ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנטין נגד אבירם :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

הפ 200883/08

בפני:

כב' השופט אטדגי יונה

תאריך:

21.6.09

בעניין:

ויקטור מנטין

המבקש

נ ג ד

1 . חיה אבירם

2 . מרדכי יוסף ויסגרס

המשיבים

פסק דין

1. חברת ריפלואן בע"מ (להלן – ריפלואן) הינה הבעלים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין של נכס מקרקעין תעשייתי בבת ים (להלן – הנכס).

בעלי המניות של ריפלואן מצויים מזה שנים רבות בהליכי פירוק השותפות שביניהם, במטרה לרשום את הנכס כבית משותף, על פי חלקיהם.

בשל בעיות משפטיות שונות ובעיות נוספות, נמנעו פירוק השותפות ורישום הבית המשותף עד כה.

2. המשיבים היו בעלים של 35% מהון המניות של ריפלואן.

ביום 14.1.08 נעשה הסכם בין המשיבים ובין המבקש, לפיו מכרו המשיבים את כל מניותיהם בריפלואן ואת כל זכויותיהם בנכס למבקש.

(ההסכם צורף לתובענה כנספח א').

במסגרת ההסכם הוסכם על הותרת סכום של 670,000 ₪ כפיקדון בידיו של בא כוחם של המשיבים, עו"ד מושקוביץ, עד לתשלום כל החובות המוטלים על הנכס ועד להמצאת כל האישורים הנדרשים לשם העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין (להלן – הפקדון).

3. כמקובל בהסכמים מעין אלה, פירטו הצדדים בהסכם מיהו הנושא בכל חוב מהחובות המוטלים או העשויים להיות מוטלים בקשר להסכם ובקשר לנכס.

לאחר החתימה על ההסכם התברר, כי עוד בחודש דצמבר 2007 הטילה עיריית בת ים על ריפלואן היטל פיתוח בקשר לנכס (להלן – היטל הפיתוח).

אין חולק כי היטל הפיתוח, בשמו המפורש, איננו מוזכר בהסכם.

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה, על מי מוטל לשלם את היטל הפיתוח, כשכל צד מפנה לסעיפים הנוחים לו מתוך ההסכם.

להלן אדון בסעיפים הרלבנטים מתוך ההסכם, תוך התייחסות לטענות הצדדים.

כדי לסבר את האוזן אומר, כי חלקם של המשיבים/המבקש בהיטל הפיתוח, לאחר הליכי השגה שנעשו, עומד היום על סך 74,000 ₪, כולל שכר טירחתו של עורך הדין שטיפל בהשגה (ב"כ המבקש, עמ' 1 לפרוטוקול).

4. נקודת המוצא של הדיון הנדרש כאן היא, שאף אחד מהצדדים לא ידע בעת החתימה על ההסכם על היטל הפיתוח.

המבקש איננו טוען שהמשיבים ידעו עליו והסתירו זאת ממנו.

המשיבה 1, שנתנה תצהיר מטעם שני המשיבים, טענה, לעומת זאת, בתצהירה (סעיף 25), כי "יש בליבי יותר מחשש שהמבקש ידע עליה (על הדרישה להיטל פיתוח – הח"מ) עוד בטרם חתימת החוזה".

למרות שב"כ המבקש ויתר על חקירת המשיבה, אין די בהעלאת "חשש" בלתי מנומק כדי לקבוע שהמבקש ידע על הדרישה להיטל פיתוח.

5. אחד הסעיפים העשויים להיות רלבנטים לעניננו הוא סעיף 8 להסכם, שהמשיבים מפנים אליו:

"מיסים והיטלים

8.1 המוכר ישא בתשלום מס שבח מקרקעין, מס מכירה במידה ויחול, מס רכוש, אם יחול, והיטל השבחה החל עד לחתימת הסכם זה, וכן ישא המוכר בתשלומים העירוניים השוטפים החלים על הממכר.

8.2 המוכר מתחייב לדווח למס שבח בדרך של שומה עצמית ולהמציא לקונה אשור מס שבח, מס רכוש ומס מכירה להעברת הזכויות בממכר משם המוכר לשם הקונה מיד עם קבלת האישורים ולא יאוחר מ-9 חודשים מיום החתימה על הסכם זה.

8.3 הקונה ישא במס רכישה בקשר לעסקה נשוא הסכם זה.

8.4 כמו כן ישא הקונה בהוצאות העברת מוני הגז, החשמל והמים על שם הקונה. "

טוענים המשיבים, שלא זו בלבד שסעיף זה, הקובע את חבויות הצדדים בקשר למיסים ולהיטלים השונים הקשורים לעסקה ולנכס, איננו מצביע על חובתם לשלם את היטל הפיתוח, אלא זאת, שהמילים: "וכן ישא המוכר בתשלומים העירוניים השוטפים החלים על הממכר", מצביעות על כך שהם חבים בתשלומים "השוטפים" בלבד, כלומר: ארנונה, מים וביוב, ולא בחוב "עירוני" אחר שאיננו שוטף, כמו היטל הפיתוח.

המשיבים צודקים בטענתם, כי אין ללמוד מסעיף 8 על חובה כלשהי של המשיבים לשאת בהיטל הפיתוח.

אולם, באותה מידה אין ללמוד ממנו, כי יש חובה על המבקש לשאת בהיטל הפיתוח.

במילים אחרות: סעיף 8 שותק בשאלת היטל הפיתוח ואיננו קובע על מי מוטלת החובה לשלמו.

6. סעיף רלבנטי אחר, שהמבקש מפנה אליו, הוא סעיף 5.2 ב-ד, העוסק בפקדון:

"ב. להבטחת תשלום הוצאות המיסים החלים על הממכר יופקד סך של 670,000 ₪ מתוך יתרת התמורה, בידיו הנאמנות של עו"ד מושקוביץ אשר יעבירו למוכר עם המצאת כל האישורים המצוינים בסעיף 9 דלמטה.

ג. המוכרים נותנים לעו"ד יונה מושקוביץ הוראות לשלם את חיובי המיסים החלים על המוכרים על פי חוזה זה מתוך הפיקדון. עם תשלום כל המיסים הנ"ל יעביר עו"ד יונה מושקוביץ את יתרת הפיקדון למוכרים על פירותיו.

ד. מתוך הפיקדון הנ"ל ישולמו מס השבח בשומה עצמית, היטל השבחה, מס מכירה, מס רכוש וכל חוב לעירית בת-ים, אם קיימים. עם המצאת אישורי מס שבח, מס מכירה ומס רכוש, אישור עיריה לטאבו ואישור על העברת המניות מהמנוח (אביהם של המבקשים שהיה רשום באותה עת כבעלים של המניות–הח"מ) למוכרים ומהמוכרים לקונה, תועבר יתרת הפיקדון לידי המוכרים. הפיקדון יופקד בהתאם להוראות המוכרים.

במקרה ויוטלו על הממכר, מיסים, ארנונות, אגרות או תשלומי חובה כלשהם ממשלתיים, עירוניים או אחרים, אשר לא היו קיימים ביום חתימת ההסכם, יחול תשלומם על הקונה בלבד. "

7. הפירוט בסעיף זה רחב יותר. בעוד שסעיף 8 מתייחס למסים ולתשלומים נקובים ומוגדרים (גם "התשלומים העירוניים השוטפים" הם תשלומים מוגדרים כאמור), הרי שסעיף זה נוקב בהגדרות רחבות יותר: "וכל חוב לעיריית בת ים", "מיסים, ארנונות או תשלומי חובה כלשהם ממשלתיים, עירוניים או אחרים".

טענת המשיבים, כי יש להעדיף את סעיף 8 בהיותו ספציפי יותר, יכולה היתה להתקבל אילו היתה בו התייחסות לענין הספציפי הנדון כאן: היטל הפיתוח, אך כיוון, שכאמור לעיל, סעיף 8 שותק בענין זה, הרי שאין כל עימות בין שני הסעיפים.

8. בחינת הניסוח שבסעיף 5 להסכם איננה מותירה כל ספק, שהדין עם המבקש.

הקו המפריד בין החובות המוטלים על המוכר (המשיבים) ובין החובות המוטלים על הקונה (המבקש) הוא מועד חתימת ההסכם. כאשר, כל החובות שהיו קיימים על הנכס עד ליום חתימת ההסכם מוטלים על המשיבים וכל החובות שלא היו קיימים ביום חתימת ההסכם על הנכס מוטלים על המבקש.

זו כוונת הצדדים העולה מן ההסכם, ועל כוונה זו ניתן ללמוד גם מהניסוח שבסעיף 8.1 להסכם המתיחס להיטל מקביל, היטל השבחה ("המוכר ישא בתשלום... והיטל השבחה עד לחתימת הסכם זה").

9. "יתרון" נוסף לסעיף 5.2 ב-ד על סעיף 8 הוא, שהראשון עוסק ישירות בפיקדון ובתשלומים שאמורים להיות משולמים מתוכו, וזוהי למעשה ההכרעה הנדרשת בעניננו.

10. המשיבים טוענים, כי מסעיף 3 להסכם המפרט את "הצהרות הקונה", ניתן ללמוד, כי המבקש רכש את הנכס "כמות שהוא" (AS IS), כאשר הוא מוותר על כל טענה אפשרית, ומכאן גם שהוא אינו יכול לתבוע מהם את תשלום היטל הפיתוח.

טענה זו איננה נכונה. סעיף 3 מפרט במדויק מהם הקשיים והבעיות שהיו כרוכים באותה עת במימוש הזכויות בנכס ואת כל ויתוריו של המבקש בענינים אלה, והמבקש לא כפר בכך בחקירתו.

אין בין זה ובין היטל הפיתוח דבר, לא רק משום שזה אינו מוזכר במפורש באותו סעיף, אלא גם משום שסעיף זה אינו עוסק כלל בחובות הצדדים לתשלום המיסים והתשלומים השונים.

11. באותו אופן, יש לדחות את טענת המבקש, המפנה לסעיף 2 להסכם, שענינו הצהרות המוכרים, ולפיו מצהירים המשיבים "כי זכויותיהם במניות ובנכס נקיות מכל חוב וכו'".

ברור, שהצדדים לא התכוונו לחובות הקשורים למיסים ולהיטלים, שאם לא כן, לשם מה נתקנו סעיפים 5 ו-8 הנזכרים לעיל?

12. כמובן, שאין באי ידיעתם של המשיבים על קיום החוב בגין היטל הפיתוח קודם לחתימה על ההסכם כדי לגרוע מחובתם לשלמו.

הרי, לשם כך, נועדו הניסוחים הכלליים שבסעיף 5 ב-ד הנזכרים לעיל, כדי "לכסות" על כל חוב, גלוי או ידוע, וזאת מבלי להתייחס לפסיקה המרובה שהביא בענין זה בא כוחו המלומד של המבקש.

13. סיכומו של דבר, אני קובע כי המשיבים הם שחייבים לשלם את היטל הפיתוח, נשוא תובענה זו.

המשיבים ישלמו למבקש שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום, כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009), בהעדר.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

אטדגי יונה, שופט

קלדנית: חיה י.