ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צבי רוזנבלט נגד מדינת ישראל :

פסק-דין בתיק ע"פ 2839/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

לפני: כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופטת ע' ברון

המערער:
צבי רוזנבלט

נ ג ד

המשיבים:
1. מדינת ישראל

2. מכס ומע"מ יחידה משפטית ארצית

צד קשור:
הסנגוריה הציבורית

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 5.3.2015 בת"פ 40238/06 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיאה ג' קרא

תאריך הישיבה:
י"א בכסלו התשע"ו
(23.11.2015)

המערער:
בעצמו

בשם המשיבים:
עו"ד פרקליטות המדינה

בשם הצד הקשור:
עו"ד מיה רוזנפלד

בית המשפט קמא דחה את בקשתו זו של המערער וקבע כי מאסרו הוארך כדין לאחר שהמרכז לגביית קנסות התריע בפניו כי אם לא ישלם את הקנס שהוטל עליו יאלץ לרצות מאסר נוסף חלף הקנס ואף יידע אותו כנדרש בנוגע לאפשרותו לפנות בעניין זה לבית המשפט. בית המשפט קמא דחה את הטענה לפיה טרם שהוציא את פקודת המאסר נדרש אף הוא ליידע את המערער כי באפשרותו לפנות בבקשה לפריסה או דחיה של החוב, בקבעו כי די היה בהודעה ששלח המרכז לגביית קנסות בעניין זה כדי להעמיד את המערער על זכויותיו ולא היה צורך להוציא לו התרעה נוספת בנושא. בית המשפט קמא הוסיף וקבע עוד כי בנסיבות אלה מחדלו של שירות בתי הסוהר ליידע את המערער בדבר האפשרות לפנות לבית המשפט בנוגע לפקודת המאסר שהוצאה נגדו בשל אי תשלום הקנס, לא פגע באופן מהותי בזכויותיו.

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1. המערער הורשע בשנת 2011 בשורה של עבירות בגין מכירת כדורים מזויפים לטיפול באין אונות ונגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל, תקופות שונות של מאסר על תנאי, ותשלום קנס בסך 500,000 ש"ח או 15 חודשי מאסר אם לא ישולם הקנס. בשנת 2013 נדחה ערעורו של המערער על הכרעת הדין ועל חומרת העונש (ע"פ 8425/11) ומספר חודשים לאחר מכן נדחתה בקשה שהגיש לדיון נוסף בעניינו (דנ"פ 1541/13). המערער לא שילם את הקנס שהוטל עליו ולפיכך הורה בית המשפט קמא להאריך את מאסרו ב- 15 חודשים נוספים חלף התשלום. ביצוע פקודת המאסר עוכב באופן זמני על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד והמערער עתר ביום 19.11.2014 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב לביטול הפקודה ולחלופין לעיכוב ביצועה.

בית המשפט קמא דחה את בקשתו זו של המערער וקבע כי מאסרו הוארך כדין לאחר שהמרכז לגביית קנסות התריע בפניו כי אם לא ישלם את הקנס שהוטל עליו יאלץ לרצות מאסר נוסף חלף הקנס ואף יידע אותו כנדרש בנוגע לאפשרותו לפנות בעניין זה לבית המשפט. בית המשפט קמא דחה את הטענה לפיה טרם שהוציא את פקודת המאסר נדרש אף הוא ליידע את המערער כי באפשרותו לפנות בבקשה לפריסה או דחיה של החוב, בקבעו כי די היה בהודעה ששלח המרכז לגביית קנסות בעניין זה כדי להעמיד את המערער על זכויותיו ולא היה צורך להוציא לו התרעה נוספת בנושא. בית המשפט קמא הוסיף וקבע עוד כי בנסיבות אלה מחדלו של שירות בתי הסוהר ליידע את המערער בדבר האפשרות לפנות לבית המשפט בנוגע לפקודת המאסר שהוצאה נגדו בשל אי תשלום הקנס, לא פגע באופן מהותי בזכויותיו.

לגופו של עניין קבע בית המשפט קמא כי המערער נמנע במשך שנים מלשלם את הקנס שהוטל עליו וזאת על אף שחלק ניכר מהסכומים שאותם הפיק כתוצאה מביצוע העבירות בהן הורשע לא נתפס על ידי הרשויות. כמו כן, קבע בית המשפט קמא כי המערער לא עשה דבר על מנת להביא לפריסתו או לדחייתו של הקנס ולא נתן כל הסבר למחדלו. בנסיבות אלו, כך נקבע, אין מקום לבטל את פקודת המאסר או לדחות את ביצועה. אשר לטענתו של המערער לפיה אין באפשרותו לשלם את הקנס נוכח הליכי פשיטת הרגל שנפתחו נגדו קבע בית המשפט קמא כי עולה חשד שהמערער יזם הליכים אלו על מנת להתחמק מתשלום הקנס ולפיכך לא מן הנמנע כי הבקשה להכריז עליו כעל פושט רגל תידחה ומכל מקום, אין בהליכי פשיטת הרגל כדי למנוע או לעכב את מימושה של פקודת המאסר.

