ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק בן שושן נגד קצין התגמולים :

בפני: כבוד הרשם בעז אוקון

המערער: יצחק בן שושן

נגד

המשיב: קצין התגמולים

הוגש הליך

בשם המערער: בעצמו

בבית המשפט העליון

החלטה

זוהי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף.

פסק הדין ניתן בבית המשפט ביום 26.6.01. המבקש הגיש את בקשתו ביום 7.8.01. הוא הסביר כי "מיד לאחר ההחלטה" הוא חלה, ואף קיבל מכתב ממנו למד כי אחיו השוהה בחו"ל חולה במחלה קשה "וימיו קרובים". המבקש מדגיש כי מדובר באיחור קצר מועד, וכי הוא לא היה מודע לתקופת 15 הימים המחייבת בסוג זה של הליכים הואיל ואינו משפטן.

המשיב מתנגד לבקשה. המשיב מעלה ספק אם ניתן להגיש בקשה לדיון נוסף בבקשת רשות ערעור שנדונה במותב תלתא ונדחתה. מכל מקום המשיב, מציין כי המבקש לא הצביע על טעם המצדיק הארכת מועד.

תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד 1984- קובעת כי "העתירה תוגש תוך חמישה עשר יום מיום מתן פסק הדין." זהו מועד שנקבע בחקוק, וחל עליו כעיקרון המשטר שנקבע בתקנה 528 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984-. משטר זה מחייב הצגת טעם מיוחד לצורך קבלת ארכה. במקרה שהארכה נדרשת לצורך הגשת עתירה לדיון נוסף, מיושם המשפט באורח מוקפד ונוקשה יותר מאשר במקרה של ערעור:
"כלל נקוט בידי בית המשפט הוא, כי יש לנהוג גישה קפדנית ומצמצת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, על מנת למנוע את השהיית תוקפו של פסק דין סופי (המ' 589/68 האניה אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כב(3) 699.

המבקש לא הצביע על טעם מיוחד. טענת המחלה הועלתה באורח כללי, עמום ורופף ללא כל תעוד. גם מחלת האח, עם כל הצער הכרוך בה, אינה מבהירה מדוע נמנע מן המבקש להגיש את העתירה במועד או, למצער, להגיש בקשה להארכת מועד בתוך התקופה הקצובה לכך. לעניין זה לא יכולה המערערת להיוושע גם מהעובדה כי מדובר באיחור בן יום. קביעת עקרון שחיקה לפי ימי איחור, עלול להוביל למדרון חלקלק בנוגע לשמירת המועדים. עמד על כך כבוד הרשם זולטי בבש"א 1196/00 מנהל מס שבח מקרקעין נ' א.ב.ח.ש בע"מ. הוא אומר שם:

הואיל והמועד להגשת ערעור קבוע בדין נדרש "טעם מיוחד" להארכתו (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). כבר נקבע לא פעם, כי טעות במניין הימים אינה מקימה טעם מיוחד מעין זה (וראו: ב"ש 587/86 סח'ל בשארה נ' סוריה אבו עטא, פ"ד מ(4) 9) ... אכן, המבקש הצביע על דוגמאות (ספורות) למקרים בהם סטה בית המשפט מהלכה זו... אין ספק שהעיסוק באיחור של יום אחד ובפרט בנסיבות של טעות חישובית, שאינה מצביעה על חוסר תום לב או רשלנות, מעורר קושי. מטעם זה גם נכתבות ההחלטות בעניין זה באריכות יחסית. אולם לא מצאתי מקום לסטות מן הפסיקה העכשווית בנושא. מה גם שהכרה בטעות חישובית כ"טעם מיוחד" עלולה להביא להארכה מעט-אוטומטית של מכלול המועדים ולשחיקת הכללים הנוגעים לעניין זה.

גם ביתר טענות המבקש אין ממש, לרבות הטענה כי נימוקי הבקשה לדיון נוסף הם כבדי משקל, כאשר פסק הדין מלמד כי המבקש, הוא עצמו, משך את בקשתו ופסק הדין ניתן על יסוד זה, לאחר שהובהר למבקש כי בקשתו נעדרת בסיס משפטי.

אשר על כן, הבקשה להארכת מועד - נדחית.

ניתנה היום, ל' באב תשס"א, 19 באוגוסט 2001.

בעז אוקון, רשם

שופט

_________________
העתק מתאים למקור 01062170.D02
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444


מעורבים
תובע: יצחק בן שושן
נתבע: קצין התגמולים
שופט :
עורכי דין: