ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד בדיר דוח-א תא תנועה-23102050475 :

6


בתי המשפט

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו

ת 028210/08

בפני:

כב' השופט עופר נהרי

תאריך:

21/06/2009

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נ ג ד

בדיר עאיד

הנאשם

ה כ ר ע ת - ד י ן

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום ובו נטען כי בעת שנהג במונית זוטובוס, לא ציית לתמרור ד-21, בכך שעצר את הרכב הנ"ל לאורך קטע של אבני שפה הצבועות אדום צהוב וזאת בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר ונשמעו לפיכך הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר גיא שמו ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך.

מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו.

לאחר ששמעתי את העדים ונתתי את הדעת לטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי עובדות כתב האישום הוכחו וכי לא קמה במקרה זה הגנה לנאשם.

הנאשם עצמו העיד כי הוא מסכים, כדבריו, עם כל מילה של השוטר, וכי אכן עצר הוא את מוניתו במפרץ שהינו תחנת אוטובוס וזאת בסמוך לבית מס' 7 ברח' ז'בוטינסקי בבני ברק וכדי להעלות נוסעים.

לא היתה אם כך כל מחלוקת בין הצדדים בקשר עם כל ההיבטים העובדתיים הבאים:

א. הנאשם נהג במונית.

ב. הנאשם עצר את המונית כדי לקלוט נוסעים.

ג. עצירת הנאשם היתה לאורך קטע של אבני שפה הצבועות אדום צהוב.

ד. מדובר בתחנת אוטובוסים.

ה. רכבו של הנאשם איננו אוטובוס ואין זו תחנה לרכבו של הנאשם כי אם תחנה לאוטובוסים שמספרי הקווים שלהם כנקוב בתחנה.

נמצאת אומר לפיכך כי משאין מחלוקת על כל אלה – גובשו כל יסודות העבירה.

הנאשם טען להגנתו כי אין לו, לדבריו, ברירה אלא לעצור את מוניתו בתחנות אוטובוסים בציר זה (ציר ז'בוטינסקי) וזאת כי אם יעצור לצד אבני שפה הצבועות אדום לבן, אז עלול הוא לדבריו לקבל דו"ח על הפרעה לתנועה.

כמו כן טען הנאשם כי היו תקופות שבהן לא ביצעה המשטרה אכיפה בקשר עם העבירה של עצירה בתחנות אוטובוסים והיו תקופות שבהן ביצעה.

דין טענות ההגנה הללו של הנאשם להידחות במקרה זה.

לא נסתרה עדותו של עד התביעה על כי במרחק של כ-20 מטרים בסך הכל מתחנת האוטובוס בה עסקינן קיים בהחלט קטע דרך שבו אבני השפה צבועות אדום לבן ואשר בו יש אפשרות פיסית וחוקית לנאשם לעצור את מוניתו לצורך העלאת והורדת נוסעים.

תקנה 76 (ב) לתקנות התעבורה קובעת כי "נוהג במונית רשאי לעצור לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית גם אם הוצב בו תמרור ב-29 או ד-15, למעט בתחום תחנת אוטובוס".

תמרור ד-15 הינו אבני שפה הצבועות אדום לבן.

תמרור ב-29 הינו תמרור האוסר עצירה וחניה של רכב בדרך בצד שבו הוצב התמרור אלא אם הדבר דרוש למילוי הוראות כל דין.

הנה כי כן, לנאשם ניתנה הרשאה מפורשת בתקנה 76 (ב) לתקנות התעבורה לעצור את מוניתו לאיסוף נוסע או להורדתו אף אם יש במקום תמרור ב-29 או תמרור ד-15, ומנגד נאסר עליו במפורש לעשות כן בתחום תחנת אוטובוס.

משבחר הנאשם דנן לעצור בתחום תחנת אוטובוס בניגוד לחוק, אזי אין מנוס מהרשעתו, וענין זה מתעצם לנוכח זאת שלא נסתרה העובדה כי בקירבת מקום היתה בהחלט לנאשם אפשרות לעצור ולהוריד ו/או להעלות נוסעים כחוק.

באשר לטענת הנאשם על כי היתה תקופה שבה בוצעה אכיפה לעומת תקופות אחרות שבהן לא בוצעה אכיפה, הרי שעל כך השיב עד התביעה כי יתכן שבתקופה נתונה היתה הנחיה פיקודית להתמקד באכיפת עבירה זו, ואשיב אני כי לכשמבוצעת עבירה אין מבצע העבירה יכול להיתלות בכך שלא נתפס עת שביצע אותה בעבר.

עם זאת, מוצא אני להעיר מנגד כי אם פועל נהג מונית בחסות הוראת הרישא של תקנה 76 (ב) לתקנות התעבורה ועוצר את מוניתו לאיסוף נוסע או להורדתו בקטע דרך עירונית בו תמרור ב-29 או ד-15 והוא עושה כן אך ורק לצורך האמור לעיל ואך רק לאותו פרק זמן סביר, קצר והכרחי שנועד לאיסוף נוסע שממתין במקום ו/או להורדת נוסע שיורד במקום, אין להאשימו בעבירה של הפרעה לתנועה, שהרי אלמלא כן, רוקנת מתוכן את הוראת תקנה 76 (ב) לתקנות התעבורה ואת רשיון ההסעה שבידי מפעילי המוניות, ואם מתקיימת בשל מיצוי זכות נגדית זו הפרעה קצרה ובלתי נמנעת לתנועה בנתיב הימני, הרי שזה רע במיעוטו שאין מנוס "מלחיות עמו" במסגרת איזון האינטרסים המשפטיים והחברתיים.

לסיכום: משהוכחו כל יסודות העבירה באירוע זה ולא קמה לנאשם דנן הגנה באירוע זה, אני מרשיע אותו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) במעמד הצדדים.

עופר נהרי, שופט

שלומית/אריאלה