1. המערער הגיש לבית משפט זה ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא ועמו בקשה לדחיית מועד תשלום הקנס ולעיכוב ביצועה של פקודת המאסר. במסגרת אותה הבקשה הודיעה עו"ד מיה רוזנפלד – מי שייצגה את המערער באותו שלב מטעם הסנגוריה הציבורית – כי המערער אישר לה להודיע בשמו שאם תידחה הבקשה להכריז עליו כפושט רגל הוא יחזור בו מן הערעור. ביום 10.9.2015 בוטלו בהסכמה הליכי פשיטת הרגל שנפתחו בעניינו של המערער, וביום 11.10.2015 ביקשה הסנגוריה הציבורית להשתחרר מייצוגו של המערער בטענה כי בניגוד להודעה שנמסרה מטעמו במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע הוא החליט שלא לחזור בו מן הערעור בידעו כי בנסיבות אלו תבקש הסנגוריה להשתחרר מייצוגו. ביום 5.11.2015 קיבל השופט א' שהם את בקשת הסנגוריה להשתחרר מייצוגו של המערער ודחה את בקשתו לעיכוב ביצוע פקודת המאסר ולדחיית מועד תשלום הקנס.

2. במהלך הדיון בערעור שתקיים בפנינו ביום 23.11.2015, טען המערער שייצג את עצמו, כי בניגוד לאמור בהודעתה הנ"ל של עורכת הדין רוזנפלד הוא מעולם לא אישר לסנגוריה הציבורית להודיע בשמו שהוא נכון לחזור בו מן הערעור אם תידחה הבקשה להכריז עליו כפושט רגל. התביעה מצדה טענה כי אין מקום לפקפק בהודעה שניתנה בעניין זה על ידי הסנגוריה וכי די בטעם זה על מנת לדחות את הערעור. נוכח הטענה שהעלה המערער לעניין האמור בהודעתה של עורכת הדין רוזנפלד הורינו, לאחר שמיעת מלוא טענות הצדדים בערעור לגופו, כי עורכת הדין רוזנפלד תתייחס לטענה שהעלה המערער כאמור וזאת בטרם נכריע בערעור (ראו החלטתנו מיום 23.11.2015). ביום 16.12.2015 הוגשה ההתייחסות שנתבקשה ובה שבה עו"ד רוזנפלד והדגישה כי ההודעה בדבר חזרה מן הערעור אם תידחה הבקשה להכריז על המערער כפושט רגל, נמסרה על דעתו של המערער ואף נערכה תרשומת המאשרת זאת. המערער, שביקש להגיב בכתב על הדברים, טען מצידו כי כל שהסכים לו היה שאם תידחה הבקשה להכריז עליו כפושט רגל יפסיק להיות מיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית ויחזור בו מן הבקשה לעיכוב ביצוע אך לא מן הערעור שעליו הוא עומד.

3. לגופם של דברים טען המערער כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי הודעה לו כנדרש זכותו להשיג על ההחלטה להאריך את מאסרו עקב אי תשלום הקנס. כמו כן העלה המערער טענות שונות לגבי התנהלות המשיבה, הסנגוריה הציבורית ושירות בתי הסוהר בעניינו. המערער הדגיש כי אין בכוונתו להתחמק מתשלום הקנס וכל מבוקשו הוא להביא לפריסתו ולדחיית מועד תשלומו עד לאחר שחרורו ממאסר. עוד טוען המערער כי הבקשה להכריז עליו כפושט רגל נדחתה בשל התנהלות לקויה של הנושה שהגישה אותה, ולא בשל היותו בעל אמצעים לשלם את הקנס.

המשיבה טענה בתשובה כי המערער מנצל לרעה הליכי משפט במטרה להתחמק מתשלום הקנס שהוטל עליו ולגישתה אין עילה להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא, בייחוד מאחר שבוטלו הליכי פשיטת הרגל שנפתחו בעניינו, כאמור.

4. לאחר ששקלתי את טענות המערער הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
טענתו של המערער לפיה לא הודעה לו זכותו להשיג על ההחלטה להאריך את מאסרו עקב אי תשלום הקנס אינה מצדיקה את קבלת הערעור, שכן בסופו של יום הוגשה על ידי המערער השגה כאמור אשר נדונה ונדחתה לגופה, ובצדק. זאת בהתחשב בכך שהמערער נמנע במשך שנים מלשלם ולו חלק מזערי מהקנס ואף לא נקט פעולה כלשהי על מנת להביא לדחיית התשלום או לפריסתו עד הינתן ההחלטה להאריך את מאסרו חלף הקנס. טענת המערער כי לא נתן את אישורו להודעה שנמסרה מטעמו על ידי הסנגוריה הציבורית במסגרת הבקשה לעיכוב ביצועו ולפיה יחזור בו מן הערעור אם תידחה הבקשה לפשיטת רגל, אף היא דינה להידחות נוכח הודעת ההבהרה המפורשת שמסרה הסנגוריה הציבורית המגובה בתרשומת, אשר אין כל סיבה להטיל בה ספק.

מטעמים אלו כולם אציע לחברי לדחות את הערעור.

ת

השופט י' דנציגר:

אני מסכים.

השופטת ע' ברון:

אני מסכימה.

ת

הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת א' חיות.

ניתן היום, ‏כ"ה בטבת התשע"ו (‏6.1.2016).

ת

ת


מעורבים
תובע: צבי רוזנבלט
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: