ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין -קליין נגד כלל חברה לביטוח בע"מ :

4


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

א 1722/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

26/06/2009

בעניין:

1 . קליין עינב (קטינה)

2 . קליין אריק

3 . קליין רונית

4 . קליין טל

ע"י ב"כ

עו"ד לב

התובעים

נ ג ד

כלל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד חיות

הנתבעת

החלטה

בפניי בקשה (בש"א 5899/09) למינוי מומחה בתחום הנפשי לשם בדיקת התובעות 1 ו-3 וקביעת נכותן, ככל שקיימת, בעקבות תאונת דרכים בה נפצעה התובעת 1, ילידת שנת 1997, בעת שאוטובוס בו נסעה התנגש עם רכב צבאי משוריין, בצומת הסמוך לכפר יונה.

בהחלטתי מיום 16/7/08 הוריתי על מינוי שני מומחים רפואיים- ד"ר ג'רי וייס, בתחום הכירורגיה הפלסטית, וד"ר אליעזר להט, בתחום הנוירולוגיה.

אציין, כי לא ראיתי את חוות דעתו של ד"ר וייס, הגם שבמהלך קדם המשפט מיום 18/3/09, טען ב"כ התובעים כי חוות הדעת אמורה להתקבל באותו היום, ולכן ככל שחוות הדעת מוכנה, מתבקש ב"כ התובעים להגיש עותק ממה לתיק בית המשפט.

בחוות דעתו מיום 22/10/08 דן פרופ' להט בתופעות הנוירולוגיות והנפשיות מהן סובלת התובעת 1, וקבע, בין היתר-

"במקרה שלפנינו התסמין הבולט שנצפה היה פחדים והחרדות של עינב הן מהתאונה לכשעצמה והן מהאפשרות להיוותרות נזק אסתטי כתוצאה מהפגיעות בפנים וביד והצלקות העלולות להישאר בהמשך. בנוסף, תוארו תגובות פוסט טראומתיות של האם לתאונה והשלכותיה. נושאים אלו טופלו בסמוך לתאונה באמצעות טיפול פסיכולוגי ומתן הדרכה להורים ונראה לפי התיאור והתיעוד כי כיום במרחק זמן של יותר מארבע שנים לאחר התאונה אינם מהווים גורם בעל משמעות לגבי התפקוד של עינב...לדעתי, עינב זכאית לנכות צמיתה של 4% לפי סעיף 34 במותאם של תקנות המוסד לבטוח לאומי בגין תגובותיה לאירוע התאונה".

בתגובתה, מפנה הנתבעת למסקנה זו וטוענת כי סוגיית הנכות הנפשית שנגרמה לתובעת 1 נדונה על ידי פרופ' להט, שקבע נכות צמיתה בשיעור 4%, למרות שמדובר בסימפטומים שאין להם משמעות תפקודית, ולפיכך מתייתר הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום הנפשי. לחלופין, טוענת הנתבעת כי מן הראוי היה להקדים שאלת הבהרה לפרופ' להט בעניין הצורך במינוי מומחה בתחום הנפשי. בנוסף, מפנה הנתבעת לכך שמינוי מומחה בתחום הנפשי מתבקש כבר כעת, ללא איזכור בכתב התביעה או בבקשה המקורית למינוי מומחים.

הנתבעת מתנגדת למינוי מומחה בתחום הנפשי עבור התובעת 3, בטענה שהיא אינה "נפגעת" בהתאם לקריטריונים שנקבעו ברע"א 444/87 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' דהאן (30/7/90) ("הלכת אלסוחה").

ראשית, במסגרת סעיף 2 לבקשה למינוי מומחים רפואיים, אשר צורפה לכתב התביעה, טענו התובעים כי הם שומרים על הזכות לעתור למינוי מומחים בתחום הנפשי, וביקשו שלא למנות מומחים בתחום זה לאור ההשלכות שעשויות להיות לכך על התובעת 1, בשל גילה הצעיר. התובעים ביקשו לבחון סוגייה זו, במידת הצורך, בשלב מתקדם יותר.

מכאן, כי התובעים לא "התעלמו" מהצורך האפשרי במינוי מומחה בתחום הנפשי, אלא הם העלו את העניין כבר במועד הגשת התביעה, והעדיפו שלא לעתור למינוי זה באותו שלב, מפאת שיקולים הקשורים לטובתה של התובעת 1.

לעצם העניין, התובעים ציטטו בבקשתם חלקים מאבחונים רפואיים שניתנו בשנת 2004 על ידי ד"ר ורדי מבית החולים לוינשטיין, לפיהם סובלת התובעת 1 מהפרעות פוסט טראומטיות המתבטאות בפחדים וחרדות שונות, וזכן זכרונות טראומטיים לגבי התאונה. בנוסף, נטען כי התובעת 1 טופלה במסגרת בית ספרית באמצעות תרפיה באומנות על ידי מטפלת מוסמכת והייתה במעקב של מערכת הייעוץ הפסיכולוגי העירוני.

התרשמותי היא, שהתאונה הותירה בתובעת 1 צלקות נפשיות שמתבטאות באופן מעשי בשגרת חייה. העובדה שנקבעה נכות בשיעור 4% בגין השפעות אלה על ידי פרופ' להט אינה מייתרת את הצורך במינוי מומחה בתחום הנפשי, שכן נראה שהנכות נקבעה על רקע בדיקות נוירולוגיות, ובדיקה פסיכיאטרית עשויה לשפוך אור נוסף על מצב הדברים הנפשי. ראוי אפוא להיעתר לחלק זה של הבקשה, למרות גבוליותה.

באופן דומה, קיימת אינדיקציה לכך שגם התובעת 3, אמה של התובעת 1 סובלת מהפרעות פוסט טראומטיות בעקבות התאונה, על רקע זכרונותיה מתהליך החיפוש אחר התובעת 1 בזירת התאונה ובבתי החולים. מהנטען בבקשה עולה כי גם לתובעת 3 ניתן טיפול פסיכולוגי בבית החולים לוינשטיין, ולאחר מכן, כפי הנראה במסגרת טיפולי פסיכותרפיה חיצוניים, ומהאבחון שניתן במסגרתם, נראה כי גם היא סובלת מבעיות נפשיות בעקבות התאונה. מגמת הפסיקה בכל הנוגע למינוי מומחים רפואיים לבחינת נכותו של ניזוק עקיף, היא גמישה למדי.

בהחלטה ברע"א 9982/06 ירון נ' שלום (27/3/08) קבע כב' השופט ריבלין-

"נראה לי כי הן ביחס לנזק הנפשי, הן ביחס לנזק הפיסי של הניזוק העקיף, יש לשמר מידה של גמישות אשר תאפשר, מצד אחד, תחימה הולמת של גבולות הזכאות ומצד שני, התייחסות אינדיבידואלית למקרים הבאים בפני בית המשפט. במקרה שלפנינו, מדובר על השלב המקדמי של מינוי מומחים. ההורים הביאו מסמכים שונים המצביעים על הקשיים הנפשיים שהם חוו בעקבות התאונה ועל הטיפולים הנפשיים שהם נזקקו להם לפי המלצות הגורמים השונים. מסמכים אלה לשיטתי מצביעים ולו על ראשית ראיה לאפשרות קיומה של פגיעה נפשית (ראו גם רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216; רע"א 4584/93 עות'מאן נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם)). בנסיבות אלה ולאור ההתפתחויות שחלו בפסיקה, נראה לי כי מן הדין למנות מומחה בתחום הנפשי לבדיקתם של ההורים, ולאחר שהלה ייתן את חוות דעתו, ניתן יהיה לבחון אם מתקיימים מכלול תנאי הזכאות לפי הפסיקה הרלבנטית".

(ראו גם ת"א (י-ם) 9094/07 עזבון המנוח אלחנן דגני ז"ל נ' גרינבאום (22/11/07)).

התובעים מסבירים בפירוט, מדוע, לשיטתם, מתקיימים בענייננו הקריטריונים להוכחת נזק משני, ובשלב זה, לא ניתן לשלול את התקיימותם.

למעשה, חלק מהקריטריונים הרלוונטים לקביעת נזק משני מושפעים ממסקנות שבמומחיות לגבי השפעת התאונה על מצבה הנפשי של התובעת 3, ובחינת העניין על ידי מומחה בתחום הפסיכיאטריה עשויה להועיל לבירור הסוגייה.

הבקשה, גם אם אינה "מובהקת" וחד משמעית, מתקבלת.

עם זאת, וכל עוד לא הוגשה בקשה מפורטת ומנומקת בעניין, אין, בנסיבות הנ"ל, מקום לסטות מהתקנות, אשר מחייבות הפקדת שכר טרחת המומחה מראש (ראו, לאחרונה, רע"א 4915/08 ביטוח חקלאי נ' וסילבסקי; 24.3.09).

התובעים יפקידו 10,000 ₪ תוך 30 יום (כל עוד לא יוחלט אחרת). החלטת מינוי משלימה תוצא בהתאם בהמשך.

ניתנה היום ד' בתמוז, תשס"ט (26 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו