ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רמי היימברג נגד לומיר חברה לבניין בע"מ :

בבית-המשפט העליון

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר

המבקשים: 1. רמי היימברג
2. מרים ברדיצ'בסקי

נגד

המשיבה: לומיר חברה לבניין בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מימים 15.3.01, 20.3.01 ו30.3.01- בבש"א 7175/01 (ה"פ 425/01) שניתנו על-ידי כבוד השופט י' זפט

בשם המבקשים: עו"ד טובה כהן

בשם המשיבה: עו"ד שרון רוזנבלט

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444

החלטה

1. בגדרי חוזה שנכרת בין המבקשים לבין המשיבה לרכישת קוטג' (להלן: הבית) בפרוייקט "אמירי שהם" הנבנה על-ידי המשיבה, הוסכם כי המבקשים ישלמו למשיבה תמורת הבית סך של 326,000 דולר, וכי המשיבה תבנה את הבית על-פי תשריטים שצורפו לחוזה. המבקשים, שהתגוררו בתל-אביב, שילמו למשיבה סכום של 264,000 דולר באמצעות הלוואת משכנתא שנטלו מבנק משכן (להלן: הבנק), ואף השקיעו כספים ברכישת מטבח ובריצוף הבית, ולקראת המעבר ליישוב שהם שכרו ביישוב דירה בכדי לאפשר לילדיהם להתאקלם.

ברם, בטרם קיבלו לידיהם את החזקה בבית, ומשהתעורר חששם של המבקשים כי הבית נבנה שלא כפי שהוסכם בחוזה, שכרו המבקשים מומחה, שחיווה דעתו כי הבית נבנה על-ידי המשיבה תוך שקיימות אי-התאמות מהותיות ביחס לתשריטים שצורפו לחוזה, שאת פגיעתן בשווי הבית העריך בסך של 89,000 דולר. לאחר שניסיונות המבקשים לשכנע את המשיבה לתקן את אי-ההתאמות עלו בתוהו, הודיעו המבקשים למשיבה כי הם מנכים מתמורת הבית את הסכום שבו פחת שוויו עקב אי-ההתאמות שנתגלו. בתגובה לכך הודיעה המשיבה למבקשים, כי היא מבטלת את החוזה עמם וכי בכוונתה למכור את הבית לצד שלישי.

2. המבקשים הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה למתן הצהרה כי הם זכאים לנכות מתמורת הבית את שווי הפגיעה שנגרמה לו עקב אי-ההתאמות, ולקבל לידיהם את החזקה בבית. כן הגישו בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להעביר את הזכויות בבית לצד שלישי.

בית-המשפט המחוזי נענה לבקשה למתן צו מניעה זמני, אלא שהורה כי הצו יינתן כנגד הפקדת ערבות בנקאית אוטונומית בסך 300,000 ש"ח. המבקשים הגישו לבית-המשפט המחוזי בקשה להמרת הערבות הבנקאית שנדרשו להמציא, בערבות עצמית בלבד, ולחלופין ביקשו כי יוקטן סכום הערבות הבנקאית. בגדרי בקשתם הסבירו, כי המשיבה כבר מחזיקה במרבית תמורת הבית, כמו גם בבית עצמו, וכי אין הם מסוגלים להעמיד ערבות בנקאית בסכום שנדרש.

בתגובה לבקשה זו קבע בית-המשפט המחוזי, כי החלטתו תינתן רק לאחר שיוגשו תגובת המשיבה ותשובת המבקשת לתגובתה. בקשה נוספת שהגישה המבקשת באותו יום למתן צו מניעה ארעי עד לדיון במעמד הצדדים, שנומקה בחששם מפני מכירת הבית לצד שלישי, נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי לאחר שנקבע כי אין מקום לשינוי סכום הערבות הבנקאית שנדרשו המבקשים להמציא.

3. ביני לביני אף הודיע הבנק למבקשים, כי נתקבלה בבנק פנייה מן המשיבה לפרוע את הלוואת המשכנתא על-מנת שהמשכנתה שנרשמה לטובת הבנק על הזכויות בבית תימחק.

או אז הגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בקשה נוספת למתן צו מניעה ארעי, שבגִדרה הסבירו, כי דחיפות מתן הצו הארעי נובעת מכך שהמשיבה פועלת למכירת הבית לצד שלישי, וציינו כי המשיבה אף פנתה אל הבנק בעניין זה.

בתאריך 26.3.01 קבע בית-המשפט המחוזי, כי לא מצא מקום לשינוי החלטתו, וכי סכום הערבות הבנקאית של 300,000 ש"ח שנקבע כתנאי למתן צו המניעה הזמני, הביא בחשבון את יתרת תמורת הבית שעל המבקשים לשלם למשיבה בצירוף ההוצאות המשפטיות שצפויים המבקשים לשלם אם תידחה תובענתם.

4. על החלטות בית-המשפט המחוזי הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שבפניי, שבה חזרו על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי, והוסיפו כי לחלופין ראוי להורות על מתן צו מניעה זמני כנגד הפקדה של כ80,000- ש"ח בלבד. כן הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה ארעי שיאסור על המשיבה למכור את הבית לצד שלישי.

בתאריך 26.3.01 נעניתי לבקשה למתן צו מניעה ארעי, והוריתי למשיבה להגיב לבקשת רשות הערעור.

טענת המשיבה הייתה, כי במסגרת החוזה נשללה מן המבקשים הזכות לקזז סכומים מן התמורה החוזית, ועל-כן לתובענה שהגישו המבקשים כנגד המשיבה אין סיכוי להתקבל. עוד נטען, כי החוזה לא הופר על-ידי המשיבה, וכי למשיבה נגרמים נזקים כספיים של 15,000 ש"ח מדי חודש שבו תלוי ועומד צו המניעה. לבסוף הודיעה המשיבה, כי לאחרונה נקבע כי תובענת המבקשים תתברר בדרך של תביעה רגילה, הצפויה להימשך מספר שנים.

5. החלטתי לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור, ולדון בה כאילו ניתנה רשות, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שנתקבלה.

דין הערעור להתקבל.

צו המניעה הזמני שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי נועד לשמר את המצב הקיים, ולמנוע מצב שבו הבית יימכר על-ידי המשיבה בטרם יתבררו תובענת המבקשים, זכותה של המשיבה לבטל את החוזה לנוכח מכלול נסיבות העניין, וזכותם של המבקשים לקבל את הבית שרכשו. ממילא גם המשיבה לא הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי לתת צו מניעה זמני. נמצא איפוא, כי המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הערובה שעל המבקשים להעמיד כתנאי למתן צו המניעה הזמני.

6. בידי המשיבה, שהודיעה על ביטול החוזה עם המבקשים, מצוי סכום של כ264,000- דולר, המהווה את מרבית תמורת הבית. כן מצוי בידיה הבית עצמו, שהחזקה בו טרם נמסרה למבקשים, הגם שהזכויות בו מושכנו לטובת הבנק. במצב זה, הדרישה כי המבקשים יעמידו ערובה בגובה של 300,000 ש"ח היא מוגזמת, ועלולה לסכל את יכולתם של המבקשים לזכות בסעד שביקשו עקב חוסר יכולת להעמיד סכום זה כערובה. בהקשר זה, בקשותיהם החוזרות ונשנות של המבקשים להפחתת הערובה ולמתן צו מניעה ארעי - ולו עד למועד הדיון במעמד הצדדים בפני בית-המשפט המחוזי - מעידות היטב על המצוקה שאליה נקלעו.

המבקשים הציעו להעמיד ערובה בגובה של כ80,000- ש"ח. בהצעה זו יש כדי להבטיח גם את זכויות המשיבה.

7. הערעור מתקבל איפוא. ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לבצע במישרין או בעקיפין כל עסקה או דיספוזיציה בזכויות המבקשים ביחידה 125 בפרוייקט "אמירי שהם". צו מניעה זמני זה יעמוד בתוקפו עד למתן פסק-דין בתובענת המבקשים. תוקפו של צו המניעה הזמני מותנה בהפקדת ערבות עצמית ללא הגבלת סכום וכן הפקדה במזומן או בערבות בנקאית של 80,000 ש"ח, וכל זאת בתוך 10 ימים ממועד ההמצאה.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשים בסך 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, ה' באב תשס"א (25.7.01).

ת

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444


מעורבים
תובע: רמי היימברג
נתבע: לומיר חברה לבניין בע"מ
שופט :
עורכי דין: