ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק רוכברגר נגד מדינת ישראל :

לפני: כבוד הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד
כבוד השופט ג'ורג' קרא, ס"נ
כבוד השופטת אסתר נחליאלי-חיאט

המערער:
יצחק רוכברגר

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל


נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד ליאור אפשטיין

ב"כ המשיבה – עו"ד פיה גלבר

מערער 1 - נאשם יצחק רוכברגר

פרוטוקול

עו"ד אפשטיין: באשר לחוות הדעת של הממונה, אני ראיתי אותה והיא מקובלת עלי.
אבקש שעבודות השירות יחלו לאחר חג הפסח.


פסק דין (משלים)

על-פי האמור בחוות-דעת הממונה, ירצה המערער את תקופת המאסר בעבודת שירות שהושתה עליו במרכז יום לקשיש אביבים, רח' חיים לבנון 75 רמת-אביב ת"א. תאריך תחילת העבודה 1.3.2016 למשך 6 חודשים.
אם יתאם המערער תאריך אחר עם הממונה על עבודות שירות, ניתן יהיה להתחיל את עבודות השירות בתאריך שבו יקבע הממונה.
על המערער להתייצב בתאריך זה בפני הממונה, במקום בו נערך הראיון עמו ומשם יילקח למקום עבודות השירות.
המערער הוזהר כדין והובהר לו גם האמור בחוות-דעת הממונה.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לממונה על עבודות שירות.


ניתן והודע היום ט' טבת תשע"ו, 21/12/2015 במעמד הנוכחים.

דבורה ברלינר, נשיאה
אב"ד

ג'ורג' קרא, ס"נ

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת

עו"ד אפשטיין: השאלה במקרה שלנו היא האם יש סמכות, כי הרי לכאורה יש פה אירוע שהוא הד לפסק-הדין וזה גם לא חלק מהענישה, זה מצב משפטי שיש לו משמעויות בחוקים שונים. גם במקום שבו לא נערך דיון בשאלת הקלון, כמו בענין ראש עיר שיש חובה לקבוע אם היה או לא היה, שאלת הקלון מופיעה בעשרות חוקים ולמעשה יש קלונות שונים שנקבעים באופנים שונים.
הדבר היחיד שהיה וודאי בעולם הקלון הם המועדים שבו הקלון נתפס ולהבנתנו הוא נתפס ברגע שפסק הדין הופך לחלוט.
בתיק הזה קרה משהו מאוד מוזר, התיק הזה יצר מצב שבו הקלון שיש לו משמעות משפטית חשובה מאוד, קרי: להרחיק אדם מהפעילות הציבורית עד יעבור זמן מסוים, 7 או 6 שנים פלוס. הבנו שהקלון מתרחש תמיד אחרי ההרשעה ואת קו הגבול של חזקת החפות שנתפסה פעם כמשהו שעוצם את עיני המערכת, כשאנשים יכלו להיות בכל תפקיד ולנהל כתב אישום, לא רק שזה השתנה בתודעה הציבורית אלא בחקיקה ספציפית. יש תחושה שההרחקה מהמרחב הציבורי די בה בענין הזה, אבל כיום אנחנו רואים אנשים שחוזרים אחרי הקלון.
נוצר מצב שאנחנו עומדים אל מול חוסר איזון מוחלט שבו אדם למעשה מרצה את תקופת הקלון וזה מ קביל לאדם במעצר עד תום ההליכים כשבסופו של המשפט נדמה שדרך המלך היא לחפוף לו את הזמן.
אני סבור שהמועד להתחלתו של הקלון למעשה לא קבוע בחוק, אף אחד לא חשב על זה מעולם. כתוב מתי הקלון מסתיים, מה קורה בתקופת הביניים השעיה ופיטורים, אבל לא מעבר לכך. אני מבקש לתת דוגמה, במידה ואדם, ראש עיר, היה מורשע בבית משפט קמא הוא היה מושעה ופיטוריו היו נכנסים לתוקף ביום שפסק הדין היה הופך לחלוט. תקופת הקלון כקלון היתה מתחילה בבית משפט קמא, ז"א היה זמן ביניים בחוק עד היום שבו אדם היה מושעה, כאילו היה לו קלון על תנאי, כמו מעצר עד תום ההליכים. אם היה מזוכה התקופה הזאת בכלל לא היתה באה לידי ביטוי ואם היה מורשע התקופה הזאת היתה נמנית.
אני מבקש שביום ההשעיה יתרחש אותו קלון צף, הכוונה להשעיה בטרם פסק הדין. החלטת הבג"צ היתה ב- 17.9.13.
יש פה מצב שמייצר תחושה של חוסר איזון מוחלט. אי אפשר להרחיק אדם 10 שנים מהציבור ואח"כ עוד 7 שנים. קיומה של הטענה רלוונטית רק כשפסק הדין הופך להיות סופי. נדמה לי שהתיק הזה מעורר שאלות מאוד מאוד קשות.

עו"ד גלבר: אני סבורה שאין לקונה והחוק הרלוונטי הוא חוק הרשויות המקומיות (בחירות תשכ"ה-1965) סעיף 7ב': "זכאי להיכלל ברשימת מועדים ולהיבחר חבר מועצה אדם...". דהיינו אם נדבר כפי שחברי מבקש בצורה מעשית, לא רק שאנחנו לא חוזרים לספטמבר 2013 להחלטת בית משפט עליון בשבתו כבג"צ, אלא מהיום שהמערער יתחיל את עונש ריצוי עבודות השירות שלו, ששת החודשים, יסיים אותם, מאותו יום יש לספור את אותן 7 שנים.
חברי מפנה לחוק הרשויות המקומיות בחירת ראש הרשות והוא מפנה לסעיף 19, 19א' – אותו תיקון שהוכנס לחוק 3 חודשים אחרי החלטת בג"צ וכאשר אני קוראת את לשון החוק, אני רואה שונות מהותית בין ההגדרות של השעיה לבין קביעת קלון. יש את סעיף 19א(ה) ו את סעיף קטן (ח) וסעיף 20 שמדברים על השעיה בשל כתב אישום ואח"כ קביעת קלון. בתחילה יש השעיה ואח"כ כאשר יש פסק דין סופי, פסק דין חלוט יש פקיעת כהונה. אלה שתי הגדרות שונות, שני מונחים שונים שיש להם פרשנות והשלכה אחרת. אין בחוק שום הוראה, בין מפורשת בין משתמעת, לפיה בית משפט מוסמך לקצוב תקופה לקלון או לנכות ממנה תקופת השעיה.

עו"ד אפשטיין: לשאלת בית משפט, סעיף 6 להודעת הערעור נראה כאילו ציטוט מסעיף אבל זה לא ציטוט מסעיף זה נכון, אני משיב שהמדובר בסעיף 20ה' אבל זו רק הפרשנות שלו, זה לא ציטוט.

עו"ד גלבר: בחוק הרשויות המקומיות אין התייחסות לקלון.
חברי עושה אנלוגיה בין תקופת השעיה לתקופת מעצר, אם לפי חוק העונשין הסמכות לניכוי מעצר מעוגנת במפורש בחוק, אין שום אזכור לכך בחוק הבחירות.
לטעמנו, אין מדובר בהשמטה, לא לקונה, אלא דווקא בהסדר שלילי. יש הבדל בין תקופות. אם אנחנו ניקח בצורה מעשית את התקופות הרלוונטיות לעניינו של המערער, יש את התקופה שבין החלטת בג"צ לפיה הוא יחדל לכהן כראש עיר עד שהוועדה התכנסה, זו תקופה אחת.
תקופה אחרת שהוועדה התכנסה והוא הסכים לנבצרות.

ב"כ הצדדים: אנו מקבלים את המלצת בית המשפט לענין התאריך שבו ייחשב פסק הדין כחלוט.


החלטה

הצענו לצדדים לקבוע כי התאריך שבו הפך פסק הדין לחלוט יהיה התאריך שבו ניתן גזר הדין בבית משפט קמא, זאת בהינתן העובדה שהמערער חזר בו מערעורו.
על המשמעות שיש להחלטה זו לענין הקלון ידונו הצדדים בפני מי שיידונו. נושא זה אינו מסמכותו של בית משפט זה.
לפיכך אנו קובעים שהיום בו הפך פסק הדין לחלוט הינו 31.5.15, יום מתן גזר הדין בבית משפט קמא.


ניתן והודע היום ט' טבת תשע"ו, 21/12/2015 במעמד הנוכחים.

דבורה ברלינר, נשיאה
אב"ד

ג'ורג' קרא, ס"נ

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת

המערער: אני קיבלתי את הצעת בית המשפט לחזור בי מהערעור. חזרתי מהערעור מכל מיני סיבות, מסיבות משפחתיות, מסיבות שאין לי כסף להמשיך את ההליכים, אבל לעולם אזעק מהבטן ואזעק שנגרם לי פה עוול, אני לעולם אזעק שהתיק הזה היה תיק "מזוהם" ויש לי הוכחות לדברים האלה, שהמשטרה "בישלה" לי הכל. עשיתי טעות.
הוקלד על ידי סימונה אלפסי


מעורבים
תובע: יצחק רוכברגר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: