ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תמרה קינן נגד מנהל הארנונה של עיריית אילת :

החלטה בתיק בר"מ 7382/15

לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקשת:
תמרה קינן

נ ג ד

המשיבים:
1. מנהל הארנונה של עיריית אילת

2. ישי בית-און, בתפקידו ככונס נכסים

3. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ סניף אילת

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 15.10.2015 בעמ"ן 63162-01-15 שניתן על-ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי

בשם המבקשת: עו"ד מוני עזורה

בבית המשפט העליון

החלטה

1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 15.10.2015 (עמ"ן 63162-01-15, השופטת ח' סלוטקי). בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורם של המשיבים 2 ו-3 על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית אילת (להלן: ועדת הערר) מיום 11.12.2014.

רקע והליכים קודמים

2. עניינה של הבקשה שבפני בחובות ארנונה בסך של למעלה ממיליון שקלים שנצברו בגין נכסים הרשומים על שמה של המבקשת (להלן: הנכסים) בתקופה שבין השנים 2012-1998 כלפי עיריית אילת, שהמשיב 1 הוא מנהל הארנונה שלה. עיקרה של המחלוקת נעוץ בשאלה מי צריך לשאת בנטל של אותם חובות – המבקשת או המשיב 2, שפעל באותה תקופה ככונס נכסים של הנכסים האמורים (להלן: הכונס) במסגרת של הליכי הוצאה לפועל שניהל המשיב 3 (להלן: הבנק) נגד המבקשת ובעלה המנוח (להלן: המנוח).

3. לאחר שהתקיימו בין הצדדים שלפנינו הליכים שונים, שאין זה המקום לפרטם, התבררה המחלוקת האמורה בפני ועדת הערר. ועדת הערר קבעה, לאחר בחינת חומר הראיות, כי הכונס החזיק בנכסים החל מיום מינויו, ולכל הפחות היה בעל הזיקה הקרובה ביותר אליהם.

4. הכונס והבנק ערערו על החלטתה של ועדת הערר לבית המשפט המחוזי, וערעורם התקבל. בית המשפט המחוזי קבע כי הכונס לא היה בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכסים בתקופה הרלוונטית, הגם שלאחר מינויו ניסה לתפוס חזקה בהם. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהמבקשת והמנוח המשיכו להפעיל את עסקיהם בנכסים עד לפטירתו של המנוח בשנת 2008, ומכל מקום הנטל לשאת בתשלום של חובות הארנונה מוטל עליהם מאחר שלא הודיעו לעיריית אילת על העברת החזקה בנכסים לכונס בהתאם להוראות סעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. בהתייחס לתקופה שבין השנים 2012-2008 נקבע כי אף על פי שמינויו של הכונס בוטל באופן רשמי רק בשנת 2012, הרי שלמעשה תביעתו של הבנק נגד המבקשת והמנוח נדחתה כבר בשנת 2008, ועל כן הדעת אינה נותנת שבמצב דברים זה הכונס יתפוס חזקה בנכסים. בית המשפט המחוזי הוסיף כי כלל לא נכנסו כספים ממימוש הנכסים לקופת הכינוס, וכי גם בכך יש להעיד שהכונס לא היה בעל הזיקה הקרובה ביותר. לבסוף, בית המשפט המחוזי קבע כי בשים לב לכך שעיריית אילת לא נקטה בהליכי גבייה נגד המנוח עד לתחילת שנת 2003, המבקשת תישא בחוב הארנונה בגין התקופה שבין השנים 2012-2003 בלבד.

בקשת רשות הערעור

5. לטענת המבקשת, יש לקבל את בקשת רשות הערעור שהגישה בשל חשיבותה הציבורית.

6. המבקשת טוענת כי הכונס החזיק בפועל בנכסים מתוקף תפקידו, ולכן עליו מוטל לשאת בתשלום של חובות הארנונה בגינם. עוד היא טוענת כי לא היה מקום להתערבותו של בית המשפט המחוזי בקביעותיה העובדתיות של ועדת הערר, וכי למעשה עולה מחומר הראיות שהכונס היה בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכסים. המבקשת מוסיפה ומעלה טענות שונות בנוגע להתנהלותו של הכונס, ובין היתר היא טוענת כי היה עליו לפעול לסיום מינויו כבר בשנת 2010, לאחר שערעורו של הבנק נדחה, וכי אין לזקוף לחובתה את העובדה שלא עשה כן. לבסוף, טוענת המבקשת כי לא ניתן לחייב אותה באופן אישי בגין חובות הארנונה מפני שהנכסים הוחזקו על-ידי חברה שהייתה בבעלותו של המנוח ולא על-ידה.

דיון והכרעה

7. לאחר שבחנתי את טענות המבקשת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

8. כידוע, אמת המידה לקבלתה של בקשת רשות ערעור מסוגה של הבקשה שבפני, בהיותה למעשה בקשה ב"גלגול שלישי", היא מצמצמת. זאת, בשים לב למאפייניו של הטריבונל המינהלי שדן בהליך כערכאה ראשונה, היינו ועדת הערר (ראו למשל: בר"ם 6667/15 סורז'ון נ' מנהל הארנונה בעיריית חיפה, פסקה 7 (13.12.2015)).

9. במקרה דנן, בניגוד לטענותיה של המבקשת, לא מתעוררת שאלה כללית המצדיקה מתן רשות לערער, והמחלוקת בין הצדדים נטועה כולה בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. השאלה מתי ייחשב כונס נכסים כמחזיק בנכס נדונה כבר בפסיקתו של בית משפט זה (ראו למשל: רע"א 7037/00 עיריית ראשון לציון נ' וינבוים, פ"ד נו(4) 856, 863-862 (2002); רע"א 3437/01 עיריית ראשון לציון נ' גרינהויז-לנדוי, פסקה 4 (11.7.2002); רע"א 2563/09 ברינט, עו"ד כונס נכסים נ' עיריית חולון (13.9.2009)), וכל עניינה של הבקשה שבפני הוא ביישום ההלכה הנוהגת. טענות המבקשת מופנות בעיקרן לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי בהקשר זה. אלה הן טענות שאינן מצדיקות התערבות שיפוטית נוספת בהליך מן הסוג שבפני.

10. אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ט בטבת התשע"ו (‏31.12.2015).

ת


מעורבים
תובע: תמרה קינן
נתבע: מנהל הארנונה של עיריית אילת
שופט :
עורכי דין: