ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלב גרוזובסקי נגד שרת המשפטים :

פסק-דין בתיק בג"ץ 8271/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

לפני: כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט צ' זילברטל

העותר:
גלב גרוזובסקי

נ ג ד

המשיבים:
1. שרת המשפטים

2. היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה ויינשטיין

3. פרקליטות המדינה מחלקה בנלאומית

המשיבים הפורמליים:
4. כבוד השופט ס' ג'ובראן

5. כבוד השופט נ' הנדל

6. כבוד השופט ר' שהם

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:
עו"ד חיים אייזנקוט

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

עיקרה של העתירה בבקשת העותר לעצור את הליך ההסגרה המתנהל נגדו.

רקע והשתלשלות

1. ביום 19.1.2015 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' כהן) את עתירת היועץ המשפטי לממשלה (להלן: היועץ) והכריז על העותר כבר-הסגרה לרוסיה לצורך העמדתו לדין בגין ביצוע עבירות מין בקטינות בשני אירועים, בעת ששימש ככומר בקייטנת ילדים (תה"ג 51872-09-14). בפסק הדין קבע בית המשפט כי חומר הראיות שהוגש נגד העותר, הכולל בין היתר הודעות שנגבו משלוש קטינות ואישור ועדת מומחים בדבר מצבן הפסיכיאטרי וכשרותן להעיד, קושר את העותר למעשים המיוחסים לו במידה הנדרשת על פי סעיף 9 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954. בית המשפט פסק כי לא עלה בידי העותר להצביע על פגמים המאיינים את משקל ההודעות מהיסוד, ולכל היותר מדובר בטענות שעשויות להשפיע על מהימנותן ומשקלן, שמקומן להתברר בבית המשפט ברוסיה. עוד דחה בית המשפט את טענת העותר כי האישומים נגדו הם פיקטיביים, פרי רדיפה פוליטית ודתית המתנהלת נגדו, משלא עמד בנטל הנדרש להוכיח את טענותיו. בית המשפט הוסיף ודחה את טענות העותר כי לא יזכה למשפט הוגן ברוסיה וכי קיים חשש שיעונה על ידי חוקרי המשטרה כדי לחלץ מפיו הודאה. נקבע כי טענות אלה נותרו בגדר ספקולציות גרידא, ללא בסיס ראייתי ממשי. לבסוף, קבע בית המשפט כי הראיות שהציג העותר על מנת לבסס את טענת האליבי שהעלה, "אינן נטולות משקל" ויש בהן כדי להטיל ספק בגרסתה של אחת מהקטינות, אך לא מדובר בראיות חדשות שבכוחן למוטט את מסד הראיות שהוצג לחובת העותר. יצוין כי מפסק הדין עולה כי העותר מוחזק במשמורת עד להסגרתו בפועל.

2. העותר הגיש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה (ע"פ 1210/15), שנדון על ידי הרכב השופטים ג'ובראן, הנדל ושהם ביום 7.9.2015. בתום הדיון, הורה בית משפט זה ליועץ להגיש מסמך שנתקבל באותו היום משלטונות רוסיה בנוגע לטענת האליבי שהעלה העותר. נקבע כי לאחר שיתקבל המסמך ולאחר שהעותר יגיש תגובתו למסמך זה, יינתן פסק דין בערעור. המסמך המדובר הוגש על ידי היועץ ביום 6.10.2015, כאשר לעמדתו אין בו כדי לתמוך בחפות העותר או כדי לבסס אליבי לאירוע הנדון.

3. ביום 25.10.2015 הגיש העותר "בקשה למתן צו לגילוי ועיון בראיות נוספות בידי המשיבה ובקשה למתן הוראות". בתמצית, ביקש העותר מבית המשפט להורות ליועץ לגלות ברשימה או בתצהיר את כל המסמכים שהתקבלו לידיו לאחר שהוגשה העתירה להסגרתו. עוד ביקש העותר להורות ליועץ לפנות אל שלטונות רוסיה בשאלות והבהרות על מנת לברר את טענת האליבי שהעלה במסגרת הליך ההסגרה. לחלופין, ביקש העותר להחזיר את התיק לבירור טענת האליבי עד תום בבית המשפט המחוזי. בבקשה הביע העותר חשש כי בידי היועץ מצוי חומר משפטי התומך בגרסתו, שהתקבל משלטונות רוסיה אך לא נחשף בפניו אף על פי שלא חל עליו כל חיסיון. העותר הוסיף וטען כי על המדינה חלה חובה לפעול באופן אקטיבי לבירור טענות הגנה של מי שמיועד להסגרה וכי ראוי לעשות "סדר אמיתי" בדרך התנהלותה בנושא זה. היועץ התנגד לבקשה, בין היתר בטענות כי כל חומר הראיות שצורף לבקשת ההסגרה מטעם שלטונות רוסיה הועבר לידי העותר, וכי החומר המבוקש על ידו אינו "חומר ראיות" ואין חובה על פי דין להעבירו לידיו. בהחלטה מיום 29.11.2015 דחה בית משפט זה את בקשת העותר, בזו הלשון: "הבקשה להמצאת מסמכים נוספים, והחזרת התיק לבירור לבית המשפט המחוזי נדחית בזה" (להלן: החלטת הביניים).

4. ביום 2.12.2015 הוגשה העתירה דנן ובה שני ראשים: ראשה הראשון מופנה נגד שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, ובו התבקש להפסיק את הליך ההסגרה המתנהל נגד העותר; לברר ולחקור את טענות ההגנה של העותר מפני הסגרה; וכן לנמק מדוע אין בנמצא חקיקת משנה או נהלים המסדירים את היקף חובתה של המדינה לברר ולחקור את טענות ההגנה של מי שהתבקשה הסגרתו למדינה אחרת. בראשה השני של העתירה, המופנה נגד השופטים ג'ובראן, הנדל ושהם, מבקש העותר לבטל את החלטת הביניים מיום 29.11.2015; להורות למשיבים להמציא לבית המשפט ולעותר את מלוא המסמכים הרלוונטיים להליך ההסגרה, אשר התקבלו לאחר שהוגשה העתירה להסגרתו; ולהחזיר את ההליך לבירור בבית המשפט המחוזי לאחר קבלת המסמכים כאמור. לחלופין, מבקש העותר להורות לשופטים ג'ובראן, הנדל ושהם לנמק את החלטת הביניים. עוד ביקש העותר מתן צו ביניים שיפסיק לאלתר את הליך ההסגרה ויעכב את מתן פסק הדין בע"פ 1210/15, עד להכרעה בעתירה.

בעתירה טוען העותר לחפותו. לדבריו, הבקשה להסגירו היא "עלילה זדונית", שיסודה ברדיפתו הפוליטית והדתית במדינת מוצאו. הוא גורס כי טענותיו לרדיפה ולאליבי נתמכו בראיות כנדרש ולא היה מקום לדחותן. עוד טוען העותר כי המשיבים 3-1 פועלים ב"ואקום" נורמטיבי, בלי שהוסדרה בחקיקה או בנהלים חובתה של המדינה לחקור ולברר מול המדינה המבקשת הסגרה את טענות ההגנה של מבוקש ההסגרה. לעמדתו, הימנעותה של המדינה מבירור אקטיבי של טענות ההגנה מהווה חוסר סבירות קיצוני. עוד הוא טוען כי לא ניתן להטיל על מבוקש ההסגרה את הנטל הראייתי לבסס את טענות ההגנה שבפיו מפני הסגרה, בוודאי לא ברף בלתי סביר.

דיון והכרעה

5. עיינו בכתב העתירה, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ואף בתיק הערעור הפלילי המתנהל בבית משפט זה בעניינו של העותר (ע"פ 1210/15), ונחה דעתנו כי דין העתירה להידחות על הסף. למעשה, העותר מבקש מבית משפט זה בשבתו כבית דין גבוה לצדק, להתערב בהליך הסגרה תלוי ועומד, המתנהל בעניינו במקביל בבית משפט זה. חלק ניכר מטענותיו בעתירה הן ערעוריות גרידא ונוגעות לשאלה אם עלה בידו לבסס מבחינה ראייתית את טענות ההגנה נגד הסגרתו לרוסיה. טענות אלה טרם הוכרעו סופית ועומדות הן להכרעתו של בית משפט זה במסגרת הערעור הפלילי הנזכר לעיל. במובן זה, מדובר בעתירה מוקדמת ועל כן יש לדחותה על הסף.

אשר לטענות ולסעדים שמבקש העותר בנוגע להחלטת הביניים; כידוע, בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של הערכאות המוסמכות, לרבות החלטותיו של בית המשפט העליון [בג"ץ 4828/05 פלוני נ' השופטת א' פרוקצ'יה, פסקה 6 (15.6.2005); אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המנהלי עילות הסף 332 (2008)]. העותר שב ומעלה בעתירה טענות שעמדו לפני הרכב השופטים הדן בערעור, אשר החליט שלא לקבל את בקשתו ל"צו לגילוי ועיון בראיות נוספות". גם בהיבט זה אין כל מקום להתערבות אפוא. גם טענותיו של העותר בדבר ה"ואקום" הנורמטיבי הקיים כביכול בכל הקשור לחובת המדינה לחקור טענות הגנה מפני הסגרה, הועלו לפני הרכב השופטים הדן בערעור, שלא מצא כי יש בהן כדי להצדיק היעתרות לבקשה למתן הצו הנ"ל. אעיר כי בנושא זה לא הונחה בעתירה תשתית עובדתית ומשפטית מספקת על מנת לערוך דיון ממצה בסוגיה וגם מטעם זה דינה להידחות על הסף.

סוף דבר, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ‏ג' בטבת התשע"ו (‏15.12.2015).




מעורבים
תובע: גלב גרוזובסקי
נתבע: שרת המשפטים
שופט :
עורכי דין: