ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר סקא נגד שרעבי ירוחם :

1

בתי-המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

א 026321/08

בשא 215016/09

לפני:

כבוד השופטת אושרי פרוסטֿֿפרנקל

תאריך:

21/06/2009

בעניין:

מאיר סקא

התובע

- נ ג ד -

שרעבי ירוחם

הנתבע

החלטה

בפני בקשת הנתבע ( להלן "המבקש) לעיכוב מלא של הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגדו וביטול פסק דין שניתן ביום 13.1.09.

בשנת 2008 הוגשה התובענה נשוא בקשת ביטול זו. המבקש הגיש כתב הגנה ואף נכח בדיון בפני כבוד השופט שיינמן יעקב ב-11.11.08 ונקבע כי התיק יועבר למנ"ת לקביעת מועד ומותב שידון בהמשך התיק. ברם, המבקש לא קיבל זימון למועד דיון.

רק יום לפני הגשת בש"א זו ביום-19.5.09, התקבל אצל המבקש עיקול צד ג', שהוגש בתיק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו על בסיס פסק דין שהתקבל בהעדר הופעה.

המבקש טוען, כי לא קיבל מסירה של האזהרה מאת ההוצאה לפועל עד לאותו יום.

לטענת המשיב, ביום 13.11.08 התקבלה במשרד בא כוחו הזמנה לדיון במשפט לקדם משפט שנקבע ליום 13.01.09, הזמנה שלטענתו התקבלה גם אצל ב"כ המבקש.

ב-13.01.09 התייצב המשיב לדיון והמבקש בחר שלא להגיע לדיון.

בטרם ניתן פס"ד, כבוד השופטת ביצעה בדיקה במחשב בית המשפט שממנה עלה, כי ב"כ המבקש קיבל וקרא את ההזמנה לדיון.

המשיב פתח תיק הוצאה לפועל כנגד המבקש ואושר ע"י כבוד ההוצאה לפועל ביצוע עיקול בטרם המצאת אזהרה.

הסיבה היחידה שהמבקש הגיש בקשה לביטול פסק דין היא העובדה כי עוקלו לו דיבידנדים בסך 28,000 ₪, מעצם היותו בעל מניה בדן חברה לתחבורה ציבורית.

עוד טוען המשיב, כי המבקש "משך" את הליך הגישור תוך הצגת מצג שווא, שהוא מתכון להחזיר למשיב את הכספים שלווה ממנו.

לפני מספר חודשים קיבל המבקש למעלה מ-140,000 ₪ מחברת דן, בעוד התביעה מתנהלת, ולא הראה כל נכונות להשיב את חובו.

המבקש הגיש את הבקשה לביטול פסק דין שניתן ב-13.01.09 רק ב-21.05.09, באיחור משמעותי מהקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, שכן פסק הדין הומצא למבקש מיד לאחר שניתן.

בנוסף טוען המשיב, כי אין לבטל את פס"ד שכן למבקש העדר סיכוי הגנה ראויה לטענות התובע, כל מטרתו היא רק לקבל את הכספים שעליהם הוטל עיקול, וקיים חשש, כי עיכוב ההליכים יגרום לו נזק רב, שכן לא יהיה לו ממי להיפרע שכן למבקש חובות לנושים רבים.

דיון

פסק הדין ניתן במעמד צד אחד ובאין התייצבות מטעמו של המבקש.

הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה…רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae.

פסק דין כזה הוא פגום , ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".

(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם).

ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור:

"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו….

שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…".

וכן דבריה של כב' הש' פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (3), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.

מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר".

עיננו הרואות כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט.

כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק.

עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה.

שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.

בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק – על,2001(1) בעמ' 1121).

הדרך לביטול החלטה ואו לחילופין פסק דין קבועה בתקנות 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984:

201. "ביטול החלטה על פי צד אחד":

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

יוצא אפוא, כי מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדיו הינה כי פסק הדין "פגום".

במקרה דנן, אומנם המבקש טוען כי לא קיבל הזמנה כדין לדיון, אך מפרוטוקול הדיון מיום 13.1.09 עולה, כי הזמנה שנשלחה בדואר אלקטרוני, נקראה על ידי בא כוחו.

פסק הדין ניתן ביום 13.01.09 ומבדיקה במחשב בית המשפט עולה כי בא כח המבקש קיבל את ההזמנה לדיון. ובקשתו של המבקש הוגשה ב-21.05.09, באיחור משמעותי מזה שקבוע בסעיף 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כארבעה חודשים לאחר מתן פסק הדין הוגשה הבקשה קרי, שלושה חודשים איחור בהגשתה.

אני דוחה את הבקשה וקובעת כי פס"ד יישאר על כנו ומכאן שאין צורך כלל לדון בבקשה של עיכוב ההליכים בתיק שיימשכו בדיוק כפי שנקבעו.

ניתנה היום, כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009), בהעדר הצדדים.

אושרי פרוסט-פרנקל, שופטת