ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד פרג' אלאמיטל :

1


בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע

בש 022315/08

תפ 8288/08

בפני:

כבוד השופט ברוך אזולאי-ס.נשיא

תאריך:

21/06/2009

בעניין:

פרג' אלאמיטל

ע"י ב"כ עו"ד

משה מרוז

המבקש

נ ג ד

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

שולי רוטשילד מפמ"ד

המשיבה

החלטה

ההליך

מדובר בבקשה להורות למשיבה להמציא למבקש רשימת חומר חקירה בהתאם לסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, ובהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה ביחס לרשימה כזאת.

נגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו כי ביצע עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: "הפקודה"), יבוא סמים, עבירה לפי סעיף 13 לפקודה, והסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א.

בכתב האישום נטען, כי בסמוך לחודש נובמבר 2008, ועד ליום 15.11.08, קשר הנאשם קשר עם שלושה אחרים - עודה אלכללב, עוואד אלכללב וקאיד אלכללב, שלא נתפסו, ועם מחמד אלגדיפי שנתפס, לייבא סמים מסוכנים מסוג הרואין, שלא כדין מירדן לישראל –במשקל נטו 77.882 ק"ג.

בדיון בבקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים מיום 2.2.09, הסכים ב"כ המבקש לקיומן של ראיות לכאורה, וכן למעצרו של המבקש עד תום הליכים, אף שהכחיש כל קשר לביצוע המעשים המיוחסים למבקש בכתב האישום.

הבקשה לקבלת חומר חקירה

א. בבקשה המתוקנת לקבלת חומרי חקירה חסרים, מיום 20.4.09 טען ב"כ המבקש, כי לא הומצאה לו רשימת חומר חקירה שתענה על הוראות החוק והפסיקה, ועל מנת שיוכל להתמודד כראוי עם טענות המשיבה, בדבר קיומן של ראיות להוכחת האישום כנגד המבקש, יש לאפשר לו לעיין או להעתיק את מלוא חומר החקירה שמצוי בידיה, שבכללו: רשימת חומר חקירה מפורטת, לרבות רשימה של החומר החסוי, תוך ציון העובדה שהוא חסוי, פירוט כל המסמכים שנמסרו ושלא נמסרו להגנה בציון סוג הפעולה תאריך ביצועה, רשימת זכ"דים, תאריך עריכת כל מסמך, על ידי מי נערכו ותוכנו הכללי, ככל שזה לא עומד בניגוד לחיסיון.

ב. עיון בחומר החקירה שבתיק, לנוכח החומר החדש שנמסר לידי ההגנה, מלמד כי הרשימה שהועברה לידיו לא עודכנה, ואף מלמדת, שקיים חומר חקירה בהיקף רחב שכלל לא תועד ברשימה הקיימת. בהקשר זה, הפנה לבש"פ 5221/08 עלי מוחמד ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(3), 2981, והוסיף, כי רשימת חומרי החקירה מהווה מפתח לתיק, ומשלא תועדו כל החומרים, שבכללם חומרים חסויים או גלויים, נפגעת זכותה של ההגנה לניהול המשפט.

ג. ב"כ המבקש הוסיף, כי יש לספק להגנה שקיפות מלאה למכלול החומרים שבידי התביעה, אף לגבי חומרים שסבורה התביעה שאינם תורמים לביסוס אשמתו של המבקש, כפי שנקבע בבש"פ 3119/04 מדינת ישראל נ' סאלם אבו עסא, תק-על 2004(2), 91.

ד. באשר לטענת המאשימה, כי בידיה עד תביעה מרכזי – מוחמד אלגדיפי, הקושר את המבקש לפרשת הסמים שנחשפה ביום 15.11.08, וכן, האזנות סתר ומעקבים, הקושרים אף הם את המבקש לפרשה, הרי שחומרי החקירה החדשים שנמסרו לידי ההגנה מלמדים, כי עדותו של מוחמד אלגדיפי אינה מתיישבת עם דו"חות המעקבים והאזנות הסתר, ואף עומדת בסתירה להם, מה גם, שבדו"חות ובמעקבים אלו נמצאו ליקויים וכשלים מהותיים, ומכאן שעוצמתם הראייתית נמוכה ביותר.

ה. עוד נטען, כי לטענת התביעה מדובר בפרשה רבת משתתפים, יחד עם זאת, איש מהם לא נעצר או נחקר בדבר מעורבותו של המבקש בפרשה, אף שבידי התביעה מידע אודות עשרות אנשים המעורבים בפרשה, וחקירותיהם ומזכריהם לא הועברו לידי ההגנה. הואיל והמבקש עומד על חפותו, הרי שבזכות מעורבים אלה, עשוי להוכיח המבקש כי אין כל אחיזה לטענה בדבר מעורבותו.

ו. ב"כ המבקש הפנה לנימוקי בקשות האזנות הסתר, המתייחסים לקווי הטלפון של המבקש ושל עודה אלכללב מיום 23.10.08, החוזרים על עצמם במספר בקשות, ומיום 10.11.08 ו- 11.11.08, והוסיף כי המשיבה העבירה לידיו מספר ידיעות מודיעיניות "ממקורות חיים", ובהן שברי מידע אודות פעולות הברחה שונות, אך הן ללא תאריך ולא ניתן לקשור בין המידעים לבין האמור בכתב האישום. במידעים עולים שמות של מעורבים נוספים, כשביניהם –בלדרים המבצעים את העברת הסם – שאחד מהם הינו: "מחמד עוואד אבן חמיד", מזמיני עבודה –"יוסף עבודה", "שתיווי זנון", "עתיק זנון", "מחמד אבו חבק", שני סוחרים ירדנים – "אבו עיד ואבו עבדאללה", וכן, גשש צה"ל המסייע להם. כמו כן, מדו"חות העיקוב מיום 15.11.08, עולה שהמבקש נצפה משוחח עם אדם בשם "סאלים דנפירי". לטענת ב"כ המבקש, ככל שנחשף עוד חומר מחומר החקירה, נראה שהמשיבה מניחה להגנה להתקיים "מפירורי מידע", אשר היא בוחרת להעביר להגנה כראות עיניה, ואין זה סביר שלא נעשה דבר עם יתר המעורבים שפרטיהם ידועים למשיבה, ולאור זאת ביקש להעביר לידיו את כל החומר הנוגע ליתר המעורבים בפרשה, לרבות עדויות, מזכרים, והקלטות, שלגביהם טוענת המשיבה שנעזר בהם המבקש באופן תדיר לביצוע ההברחות.

ז. ב"כ המבקש הוסיף, כי עיקר חומר החקירה שבתיק מתייחס לפעולות המשטרה מיום מעצרו של המבקש, היינו מיום 15.11.08, אולם, לאור שאלות שנשאל המבקש בחקירתו, ולאור תמלולי האזנות הסתר, ניתן ללמוד שהמשטרה החלה לחקור את הפרשה מספר ימים קודם לכן, ואולם, לא נמצא בחומר החקירה מענה לשאלה כיצד נפתחה החקירה בתיק בטרם נעצרו החשודים, מה גם, ששבועות ספורים קודם למעצרו של המבקש הותקנו האזנות סתר לקווי טלפון שונים, כאשר חומר החקירה אינו מלמד מדוע בוצעו האזנות דווקא אליהם, וכן הוצבו מארבים משטרתיים ביום האירוע, ואם קיימים עדים שמסרו מידע מוקדם בפרשה, מידעים מודיעיניים או כל ממצאים אחרים, זכותה של ההגנה להיחשף אליהם ולעמוד על טיבם, ובמצב הדברים הקיים, אין למבקש כל אפשרות לנהל הגנתו, שעה שנעדר חומר מהותי ובסיסי ביותר מהתיק.

ח. כל שמופיע במידע החדש שנמסר לידי ההגנה, הוא שאחיו של המבקש נעצר בעבר בעקבות פעילות סמים, ובנוסף, קיים חומר מודיעיני בדבר מעורבותו של המבקש בפעילות סמים, אך תאריך הפעילות חסוי, ואין לדעת אם נמסר לפני, אחרי או תוך כדי מעצרו של המבקש.

ט. לטענת ב"כ המבקש, זכות ההגנה לדעת כיצד החל המעקב בתיק, כשההנחה היא שמדובר "במקורות חיים", כל שכן כשמדובר במעורבים כה רבים אשר אמורים היו להיעצר ולהיחקר בפרשה, ועולה התהייה, אם אחד מהם או יותר לא מסר מידע כוזב אודות המבקש, לצורך השתחררותם מהעמדה לדין. לאור זאת, ביקש ב"כ המבקש להעביר לידיו את כל חומרי החקירה שבידי המשטרה לפני יום 15.11.08, אשר מהם ניתן ללמוד כיצד נפתחה החקירה בתיק, בעקבות מה, ואילו חקירות גלויות וסמויות נעשו.

י. באשר לבחור הירדני בשם "עבדאללה אבו חליל", לגביו המבקש על ידי החוקרת מירב עטר ביום 26.11.08 (עמ' 7), בחומר החקירה אין כל מידע אודות אדם זה וטיב מעורבותו, כשנשאלה המשיבה לגביו, מסרה בתגובתה מיום 9.2.09, כי כל החומר שקיים הועבר לידי ההגנה בכפוף לחומר החסוי שבתיק, אולם לא הועבר לידי ההגנה כל מידע אודות חומר חסוי בזמנו, ולא הוצאה בתיק תעודת חיסיון, ומכאן שכל החומר צריך להיות גלוי, ועל כן, יש להעביר לידי ההגנה כל מידע לגבי בחור זה, ואם קיים חומר חסוי לגביו, אזי יש להעביר תעודת חיסיון בהתאם.

יא. מחומר החקירה, עולה שהמשטרה ביצעה האזנות סתר למספרי טלפון רבים מהם התבצעו השיחות, אך לא ברור למי הם שייכים, ולהגנה ידוע רק על מספר טלפון אחד שבידי המבקש, אשר אינו מופיע ברשימת מספרי הטלפון אליהם התבצעה האזנה. לאחר קבלת החומר החדש, נוספו מספרי טלפון נוספים, ואין ביכולתה של ההגנה לעקוב אחרי השייכות הנטענת של המספרים לחשודים, כאשר יש לכך ולאיכוני הטלפון חשיבות מכרעת. לאור זאת, יש למסור לידיו רשימה מסודרת המשייכת את מספר הטלפון לאדם המעורב, ועל מה הדבר מבוסס.

טענות הצדדים בדיון

במהלך הדיון מיום 21.5.09, חזר ב”כ המבקש על עיקרי בקשתו, והוסיף כי ישנם מידעים, ובהם מעורבים אנשים רבים מתוך המעגל הפנימי או שותפים, כאשר שמותיהם, פרטיהם המזהים, תפקידם ושיוכם למשטרה ידועים , אך אין כל עדות חקירה או דו"ח מעצר של אף אחד מהם, ויתכן והם יכולים לשפוך אור וליתן את המידע הדרוש אם המבקש מעורב בפרשה אם לאו.

מעורבים אלה, יכולים להוכיח שהמבקש לא הזמין את הסחורה שנתפסה, וזכותו של הנאשם לקבל לידיו את כל החומר, בטרם יתחיל המשפט, כדי שיחליט אם הוא רוצה להזמין מישהו מהם לעדות.

עולה מהתיק שמספר ימים קודם לכן נחשב המבקש לחשוד לפי מידע, אך אין אינדיקציה לגבי המידע ומאימתי הוא, הואיל וכמה שבועות לפני כן, כבר הוצאו הבקשות להאזנות הסתר לגבי רשימה ארוכה של טלפונים. הצווים ישנם, אך רוב התוכן חסוי. כמו כן, מספרי הפלאפונים אינם חוסים תחת החיסיון, לכן מבקש ב"כ המבקש לדעת של מי הטלפונים האלה וכיצד ניתן לאתרם, הואיל ובבקשה להאזנת סתר מדובר באלמוני.

עוד טען ב"כ המבקש, כי אם העדויות, החקירות והמזכרים של אותם גורמים המעורבים בעניין חסויים, אזי יש למסור לידי ההגנה בקווים כללים - מה נאמר, והאם הם נעצרו או נחקרו.

כמו כן, ביקש למסור לידיו את כל חומרי החקירה שבידי המשטרה לפני ה - 15.11.08, יום האירוע, מהם ניתן ללמוד כיצד נפתחה החקירה בפרשה, באיזה תאריך, בעקבות מה, אלו פעולות מוקדמות או חקירות גלויות נעשו.

לגבי עבדאללה חליל, הוא נחקר על ידי המשטרה, אך אין כל מידע לגביו ובתיק ולא ידוע כיצד הוא קשור לפרשה ובמה הוא מעורב, מלבד התייחסות שהדבר כפוף לחומר חסוי.

עוד הוסיף ב"כ המבקש, כי טענת ב"כ המשיבה מנוגדת לכל ההלכות, הואיל ותעודת החיסיון אינה מהווה רשימת חקירה, ועל המאשימה לפרט מה התוכן הכללי בקווים כללים.

מנגד, ב"כ המשיבה טענה כי בדיון הקודם, הסכים ב"כ המבקש לרשימת חומר החקירה שהועברה לידיו והמחלוקת בתיק הינה לעניין החומר החסוי. בקשר לכך, הוסיפה כי רשימת חומר החקירה היא למעשה תעודת החיסיון, הכוללת את כל המסמכים של מה שגלוי ומה שחסוי, כאשר החומר הגלוי הועבר לידי ההגנה באמצעות תעודת החיסיון, ובאפשרותו לעיין בתעודת החיסיון ולראות את רשימת חומר החקירה החדשה.

באשר לחקירות המעורבים שציין ב"כ המבקש, לא ברור על בסיס מה הוא סבור שישנו חומר חקירה שבידי המאשימה, אשר לא נמסר לידיו. למעט החומר שחוסה תחת תעודת החיסיון, אין כל חומר חקירה נוסף שלא הועבר לידי ההגנה. כמו כן הוסיפה, כי לעיתים ממידע מסוים עולים שמות מעורבים נוספים, אך לא תמיד הדבר מתגבש לכדי חקירה, בין היתר, מאחר ולא תמיד ניתן לאתר או להגיע לאותם אנשים. בתיק זה, מדובר במעורבים ירדנים שלא נחקרו על ידי המשטרה, וכך גם לגבי אנשים נוספים שעלו מהחומר החסוי.

לגבי פירוט החומר החסוי, הרי שהמסגרת הנכונה היא עתירה לגילוי ראיה, ובשלב זה, כל מה שנמסר זה מה שהמאשימה יכלה לחשוף בפני ההגנה. כל מידע נוסף מעבר למה שהוצהר בתעודת החיסיון, הרי שסבורה המאשימה שמשיקולים של הגנה על האינטרס הציבורי ושיקולי ביטחון נוספים לא ניתן לחסות.

לגבי הפלאפונים שנתפסו ברכבו של המבקש, הדרך הפשוטה לאתר למי הם שייכים, היא לשאול את המבקש. לגבי יתר מספרי הפלאפון – ההתייחסות עולה מהאזנות הסתר. מעבר לכך ,כל פרט נוסף למעשה הוא חוסה בתעודת החיסיון, ואין כל חומר נוסף שנמצא בידי המאשימה והוא לא חוסה תחת תעודת החיסיון שלא נמסר.

לגבי הזכ"ד שהועבר לאחרונה בעניינו של עבדאללה אבו חליל במסגרת החקירה של המבקש, הרי שהמבקש נחשף לחומר חסוי במסגרת שאלות החוקרים בטעות, העניין חוסה תחת תעודת החיסיון, ואין אפשרות למסור פרטים מעבר לכך. לאור זאת טענה, כי יש לדחות את הבקשה.

דיון

סעיף 74 לחוק מעניק לנאשם זכות לעיין בחומר החקירה הנוגע לאישום נגדו. זכות זו הינה חלק מזכויות היסוד בהליך הפלילי, ומהווה עמוד תווך של הזכות למשפט הוגן. בית המשפט קובע את מהותו של "חומר החקירה" כשהוא מודרך ע"י כללי השכל הישר, ומתוך מגמה לאפשר לסנגור הזדמנות הוגנת להכין את הגנתו של הנאשם, והוא יכול לכלול כל חומר הקשור במישרין או בעקיפין להגנת הנאשם, ובלבד שיש לו רלוונטיות להכרעה בשאלות המונחות על שולחנו של בית המשפט.

בפסיקה נקבע כי יש ליתן פירוש מרחיב למונח חומר חקירה כל אימת שקיים יסוד לכך שהחומר אכן ישפיע על הגנתו של הנאשם, ולאפשר להגנה לשקוד על חומר החקירה ולבחון את הרלוונטיות שלו. בעניין זה, קבעה השופטת ביניש בבש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל [1], בעמ' 382-381:

"תכליתה של זכות העיון של הנאשם בחומר החקירה היא לאפשר לו לקיים את הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו. התביעה מצווה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא בגדר 'חומר חקירה', ויש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה. כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי, הינו 'חומר חקירה' כמשמעותו בחוק... אל לתביעה להפעיל שיקול-דעת במה ראוי לו לסנגור לעשות שימוש להגנתו ובמה לא, ויש להשאיר לו אפשרות להיזקק לכל חומר רלוונטי אשר עשוי לשמש להגנתו על-פי שיקול-דעתו המקצועי".

כמו כן, בבג"ץ 620/02, התובע הצבאי הראשי ואח' נ' בית הדין הצבאי, פ"ד נז(4), 625, נקבע:

"ניתן להגדיר את הנוסחה ביחס לחובה למסור "חומר חקירה" כך: בהתנגשות חזיתית, כאשר על כפות המאזניים מונחים זה מול זה זכותו של הנאשם למשפט הוגן אל מול ההגנה על פרטיותם של העדים, משקלה של זכות הנאשם למשפט הוגן יכריע את הכף, ודינם של השיקולים הנוגדים לסגת. אולם, כאשר זכותו של הנאשם להתגונן אינה נפגעת, או כשהאפשרות שהיא תיפגע היא רחוקה ובלתי משמעותית, יש לתת משקל הולם לזכויותיהם של עדים וקורבנות העבירה ולאינטרס הציבורי בקיום הליכי משפט, באכיפת החוק ובחשיפת עבירות".

עוד נקבע בפסיקה, כי "חומר חקירה" עשוי לכלול גם חומר שאינו מצוי בידי המדינה באופן פיסי, אך זאת כשיש לתביעה "שליטה עליו" (בש"פ 8294/03 מקסימוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 49, 53). לאור זאת, התביעה אינה רשאית להימנע במכוון מלתפוס או לאסוף חומר שהוא רלבנטי לאישום.

יחד עם זאת, הגישה המרחיבה אינה מאפשרת חשיפת מידע, אשר הקשר בינו לבין כתב האישום קלוש. בעניין זה, יפים הדברים שנקבעו בבש"פ 1372/96 ח"כ הרב אריה דרעי נ' מדינת ישראל, (לא פורסם) לענייננו:

"סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות זרות ל'הגנת הנאשם' ונכונות לצאת ל'מסעי ציד' שמא ימצא דבר שייסע להגנה - אינם מספיקים להשמטת הבסיס מתחת ההנחה האמורה."

הוראות החוק מלמדות על חובת התביעה להעמיד לרשות הנאשם או סנגורו, את מלוא חומר החקירה המצוי ברשותה, בכל זמן סביר, אלא אם כן הוצאה לגביו תעודת חיסיון. נקודת המוצא היא כי חומר חקירה החוסה בצילה של תעודת חיסיון, חזקה עליו כי נועד להגן על בטחון הציבור, שמא המידע הטמון בו יסכן את שלומו.

סעיף 78 לחוק משחרר את התביעה מחובת גילויו של חומר חקירה הקבועה בסעיף 74 לחוק, כאשר אי גילויו של חומר זה מותר על פי כל דין. הדברים אמורים בחומר החוסה תחת תעודת חיסיון שנערכה ונחתמה כדין.

בענייננו, ביום 17.3.09, הוצאה תעודת חיסיון בתיק מכוח סעיף 45 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971.

תעודת החיסיון, שהרי תעודת החיסיון אינה 'תעודת הכשר' בידי התביעה לאי מסירת הודעה על ראיות חסויות מידיעת הסנגור או לאי גילוי תכנן הכללי של ראיות אלה, ומן הראוי למסור להגנה ולו בקווים כלליים, ותוך שמירת מסגרתה של תעודת החיסיון, כנגד מה עליה לכוון את טענותיה. גילוי מסויג שכזה עשוי לשמש את הנאשם בטענתו כלפי החיסיון.

באשר לטענת המשיבה, כי תעודת החיסיון כשלעצמה מהווה רשימת חומר חקירה, נראה לי שאין תעודת החיסיון משחררת את המשיבה מלהכין רשימה חדשה הכוללת גם את החומר החסוי, רשימה שלא יהא בה כדי לגלות את תכנו של החומר החסוי או לחשוף זהותו, אך שתוכל להוות אינדיקציה, באשר לקיומו.

ביחס לחומר הכלול בתעודת החיסיון, נראה לי שיש לתת תיאור כללי בדבר פעולות שנעשו עם יתר המעורבים בפרשה, אם ננקטו, ברמת פירוט שאינה פוגעת בחיסיון ככל האפשר, וזאת על מנת שהסנגור יוכל לשקול אם ברצונו לעתור לגילוין, וכן, ככל שהדבר ניתן, לפרט את סוג הפעולות שנעשו לפני ה- 15.11.08, מועד מעצרו של המבקש, וכן את סוג הפעולות שנעשו לאחר מועד זה, ותאריך ביצוען.

באשר לחומר חקירה אשר אינו חוסה בתעודת החיסיון, אם ישנו חומר כזה, אזי על המאשימה לחשוף אותו באופן גלוי בפני ההגנה ולכלול אותו ברשימה.

באשר לבקשת ב"כ המבקש, כי יש למסור לידיו את שיוך מספרי הפלאפונים להם בוצעו האזנות סתר לגורמים המתאימים, הרי שבעניין זה, סעיף 74 לחוק אינו מהווה דרך מתאימה לבירור בקשת נאשם לאתר חומר הדרוש לו להגנתו, כשהחומר המבוקש נועד לקעקע את גרסת עדי התביעה או לפגוע במהימנותה. הדרך פתוחה בפני הסנגוריה להביא ראיות מטעמה וביוזמתה, בין היתר, ניתן לעשות שימוש בהוראת סע' 108 לחוק, ולבקש מביהמ"ש כי יצווה על הזמנת עד או מסמך.

באשר ליתר טענותיו של ב"כ המבקש, בנסיבות העניין, נראה לי כי ההליך הנכון לבחינת הטענות, מקום בו הוצאה תעודת חיסיון לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, וככל שיש בקשה לגלות מסמך החוסה את החסיון, הינו באמצעות הגשת בקשה להסרת החסיון.

לאור האמור, אני מורה למשיבה להמציא למבקש רשימת חומר חקירה מעודכנת, בנפרד מתעודת החסיון, שתכלול את כל חומר החקירה, ובין השאר את הדברים הבאים:

א. רשימה מפורטת לפי מספרים סידוריים, של כל החומר החסוי, והחומר שאינו חסוי, עם פירוט של מי שערך את המסמך, מועד עריכתו ותוכנו של כל מסמך, תוך מסירת פרטים מירביים שאינם מנוגדים לתעודת החסיון, בפירוט מירבי ככל שניתן בלי לפגוע בחסיון.

ב. רשימת חומר חקירה ומסמכי חקירה של אנשים מעורבים שנזכרים בבקשות לצוי האזנה, ככל שהענין ברשות המדינה וככל שהדברים אינם חסויים.

ג. רשימת חומר חקירה ומסמכי חקירה שהיו בידי המשטרה לפני ה-15.11 מהם ניתן ללמוד כיצד נפתחה החקירה ואלו פעולות נעשו, ככל שהדברים אינם חסויים.

ד. מסמכי חקירה הנוגעים לעבדאללה חליל, ככל שאינם חסויים.

ה. מסמכי חקירה ביחס למספרי טלפון שנמצאים בחומר החקירה, תוך מסירת פרטים, ככל שניתן, ביחס לשאלה למי שייך הטלפון.

ו. מסמכי חקירה ומעקבים, כולל עדויות, מזכרים, הקלטות וכיוב', הנוגעים למשתתפים אחרים ביניהם מוחמד אלגדיפי, החייל הבדואי המשמש כגשש, קמב"ץ ההברחות הירדני עודה אלכללאב, סוחרים המכונים אבו עיד, אבו עבדאללה, מחמד עואד, אבו חמיד, יוסף עבודה, שתיווי זנון, עתיק זנון, מחמד אבו חבאק, סאלים דנפירי ועבדאללה אבו חליל, ככל שיש ברשות המדינה מסמכים וככל שהמסמכים אינם חסויים.

ז. עדויות של עדים, מידעים או כל ממצא אחר שהוביל את המשטרה לבצע מארבים ומעצרים, ככל שאינם חסויים.

ח. ככל שיש מסמכים חסויים יש לפרט כאמור את תוכנם בפירוט מירבי, שאינו פוגע בחסיון.

יש לציין בכל פריט מהנ"ל אם יש חומר או שאין חומר, אם החומר חסוי ומה ניתן למסור מבחינת התוכן, בלי לפגוע בחסיון.

ביחס לנימוקים לבקשה להאזנות סתר, אין צורך למסור פרטים חסויים, אך כאמור יש לכלול ברשימה פרטים מירביים שאינם כלולים בחסיון.

ביחס לרשימת הטלפונים שהציג ב"כ הנאשם, נראה לי שעל המדינה למסור פרטים ביחס לזהות בעלי הטלפונים, ככל שהמידע מצוי ברשותה וככל שהמידע אינו חסוי, אך אין מקום להורות למדינה להזמין את המידע מגורמים אחרים.

ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) במעמד הנ"ל

ברוך אזולאי, שופט

ס. נשיא