ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרסל חנוכייב נגד עיריית נצרת עילית :

בפני כבוד ה שופטת רים נדאף

תובעים
1. מרסל חנוכייב (קטין)
באמצעות הוריו האפוטרופוסים הטבעיים
2. ויאצ'סלב חנוכייב
3. רוזטה חנוכייב

נגד

נתבעות

  1. עיריית נצרת עילית – התביעה נדחתה
  2. הפניקס, חברה לביטוח בע"מ – התביעה נדחתה
  3. חברת החשמל לישראל בע"מ

החלטה

1. בפניי בקשה לתת לתובעת ארכה להגשת בקשה לביטול החלטת בית-המשפט מיום 25/2/14, ובאותה הזדמנות להורות על ביטול ההחלטה מיום 25/2/14, לפיה התביעה כנגד הנתבעות 1-2 נדחתה.

רקע עובדתי וטענות הצדדים:
2. ביום 18/3/2013 הגיש התובע תביעה כנגד עיריית נצרת עילית והפניקס, חברה לביטוח בע"מ (ביחד יקראו : " הנתבעות"), בגין נזק גוף שאירע לו ביום 24/2/2013, עקב היתקלותו בבור בטון פתוח.

3. ביום 8/9/13 הנתבעות הגישו כתב הגנה.

4. ביום 28/11/2013, התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שמכתב התביעה יימחקו הנתבעות (העירייה והפניקס), ובמקומם תבוא "חברת החשמל לישראל בע"מ" (להלן: " חברת החשמל"), וזאת מהטעם שלאחר הגשת כתב התביעה התברר לבא כוחו כי המפגע הינו של חברת החשמל ולא של העירייה, כפי שסבר בתחילה.

5. ביום 7/12/2013 כבוד השופט סוהיל קבע, כי במידה ולא תוגש תגובה בחלוף המועד להגשתה, ובאם יעמוד המבקש על בקשתו יפנה לבית המשפט, (תוך 15 ימים מחלוף המועד כאמור), בבקשה למתן החלטה בהעדר תגובה, בצ ירוף אישור המעיד על מסירת הבקשה כדין לצד שכנגד, שאם לא כן, תיראה הבקשה כבקשה שנמחקה.

6. ביום 16/12/13, הודיעו הנתבעות, כי אינן מסכימות למחיקת התביעה, אלא עומדות על דחיית התביעה כנגדן. היה והתובע עומד על מחיקת התביעה, אזי מבוקש לחייבו בהוצאות הנתבעות משאלה נאלצו להגיש כתב הגנה, דבר הכרוך בהוצאות. היה וב"כ התובע מסכים לדחיית התביעה להבדיל ממחיקתה, אז יותירו את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית-המשפט.

7. ביום 5/1/2014 הוריתי, להתייחסות ב"כ התובע, תוך 7 ימים.

8. ביום 17/2/2014 קבעתי, כי אם לא תוגש עד יום 23/2/14 התייחסות ב"כ התובע כאמור בהחלטה מיום 5/1/14, תידחה התביעה כנגד שתי הנתבעות הנוכחיות.

9. ביום 25/2/2014 ניתן פסק-דין על-ידי, לפיו בהמשך להחלטותיי מיום 5/1/14 ומיום 17/2/14, ובהיעדר תגובה מטעם ב"כ התובע, התביעה נדחית כנגד שתי הנתבעות הנוכחיות ללא צו להוצאות. ב"כ התובע יגיש תוך 7 ימים כתב תביעה מתוקן (להלן: " פסק-הדין"/"ההחלטה").

10. כתב תביעה מתוקן כנגד חברת החשמל הוגש ביום 19/8/14, וביום 26/10/14 הוגש כתב הגנה מטעם חברת החשמל.

11. ביום 19/4/2015, חברת החשמל הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת היעדר עילה כנגדה ו/או היעדר יריבות בין התובע לחברת החשמל. בבקשתה טענה, בין היתר, כי הבור המדובר, הינו בור של כבלי תאורת רחוב השייך לעיריית נצרת עילית. כן, בדיקה שנעשתה בשטח ע"י עובדים מטעם חברת החשמל לאחר הגשת התביעה העלתה, כי במועד כלשהו בטרם קבלת התביעה, הבור טופל, כוסה ונאטם על-ידי גורמים מטעם העירייה, כך שאין ולא יכול להיות חולק כי הבור לא קשור לחברת החשמל בשום צורה.
ביום 20/4/15, קבעתי, בין היתר, כי הבקשה תידון בדיון הקבוע.

12. בדיון שהתקיים ביום 12/5/2015, ב"כ הצדדים ביקשו לקבוע לקדם-משפט נוסף, ועד אז יבואו בדברים וב"כ התובע יבדוק את טענות חברת החשמל בכל הקשור ליריבות בין התובע לחברת החשמל.

13. ביום 18/10/15, הגיש התובע את הבקשה נשוא דיוננו, למתן אורכה להגשת בקשה לביטול החלטת בית-המשפט מיום 25/2/14, ולהורות על ביטול החלטה זו, לפיה התביעה כנגד הנתבעות נדחתה.

14. לטענת התובע, בא-כוחו, לא שם לב במועד להחלטות בית-המשפט מיום 5/1/14 ומיום 17/2/14, ובגלל זה לא הוגשו התייחסויות התובע. בא כוחו לא שם לב במועד להחלטות כאמור, בגלל, שככל הנראה, אחת הפקידות במשרדו תייקה את ההחלטה בתיק, מבלי שב"כ התובע יראה אותה, ובכך לא הגיב במועד.

15. עוד טוען התובע, כי הוא ביקש שהתביעה כנגד הנתבעות תימחק ולא תידחה. לאחר דחיית התביעה כנגדן, לא הוגשה על-ידי התובע בקשה לביטול ההחלטה מאחר והתובע הסתמך על המידע שנמסר לו, ולפיו הבור נשוא התביעה שבנדון שייך לחברת החשמל. בשל הסתמכות זו, חשב התובע לתומו שחברת החשמל תיטול על עצמה את האחריות לבור. אולם, כעת, לאור טענת חברת החשמל, לפיה הבור אינו שייך לה, אלא לעירייה, קיים צורך לבטל את ההחלטה על-מנת שיתאפשר לתובע לנהל הליכים משפטיים גם כנגד העירייה, ולממש את זכויותיו. התובע בתור אזרח לא יודע למי שייך הבור, מאחר והעירייה טוענת שהבור שייך לחברת החשמל, והאחרונה טוענת שהבור ש ייך לעירייה, קיים צורך לבטל את החלטת בית-המשפט ולאפשר תיקון התביעה על-ידי הוספת הנתבעות לכתב התביעה , ובכך יתאפשר ליבון הסוגיות שבמחלוקת.

16. התובע ביקש מבית-המשפט להתחשב בזה שהוא קטין, ואף טען שדחיית הבקשה שבנדון תמנע ממנו לממש את זכויותיו ולקבל את הפיצוי המגיע לו בעקבות התאונה שהיה מעורב בה.
17. הנתבעות בתגובה, מתנגדות לבקשה, הואיל ואין כל טעם ענייני וממשי שיצדיק היעתרות לה. מאחר וניתן פסק-דין הדוחה את התביעה, אזי הדרך הנכונה הינה להגיש ערעור על פסק-הדין ולא דרך בקשה לביטולו. לחילופין, וככל שמדובר בבקשה לביטול פסק-דין, אזי על הבקשה לענות על התנאים הקבועים לביטול פסק-דין. בבקשה אין כל נימוק שמתאים לכך.

18. עוד טוענות הנתבעות, כי אין בבקשה כל הסבר לשיהוי הניכר בהגשתה, ודי בכך בכדי לדחותה. משהתביעה נדחתה, הרי שקיים מעשה בית דין והתובע אינו יכול לבטל את פסק-הדין דרך הבקשה הנדונה, ומשהדרך הנכונה הייתה הגשת ערעור על פסק-הדין.

דיון והכרעה:
19. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות, הואיל והמדובר בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהסכמה, כך שהתובע יכול לעתור לביטולו, רק באמצעות הגשת תביעה חדשה-עצמאית לבית-המשפט המוסמך לביטול פסק-דין שניתן בהסכמה , ולא יכול להסתפק בהגשת בקשה דנא.

20. המלומד אורי גורן, בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013), בעמוד 646, מבהיר כי פסק-דין שניתן בהסכמה נתון לתקיפה בשתי דרכים. אם התקיפה מתייחסת לפגמים בהסכם עצמו, הרי שעל הצד העותר לביטול פסק-הדין לנקוט את הדרך שבה עותרים לביטול חוזה על-פי דיני החוזים. אם התקיפה מתייחסת להליך השיפוטי של אישור פסק-הדין, כגון מחמת שנפל פגם בהליכי המשפט לרבות בסדרי הדין, יש לנקוט דרך של ערעור. המבקש לבטל פסק-דין המושתת על הסכם, חייב להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם – פגם העשוי להביא לביטולו של ההסכם על-פי דיני החוזים, כגון: תרמית, טעות, הטעיה, כפייה וכיוצ"ב.

פסק-דין בהסכמה הוא הסכם מחייב שהוראותיו נוצרו ועוצבו בידי הצדדים. בעל דין המבקש לבטל פסק-דין שניתן בהסכמה מחמת פגם בכריתתו או בשל הפרתו על-ידי בעל הדין האחר, חייב להגיש תובענה עצמאית לבית-המשפט המוסמך, אשר נתן את פסק-הדין.

21. בענייננו, התובע הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שמכתב התביעה יימחקו הנתבעות ובמקומם תבוא חברת החשמל. הנתבעות, לא הסכימו למחיקת התביעה, אלא עמדו על דחייתה. התובע התבקש להגיב לעמדת הנתבעות, הן בהחלטתי מיום 5/1/2014 והן בהחלטתי מיום 17/2/2014, כאשר בהחלטה מיום 17/2/2014 נאמר, כי אם לא תוגש עד יום 23/2/14 התייחסות ב"כ התובע כאמור בהחלטה מיום 5/1/14, תידחה התביעה כנגד שתי הנתבעות. אכן, ביום 25/2/2014, בהיעדר תגובה מטעם ב"כ התובע, הוריתי, בין היתר, על דחיית התביעה כנגד שתי הנתבעות, ללא צו להוצאות.

22. פועל יוצא מהאמור לעיל, שהמדובר בפסק-דין שניתן בהסכמה שאת ביטולו מבקש עתה התובע , משום ששני הצדדים, גם התובע וגם הנתבעות הסכימו על סיומו ביניהם, הגם אם הייתה מחלוקת ביניהם לגבי אופן סיומו: מחיקה או דחייה, ובכלל זה בהיעדר תגובה מטעם התובע להחלטותיי, ובמיוחד להחלטה מיום 17/2/2014, הרי שהיה מקום לראות בו כמי שהסכים לדחיית התביעה כנגד הנתבעות.

23. תקיפת התובע, המבקש את ביטול פסק-הדין מיום 25/2/14, אינה מתייחסת להליך השיפוטי, שאז יש לנקוט דרך של ערעור, אלא תקיפתו את פסק-הדין ובקשתו לביטולו נעוצה בפגם בכריתתו – פגם שנפל ב עצם אי תשומת לב בא כוחו במועד להחלטות בית-המשפט כאמור לעיל, ובכלל זה הסתמכות על מידע שנמסר לו שהבור שייך לחברת החשמל וחשיבתו שמשום כך היא תיטול על עצמה את האחריות לבור . משכך, הדרך שהייתה פתוחה בפניו לתקיפת פסק הדין, הייתה על-דרך הגשת תובענה חדשה-עצמאית לבית-המשפט המוסמך לביטול פסק-הדין שניתן בהסכמה, ולא יכל להסתפק בהגשת בקשה למתן אורכה להגשת בקשה לביטול פסק-הדין, ובכלל זה בקשה לביטול פסק-הדין. בעניין זה, יאים הדברים שנפסקו בע"א 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי, פ"ד מח(4) 689 (1994) :
"בעל דין הרוצה לבטל פסק-דין שניתן בהסכמה מחמת פגם בכריתה או בשל הפרתו על-ידי הצד השני, אינו יכול להסתפק במתן הודעת ביטול, אלא עליו להגיש תובענה עצמאית לבית המשפט המוסמך, אשר הינו בית המשפט אשר נתן את פסק הדין. כל עוד לא בוטל פסק הדין, הרי הוא שריר וקיים ואין כוחו נופל מכוחו של פסק-דין אחר...".

התובע טען אף, כי הוא ביקש שהתביעה תימחק כנגד הנתבעות ולא תידחה. כאמור לעיל, בעצם אי הגשת תגובתו להחלטות בית המשפט, הרי שהסכים שהתביעה כנגדן תידחה. ויודגש, שגם במקרה דנא המתווה הנכון הוא הגשת תובענה חדשה לביטול פסק-דין. בעניין זה, ניתן להקיש מהאמור ברע"א 7480/14 בנימין דדוש נ' יונה ויפרובניק ואח' (18/11/2014) :
"ככל שיש למבקש טענות הנוגעות לפגם שנפל בהסכמתו לכך שיינתן פסק דין נגדו – המתווה הדיוני המתאים לשם כך הוא הגשת תובענה לביטול פסק הדין (ראו למשל ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה בע"מ, פסקה 11 (4.3.2010))".

24. למעלה מהצורך, אתייחס לעוד מספר טענות שהועלו על-ידי התובע בבקשתו. התובע הסביר מדוע לא הגיב בא כוחו במועד להחלטות בית-המשפט. ברם, מעבר לכך ש אופן ההתנהלות במשרד ב"כ התובע אינה מעניינו של בית-המשפט, הרי שהמדובר בהשערה – "ככל הנראה, אחת הפקידות במשרדו תייקה את ההחלטה בתיק " – מבלי שאף צוין מי היא הפקידה ולא הוגש תצהיר מטעמה, ומשכך אין להכביר במילים אודות טיעון זה ו"די לחכימא ברמיזא".

25. לא זו אף זו, שגם אם הייתי מקבלת את טיעוני התובע לעניין הסיבה ל אי הגשת תגובה מטעמו, הרי שלא ניתן הסבר המניח את הדעת, מדוע לאחר שנדחתה התב יעה כנגד הנתבעות, לא הוגשה על-ידו בקשה לביטול פסק-הדין. אין לקבל את הטענה, שהתובע הסתמך על המידע שנמסר לו, ולפיו הבור שבנדון שייך לחברת החשמל, ובשל הסתמכות זו חשב לתומו שחברת החשמל תיטול על עצמה את האחריות לבור, וזאת שעה שטיעון זה נוגד את האמור בכתב ההגנה, כפי שיובהר בהמשך, ובכלל זה טרם נשמעו ראיות הצדדים, ולא הוברר לאשורו באחריות מי הבור.

26. בעניין זה, אין לקבל את הנימוקים הנטענים לשיהוי הרב בהגשת הבקשה, נשוא דיוננו, וזאת בשים לב ליום מתן פסק-הדין .

מה גם, שחברת החשמל הגישה ביום 19/4/2015, בקשה לסילוק על הסף, מחמת היעדר עילה כנגדה ו/או יריבות בין התובע אליה, וביום 12/5/2015 התקיים דיון במעמד ב"כ התובע וחברת החשמל, וכבר אז ב"כ הצדדים ביקשו לקבוע לקדם משפט נוסף, עד אז יבואו בדברים וב"כ התובע יבדוק את טענות חברת החשמל בכל הקשור ליריבות בינו לחברת החשמל. כאשר באותו יום, נקבע דיון ל-15/7/2015, ולאחר מכן התבקשה דחייתו, ורק ביום 18/10/2015 הוגשה הבקשה נשוא דיוננו, ב שיהוי ניכר, שעה שכבר ביום 3/9/14 במכתב ששלח ב"כ התובע לעו"ד ויסאם א. מערוף, חטיבת לקוחות ופיתוח עסקי, מחלקה משפטית-מחוז הצפון בחברת החשמל, נראה שהיה מקום לצירוף העירייה, ואשר מפאת חשיבות הדברים אצטטם :
"...2. לאחר בדיקה מחודשת ושיחות מול גורמי עיריית נצרת ע לית עולה כי עיריית נצרת עלית טוענת כי הבור בו נפגע התובע הינו באחריות חברת החשמל לישראל.
3. על כן הנני להודיעך כי אין אנו מסכימים למחיקת חברת החשמל מכתב התביעה אלא לצירוף עיריית נצרת עלי ת וזאת על מנת שסוגיית האחריות בין הגופים תתברר לעומקה".

משכך, לא ברור לי, מדוע התובע המתין עד עתה להגשת בקשה דנא, בחלוף זמן כה רב .

27. לא מצאתי נימוקים מיוחדים המצדיקים הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק-הדין, ובכלל זה לא מצאתי לנכון להיענות לבקשה לביטול פסק-דין, והנני דוחה את הבקשה.

28. בנסיבות המיוחדות של תיק זה, הואיל והמדובר בקטין, ולפנים משורת הדין, אינני עושה צו להוצאות.

29. נקבע לקדם-משפט ליום 29/2/2016 בשעה 9.30.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ו, 24 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרסל חנוכייב
נתבע: עיריית נצרת עילית
שופט :
עורכי דין: