ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוטי ששון נגד השר לענייני דתות :

בפני: כבוד הרשם עודד שחם

העותר: מוטי ששון

נגד

המשיבים: 1. השר לענייני דתות
2. המועצה הדתית חולון
3. יו"ר המועצה הדתית
4. אלחנתי ישראל
5. ברבי משה
6. ברזילי אבינועם
7. גוסטמן אליהו
8. גולדמן יעקב
9. דהן יוסף
10. דוד אברהם
11. יבלון משה
12. כהן אלי
13. כפתורי בלה
14. לוי אריה
15. לוי ג'ורג'
16. נחום אליהו
17. סירקון יעקב
18. עזריה משה
19. צדוק חיים
20. קרן שי
21. קהלני זכריה
22. רוסטומיאן שמעון
23. שיין יצחק
24. שכטר צבי
25. שבירו דוד
26. שניאור יוסף
27. צינור נתן
28. גבריאל גדעון
29. עזרא יצחק

בקשה לחיוב בהוצאות

בשם העותר: עו"ד ליפא י. קמינר

בשם המשיב 1: עו"ד ענר הלמן

בבית המשפט העליון

החלטה

בקשה לחיוב המשיב 1, השר לענייני דתות, בהוצאות העותר בעתירה שבכותרת.

1. העתירה שבכותרת הוגשה ביום 16.7.01. בעתירה ביקש העותר כי המשיב 1 ינמק מדוע לא יפרסם ברשומות, ללא דיחוי, את ההרכב החדש של חברי המועצה הדתית בחולון, בהתאם להחלטה של ועדת שרים מכוח סעיף 5 לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב) התשל"א1971-, מיום 27.8.00. החלטה זו אושרה בפסק דין של בית המשפט העליון בבג"ץ 6878/00 מיום 23.4.01. כן נתבקש צו ביניים שימנע כינוס של המועצה הדתית עד להכרעה בעתירה.

2. בתגובת היועץ המשפטי לממשלה, מיום 16.7.01, צויין כי למשרד לענייני דתות הודע ביום 18.6.01 כי עליו לפרסם בהקדם ברשומות את הרכבה החדש של המועצה הדתית בחולון. במכתב האמור נמסר למשרד לענייני דתות על חובתו דתות על חובתו "לפרסם מיידית וללא דיחוי את הרכב המועצה הדתית כפי שנקבע, ברשומות". יצויין, כי מן העתירה עולה כבר כי ביום 16.5.01 פנה בא-כח העותר אל שר הדתות בבקשה כי הלה יפרסם את ההרכב החדש ברשומות, אך פנייה זו נותרה ללא מענה עד להגשת העתירה. בעתירה אף נטען, כי העותר פעל אחרי כן, גם מול פרקליטות המדינה, לכך שהמשיב 1 יפעל כמתחייב, אך גם זאת ללא הצלחה.

3. ביום 31.7.01 הודיע בא-כח המשיב לבית המשפט, כי באותו יום המשיב 1 העביר לממונה על חקיקת משנה במשרד המשפטים הודעה על הרכבה החדש של המועצה הדתית בחולון, וביקש כי זו תפורסם בהקדם האפשרי ברשומות. ההודעה פורסמה לבסוף ביום 14.8.01. בנסיבות אלה התייתרה העתירה, ולבקשת הצדדים הוריתי על מחיקתה. עם זאת, העותר ביקש כי המשיב 1 יחוייב בהוצאות. בא-כח המשיב 1 השאיר בקשה זו לשיקול דעתי.

4. דין הבקשה להתקבל. העתירה הוגשה לאחר שהעותר מיצה את סעדיו. היא הוגשה בלא שיהוי. לא הייתה כל מניעה מצד המשיב 1 לפעול ללא דיחוי, כפי שהיה חייב לפעול, וכפי שפעל לבסוף, גם קודם להגשת העתירה. למחדלו מלפעול במועד לא ניתן כל הסבר, קל וחומר הסבר סביר. בנסיבות אלה עולה בבירור, כי המניע לפעולת המשיב 1 היה הגשת העתירה. במצב זה, ראוי שהמשיב 1 ישא בהוצאות העותר, אשר הוא זה שגרם להן במחדלו מלנהוג כדין (ראו החלטתו של הרשם א. גילון 842/93 אל נסאסרה נ. שר הבינוי והשיכון פ"ד מח (4) 217).

החלטתי, על כן, לחייב את המשיב 1 בהוצאות העותר בסך 20,000 ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק והפרשי ריבית והצמדה מיום החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ז באלול, תשס"א (5.9.01).

עודד שחם
ר ש ם

_________________
העתק מתאים למקור 01056820.K07
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו כהן - מזכיר ראשי

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-XXXX444


מעורבים
תובע: מוטי ששון
נתבע: השר לענייני דתות
שופט :
עורכי דין: