ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (..אבירם נגד כונס הנכסים הרשמי - מ)בתיק אואחנון נגד כונס הנכסי :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא10620/08

בשא10621/08

בשא17686/08

בשא1451/09

בשא1452/09

בשא8907/09

בתיקי פשר 2007/04
פשר 2006/04

בפני:

כבוד השופט אבי זמיר

תאריך:

21/06/2009

בעניין:

אואחנון מאוריצו

אואחנון מטילדה

ע"י ב"כ עו"ד

אפללו חן

החייבים

נ ג ד

הכונס הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד יעקובוביץ

עו"ד יעקב אבירם, מנהל מיוחד

פסק דין

מספר בקשות טעונות הכרעה: בקשת המנהל המיוחד לביטול הליכי הפש"ר בתיקו של החייב (בש"א 10620/08) (במסגרתה הגיש המנהל המיוחד גם בקשה להוצאת פקודת מאסר כנגד החייב); בקשת המנהל המיוחד לביטול הליכי הפש"ר בתיקה של החייבת (בש"א 10621/08); בקשת המנהל המיוחד להוצאת פקודת מאסר נגד החייבת (בש"א 17686/08) ; בקשות החייבים לפריסת חוב הפיגורים (בש"א 1451/09, 1452/09); בקשת החייבים למתן אישור לנסות ולגבש הסדר נושים (בש"א 8907/09).

העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת. ביום 26.1.05 וביום 13.6.05 ניתנו צווי כינוס, לבקשת החייבים. התשלום החודשי הועמד על סך של 900 ₪ לכל אחד מהם. החייבים חויבו גם בהגשת דו"חות חודשיים.

החייבים לא עמדו בכך. למעט תשלומים חודשיים ספורים, לא שולם דבר. בכל אחד מהתיקים נוצר חוב פיגורים של עשרות אלפי שקלים. דו"חות לא הוגשו.

החייבים מציעים עתה, בעזרת בני משפחה, תוכנית לכיסוי חובות הפיגורים כמו גם בקשה לגיבוש הצעת הסדר, זאת תוך פירוט הנסיבות שהביאו אותם למצב הנוכחי.

דיון בבקשות התקיים ביום 4.6.09. ב"כ הכנ"ר הודיעה כי הכנ"ר עומד על ביטול ההליכים לאלתר בשל מחדלי החייבים.

כידוע, בבסיס הליכי פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות: האחת, שעניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות; האחרת, שעניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש" לאחר שיופטר מחובותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות גדולה לתום ליבו של החייב, אשר נבחן לא רק בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה, בקשר לדרך היווצרות החובות, אלא גם לאחר הגשתה, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4) 197 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' הכנ"ר, פ"ד נח(2) 810 (2004); ע"א 8937/05 תבין נ' הכנ"ר, תק-על 2007 (1), 959 (2007)). על האיזון המתחייב לקחת בחשבון גם את זכויותיהם החוקתיות של הצדדים, ובהם זכות הקניין והזכות לקיום מינימלי ולחיים בכבוד. אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר של אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום, ראו והשוו: ע"א 1601/07 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי (13.12.07).

התנהלותם של החייבים איננה מקובלת, אפילו נאלצו להתמודד במשך השנים עם קשיים לא מבוטלים. הצעתם היא בבחינת "מעט מדי מאוחר מדי".

ניתן, עם זאת, לבחון גם את הטעם המעשי בביטול ההליכים, שעה שתתכן אפשרות לנקוט בהם שוב בעתיד. אפנה בהקשר זה לע"א 3312/06 סויסה נ' הכנ"ר (28.2.07), שם נקבע, אגב דחיית ערעור על החלטת ביטול הליכים, כי "... כמובן, שיש ליתן משקל למצבו הרפואי של המערער ולכושר השתכרותו. ניתן יהיה לעשות כן אם וכאשר יגיש המערער בקשה חדשה לצו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל. החלטות בענייני פשיטת רגל נתונות, ככלל, לבחינה מחדש. על כן, אין מניעה שהמערער יגיש בקשה חדשה לצו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל" (פסקה 3). בע"א 1693/06 תורג'מן נ' הכנ"ר (5.11.07) נפסק, אגב דחיית ערעור על החלטה שלא ליתן הכרזת פש"ר, כי "... בנסיבות אלה נראה לנו שהדרך הנכונה הינה מתן אפשרות, שלמעשה קיימת תמיד, לפנות בבקשה חדשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל. בדרך זו יוכל המערער לתקן את דרך התנהלותו, למצער לעניין התשלומים החודשיים שיושתו והגשתם של דוחות כספיים..." (פסקה 3). ראו גם ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכנ"ר (31.7.08), שם דחה אמנם בית המשפט העליון ערעור על פסק דין שביטל הליכים בשל אי עמידה בחובות צו הכינוס, אך הוסיף כי "... חובה לומר כי התנהגותם של המערערים אינה מצביעה על חוסר תום לב ברמה כזו שתמנע מהם נקיטה של הליכי פשיטת רגל מחדש. במילים אחרות, המחדל שלא לשלם תשלומים חודשיים במשך תקופה לא קצרה אינו צריך לשמש, כשלעצמו, מחסום בפני נקיטה של הליכי פשיטת רגל בעתיד על ידי המערערים. כל זאת בהנחה שלא קיים חוסר תום לב בהתנהלותם מבחינות אחרות" (פסקה 7).

בהקשר זה יש להבהיר – ביטול הליכים – לחוד, והגשת בקשה חדשה לצו כינוס- לחוד. עצם ההנחה שניתן יהיה בעתיד להגיש בקשה מחודשת, שתישקל לגופה, תוך בחינתה (בין היתר) של רמת חוסר תום הלב בהליך הראשון, אין בה כדי לשלול ביטולם של הליכים בשל התנהלות פסולה, כפי שאכן הוחלט בפרשות הנ"ל. בעניין יצחקי דובר אף במצב דברים של פירעון חובות הפיגורים ממש עובר לדיון בבקשה לביטול ההליכים. בית המשפט העליון קבע, כי "דעתנו היא כי צדק בית המשפט המחוזי בהחליטו לבטל את צווי הכינוס. חייב שניתן לגביו צו כינוס זוכה להגנה מפני הליכי הוצאה לפועל. חייב כזה אינו רשאי ליטול את הדבש בלא העוקץ. צו הכינוס מטיל מגבלות שונות על החייב. בדרך כלל כולל צו הכינוס הוראה המחייבת את החייב בתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל. מיותר לומר שעל החייב לקיים את המגבלות ולשאת בתשלום בו הוא חויב. אם התשלום שהושת גבוה מדי לטעמו של החייב, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להקטנת שיעורו. מוכנים אנו להניח שאכן הסכום שהוטל על כל אחד משלושת המערערים לשלמו מידי חודש היה גבוה יתר על המידה. אף אם כך הוא, אין לקבל שהמערערים יעשו דין לעצמם ויחליטו באופן חד צדדי לא לשלם את הסכום. המינימום הנדרש הוא שיגישו בקשה להפחתתו של התשלום החודשי. עליהם היה לעשות כן בסמוך למועד בו הושת החיוב. במקרה הנוכחי פנו המערערים בבקשה לבית המשפט להפחתת הסכום כשנה וחצי לאחר מתן צו הכינוס (שכלל את ההוראה בדבר החיוב החודשי). אף בהמשך הם לא שילמו את הסכום אותו הציעו הם עצמם שיושת עליהם. התשלום של 49,000 ש"ח בבוקרו של יום הדיון אינו יכול לכפר על המחדל הנמשך של אי תשלום" (פסקה 5 לפסק הדין).

רוצה לומר – כל מקרה לגופו ולנסיבותיו, תוך שקילת שיקולי מדיניות מחד גיסא, ושיקולים פרטניים ומעשיים, מאידך גיסא.

במצב הדברים שתואר לעיל אינני רואה הצדקה לאפשר את המשך ההליך הנוכחי. אין בפי החייבים טעם מספק שיצדיק את התנהלותם במשך שנים, שעה שנמנעו ממילוי החובות ולא עתרו בזמן בבקשות מתאימות לבית המשפט.

אם בעתיד יעתרו החייבים בבקשה מחודשת למתן צו כינוס, זו תישקל לגופה, לפי הפרמטרים שנקבעו בפסיקות הנ"ל; אם אכן צודקים החייבים בטיעונם שבאפשרותם לגבש הסכמה עם נושיהם, יוכלו בוודאי לעשות כן גם מחוץ להליך הפש"ר או במסגרת בקשה עתידית להסר לפי סע' 19א לפקודה.

1

צווי הכינוס והליכי פשיטת הרגל מתבטלים. הסכום שבקופות יועבר, בניכוי שכר טרחת הכנ"ר והמנהל המיוחד, להוצל"פ וצווי הביניים יבוטלו, הכל בחלוף 60 יום, הן על מנת לאפשר לחייבים לנקוט בכל הליך מתאים והן על מנת לאפשר לנושים לפעול בתיקים הפרטניים.

ניתן היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו