המשפט לעניינים מינהליים.

13. לפני סיום אציין כי זמן קצר לפני מתן ההחלטה המבקשים הגישו בקשה לאפשר להם להגיש תגובה לתשובת המשיבים 3-1. לא ראיתי כי יש בטענות שנזכרו בבקשה כדי לשנות מהחלטתי, ובפרט כשהן כוללות טענות חדשות שלא הועלו בפני בית המשפט המחוזי ואף לא עסקו בליבת המחלוקת בין הצדדים.

14. סוף דבר: הבקשה נדחית. הצו שניתן בהחלטתי מיום 31.1.2016 מבוטל בזאת. בשים לב למכלול הנסיבות – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏ב' באדר א התשע"ו (‏11.2.2016).

ת


מעורבים
תובע: יעקב צבי אל
נתבע: עיריית בני ברק
שופט :
עורכי דין: