ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ערבי :

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

  1. אחמד ערבי (עציר)
  2. מותצאם חרוב (עציר)

הנאשם

בית המשפט מסביר לנאשמים כי אין הוא קשור להסדר הטיעון שבין הצדדים.

פרוטוקול

הצדדים: הגענו להסדר טיעון.

בית המשפט מסביר לנאשמים כי אין הוא קשור להסדר הטיעון שבין הצדדים.
בית משפט יכול לקבל את הסדר הטיעון ויכול שלא לקבל את הסדר הטיעון.
בית המשפט יכול לגזור עונש כבד יותר מהמוסכם בהסדר הטיעון, ויכול גם לגזור עונש קל יותר.
הוסבר לנאשמים כי המאשימה לא תהיה מחויבת להגן על הסדר הטיעון בערעור, היה ובית המשפט יחליט שלא לאמץ את הסדר הטיעון.

הנאשם 1 : אני מבין, ומסכים לכך.
הנאשם 2: אני מבין, ומסכים לכך.

התובע: הסדר הטיעון שהגענו אליו הוא כדלקמן:
הנאשמים יודו ויורשעו בכתב האישום מתוקן .
הצדדים יטענו לעונש באופן פתוח.

הסנגור: אני מאשר את דברי התובע.

הנאשם 1 : אני מאשר את דברי התובע. אני מודה בכתב האישום המתוקן .
הנאשם 1 : אני מאשר את דברי התובע. אני מודה בכתב האישום המתוקן .


הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשמים, אני מרשיע אותם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן .

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ו, 27/12/2015 במעמד הנוכחים.

יריב נבון , שופט

התובע טוען לעונש: מבקש לכבד את ההסדר. לנאשמים אין הר שעות קודמות, הם הודו בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הלכת אלהרוש מדברת על עונשים החל ממאסר על תנאי ועד 5 חודשי מאסר בפועל. בליבה שלה מדברת על הדינמיקה המשתנה מעת לעת ושומא על בית המשפט לקחת שיקול ביתר שאת בשלושה חודשים אחרונים שאנו עדים למצב ביטחוני רעוע כתוצאה מעבירות סכינאות המשתוללת והזליגה של המפגעים, היא באה מתוך שב"חים שנכנסים באמתלה של עבודה ופרנסה. נאשמים אלו אומרים שנכנסו לארץ על מנת להתפרנס, טיעון זה נדחה בערעור פלילי 1323/04 שם נאמר מפורשות כי המצב הכלכלי אינו מהווה עילה להקלה בעונש. לגבי מדיניות הנהוגה בארץ בעבירות דומו, אני מפנה לרע"פ 3173/09 וע"פ 4108-07-12 מדינת ישראל נ' עתאללה, שם נאמר כי העונש אמור להיות בין 30 ימים ל- 6 חודשים מאסר בפועל. אמנם זה לא מחייב, אבל באזור שלנו ומזה כחודש וחצי, הן בבית משפט השלום בטבריה והן בבית שפט השלום בנצרת, יש ענישה כמעט אחידה לגבי עבירות מסוג זה. מגיש תיק 36514-11-15 של בית משפט שלום נצרת שם נגזר על הנאשם 90 ימים מאסר בפועל וזה ביום 24.11.15, לפני כחודש, ותיק 62154-11-15 של כבוד השופט ניר מישורי של 65 ימי מאסר בפועל. ואני מפנה לעוד תיק 16348-12-15 של בית משפט זה, שם נגזרו עליו 75 ימי מאסר בפועל. לאור האמור לעיל, נבקש מאסר בפועל ברף הבינוני של המתחם, קרי שלושה חודשים, מאסר על תנאי וקנס לפי יכולתם של הנאשמים.

הסנגור טוען לעונש: מבקש לכבד את הסדר הטיעון. אני מבקש להפריד את הדיון בני שני הנאשמים, חברי טען לעונש זהה לשניהם למרות שהנסיבות שונות בתכלית. אני אתחיל עם הנאשם עראבה אחמד, מדובר בנאשם ששיתף פעולה עם רשויות החקירה, גם אחרי שפחד מהשוטר וברח, הוא כן עצר שיתף פעולה עם השוטר, מסר לו את הפרטים הנכונים שלו, למרות שהחזיק בהיתר מזויף, והודה בכל המעשים שיוחסו לו בהזדמנות הראשונה. מדובר בבן אדם שאין לו כל עבר, וברגיל לא היה מוגש נגדו כתב אישום בגין המעשים המיוחסים לו, ורק בגין המצב הביטחוני הוגש כתב אישום נגדו. אני מציג את גיליון ההרשעות של הנאשם שרואים שעברו הינו נקי, היו לו שתי כניסות לארץ שבגינן התיקים נסגרו בלא שיוגש כתב אישום כלל וכלל. ועל פי הנוהל שהיה קיים, אלמלא המצב הביטחוני הוא כלל לא היה מובא בפני בית משפט. מדובר בבן אדם שנכנס לצרכי פרנסה, ולא הספיק לעבוד וזה גם שיקול שנלקח בחשבון לצרכי העונש, הוא לא הרוויח כתוצאה מכניסתו לישראל. ולכן, במקרה שלו אבקש להסתפק ברף הנמוך של מתחם הענישה להסתפק במעצר על תנאי וכן בהתחייבות שהם עונשים ראויים וצופים פני עתיד, ויבטיחו את אי הישנות עבירות אלו.
באשר לנאשם חרוב מועתצאם, שם המצב אפילו שונה בהרבה ממה שחברי הציג ומכל הפסיקה שחברי הציג. מדובר באדם ללא עבר, הוא סטודנט שלומד באוניברסיטה, בחיים לא היו לו הרשעות והסתבכויות עם רשויות החוק, אדם בתחילת דרכו שנכנס על מנת להשיג פרנסה ולעמוד בנטל של הוצאות הלימודים שלו, אותו בן אדם שאפילו פחד כשראה שוטר, עדיין שיתף פעולה עם השוטר שעצר אותו, גם עם החוקרים, ולכן אני מבקש במקרה הספציפי הזה, ואני מפנה גם למקרה שהיה רק ביום חמישי של שב"ח בשם טחיאנה מוחמד שנתפס בכניסה ראשונה בתחנת טבריה, ובכלל הוא לא הובא בפני שופט להארכת מעצר, אלא גורש לשטחים, מבלי שבכלל יינקטו נגדו הליכים, גם במצב הביטחוני הקיים היום. אני מבקש במקרה זה, נוכח העדר עברו, להסתפק בהתחייבות ובמאסר על תנאי שהוא הרף הנמוך של הענישה ואם לא להטיל את הרף הנמוך במקרה זה, אז אימתי?
הנאשם מס' 1 טוען לעונש: אני רוצה לומר תודה.

הנאשם מס' 2 טוען לעונש: אין לי מה להוסיף.


גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
לפי כתב האישום המתוקן, הנאשמים נכנסו לישראל ללא היתר, וכאשר הגיעו שוטרים לקיבוץ כדרים, מקום בו שהו הנאשמים, נמלטו הנאשמים מן השוטרים ולאחר מכן נעצרו.

הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין העונש. התובע הפנה להלכת אלהרוש, למתחם הענישה הנהוג בגין עבירות אלו, למצב הביטחוני הקיים בתקופה האחרונה המחייב החמרה בענישה, וזאת על אף עברם הנקי של הנאשמים.

בא כוח הנאשמים התייחס תחילה לנאשם מס' 1 אשר לחובתו שתי כניסות קודמות בגין תיקים שנסגרו ללא הגשת כתב אישום. לדבריו, מאחר וזו הרשעתו הראשונה, יש להסתפק במאסר על תנאי והתחייבות. באשר לנאשם מס' 2 טען בא כוחו כי זו כניסתו הראשונה לישראל, ואלמלא המצב הביטחוני כלל לא היה מוגש כנגדו כתב אישום, אלא הוא היה מגורש לשטחים.
לכן, אף בעניינו ביקש הסנגור להסתפק במאסר מותנה והתחייבות כספית.

הלכת אלהרוש קובעת, כי עבירות של כניסה לישראל ללא היתר, וללא עבירות נלוות, מתחם הענישה הראוי הוא מאסר על תנאי ועד 5 חודשי מאסר. במקרה זה, פרט לכניסה לישראל ללא היתר, הורשעו הנאשמים בעבירה נוספת של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ולכן ניתן היה לקבוע מתחם ענישה מחמיר יותר מזה שבהלכת אלהרוש. על אף זאת, סבורני כי אין מקום לעשות כך. מדובר באירוע אחד במהלכו ברחו הנאשמים מהשוטרים עת הבחינו בהם, אך מיד לאחר מכן עצרו ונעצרו.

באשר לעונש הראוי, בא כוח המאשימה הפנה למספר פסקי דין שבהם נגזרו מאסרים ממושכים בפועל. עם זאת, בכל המקרים אליהם הפנה כאמור, מדובר בנאשמים אשר לחובתם הרשעות קודמות, בין היתר בגין כניסה לישראל ללא היתר, ובאחד המקרים אף לחובת הנאשם הייתה הרשעה ביטחונית. לכן הענישה בעניינם הייתה מחמירה.

במקרה שלפניי, באשר לנאשם מס' 1, הרי שבמצב הביטחוני הנוכחי ועל אף עברו הנקי, יש מקום לענישה מרתיעה. הדברים נכונים אף באשר לנאשם מס' 2 אשר כאמור זו כניסתו הראשונה לישראל ללא היתר, ועל אף שבעבר אכן כפי שציין הסנגור, משטרת ישראל לא הייתה מגישה כתבי אישום, אלא מגרשת את השוהים הבלתי חוקיים חזרה לשטחים.
המצב הביטחוני כיום מחייב ענישה בפועל, אף אם זה בנוגע לנאשמים שעברם נקי, ולו לתקופה קצרה.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:
לעניין נאשם מס' 1:
א. 31 ימי מאסר בפועל מיום מעצרו, 22.12.15.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים והתנאי הוא כי במשך שנתיים החל מיום שחרורו לא יעבור את העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ג. הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירות לפי הסעיפים בהם הורשע משך שנתיים שנים החל מהיום. ההתחייבות תהא על סך 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו; אם לא יחתום ייאסר למשך 7 ימים.

לעניין נאשם מס' 2:
א. 14 ימי מאסר בפועל מיום מעצרו, 22.12.15.
ב. מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים והתנאי הוא כי במשך שנתיים החל מיום שחרורו לא יעבור את העבירות בהן הורשע בתיק זה.
ג. הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מלעבור עבירות לפי הסעיפים בהם הורשע משך שנתיים שנים החל מהיום. ההתחייבות תהא על סך 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו; אם לא יחתום ייאסר למשך 7 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ו, 27/12/2015 במעמד הנוכחים.

יריב נבון , שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ערבי
שופט :
עורכי דין: