ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון דבוש נגד קונקטיב גרופ בע"מ :

החלטה בתיק דנ"א 8253/15

לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור

המבקש:
שמעון דבוש

נ ג ד

המשיבה:
קונקטיב גרופ בע"מ

בקשה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7141/13 שניתן ביום 5.11.2015 על ידי כבוד השופטים: י' דנציגר, ד' ברק-ארז ומ' מזוז

בקשה לעיכוב ביצוע בנוגע להוצאות בסך 50,000 ש"ח שנפסקו לחובת המבקש;

תגובת המשיבה לבקשה לדיון נוסף ולבקשה לעיכוב ביצוע מיום 31.12.2015

בשם המבקש: עו"ד יאיר שפרן
בשם המשיבה: עו"ד אוהד אנטמן; עו"ד רם דקל

בבית המשפט העליון

החלטה

לפניי בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה ב-ע"א 7141/13 מיום 5.11.2015 (השופטים י' דנציגר; ד' ברק-ארז; ו-מ' מזוז), שבמסגרתו התקבל ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ב-ת"צ (ת"א) 30284-01-10 דבוש נ' קונקטיב גרופ בע"מ ואח' (23.7.2013).

רקע והליכים קודמים

1. המשיבה הפעילה אתר אינטרנט באמצעותו הציעה מוצרים שונים למכירה בשיטה של "מכרזים" בעלי אופי מיוחד. המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה ועמה בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית בטענה כי "מכרזים" אלה הם למעשה "משחק אסור" (כהגדרתו בסעיף 224 לחוק העונשין, התשל"ז-1977), ומכאן שבין המשיבה לבין המשתתפים נכרתו חוזים בלתי חוקיים. כן טען המבקש לקיומה של עילת תביעה בשל הפרת חובה חקוקה (לפי סעיף 63 לפקודות הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968). ביום 30.3.2011 אישר בית המשפט המחוזי (השופטת ר' רונן) את הבקשה להגיש את התביעה כתובענה ייצוגית. ביום 23.7.2013 קיבל בית המשפט את התובענה, לאחר שמצא כי אכן מדובר במשחק אסור, ומכאן שהתקיימו הן העילה החוזית של חוזה פסול והן העילה הנזיקית של הפרת חובה חקוקה. אשר לסעד המבוקש - בית המשפט פסק כי המשתתפים זכאים להשבה מלאה של דמי ההשתתפות ששילמו כדי להשתתף במכרזים, בקיזוז שווי הזכייה שלהם.

1. המשיבה ערערה על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. ביום 5.11.2015 קיבל בית המשפט את הערעור, ביטל את פסק דינו של בית המשפט קמא והטיל על המבקש לשאת בהוצאות המשיבה בסך של 50,000 ש"ח. פסק הדין עסק בארבע שאלות עיקריות, שתיים מהן בעלות חשיבות לדיון זה:

2. השאלה הראשונה נוגעת לעילה החוזית, ועניינה האם יש מקום להורות על השבתם של דמי ההשתתפות בהנחה שמדובר במשחק אסור ובחוזה בטל? בעניין זה סברו השופטים מזוז ו-דנציגר כי אין מקום להורות על השבה כלל, בעוד השופטת ברק-ארז סברה כי יש להורות על השבה חלקית. מקור המחלוקת בין השופטים טמון בשאלה האם התקיימו שיקולי הצדק המאפשרים לבית המשפט לפטור צד לחוזה פסול מחובת ההשבה (בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). השופט מזוז סבר כי מכיוון שהחוזה בוצע במלואו באופן שלא ניתן לומר כי צד אחד התעשר שלא כדין על חשבון הצד האחר, ומכיוון שפעילות שני הצדדים הייתה כרוכה לכאורה בהפרת החוק, אין סיבה – במסגרת אותם שיקולי צדק – להעדיף "צד אחד לאירוע העברייני על פני הצד האחר". לדעה זו הצטרף השופט דנציגר, אשר קבע כי "שני הצדדים היו שותפים באופן יחסי שווה לפעילות הבלתי חוקית, והם קיבלו את מבוקשם בהתאם למודעותם ולציפיותיהם". לעומת זאת, השופטת ברק-ארז סברה כי הצדדים לעסקה לא היו שווי מעמד בכל הנוגע להשתתפות במשחק האסור, וממילא גם אין לראות בהם שווי אחריות לעניין תוצאותיה של אי-החוקיות הטמונה בה. זאת, משום שהמשיבה היא שיזמה את אי-החוקיות הטמונה בחוזה בכך שקבעה את כללי המשחק, כאשר למשתתפים לא הייתה כל יכולת להשפיע על עיצובם.

3. השאלה השנייה נוגעת לעילה הנזיקית, ועניינה האם יש מקום לפסוק סעד בשל העילה של הפרת חובה חקוקה? בעניין זה סברו שלושת השופטים כי לא היה מקום להעניק סעד על בסיס עילה זו. ואולם בין השופטים נפלה מחלוקת באשר לסיבה לכך: השופט מזוז סבר כי האיסורים הפליליים הנוגעים להימורים לא נועדו להעניק סעד בנזיקין למשתתפים במשחקי הימורים, ועל כן באופן עקרוני כלל לא ניתן לתבוע בעילה של הפרת חובה חקוקה במקרים מסוג זה. לעומת זאת, השופטת ברק-ארז סברה כי האיסור הפלילי על הימורים יכול לשמש כבסיס לתביעה בעילה של הפרת חובה חקוקה, ואולם במקרה זה לא הוכח כי ההפרה גרמה "נזק מסוגו או מטבעו של הזנק שאליו נתכוון החיקוק". השופט דנציגר סבר שאין צורך להכריע במחלוקת זו נוכח העובדה כי התוצאה המתקבלת לפי שתי הגישות דומה.

הבקשה לדיון נוסף

4. עתה מונחת לפניי בקשה לקיום דיון נוסף בפסק הדין. לטענת המבקש, בפסק הדין נקבעו שתי הלכות חדשות העומדות בתנאים לקיומו של דיון נוסף. הראשונה נוגעת לעילה החוזית – עניינה בשאלה מהם השיקולים למתן פטור מהשבה בחוזה לא חוקי, ובמשחקי מזל בפרט. השנייה נוגעת לעילה הנזיקית – עניינה בשאלה האם הפרת נורמה פלילית יכולה להוות בסיס להגשת תביעה נזיקית בעוולה של הפרת חובה חקוקה, ובפרט בעניין של משחקי מזל.

5. ביום 31.12.2015 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה לאחר שנתבקשה לכך. לדעת המשיבה, בפסק הדין לא נקבעה כל הלכה חדשה והמחלוקות בין השופטים השונים נוגעות אך ליישומן של הלכות קיימות.

6. זמן קצר לפני הגשת הבקשה לדיון נוסף הגיש המבקש בקשה לתיקון טעות בפסק-הדין מושא הבקשה. עיון בבקשה לתיקון הטעות מגלה, כפי שגם ציין המבקש, כי חלק מהטענות המופיעות שם מופיעות גם בבקשה לדיון נוסף. ביום 22.12.2015 דחה בית המשפט את הבקשה לתיקון טעות, תוך שהוא מציין כי טענות המבקש הן "טענות ערעוריות מובהקות" (ע"א 7141/13 קונקטיב גרופ בע"מ נ' דבוש (22.12.2015)). לאור זאת, לא מצאתי מקום להתייחס במסגרת בקשה זו לטענות אלה, ובהן: הטענה כי פסק הדין לא הכריע בעילת הפרת ההסכם (סעיפים 88-70 לבקשה לדיון נוסף); הטענה כי פסק הדין מנוגד לעמדת המדינה ולהלכות קודמות ביחס למשחקי הימורים מקוונים (סעיפים 45-37 לבקשה לדיון נוסף); והטענות נגד ההוצאות שנפסקו כנגד המבקש ושכ"ט והגמול המגיעים לו (סעיפים 111-101 לבקשה לדיון נוסף). בכל אלה אין עילה לדיון נוסף.

דיון והכרעה
7. לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נועד ההליך של דיון נוסף לנושאים בעלי חשיבות משפטית, כאשר "ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או... מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה." כפי שאראה, הבקשה שלפניי לא עומדת בתנאים אלה הן בנוגע לעילה החוזית והן בנוגע לעילה הנזיקית.

העילה החוזית

8. המבקש סבור כי בפסק הדין יש משום שינוי הלכה ביחס לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בהכרעתו האם לתת פטור מהשבה בחוזה לא חוקי. בפרט הצביע המבקש על חילוקי הדעות בין השופטים השונים, המלמדים לטענתו על כך שמדובר בסוגיות עקרוניות הטעונות ליבון. אין לקבל טענה זו. בפסק הדין מושא הבקשה לדיון נוסף לא נקבעה כל הלכה חדשה, וקל וחומר שלא מדובר בהלכה הסותרת הלכות קודמות או כזו שהיא חשובה או קשה. נקודת המוצא המקובלת על כל שופטי ההרכב היא כי סעיף 31 לחוק החוזים קובע חובת השבה לאחר ביטול חוזה פסול, כאשר לצד זאת, הוא מקנה לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לסטות מחובה זו מטעמי צדק. כן מוסכם כי בהפעלת שיקול הדעת יש לאזן בין האינטרס הציבורי שבמניעת החוזה הפסול לבין הצורך לעשות צדק יחסי בין הצדדים. המחלוקת בין השופטים, אם כך, נוגעת אך לשאלה כיצד יש ליישם איזון זה, ובפרט מהו אותו צדק יחסי. באופן קונקרטי חלוקים ביניהם השופטים באשר למידת ה"אשם" של הצדדים – האם אלו שותפים שווים לאשמה שבמשחק האסור או שמא המשיבה היא האשמה העיקרית בתור יוזמת המשחק.

9. פסק הדין לא קבע אפוא כל הלכה חדשה, אלא אך יישם את ההלכות הקיימות בנוגע לשיקולי הצדק המאפשרים לבית המשפט לפטור צד לחוזה פסול מחובת ההשבה בנסיבותיו של מקרה זה. זוהי לא עילה לקיומו של דיון נוסף (דנ"פ 3929/14 ישראלוביץ נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עו"ד, בפסקה 9 (10.6.2014); דנ"א 6076/15 בנק הפועלים בע"מ נ' זאבי תקשורת אחזקות בע"מ, בפסקה 13 (12.10.2015)).

העילה הנזיקית

10. כאמור, בין השופטים מזוז ו-ברק-ארז נפלה מחלוקת באשר לשאלה האם האיסור הפלילי על הימורים יכול לשמש בסיס לתביעה נזיקית בעילה של הפרת חובה חקוקה. ואולם, מחלוקת זו נותרה ללא הכרעה, כיוון שהשופט דנציגר בחר שלא "...להיכנס לעובי הקורה ולהכריע במחלוקת העקרונית שהתעוררה בעניין זה, משאין הדבר הכרחי לצורך ההכרעה". אין אפוא הלכה חדשה המצדיקה את קיומו של דיון נוסף גם בנושא זה.

11. למעשה, גם המבקש סבור כי לא נקבעה הלכה בעניין, ואולם טענתו היא ש"היעדרה של הלכה ברורה בעניין זה, והפתח הרב לפרשנויות לאמור בפסק הדין בסוגיה זו מהווה קושי מהותי ומשמעותי, שמן הראוי ללבנו במסגרת דיון נוסף". גם זו אינה עילה לקיומו של דיון נוסף (השוו: דנ"א 5407/15 עזור נ'Canwest Global Communications Corp , בפסקה ו' (7.10.2015)).

סוף דבר
12. לסיכום, על אף חילוקי הדעות המסוימים בין השופטים, המקרה דנא אינו "משתייך לאותם מקרים חריגים-שבחריגים, נדירים-שבנדירים, שבהם יקוים דיון נוסף" (דנ"פ 11414/05 רוזנשטיין נ' היועץ המשפטי לממשלה, פס' 14 (31.1.2006)).

13. סוף דבר: הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בבקשה זו בסך של 2,500 ש"ח.

ניתנה היום, ‏כ"ד בטבת התשע"ו (‏5.1.2016).

א ה


מעורבים
תובע: שמעון דבוש
נתבע: קונקטיב גרופ בע"מ
שופט :
עורכי דין: