ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר מושצ'יצקי נגד סטניסלב קודריאבצב :

בפני כבוד ה שופט עוז ניר נאוי

תובעים

1.אלכסנדר מושצ''יצקי
2.נטליה גונצ'רוב

נגד

נתבעים

1.סטניסלב קודריאבצב
2.ילנה קודריאבצב (עיכוב הליכים)

פסק דין

מבוא

הצדדים לתובענות שלפני, הסמיכוני לפסוק לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, ללא נימוקים, כפוף לסיכומים, תוך שהוסכם כי בפסק הדין יפורטו טענות הצדדים והראיות התומכות בהן, טרם הכרעה בתובענות.

יצוין כי, ההליכים כנגד נתבעת 2 שהינה חסויה, עוכבו בשל הליכי פשיטת רגל בעניינה ובעניינו של נתבע 1 אשר אף הוא בהליך פשיטת רגל, ניתן היתר להמשיך בהליכים. לפיכך, בפסק דין זה ידון עניינו של נתבע 1 בלבד.

העובדות וטענות הצדדים – ת"א 55432-04-12 – תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים

במסגרת תובענה זו, עתרו התובעים לחייב את הנתבעים להשיב להם כספים אותם קיבלו מהם במרמה, בסך 1,813,958 ₪, אשר לצרכי אגרה הועמד סכום התביעה על סך 800,000 ₪.

כנטען, התביעה מבוססת על הרשעת הנתבעים בבית משפט זה, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות נוספות, בת.פ. 26819-12-11; גזר הדין בעניינם ניתן בתאריך 26.12.2012.
כמתואר בתביעה, התובעים אזרחי ישראל המתגוררים דרך קבע ברוסיה והנתבעים הינם אזרחי ותושבי ישראל אשר עלו מרוסיה בשנות ה - 90. הצדדים הכירו על רקע חיפושם של התובעים אחר דירה בה יוכלו להתגורר במהלך חופשותיהם בישראל.

נתבעת 2 אשר כנטען, נכונה בלשון חלקלקה ומשכנעת, פיתתה את התובעים ובמיוחד את התובעת, להעביר לה סכומים גבוהים במשך מספר שנים, בתואנות שווא.

משנתגלה לתובעים כי הנתבעת ובעלה - הנתבע אשר סייע לה, פעלו במרמה לקבלת מאות אלפי דולרים מהם, הוגשה כנגדם תלונה במשטרה. נטען כי חלק ממעשי המרמה היו כלפי אימהות התובעים, אולם בשל גילן של האימהות, אשר בינתיים אחת מהן כבר הלכה לעולמה, לא מצא עניין זה ביטוי בכתב התביעה.

לימים וכאמור, הוגש כנגד הנתבעים כתב אישום ובו שורה ארוכה של מעשי מרמה.

בתאריך26.12.2012 הודו הנתבעים בכתב אישום מתוקן אשר, כנטען, לא כלל את כל מעשי ההונאה שנעשו כלפי התובעים. בגין המעשים שלא מצאו את מקומם בכתב האישום, כנטען, הוגשה התובענה הנוספת מושא פסק דין זה, כפי שיפורט להלן.

כתב האישום המתוקן אשר צורף לתביעה, כולל 11 אישומים כנגד הנתבעת בלבד, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, שימוש במסמך מזויף וכן בעבירה של שיק ללא כיסוי.

בנוסף, כולל כתב האישום המתוקן כאמור, אישום נוסף כנגד שני הנתבעים, שעניינו קבלת סך 37,000 דולר במרמה - כאשר לנתבע מיוחסת עבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה - במקרה בודד זה.

כאמור, בתאריך 26.12.2012 נגזר דינם של הנתבעים: על הנתבעת נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 20,000 ₪; על הנתבע נגזר עונש מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪.

התובעים טוענים כי קיימת אחריות משותפת לנתבעים, בהיותם זוג נשוי החי יחדיו. כמו כן, כי הנתבע היה בכל המועדים חלק מהאירועים ואף עבד אצל התובעים ברוסיה כחלק ממערך יצירת אמון, לצורך קבלת הכספים במרמה ואף נהנה מהכספים אשר שימשו את משק הבית המשותף של הנתבעים.

התובעים טענו אף כי כל הסכומים הנתבעים, מפורטים בכתב האישום המתוקן ומשכך ובהתאם לדין, מאמצים הם את הממצאים והמסקנות העולים מהרשעת הנתבעים ומבקשים לחייבם בסכום התביעה.

מנגד, הכחישו הנתבעים את טענות התובעים וטענו כי מדובר בתביעה לקונית נעדרת פרוט וראיות. כמו כן, כי חלה התיישנות וכי בכל מקרה לנתבעים טענות קיזוז כנגד כל סכום התביעה ואף מעבר לכך.

נטען אף כי הנתבע הורשע בסיוע לקבל דבר במרמה וממילא לא קבל דבר ולפיכך לא קיימת יריבות כלפיו. כמו כן, כי אין לתבוע ממנו סכומים אשר אינם מיוחסים לו בכתב האישום המתוקן.

נטען אף כי חלק מסכומי התביעה הועברו על ידי צידי ג' ולא על ידי התובעים ואף בשל כך לא קיימת יריבות.

עוד נטען כי הואיל ועסקינן בתביעה אזרחית נגררת, אין כל רלבנטיות למעמדם האישי של הצדדים או להיותם בני הזוג.

הנתבעים העלו טענות קיזוז בסך כולל של 890,988 ₪ וזאת בשל טיפולם באימהות התובעים לרבות בדרך של השכרת דירות ותשלום עבורן, תשלום וסידור מטפלות, קניית תרופות, ליווי לביקורים רפואיים, תשלום עבור רופאים, הסעות, חופשות בבתי מלון ועוד. כנטען, הנתבעים מילאו את מקומם של התובעים כילדיהם של האימהות.

לצורך טיפולים אלה מסרו התובעים בידי הנתבעים ייפויי כח, אותם הסתירו מעיני בית המשפט, תוך שהנתבעים טיפלו בענייני התובעים בארץ לרבות בהשכרת דירות ואף בשל כך עותרים לקיזוז סכומים שונים.
לאור האמור, עתרו הנתבעים לדחות את התביעה כנגד נתבע 1.

העובדות וטענות הצדדים – ת"א 2706-09-09 – תביעת פיצויים והשבה בקשר עם השכרת דירת התובעים על ידי הנתבעים

עניינה של תביעה זו הוא טענת התובעים לניצול לרעה של ייפויי כח שקיבלו מהם הנתבעים. כנטען, הנתבעים השכירו את דירתם של התובעים, דירת פנטהאוז יוקרתית ברחוב הבריגדה היהודית 60/38 נתניה (להלן: "הדירה"), בחצי ממחירה, לתקופה של שנים ארוכות ואת שכר הדירה שלשלו לכיסם במקום להעבירו לתובעים.

התובעים טוענים כי לאחר שהנתבעים רכשו את אמונם, חתמו התובעים על ייפוי כח המסמיך את הנתבעים לייצג אותם בעניינים שונים, שאינם כוללים חיובים כספיים.

כנטען, במהלך שנת 2005 פנתה הנתבעת לתובעים ושכנעה אותם להשכיר את הדירה. בסוף שנת 2006 ביקשו הנתבעים כי התובעים יחתמו על ייפוי כח מתאים ובהתאם נחתם ייפוי כח המסמיך את הנתבעים; יפויי כח זה נמסר לנתבע אשר באותה עת עבד בשירות התובעים ברוסיה.

כנטען, בעת שנחתם ייפוי הכח לא ידעו התובעים כי הדירה כבר הושכרה וכי הנתבעים כבר חתמו על הסכם שכירות "גרוע בצורה לא רגילה", בתנאים אשר התובעים לעולם לא היו מסכימים להם.

כנטען, עד לשלהי שנת 2007 לא ידעו התובעים פרטים בקשר עם הדירה ובכל מקרה לא קיבלו דמי שכירות כלל. בנובמבר 2007 התפוצצו היחסים בין הצדדים, עת הנתבע הודה במעשי הרמייה הנזכרים בתביעה הנוספת וכך נודע גם עניינה של תביעה זו.

בביקור שנערך, הסתבר לתובעים כי הדירה מושכרת בדמי שכירות בסך 700$ לחודש משך שמונה שנים כאשר בשנה הראשונה דמי השכירות עמדו על סך 1,000 $.

התובעים מתארים את אופן עריכת הסכמי השכירות - טלאי על טלאי - כאשר הנתבעים כלל לא היו מורשים לעשות כן.

לטענת התובעים דמי השכירות הראויים (בהתבסס על חוות דעת שמאי) הינם סך 6,240 ₪ לחודש [1,600 דולר בעת עריכת חוות הדעת].

התובעים טוענים כי הגישו תביעת פינוי נגד השוכרים ששהו בדירתם ובמסגרת הליך גישור נאלצו לשלם להם סך 32,100 דולר, כנגד הסכמתם לפינוי מוקדם של הדירה.

בשל כל אלה ועוד עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בסך 400,000 ₪.

הנתבעים טענו מנגד, כי במשך השנים פעלו בשליחות התובעים בנאמנות וביושר.

נטען כי הרוח החיה בכל הקשור לאירועים מושא התביעה היא הנתבעת, שכן הנתבע שהה באותה עת ברוסיה וכי לימים זו אושפזה בשל מצבה הנפשי.

לגופם של דברים נטען כי הנתבעים פעלו בהתאם להרשאת התובעים מכח ייפויי כח.

נטען כי הדירה כלל לא עניינה את התובעים ועמדה ריקה משך תקופה ארוכה.

הנתבעת הייתה זו שטיפלה באימהות התובעים במקום התובעים, וזאת החל משנת 2003, 24 שעות ביממה ודמי השכירות שהתקבלו שימשו אותה לטיפול באימהות כאמור.

בניגוד לנטען, לנתבעים ניתן ייפוי כח ספציפי להשכרת הדירה עוד בתאריך 29.8.2005 ובמועד זה הושכרה הדירה. תקופת שכירות זו הייתה רצופת תקלות ואת הטיפול בתקלות אלה, "הפילו" התובעים על הנתבעים. עם עזיבת השוכרים הראשונים, חיפשו הנתבעים שוכרים חלופיים ומשאלה נמצאו, ביקשו מהתובעים ייפוי כח חדש.

הנתבעים טוענים כי התובעים היו מעודכנים בפרטי ההסכמים ונתנו להם את הסכמתם.

לעניין הסכם הגישור, נטען כי התובעים החליטו להתקשר בו ללא שיתופם של הנתבעים ולו היו עושים כן, היו למדים כי תביעתם של השוכרים הייתה מחוסרת בסיס וסיכוייהם לזכות בה קלושים.

לעניין סכומי השכירות נטען, כי לכל היותר ניתן ל טעון לטעות בכדאיות העסקה ולא לגרימת נזק.

הנתבעים טענו כי פעלו בתום לב, וחרף חוסר ניסיונם והיעדר השכלה משפטית פעלו לטובת התובעים להשכרת הדירה לטווח ארוך, לשם קבלת כספי שכירות לטיפול באימהות התובעים.

לאור אלה, עתרו לדחות את התביעה.

ראיות הצדדים

בתביעת התובעים בתיק 55432-04-13, הוגשו תצהירי התובעת (תצהיר ותצהיר משלים) אליהם צורפו המסמכים הרלבנטיים מהתיק הפלילי כנגד הנתבעים, לרבות כתב האישום המתוקן וגזר הדין וכן כתבי הטענות בתביעה הנוספת דנן, בתיק 2706-09-09. מנגד הוגשו תצהירי הנתבע (תצהיר, תצהיר פירוט מסמכים ותצהיר משלים) אליהם צורפו, בין היתר, ראיות התומכות, לשיטתו, בקיזוז הנטען.

בתביעה בתיק 2706-09-09, צורפו לתצהירי התובעת המסמכים המפורטים בתביעה לרבות ייפויי הכח, הסכמי שכירות, חוות דעת שמאי, כתבי הטענות בהליך כנגד השוכרים, תמליל ועוד; כמו כן, הוגש תצהיר בתה של התובעת, אשר תמכה בטענות התובעים. מנגד, הוגש תצהיר הנתבע התומך בטענות בכתב ההגנה והנסמך על נספחיו, לרבות ייפויי הכח והסכמי השכירות.

דיון והכרעה

כאמור, הצדדים הסמיכוני ליתן פסק-דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים, בשתי התובענות. לאחר שקראתי את כתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי את טענות הצדדים בדיונים שהתקיימו לפני וקראתי את סיכומי הצדדים, הנני קובע כדלהלן:

הנתבע ישלם לתובעים, יחד ולחוד, סך של 450,000 ₪. כמו כן, יישא הנתבע במחצית מסכום האגרות ששולמו בשתי התביעות ובשכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום (סכומים אלה לוקחים בחשבון את סכומי ההוצאות שנפסקו במהלך ההליכים).

לא ישולם הסכום במועדו, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה בתיק 55432-04-13 ועד התשלום המלא בפועל.

יובהר כי בהיות הנתבע בהליכי פשיטת רגל, ובשים לב להיתר שניתן להמשיך בהליכים דנן, יביא ב"כ התובעים פסק דין זה לידיעת המנהל המיוחד. למען הסר ספק, אין בפסק דין זה כדי לפגוע בסדרי הנשייה הקבועים בדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז לוד, בתוך 45 יום.

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ו, 17 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלכסנדר מושצ'יצקי
נתבע: סטניסלב קודריאבצב
שופט :
עורכי דין: