ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חזי אציל נגד בנק הפועלים סניף :


בפני כבוד הרשמת- השופטת עינת רביד

מבקשים

חזי אציל

נגד

משיבים

  1. בנק הפועלים סניף 676
  2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

מונחת לפני בקשת המבקש לפטור מאגרה וערבון.
בבקשה נטען כי הערעור הנדון הוא ערעור משלים לע"א 4583-04-13, אשר הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום, כבוד השופט מיכאל תמיר מיום 7.1.14.
לטענת המבקש מזה 9 שנים הוא נרדף על ידי בנק הפועלים, כתוצאה מפסק דין שהוציא נגדו ללא ידיעתו. המבקש טוען, כי הוא בן 73, מובטל זמן רב, ומתקיים מקבצת זקנה מהביטוח הלאומי וללא כל הכנסה אחרת, וכן מקבל הבטחת הכנסה. לטענתו אין לו כל חשבון בנק זולת חשבון בבנק הדואר שאליו נכנסת קצבת הזקנה. אין לו רכב, דירה , ביטוח או חסכונות. לטענתו בשתי החלטות בערעורים , שהגיש לעליון (ע"א 6492/13 ובע"א 2299/14) נקבע , כי עליו לשלם אגרה בסך של 200 ₪ וערבון בסך של 1,500 ₪. לטענתו , החלטת הסיוע המשפטי הייתה כי הוא זכאי לסיוע , אך הסירוב למתן סיוע היה בשל התפטרות באי כוחו.
תגובת היועמ"ש
היועמ"ש באמצעות הפרקליטות הגיש תגובתו וטען כי יש לדחות הבקשה. לטענתו מבדיקה, שנעשתה על ידו עולה , כי המבקש הצליח להפקיד הסכומים בהם חויב במסגרת ההליכים בעליון, נתון אשר יש בו להעיד על יכולתו לשלם האגרה אף בתיק זה.
עוד טען היועמ"ש, כי הבקשה נעדרת תשתית עובדתית מלאה וכי המבקש לא פירט היכן הוא מתגורר ומהן הן הוצאות מחייתו. לא צורף כל מסמך להוכחת טענתו כי הוא חסר כל. באשר לטענת המבקש כי קיבל סיוע משפטי, טען היועמ"ש כי אין בכך כדי להוות ראיה לכאורה למצבו הכלכלי וכי עליו לפרוש תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי.
עוד טען היועמ"ש כי המבקש מכביר בהליכים משפטיים וכי בהתאם לפסיקה בעל דין המציף את בתי המשפט בהליכים בקשותיו לפטור מאגרה צריכות להיבחן במשנה זהירות.
תגובת הבנק
המשיב (להלן: "הבנק") הגיש תגובתו לבקשה וטען כי יש לדחותה.
ראשית טען הבנק, כי אין למבקש כל זכות ערעור על פסק הדין שניתן ביום 7.1.14, שכן חלף המועד להגשתו, ולא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. עוד טוען הבנק כי הטענות אשר הועלו על ידי המבקש נדונו ונדחו על ידי בית המשפט בערכאותיו השונות. על כן ובנסיבות אלו בהן ניתן לו יומו בבית המשפט הוא מנוע מלהעלותן מחמת מעשה בית דין.
עוד טען הבנק כי במסגרת ההליכים שניהל המבקש נפסקו לטובת הבנק הוצאות בסך כולל של 56,100 ₪, אשר עד עתה לא שולמו על ידו.
תשובת המבקש לתגובת המשיבים
בהתייחס לתגובת היועמ"ש טען המבקש כי התגובה מתעלמת מהעובדה כי הוא סובל 9 שנים מהתעללות של כל הערכאות השיפוטיות וכי למרות מאות בקשות שהגיש בפרשה לא התאפשר לו לטעון. עוד טען כי הבנק גרם להתפטרות 6 עורכי דין שייצגו אותו בשוחד. ביחס למצבו הכלכלי טען כי הוא חי ללא חשבון בנק נורמאלי, ללא יכולת לעשות שימוש בכרטיסי אשראי וללא רשיון נהיגה.
בהתייחס לתגובת הבנק טען המבקש, כי הערעור הנדון הוא ערעור שהוגש בזכות וזאת בהתאם להחלטה בעניין ע"א 2299/14. עוד טען המבקש , כי הבנק הוא זה ששיחד את באי כוחו, אשר מונו על ידי הסיוע המשפטי, וכי בשל התנהלותו לא מוכן הסיוע המשפטי להעמיד לו ייצוג.
המסגרת הנורמאטיבית
אגרה
נקודת המוצא לדיון בבקשה לפטור מאגרה הינה קיומה של חובה לשלם את האגרה אשר נובעת ממספר תכליות.
"ראש ובראשונה מגלם תשלום אגרת בית המשפט השתתפות חלקית בעלות ההליך המשפטי כנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט.... כמו כן, עם תשלום האגרה מתאפשר למעשה קיומם של הליכים משפטיים והקצאת זמן שיפוטי גם עבור בעלי-דין אחרים.... נוסף לכך תשלום האגרה, במתכונתו הקיימת בישראל, מהווה כמסננת להליכי סרק... ולהגשתן של תביעות בסכום מופרז מבלי שיש ביסוס לכך....
אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים המצדיקים חיוב בעל דין בתשלום אגרה, ניצבת זכות הגישה לערכאות, אשר בדבר חשיבותה בשיטתנו דובר רבות והיא יסוד מוסד בשיטתנו המשפטית...."
רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (21.9.2010) (" ענין מונדז").
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") מהווה מנגנון אשר נועד להבטיח, כי מחד גיסא - שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה, ומאידך גיסא - מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה (בשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי משפט (11.5.11) (" ענין מעוז"); ענין מונדז).
ברישא תקנה 14(ג) לתקנות האגרות, נקבע:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;..."
על מנת שיינתן פטור מאגרת בית משפט בגין הגשת הליך, מוטל אפוא על מבקש הפטור להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית וכן כי ההליך בגינו מבוקש הפטור מגלה עילה. עקרון זה נקבע הן בתקנה האמורה והן בפסקי דין.
הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות האגרות, מוטל על כתפיו של העותר לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולשכנע כי אין המדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש (ראו למשל ענין מונדז).
יכולתו הכלכלית של מבקש פטור מאגרה היא ענין עובדתי המצריך הוכחה באמצעות ראיות (בג"ץ 3622/12 שריאור נ' מדינת ישראל (3.6.12)). על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע בטענתו כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).
בכל הנוגע לעילה, המבחן הינו מקל באופן יחסי. "על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין מדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה... אין להפוך בחינה זו לדיון בתיק עצמו תוך הכרעה מדויקת באשר לסיכוייו.... אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים ... די בכך שיש בהליך ממשות בסיסית..." (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4) 721 (18.1.2005)).
ערבון
הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).
על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כבוד השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:
"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.
ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).
כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).
תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."
בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי). די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.
בכל הנוגע לטענה בדבר קושי כלכלי עולה כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים (זאת בשים לב כי המבקש זכאי לקצבת הבטחת הכנסה). יחד עם זאת המבקש לא פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (ראו רע"א 2598/99 כהן נ' נח). לא פירט את הוצאותיו החודשיות ואף לא פירט היכן הוא מתגורר, והאם הדירה בה הוא מתגורר היא דירה בבעלותו או בשכירות.
מעבר לאמור המבקש אף לא התייחס כלל לאפשרות, אם קיימת, ליטול הלוואה או להיעזר בבני משפחה/מכרים לתשלום הערבון, כך שלא הניח את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצה כל אפשרות ללוות את סכום הערבון וזאת בהתאם לפסיקה הקובע כדלקמן:
"התנאי בדבר היעדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת עירבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ... המערערים גם לא הצליחו להוכיח את היעדר יכולתם להיעזר בסביבתם ..."
(בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות, וכן ראו בג"ץ מילנה גורנשטיין)
עוד אוסיף, כי הבנק טען כי המבקש טרם שילם ההוצאות שנפסקו לחובתו בהליכים השונים שנוהלו בין הצדדים , ואף נתון זה מצדיק חיובו של המבקש בערובה להבטחת הוצאות הבנק.
באשר לסיכויי הערעור עולה כי המדובר בערעור אשר סיכוייו קלושים. פסק הדין עליו הוגש הערעור ניתן כבר ביום 7.1.14, המבקש הגיש הערעור הנדון ביום 21.7.15 מבלי שנתבקשה אורכה להגשתו. אציין כי מעיון בע"א 2299/14 וע"א 45083-04-13 לא מצאתי כי יש בהחלטות אלו כדי לסייע למבקש ואין בהן כל רלוונטיות לערעור הנדון, כפי שטען המבקש בבקשותיו.
בשים לב לכל האמור, באשר למצבו הכלכלי של המבקש, וכן ב החלטות בית המשפט העליון בעניין האגרה והערבון בהן חויב המבקש, מצאתי להפחית את האגרה ולהעמידה על סך של 500 ₪ ואת הערבון על סך של 7,500 ₪, ולאפשר תשלומו בשני תשלומים חודשים שווים, כאשר התשלום הראשון ישולם עד ליום 14.1.16.
ככל שלא תשולם האגרה או יופקד העירבון , ימחק או י דחה הערעור לפי העניין.
מעקב מזכירות ליום 21.1.16.

ההחלטה ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.
ניתנה היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חזי אציל
נתבע: בנק הפועלים סניף
שופט :
עורכי דין: