ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אמסלם :

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

אלי אמסלם

הנאשם

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד אברהם ביגמן
מטעם הנאשם: בעצמו וב"כ עו"ד איתי פרג'ון

פרוטוקול

התובע טוען לעונש: לנאשם אין הרשעות קודמות.
התסקיר לא שלילי, מצד שני התסקיר מצביע על כך שצריכה להיות התערבות טיפולית, והנאשם לא רוצה תוכנית טיפולית. נרשם שם כי הוא אינו פנוי.
הנאשם הודה והורשע בעבירות של איומים וחבלה חמורה. ביום 8.9.15 הגיעו הצדדים להסדר טיעון בו נקבע כי הנאשם יופנה לתסקיר ישרות המבחן, ובמידה והתסקיר יהיה חיובי הצדדים יטענו לשלושה חודשי עבודות שירות. היום הונח בפניי תסקיר שירות המבחן אשר לטעמי מכיל מספר צדדים חיוביים ומספר צדדים שאינם חיוביים.
מהצד החיובי, הנאשם לוקח אחריות על מעשיו, מביע אמפטיה לקורבן וחרטה על מעשיו. כמו כן כתוב, כי הסיכון להישנות עבירה הינו נמוך. מהצד השלילי כתוב כי יחד עם זאת במצבים מורכבים ומעוררים רגשית קשה לו לבטא את צרכיו והוא עלול להגיב בצורה אימפולסיבית. שירות המבחן התרשם כי ההליך הפלילי מהווה מוטיבציה לשינוי אך יחד עם זאת שירות המבחן אשר התרשם כי ישנה נזקקות טיפולית גבוהה שתסייע לנאשם, אמר כי התרשם כי אינו פנוי לטיפול. שירות המבחן ממליץ להטיל עבודות שירות על הנאשם. לטעמי, הדרך הנכונה על מנת לכבד את ההסדר הייתה לשלוח את הנאשם לשירות המבחן פעם נוספת שם הוא ישתלב בהליך טיפולי, אם ירצה, אשר יפחית את המסוכנות אשר נשארה ואז יהיה ניתן לסיים את התיק.
במצב כיום, הנאשם לא רוצה או לחילופין טוען כי התסקיר מספיק חיובי על מנת לכבדו, ועל כן אבקש להטיל על הנאשם מאסר בפועל כפי שאטען כעת. עבירה של איומים וחבלה חמורה הינה עבירה הפוגעת בערך המוגן של שלמות הגוף, הזכות לאוטונומיה ויוצרות פחד אצל המתלונן. מת חם הענישה הראוי בנסיבות של תיק זה מתחיל מ- 8 חודשי מאסר בפועל ועד לשנתיים מאסר בפועל. לזכותו של הנאשם ניתן לומר כי אין לו עבר פלילי, הוא מביע חרטה ולוקח אחריות. כל אלו מביאים את המאשימה לעתור לרף הנמוך של המתחם. יחד עם זאת, מדובר בעבירת אלימות אשר גרמה לחבלה חמורה כאשר הרקע הוא סכסוך בין שכנים. הנאשם, למרות שנזקק להליך טיפולי, לא משתתף בהליך טיפולי. לטעמה של המאשימה לא ניתן ל חרוג לקולא משיקולי שיקום. אני מגיש אסופת פסיקה אשר גם במקרים בעבירות קלות יותר ובמקרים בהם יומלץ על של"צ בית משפט גזר מאסר בפועל. ישנו מתחם של בית משפט העליון של בין 5 חודשים ל- 15 חודשים. בתיקנו אשר משולב בעבירות איומים ואלימות קשה אשר גרמה נזק למתלונן, אבקש לגזור מאסר בפועל ברף הנמוך, מאסר על תנאי, פיצוי למתלונן וקנס כספי.

הסנגור טוען לעונש: צר לי שכך חבריי בוחרים להתנהל. אני מפנה את בית המשפט לפרוטוקול מיום 8.9.15 בו נאמר כך "במידה והתסקיר יהיה חיובי, הצדדים יעתרו לעונש מאסר של שלושה חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי, במידה והתסקיר יהיה שלילי יטענו לעונש באופן פתוח". גם אם נקבל את דברי המאשימה ככתבם וכלשונם, הרי לא עולה בהם כי התסקיר הוא שלילי. לכל היותר, מדבריו של חברי התסקיר הוא לא חיובי, וגם לאור פרשנות זו לא ניתן להפר את ההסכמה אליה הגיעו הצדדים מבעוד מועד. בהקשר זה אני מפנה להלכת ארביב, בה קבע השופט ברק כי מקום בו לא קיים שינוי בנסיבות אין להתיר חזרה מהסכמה, אלה להיפך, האינטרס הציבורי הוא לקיים את ההסכמה. הנאשם הגיע להסדר טיעון זה כשהוא הסתמך וציפה. בהתייחס לתסקיר, אנו סבורים כי מדובר בתסקיר חיובי, מדובר במי שעברו נקי, הביע חרטה מלאה, לקח אחריות, הפגין אמפטיה כלפי המתלונן. שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות הינו נמוך, עוד דווח כי ההליך הפלילי הוא גורם מניע והעלה מוטיבציה לעריכת שינוי. הנאשם אף הביע הסכמה ומוטיבציה מלאה להשתתף בהליך של צדק מאחה, ומטעמים שלא צוינו בתסקיר נמצא כי הוא אינו מתאים. אין בכך כדי להסיק כי הוא לא רצה או לא התכוון להשתתף בהליך מכל סוג שהוא. לכן, נבקש לקבוע כי התסקיר הוא חיובי כפי שמצוין. בהתייחס לפיצוי, הנאשם אינו עובד, מתקיים מקצבת הכנסה ואנו נבקש כי בהקשר זה שהפיצוי יהיה מינימאלי ככל הניתן.
ההתנהלות של התביעה, בלשון המעטה, אינה הגונה כשבבוקר הדיון מחליטים לשלוח למאסר בפועל אדם שהודה והגיעו איתו להסדר טיעון בהתייחס לתסקיר. לא יעלה על הדעת שבקלות כה רבה ועל אף המצוין בתסקיר, חבריי יתנערו מהסכמה אליה הגיעו, על כל המשתמע מכך. אנו נבקש כי בית המשפט ייתן על כך את הדעת.

הנאשם טוען לעונש: אני מתחרט על המעשים, הבעתי נכונות גם להיפגש עם המתלונן, אני רוצה להיפגש איתו ולהגיע ולכפר על המעשה שעשיתי ולומר לו שאני מצטער. אני הבעתי את הנכונות שלי ולא קיבלתי תשובה על זה. שירות המבחן לא ענה לי על זה, יש לי נכונות מלאה להכות על חטא ולחזור לדרך הישר ולתקן את הטעות שעשיתי. אני כרגע לומד קורס טבחות, התחלתי כי עברתי הרבה מקצועות, ורציתי למצוא מקצוע אחד שאני מתמחה בו.


גזר דין

בישיבה שהתקיימה בתאריך 8.9.15, הוצג הסדר טיעון במסגרתו הודה והורשע הנאשם בכתב אישום מתוקן בעבירות של חבלה חמורה ואיומים.

על פי כתב האישום המתוקן, ביום 3.8.2014, לאחר שרכבו של המתלונן חסם את רכבו של הנאשם, איים הנאשם על המתלונן בפגיעה שלא כדין וביקש כי יזיז את רכבו מהחנייה "אם לא אני אשתול אותך ואפרק לך את המכונית". בהמשך, לאחר וויכוח בין השניים, נטל הנאשם אבן וזרק אותה לעבר המתלונן, האבן פגעה בצלעותיו של המתלונן, הוא נפל ארצה והנאשם היכה אותו באגרופים ובעיטות. כתוצאה מכך נגרם למתלונן קרע בטחול וחבלות נוספות.

במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים, אף סוכם כי הנאשם יופנה לתסקיר שירות המבחן ואף נאמר מפי התובע, כי במידה והתסקיר יהיה חיובי, הצדדים יעתרו לעונש מאסר של שלושה חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. במידה והתסקיר יהיה שלילי, הצדדים יטענו לעונש באופן פתוח.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים נעוצה בפרשנות תסקיר שירות המבחן, האם חיובי הוא או שלילי.

בא כוח המאשימה סבור, כי לא מדובר בתסקיר חיובי ולכן הם עותרים למאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן. לדבריו, על אף מוטיבים חיוביים בתסקיר, לרבות נטילת אחריות על המעשה, הנאשם על פי הערכת שירות המבחן, עלול להגיב באופן אימפולסיבי במצבים מורכבים, ולכן ישנה נזקקות טיפולית העשויה לסייע לו לרכוש כלים בהתמודדות במצבי מתח.
לדברי בא כוח המאשימה, הוצע לנאשם להשתלב בטיפול קבוצתי, אך שירות המבחן התרשם כי הוא אינו פנוי לטיפול בשלב זה.

בא כוח הנאשם הביע טרוניה באשר לעמדת המאשימה המנוגדת לעמדתה אשר הוצגה ביום 8.9.2015 במסגרת הסדר הטיעון. לדבריו, מדובר בתסקיר חיובי המדבר בעד עצמו והתנהלות המאשימה וחזרתה מהסכמתה אינה הולמת. בא כוח הנאשם הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן, בנטילת האחריות המלאה מצד הנאשם ונכונותו ליטול חלק בצדק מאחה, ולכן עתר לקבלת האמור בתסקיר שירות המבחן, דהיינו, לגזור על הנאשם שלושה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות על פי הסיכום המוקדם עם המאשימה, מאסר מותנה ופיצוי מינימאלי נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם.

דיון והכרעה:
אין מחלוקת כלל באשר לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם.
מדובר בעבירה אשר גרמה לחבלה חמורה בשל עניין של מה בכך – וויכוח סרק ומיותר אודות מיקום כלי רכב בחנייה הסמוכה לבית הנאשם.

במקרה זה, בהקשר לערכים החברתיים שנפגעו נפסק, כי זכותו של אדם לשמירה על גופו, רכושו וביטחונו האישי מפני פגיעה בו, על אחת כמה וכמה פגיעה אלימה. בהקשר זה מפנה לרע"פ 3863/09 מדינת ישראל נ' נאסר חסן.

כפי שעולה מן הפסיקה, מדיניות הענישה הינה מחמירה בדרך כלל, אם כי קיים מנעד רחב של עונשים וזאת בהתאם לנסיבות המקרה, וכמובן בהתאם לנסיבותיו של הנאשם. סבורני כי מתחם הענישה שהציעה המאשימה במקרה זה אינו מתאים לנסיבות המקרה. הרף התחתון מן הראוי שיהיה נמוך יותר מזה שהוצע. בהקשר זה לא ברורה לי עמדת המאשימה כיום כאשר בישיבה בה הוצג הסדר הטיעון, הציגה המאשימה עמדה לפיה ניתן לסיים תיק זה בעונש של 3 חודשי מאסר בעבודות שירות אשר חורג בצורה קיצונית מאוד ממתחם הענישה אותו הציעה המאשימה היום, וזאת אך בשל כך שלפרשנותה התסקיר שלילי.

בנוגע למתחם הענישה, סבורני כי מן הראוי כי זה יחל ממספר חודשי עבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל.

בקביעת מתחם ענישה זה נתתי דעתי לנזק שנגרם, לחבלה החמורה ולכך כי הנאשם כאמור נהג באלימות ללא הצדקה וללא קנטור מצדו של המתלונן, לפחות לא כזה שהצדיק תגובה שכזו.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לצורך קביעת העונש הראוי בתוך מתחם הענישה שנקבע , לקחתי בחשבון את העובדות הבאות:
א. אין חולק כי כל עונש שייגזר על נאשם זה יפגע בו פגיעה משמעותית. הנאשם אינו יוצא פטור בלא כלום על מעשה חמור שעשה, אלא יקבל עונשו בהתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים כפי שיפורט להלן:
ב. לקחתי בחשבון את הודאת הנאשם ונטילת האחריות על מעשיו.
ג. לקחתי בחשבון את הסדר הטיעון אשר הוצג ביום 8.9.2015 לפיו הסכימה המאשימה שייגזרו על הנאשם שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות, בכפוף לתסקיר חיובי. אמנם המאשימה סייגה הסכמתה בכך שבמידה והתסקיר יהיה שלילי יטענו הצדדים טיעון פתוח לעונש, אך הסכמה זו מצביעה על כיוון חשיבה מסוים מצד המאשימה, ולא מצאתי היום הצדקה שלא להתייחס להסכמה זו.
ד. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי מדובר בנאשם בן 38 היום סטודנט לטבחות. הנאשם עבר בילדותו מעברים רבים ומשברים שונים אשר באו לידי ביטוי אף במסגרות הלימודים והצבא. לנאשם אין הרשעות קודמות ובהתייחס לעבירה נשוא תיק זה, נטען כי קיימת היכרות בינו לבין המתלונן אשר הינו שכנו, והרקע לעבירה הינו סכסוך שכנים על מקום חנייה בסמוך לבית. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם הכיר בחומרת מעשיו, הודה כי פגע במתלונן אף לאחר שנפל ונפצע, נטל אחריות מלאה על חלקו בביצוע העבירה והביע חרטה ואמפטיה כלפי המתלונן והפגיעה הפיזית בו.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם מבין כיום את השלכות מעשיו, וההליך הפלילי מהווה הרתעה עבורו. כמו כן הביע הנאשם רצון לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו התוקפניים, כפי שבאו לידי ביטוי בעבירות אותן ביצע.
כמו כן הביע הנאשם הסכמה ומוטיבציה להליך של צדק מאחה עם המתלונן, ואף נערכה עמו פגיעה בעניין התאמתו להליך זה בשירות המבחן. קצינת המבחן מציינת, כי נמסר לאחר פגישה זו כי הנאשם לא נמצא מתאים, ולכן הליך זה לא התקיים.
באשר להערכת הסיכון נכתב כי מדובר באדם אשר טרם ביצוע העבירה ניהל אורח חיים יצרני, אם כי התקשה לשמור על יציבות תעסוקתית. כמו כן, הנאשם הינו בעל דימוי עצמי נמוך. שירות המבחן העריך כי הסיכון להישנות מקרים כאלו הינו נמוך, אם כי במצבים מורכבים בהם הנאשם מתקשה לבטא עצמו ואת צרכיו, הוא עלול להגיב באופן אימפולסיבי. שירות המבחן התרשם מקיומה של נזקקות טיפולית והוצע לו להשתתף בטיפול קבוצתי, אך שירות המבחן התרשם כי הוא אינו פנוי לטיפול בשלב זה, לכן שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית, דהיינו, הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות ופיצוי למתלונן.

אציין כי הנאשם הופנה אף לממונה על עבודות שירות ונמצא כשיר לביצוען על פי חוות הדעת שהוגשה לעיוני.

באשר לתסקיר שירות המבחן, סבורני כי לא ניתן לומר כי מדובר בתסקיר שלילי, וודאי לא תסקיר המצדיק סטייה מהסכמת המאשימה להסדר טיעון, כפי שהוצג ביום 8.9.2015.

הנאשם מבחינתו ואף להערכת שירות המבחן נטל אחריות מלאה והביע חרטה על מעשיו, עברו נקי.
העובדה כי לא התקיים הליך של צדק מאחה לא נבעה מהעדר הסכמה מצד הנאשם, אלא הערכת שירות המבחן היא כי הוא אינו מתאים לכך. אף העובדה כי הנאשם לא נמצא מתאים לשילוב בטיפול קבוצתי, הינה הערכה של שירות המבחן ולא מצאתי הצדקה להבהיר עניין זה או לקבוע כי הדבר נובע מהיעדר הסכמה או נכונות של הנאשם.

לסיכומו של דבר, מדובר באירוע חמור אשר אף גרם לפגיעה ונזק, אך סבורני כי עמדת הצדדים כפי שהובאה במסגרת הסדר הטיעון ולא כפי שהוצגה היום על ידי המאשימה, היא זו המאזנת נכונה בין חומרת העבירה לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובעיקר הודאתו, הבעת החרטה ונטילת האחריות והעובדה כי זו הרשעתו הראשונה בפלילים.

לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ המאשימה ואת טיעוני הנאשם, ובהתחשב בנסיבות, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
א. שלושה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות על פי האמור בחוות הדעת של הממונה על עבודות השירות, במועצת הפועלים בטבריה החל מיום 1.3.2016.

ב. מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע.

ג. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים והתנאי הוא כי במשך 3 שנים החל מהיום שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים.

ד. פיצוי למתלונן, עד תביעה מס' 2, בסך 2,000 ₪.
הפיצוי ישולם תוך 30 יום מהיום באמצעות קופת בית משפט.

במידה ובתיק יש פיקדון, הפיקדון יקוזז כנגד הפיצוי שנפסק, במידה וקיימת יתרה, היתרה תוחזר למפקיד.

המזכירות תמציא העתק לממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום בבית משפט המחוזי בנצרת.

ניתנה והודעה היום ט' טבת תשע"ו, 21/12/2015 במעמד הנוכחים.

יריב נבון , שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אמסלם
שופט :
עורכי דין: