ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד בנאדיבה נגד ליאור אוזנה :

1


בתי המשפט

בית משפט לתביעות קטנות ירושלים

תק 001217/09

לפני:

כב' השופט עודד שחם

תאריך:

21/06/2009

בעניין:

1 . דוד בנאדיבה

2 . סדרה בנאדיבה

התובעים

נ ג ד

ליאור אוזנה

הנתבע

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד.

1. התובעים הם בעלי בית. הנתבע הוא מסגר. אין מחלוקת, כי הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם, לפיו היה על הנתבע לבנות גרם מדרגות עבור ביתם של הנתבעים.

2. לטענת התובעים, המדרגות שבנה הנתבע אינן עומדות בנורמות הקבועות בחוק. לביסוס טענה זו, הוגשה חוות דעת מומחה, של משה אקנין, ארכיטקט ומתכנן ערים. חוות הדעת קובעת כי התכנית שנמסרה על ידי הנתבע אינה תואמת את תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרותיו) התש"ל – 1970 (להלן – התקנות). בחוות הדעת פורטו דרישות שונות בתקנות. עם זאת, יצויין כי לא הובהר ולא פורט במה התכנית שנמסרה על ידי הנתבע אינה תואמת את התקנות.

(ב) הנתבע מצידו הגיש חוות דעת, לפיה לא ניתן להתקין במקום מדרגות התואמות את התקנות. אף הוא תומך את טענתו זו בחוות דעת של מהנדס מבנים, אשר צורפה לכתב ההגנה.

3. הדין החל על העניין הוא תקנות התכנון והבנייה. יצויין, כי סמוך לפני ההתקשרות בין הצדדים, אשר היתה באוקטובר 2008, שונו התקנות בכל הנוגע לנושא שבדיון, והכל במסגרת תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרותיו) (תיקון מס' 3), התשס"ח – 2008 (ראו קובץ תקנות 6713 כ"ב באלול התשס"ח, 22 בספטמבר 2008). ברם, מועד כניסתן של התקנות החדשות לתוקף הוא 6 חודשים ממועד פרסומן (ראו סעיף 6 לתיקון מס' 3). מכאן, כי על העניין חל הדין הקודם.

4. (א) אשר לטענה בדבר אי התאמה לתקנות. התכנית עליה סומכים התובעים, ואשר לטענתם על פיה היה אמור הנתבע לעבוד (נספח א' לכתב התביעה) כוללת מדרגות טרפזיות. סעיף 3.47 (א) לתקנות, כפי שהיו במועדים הרלוונטיים לתיק זה, קובע כי

"לא יותקנו מדרגות בעלות שלחים בצורה טרפזית אלא אם יתמלא לגביהן אחד משני תנאים אלה:

(1)הבניין מכיל עד שתי דירות

(2) המדרגות אינן מהוות חלק מדרך מוצא בטוח או ממדרגות לשעת חירום כמשמעותן בחלק ז' לתוספת זו".

(ב) על פי האמור בכתב התביעה עצמו, המדרגות מהוות מעבר הכרחי בין המפלס העליון בביתם של התובעים, ובין המפלס התחתון. מכאן, כי תנאי (2) להתקנת מדרגות טרפזיות לא התקיים בנסיבות העניין.

(ג) זאת ועוד. תקנה 3.47 (ב) קובעת כי שלח מדרגה טרפזית ברחבו הצר ביותר לא יפחת מ-17.5 ס"מ. לעניין זה לא נסתר האמור בחוות הדעת שהוגשה על ידי הנתבע, ולפיה בתכנית נספח א' לכתב התביעה מדרגות שאינן עומדות בדרישה זו. בחינת התכנית, בהתאם לקנה המידה המצוי בה, מעלה כי למעשה כל המדרגות 4 – 11, בחלקן הפנימי, צרות מן המידה המזערית שנקבעה בחוק.

(ד) מכך עולה, כי גם התכנית שמסרו התובעים, לשיטתם, אינה תואמת את דרישות הדין. על רקע זה, הטענה לאי התאמה הנובעת מעניין זה אינה יכולה להתקבל. עולה מכך גם תמיכה בטענה, כי לא ניתן היה להתקין במקום מדרגות התואמות את הדין, כפי שהיה במועדים הרלוונטיים לתביעה זו.

5. (א) בכך לא מסתיים הדיון. לטענת התובעים, אי ההתאמה הנטענת במקרה זה מבוססת גם על הטענה שהמדרגות לא בוצעו על ידי הנתבע על פי המוסכם. על פי הדין, סטייה מן המוסכם מהווה אי התאמה (ראו סעיף 3(א) לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד – 1974). לעניין זה, טוענים התובעים כי הנתבע התחייב לבצע את העבודות לפי התכנית נספח א' לכתב התביעה, אותה קיבל מן המהנדס מטעמם. נטען כי הוסכם לחילופין כי ימציא תכנית אחרת ויקבל מראש אישור של המהנדס. הואיל והנתבע לא המציא תכנית אחרת, ולא בנה את המדרגות על פי התכנית נספח א', טוענים התובעים לאי התאמה.

(ב) הנתבע טוען, כי בשלב האמור לא פגש כלל את המהנדס. הוא טוען גם כי סירב לעבוד על פי התכנית שהוצגה לו, הואיל והיא סכנה לכל הנמצא בבית, שכן מדובר במדרגות הנשענות על עמוד אמצעי.

(ג) לא אוכל לקבל את גירסת הנתבע. טענתו בדבר סכנה הנובעת מן התכנית נספח א' לכתב התביעה אינה נתמכת בחוות הדעת שהגיש הנתבע, אשר אין בה כל הסתייגות לעניין זה.

(ד) זאת ועוד. לעניין טענתו של הנתבע כי לא פגש את המהנדס מטעם התובעים במועד הנטען, הוא יום 13.10.08, הוצג על ידי התובעים דיסק של מצלמת אבטחה המותקנת בביתם, המלמד כי השניים אכן נפגשו, כטענת התובעים, במועד האמור. במצב זה, קשה לתת אמון בגירסת הנתבע, אשר נסתרה בנקודה מהותית.

(ה) נוכח שיקולים אלה, אני דוחה, את גירסת הנתבע, ומעדיף על פניה את גירסת התובעים, אשר נמצאו לה תימוכין אובייקטיביים. יוצא, כי היה על הנתבע לבנות את המדרגות לפי התכנית נספח א' לכתב התביעה. אין מחלוקת, כי הנתבע לא בנה את המדרגות על פי התכנית נספח א' לכתב התביעה. בנסיבות אלה, אני קובע כי הנתבע הפר את החוזה, וכי כשלון ההתקשרות נובע מכך שלא בנה את המדרגות על פי התכנית נספח א' לכתב התביעה, כמוסכם. משקבעתי, כי לא אוכל לסמוך על גירסת הנתבע, ממילא דין התביעה שכנגד אותה הגיש, הנסמכת על גירסה זו, להידחות.

6. על רקע זה, יש לדון בסעדים להם זכאים התובעים. לכך אפנה עתה.

7. השבה. הנתבע הפר את החוזה. בנסיבות העניין, הגשת כתב התביעה, על רקע ההתראה ששלחו התובעים לנתבע ביום 9.1.09, מהווה הודעה על ביטול ההסכם. משכך, התובעים זכאים להשבת הסכום ששולם לנתבע, בסך של 8,000 ₪.

8. תיקונים. אשר לטענות בדבר עלות תיקונים של פירוק והרכבה של המדרגות בדירה, הוצגו תמונות המצביעות על נזקים בקירות המבנה. הוצגה גם הצעת מחיר לתיקון. ברם, יש לזכור כי במקום היה גרם מדרגות, ובכל מקרה התקנתו של גרם חלופי היתה צפויה לגרום פגיעה כלשהי בקירות או ברצפה. מתברר מעדות התובע כי בינתיים השתנו הנסיבות, באופן שהותקן במקום גרם מדרגות. קיימת אפשרות סבירה כי העבודות הנטענות נבלעו, כולן או חלקן, בהתקנת גרם המדרגות החדש. במצב זה, ובאין תשתית עדכנית אודות המצב בשטח, או קבלות בדבר עלות מוכחת של התיקון האמור, אין בידי לפסוק סכום כלשהו בגין עניין זה.

9. (א) טרדה ועוגמת נפש. על פי הטענה, מיום 7.12.08 התובעים נאלצו לגור עם ילדיהם בצפיפות בקומה התחתונה של ביתם, עקב פירוק המדרגות על ידי הנתבע, בלא שהותקן במקום גרם התואם את המוסכם. על פי החומר שבפניי, בתחילת ינואר 2009 מיצו התובעים את האפשרויות שנתנו לנתבע לתקן את הטעון תיקון, ובהמשך לכך הגישו את תביעתם ביום 19.1.09. אציין, כי על פי כתב התביעה, הנתבע התקין במקום גרם מדרגות (הגם שלא על פי המוסכם), ופירק אותו ביום 17.12.08. יוצא, כי בפועל, התקופה בה נשללה האפשרות להשתמש בקומה העליונה היא מיום 17.12.08, ועד סמוך ליום 9.1.09, בו פנו התובעים בכתב בפעם האחרונה לנתבע. מדובר בפרק זמן של כשלושה שבועות.

(ב) אציין, לעניין זה, כי התובעים כופרים בטענת הנתבע, כי מזה חודשים לפני כן התובעים לא השתמשו בקומה העליונה של ביתם, בשל המדרגות הרעועות. לנתבע לא היה יכול להיות מידע מכלי ראשון על עניין זה, שכן לא התגורר בביתם של התובעים. זו אף זו, בשים לב לכך שמדובר במשפחה, טענתו אינה סבירה. אני מעדיף לעניין זה את גירסת התובעים.

(ג) יוצא, כי הוכחה טרדה ועוגמת נפש, הנובעים מהעדר אפשרות לעשות שימוש בקומה העליונה במשך פרק הזמן הנזכר. בשים לב למשך הזמן בו מדובר, אני פוסק לתובעים סך של 2,000 ₪ בגין עניין זה.

10. (א) הוצאות. התובעים טוענים כי שילמו שכר למהנדס ולעורך דין מטעמם. אשר לתשלומים לעורך דין, בהתחשב בהיקף הכספי של טענות התובעים, אני קובע כי הסכום לו טוענים התובעים, 2,000 ₪ בצירוף מע"מ, גבוה במידה בלתי סבירה, ויש לפסוק להם הוצאות בסכום סביר של 1,000 ₪ , הכולל מע"מ כדין.

(ב) אשר לתשלום למהנדס, ההזדקקות לשירותיו של מהנדס היתה סבירה בנסיבות העניין. גם כאן, הסכום בו מדובר – 3,500 ₪ - אינו פרופורציוני להיקף העבודה בו מדובר. אני פוסק לעניין זה סך של 2,000 ₪. סכום זה כולל מע"מ כדין.

התוצאה

התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבע ישלם לתובעים 13,000 ₪. כמו כן, ישא הנתבע בהוצאות משפט בסך של 350 ₪, הכוללות גם חלק יחסי של אגרת ההליך ששולמה, המשקף את חלק התביעה שהתקבל מתוך סך כל הסכום שנתבע. כל הסכומים ישולמו עד ליום 1.8.09.

ניתן היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

עודד שחם, שופט