ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נעים יוסף נגד משרד התחבורה :

בקשה מס'
1

בפני כבוד סגן הנשיאה, השופט ד"ר קובי ורדי

המבקש

נעים יוסף

נגד

המשיבים

  1. משרד התחבורה
  2. היועץ המשפטי לממשלה

ע"י ב"כ עו"ד יוסף מנסור

החלטה

לפניי בקשה לפטור מאגרה במסגרת עתירה מינהלית שהגיש המבקש על החלטת משרד התחבורה. המבקש לא צירף את ההחלטה מושא העתירה לעתירה, אולם מעיון במסמכים שצורפו לתיק עולה כי בעתירתו, מבקש המבקש כי ישולמו לו הוצאות שונות "עבור 24 שעות בכננות פילוס ויישור עבודות עפר ופינוי שלגים" מיום 1.1.1959 ועד יום 29.10.2015.
המבקש טוען לפטור מתשלום אגרה בשל מצבו הכלכלי – נהג שכיר בצה"ל המשתכר כ-2,500 ₪ בממוצע וכן כ-2,600 ₪ נוספים (אשר לא פורט מקורם). עוד מציין המבקש כי בבעלותו דירה ברחוב ביאליק בחולון הרשומה על שמו ועל שם אשתו, הגב' חנה נעים. מרישומי הביטוח הלאומי שצורפו על-ידי המבקש עולה כי אין רישום לגבי העסקתו של המבקש במשך תקופה ארוכה – מחודש יולי 1986 ועד חודש יולי 2015.
עוד עולה מנספחי הבקשה כי הגב' נעים מונתה ביום 30.6.2015 להיות מקבלת קצבת הזקנה של המבקש.
ממכתבו של מנהל המחלקה הפסיכוגריאטרית בבית החולים ע"ש אברבנאל מיום 10.6.2015 (שצורף על-ידי המבקש) עולה כי המבקש מוכר כחולה נפש כרוני מזה שנים רבות, וכי במהלך השנים נתקבעה אצלו "אובססיה" הנובעת מתוך מחלתו להתדיינות עם גורמים ציבוריים שונים ורבים, וכי הוא נוהג להוציא את כל דמי קצבתו על משלוח מכתבים ופקסים, צילומי דפים, פניות לעורכי דין בתלונות וטענות חסרי שחר והיגיון. במכתב צוין כי הוא אינו תורם תקציב כלשהו להוצאות הכרוכות בהחזקתו בבית ולטיפול בצרכיו האישיים.
המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי אין להעניק למבקש את הפטור, משום שהוא איננו עומד בתנאים שנקבעו בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – "תקנות האגרות ") שכן הוא לא פרש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי והבקשה נעדרת עילה. כך, הבקשה נעדרת תדפיסי חשבון בנק, תדפיסי כרטיסי אשראי ותלושי משכורת מששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה.
בנוסף, המשיב טוען כי העתירה שבגדרה הוגשה הבקשה לפטור מאגרה איננה תוקפת החלטה כלשהי של משרד התחבורה ועל כן אין לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות עניינית לדון בה. עוד טוען המשיב כי העתירה אינה מגלה כל עילה או סעד המתבקש במסגרתה ומשכך דין הבקשה לפטור להידחות.
עוד מציין המשיב כי המבקש מכביר בהליכים, פונה לבתי המשפט השונים חדשות לבקרים ומשקיע את זמנו בהגשת הליכי סרק שונים ומשונים, ואף לאור עמדת הפסיקה והרציונל העומד בבסיס הדרישה לתשלום אגרה – יש לדחות את הבקשה לפטור.
בהחלטתי מיום 29.11.2015 קבעתי כי המבקש יגיב על תגובת המשיב עד ליום 9.12.2015. המבקש הגיש מסמכים רבים במסגרת ההליך, אולם תגובה עניינית לטענות המשיב לא הוגשה על-ידו.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיב ובמסמכים השונים שהוגשו על-ידי המבקש במסגרת ההליך החלטתי לדחות את הבקשה.
נפסק כי פטור מתשלום אגרה יוענק רק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים בעניינו של בעל הדין המבקש: הוא אינו מסוגל לעמוד בחיוב זה; וההליך שהגיש מגלה עילה (תקנות האגרות; בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם בנבו, 21.7.2014)).
אף אם אניח כי מתקיים התנאי הראשון וכי מצבו הכלכלי של המבקש איננו מן המשופרים, חרף העובדה שהמבקש נמנע מלצרף אסמכתאות בדבר מצבו הכלכלי (למשל ביחס לדירה שבבעלותו וביחס לגובה הקצבה המשתלמת לו על-ידי המוסד לביטוח לאומי), הרי שהתנאי השני איננו מתקיים בענייננו, שכן ה"עתירה" (אשר הוכתרה כ"כתב תביעה") שהוגשה איננה תוקפת החלטה של "גוף או רשות המנוי בתוספת הראשונה בעניין המנוי בתוספת הראשונה", כנדרש על פי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000. המבקש תבע ב"עתירתו" סכומים בשל הוצאותיו "הכלכליות והאישיות", ועל פני הדברים אין בית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בעניין, וכפי שציינתי לעיל, המבקש לא צירף את ההחלטה מושא העתירה. אשר על כן, על פני הדברים ההליך איננו מגלה עילה, והמבקש לא הצליח להצביע על סיכויי הצלחת ההליך דנן.
יתרה מכך, כפי שטען המשיב, ובצדק, המבקש פונה לבית המשפט השכם וערב, בהליכים רבים ובערכאות שונות, ומשכך יש לשקול את הבקשה דנן בקפידה, כאשר יש להביא בחשבון את תכלית תשלומה של האגרה, בין היתר, בסינון הליכי סרק המוגשים לבית המשפט.
על כן התוצאה היא כי הבקשה לפטור מאגרה נדחית וזאת, מבלי לגרוע מטענות מקדמיות נוספות של המשיבים ו/או טענות אחרות.
המבקש ישלם את האגרה בתוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.
המזכירות תודיע לצדדים.
ניתנה היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נעים יוסף
נתבע: משרד התחבורה
שופט :
עורכי דין: