ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים פלח נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד השופטת ורדה מרוז - סג"נ
העותרים
חיים פלח (אסיר)

נגד

המשיבה
מדינת ישראל


נוכחים:

ב"כ העותר - עו"ד יעל קדם ממשרד ירון גיגי
ב"כ המשיבה – גלעד ארליך

פרוטוקול

ב"כ העותר:
אני מסכימה לקיום הדיון בהעדר העותר בשל הדחיפות.

ב"כ המשיבה:
אנו מתנגדים ליציאת העותר לחופשה המיוחדת ואני מפנה למידעים. כמו כן מפנה לתגובת המשטרה ותגובת שב"ס שאף הם מתנגדים.

ב"כ העותר:
אין לי התנגדות להגשת המידעים.
בהתייחס להתייחסות שב"ס לסטטוס של העותר, אשר הורשע ואנו בפני טיעונים לעונש והגענו להסדר טיעון וכן לעונש מאסר מוסכם, והדיון הקבוע ביום שני הוא באשר לצירוף תיק. אני סבורה שבמקרה זה ולאור הנסיבות ניתן לראותו כאסיר.
באשר לחשש לשלומו של העותר, אציין כי יש הפרדה בין אחיו של העותר ובין ברוך בוקר שהיה היעד לאותו נסיון חיסול כאשר אחיו של העותר נקלע לסיטואציה בגלל שהיה באותו הרכב ולא היה היעד לחיסול. אחיו של העותר לא היה מעורב ולכן יש מקום לעשות הפרדה. אחיו של העותר מאושפז בתל השומר כאשר השאר נמצאים באסף הרופא. ענייננו היא ליציאה לתל השומר בלבד.
ככל שיש מידע מודיעיני לגבי העותר עצמו, אני סבורה שיש מקומות בהן ניתן ונדרש ולעשות מאמץ שיש בו כדי לצמצם את אותו סיכון נטען.
אני מבקשת מביהמ"ש להתייחס למידע הספציפי לגבי העותר ומפנה לכך שמדובר במידע שהוא מלפני מספר חודשים ואני מבקשת שביהמ"ש יבדוק עד כמה רלבנטי אותו רקע קודם לארוע הנוכחי.
ידוע לי שהיעד לחיסול הוא בן משפחה של העותר.
לשאלת ביהמ"ש אני משיבה שאחיו של העותר נמצא בטיפול נמרץ.

ב"כ המשיבה:
ראשית נקודת המוצא בעתירה זו היא סבירות החלטת הגורמים פה ואני יכול לומר שבנסיבות אלה ההחלטה סבירה ביותר. חרף עבודתה המאומצת של חברתי אנו לא סבורים שיש דיכוטומיה בין כל המעורבים ואנו סבורים שהזיקה המשפחתית פה היא משמעותית ואני מפנה למידעים שמצביעים על מעורבות. מפנה לידיעה 571 במיוחד. בסכסוך עם קונטקסט כזה יש לדברים האלה משמעות במיוחד לאור העניין המשפחתי.
אני מפנה לדברי השופט עמית בפסיקותיו ברע"בים שקבע את ההלכה שאין תאריך תפוגה למידעים במיוחד כאשר למידע זה מצטרפים דברים נוספים.
אני לא יודע מי יהיה בבית חולים ומה יהיה בבית החולים והסיכון הוא כשהקרקע בוערת מאחר ומדובר בארוע חמור ביותר. יש תיק תלוי ועומד בבימ"ש זה על נסיון חיסול קודם באותם גורמים. אין מדובר בנסיבות מקריות.
מעבר לזה, אחיו של העותר לא היה באזור מגוריו הטבעי מאחר והם מנתניה והארוע היה בראשל"צ.
יש זיקה מהותית שגם עולה מהמידעים.
לאור הנסיבות אנו מבקשים לדחות את העתירה.

ב"כ העותר:
לשאלת ביהמ"ש, העותר כבן 23 וגם אחיו צעיר.
נכון שיש זיקה משפחתית ויש קשר אך יש גם מקרים של נפגעים שאינם קשורים כמו חברים או משפחה, ונפגעים אנשים שאינם קשורים לאותו סכסוך ואותם עבריינים שמבצעים את החיסול אינם מתחשבים במי שסובב את הרכב או נוסע ברכב. אחיו שלה עותר לא היה יעד. השאלה היא אם לא ניתן לצמצם את החשש שכן יתכן וזו הפעם האחרונה שהוא יפגוש באחיו.
אנו בקשר עם הרופא המטפל ואם יאשרו לעותר יציאה על מנת שיפגוש את אחיו. אנו נסכים לכל תנאי ולכל שעת ביקור. אני חושבת שמבחינה הומניטרית יש לשקול זאת ולו בשל העובדה שאחיו בין חיים למוות ואולי לא תהיה הזדמנות נוספת לראותו. אציין בנוסף כי העותר עצמו למרות כל המידעים עצור בגין עבירות רכוש ללא כל אלימות או עבריינות הקשורה לארוע הנוכחי. אני מבקשת לקבל את עתירת העותר.


החלטה

לפניי עתירה בהולה שעניינה להתיר לעותר, עצור עד לתום ההליכים בכלא הדרים (העותר הורשע בעבירות רכוש עפ"י הסדר טיעון וממתין לטיעונים לעונש ולגז"ד אשר לדברי באת כוחו מדובר בהסדר סגור), לבקר את אחיו אשר נפצע אמש באורח אנוש, במהלך התנקשות שנעשתה כלפיו ביחד עם שניים נוספים, ברוך בוקל וברוך פלאח, אשר אף הם נפצעו.

שלושת הפצועים נסעו ברכב אשר התפוצץ לפתע וגרם לפציעתם. עפ"י החשד מדובר בהתנקשות על רקע סכסוך בין עבריינים.
אין מחלוקת כי בין העותר לבין שלושת הפצועים זיקה משפחתית – כאמור, העותר אחיו של הפצוע האנוש ובן דודם של השניים האחרים.

ביסוד העתירה מונח החשש שמא אחיו של העותר לא יתאושש מפציעתו האנושה ועל כן מבקש העותר שתינתן לו הזדמנות לבקרו.

המשיב דחה את הבקשה משני נימוקים עיקריים; האחד – העובדה שהעותר עצור עד לתום ההליכים ועל פי הפקודה אין לאפשר חופשה מיוחדת במעמדו זה והשני , חשש של ממש לבטחונו של העותר וכן לבטחון מלוויו, על רקע מעשה ההתנקשות שנעשה כלפי בני משפחתו, זה מקרוב.

ב"כ העותר הטעימה בטיעוניה את הנימוק ההומניטרי שעומד ביסוד העתירה ורצונו העז של העותר שתינתן לו הזדמנות לבקר את אחיו מחשש שמא לא תהיה לו הזדמנות נוספת לעשות כן.
בנסיבות אלו טענה, כי נימוק זה דוחה נימוקים אחרים וכי העותר מוכן לכל תנאי שיאפשר את הביקור.

אכן מדובר בסיטואציה קשה ביותר. ניתן להבין את העותר ולגלות אמפטיה כלפי רצונו לבקר את אחיו עקב מצבו האנוש. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהנימוקים שעמדו ביסוד סירוב המשיב – נימוקים סבירים והגיוניים. בהינתן העובדה שמעשה ההתנקשות נעשה זה מקרוב ואין לדעת אודות החשודים, מקומם, זיקתם וכל אחד מהנפגעים במעשה – קיים חשש של ממש להוציא את העותר לחופשה המיוחדת המבוקשת, חשש שמשליך לא רק עליו אלא על מלוויו מטעם שב"ס. לנימוק זה מצורף הנימוק המשפטי, לפיו אין להוציא עצור עד לתום ההליכים לחופשה מיוחדת.

לפיכך, העתירה נדחית בתקווה כי לעותר תהיינה הזדמנויות לפגוש באחיו כאשר מצבו יתאושש.

ניתנה והודעה היום י"ז טבת תשע"ו, 29/12/2015 במעמד הנוכחים.

ורדה מרוז, שופטת
סג"נ


מעורבים
תובע: חיים פלח
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: