ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הירשברג נגד יוסף :

1


בתי-המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בשא212946/09

לפני:

כבוד השופט עודד מאור

תאריך:

23.6.09

בעניין:

הירשברג מיכאל

ע"י ב"כ עוה"ד

טננבאום אורלי

ואיילון מיכאל

מבקש

נ ג ד

יוסף מלמד

ע"י ב"כ עוה"ד

סלפוי שמואל דב

וסלפוי יהושע

משיב

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע שטר על סך 1,589,672 ₪, ז.פ 10.12.08 (להלן: "השיק") שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

התקיים דיון במסגרתו נחקר המבקש על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם על פה.

א. עיקר טענות המבקש

להלן יובאו עיקר טענות המבקש בהתנגדותו, לרבות הרקע למסירת השיק:

רקע כללי ועסקת היסוד

המבקש והמשיב היו בעלי השליטה בחברת מלרג הנדסה וקבלנות בע"מ (להלן: "מלרג") ובחברות אחרות בקבוצת מלרג, וזאת עד לסוף שנת 2007.

במהלך שנת 2005 התגלעו חילוקי דיעות בין הצדדים, וביום 14.2.07 נחתמה ביניהם הסכמה בכתב להפרדה עסקית, לגבי מכלול החברות הקשורות לצדדים, וזאת באמצעות מנגנון הידוע כעסקת BMBY (להלן: "ההסכמה").

ביום 17.9.07, ולאחר שנתגלעו מחלוקות נוספות בנוגע ליישום ההפרדה העסקית על פי ההסכמה, נחתם הסכם בו נקבע, בין היתר, מנגנון בוררות בפני מר רמי קוך (להלן: "הבורר"), שיכריע בסכסוך שביניהם. עוד נכללה בהסכם ההסכמה בדבר ההיפרדות העסקית בין הצדדים בכל הנוגע לחברות השונות הקשורות איתם (להלן: "הסכם ההיפרדות").

במסגרת עסקת ה-BMBY הציע המבקש למשיב לרכוש את חלקו של המשיב במלרג בסכום של 46,550,000 ₪, וכן שהמשיב ימכור לו גם את חלקו בחברה נוספת ("מלמד הנדסה בע"מ") תמורת הסך של 15,150,000 ₪ (להלן: "ההצעה").

המשיב קיבל את ההצעה, והבורר אישר ביום 11.11.07 את הסכמת הצדדים, לפיה המבקש הוא הרוכש בהליך ה- BMBY ועליו להעביר למשיב את הסכומים בהתאם להסכמה, בצירוף סכום נוסף של 5,550,000 ₪ כמעין פרמייה, שנקבעה בהתאם להסכמות הצדדים במסגרת הסכם ההיפרדות.

סופו של דבר, המדובר בעסקה בסכום של כ- 67,000,000 ₪ שעל המבקש לשלם למשיב בשלושה תשלומים – האחד בחודש 12/07; השני בחודש 1/08 והשלישי בחודש 12/08 (להלן: "התמורה").

המבקש העביר ביום 12.12.07 את הסכום של 20,175,900 ₪, עבור שני התשלומים הראשונים.

במסגרת הליך הבוררות, הסכימו הצדדים ביום 13.4.08 כי המבקש יקדים וישלם סכום של 7,700,000 ₪ על חשבון התמורה, ובהתאם חתמו על הסכמים נוספים – לרבות בקשר להפקדת מניות מלמד הנדסה בנאמנות.

ביום זה (13.4.08) נחתם גם ההסכם שצורף כנספח ח' לתצהיר המבקש בו, בין היתר, אשררו הצדדים גם את דו"חות ההתחשבנות ביניהם (להלן: "הסכם אפריל").

על פי ההתחשבנות, כאמור בהסכם אפריל, הסכום הכולל לו זכאי המשיב עמד על סך 1,589,672 ₪, סכום המהווה את ההפרש בין 7,000,000 ₪ (סכום ההתחשבנות העדכנית) לבין כ- 5,500,000 ₪ בגין התמורה שמשלם המבקש עבור המניות בחברת מורהיל – יזום והשקעות בבנייה בע"מ (אחת מהחברות אליה מתייחס הסכם ההיפרדות) (להלן: "סכום היתרה העדכנית").

סעיף 3ב(ג) להסכם אפריל קובע, בין היתר, כי סכום היתרה העדכנית ייחשב כתוספת למחיר התמורה האמור בהסכם ההיפרדות.

הנה כי כן, השיק נשוא התנגדות זו הוא בסך 1,589,672 ₪ (סכום היתרה העדכנית) שנמסר על ידי המבקש לידי הבורר שהיה אמור להעבירו למשיב בהתאם למנגנון שנקבע בסעיף 3 ב(ג) להסכם אפריל.

מצגי השווא ביחס לעסקת היסוד

טוען המבקש שבמהלך ביצוע השלבים השונים ליישום הסכם ההפרדות, ולאחר שהמבקש העביר לידי המשיב סך של כ- 33,000,000 ₪, התברר לו כי המשיב הציג מצגי שווא וסילוף של נתונים כספיים בקשר לשווי הפרוייקטים שהיו בניהולו. בגין זאת הגיש תביעה כנגד המשיב לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז.

המבקש טוען שלאור מצגי השווא נשוא עסקת היסוד, זכאי הוא לבטלה, ועתר לבית המשפט לביטולה וכן להשבת הסכומים ששולמו.

בנסיבות אלו, טוען המבקש, שהמשיב אינו זכאי לפרעון השיק, המהווה "תוספת מחיר לתמורה" של הסכם ההפרדות.

קיזוז

עוד טוען המבקש כי עומדת לזכותו טענת קיזוז שטרי בין צדדים קרובים כאשר החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך עסקה אחת.

שיק אישי שניתן בטעות

טענה נוספת שמעלה המבקש היא שהבורר לא היה מוסמך להעביר את השיק לידי המשיב וזאת לאחר שהמבקש פנה אליו שלא להעביר את השיק – שנמשך בטעות מחשבונו האישי של המבקש ולא מחשבונה של חברת י. מלמד הנדסה בע"מ, כפי שנקבע בהסכם אפריל.

ב. דיון והכרעה

הכלל במתן רשות להתגונן

כאמור, עסקינן בהתנגדות לביצוע שטר.

סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כי רואים את הדיון בהתנגדות לביצוע שטר כדיון בבקשת רשות להתגונן במסגרת סדר דין מקוצר.

כלל הוא שאם מתברר לבית המשפט מתוך תצהירו של מבקש הרשות להתגונן או המתנגד לביצוע שטר כי הגנתו אינה אלא "הגנת בדים", לא תינתן רשות להתגונן, אך אם יש בידי מבקש הרשות להתגונן או המתנגד לביצוע שטר להראות כי בפיו הגנה אפשרית, ולו בדוחק, על בית המשפט להסתפק בכך בשלב ראשוני זה ולאפשר את ההתגוננות כנגד ההליך. לצורך כך אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מה טיב ראיותיו, כל עוד תצהירו מגלה את פרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את הגנתו.

זה הכלל; לאורו יש לבחון את טענות המבקש, ולבחון האם יש בידיו הגנה אפשרית.

השיק ניתן בקשר לעסקת היסוד שהופר

טענה ראשונה היא כי, השיק ניתן בקשר להסכם ההיפרדות שהופר על ידי המשיב, כפי שנטען ופורט על ידו בתצהירו, ועל כן, לשיטתו, המדובר בחיוב כספי שמקורו בחוזה.

אמנם, הלכה היא שבין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה (ראו: דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 194) ולכן בהתאם להלכה זו רשאי המבקש להעלות טענות הגנה כנגד פירעון השיק, אשר עומדת לו מכח היחסים החוזיים בין הצדדים, ולכאורה כל טענות המבקש כנגד המשיב ביחס למצגי השווא והתרמית הנטענות בכל הקשור לעסקת היסוד, יכולות להוות מגן בפני התביעה השטרית, אולם, ההלכה מקדמת דנא קובעת כי מבקש רשות להגן, חייב "להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות... יתירה מזו: 'חובה כפולה ומכופלת לפרט טענתו מוטלת על נתבע המתגונן בטענת תרמית או קנוניה; על יסוד טענה סתמית או מעורפלת של הגנה כזאת לא יקבל רשות להתגונן. 'מי שמאשים את חברו במעשה תרמית, עליו לפרט את העובדות עליהן מתבססת האשמה'" (ראו: ע"א 453/86 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' כלפון, פ"ד מב (3) 339, 343).

המבקש לא פירט בתצהירו את טענותיו ביחס למצגי השווא והתרמית כפי שעליו היה לעשות.

כל שעשה המבקש היה להפנות למסמכים חיצוניים, הן לכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי והן לדו"ח ועדת הביקורת, אולם תצהירו עצמו נשאר כללי וסתום.

ראוי להזכיר את דברי בית המשפט העליון ב-ע"א 166/90 אזולאי נ' א"ב, מפעלי תיירות אילת בע"מ , פ"ד מו (5) 344, לפיהם: "...המצהיר חייב בתצהירו להביא את כל אותן העובדות שהוא מבקש להוכיחן; אין לערוך תצהיר על ידי איזכור והפנייה אל מסמך אחר, כגון כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות. תצהיר כזה הוא פסול ולא יתקבל...".

עוד יוזכר הכלל כי תוכנו של מסמך בי-דין המצורף לתצהיר חייב אימות תוכנו בתצהיר ובאין אימות כזה, אין למסמך ערך (ראו: ע"א 16/89 ורדים חברה לגידול פרחים נ' חברה ישראלית לביטוח סיכוני חוץ בע"מ, פ"ד מה (5) 736).

משנטענו טענות כלליות באשר לטענת מצגי השווא והתרמית, ולמעשה נותרה טענה שאינה מפורטת, תוך הפנייה למסמכים חיצוניים (שאף הובאו בחלקם בלבד) יקשה עד מאוד ליתן רשות להתגונן בעניין זה. יחד עם זאת, על מנת שלא לחסום את שערי בית המשפט לפני המבקש אך בשל כך בלבד, יותנה מתן רשות להגן בהפקדה משמעותית.

השיק נמסר כביטחון

טענה נוספת אותה טוען מעלה המבקש היא כי על פי הסכם אפריל השיק ניתן כביטחון בלבד, ומשכך הינו שטר על תנאי, כשהתנאי לא התקיים.

לטענתו, התשלום נשוא השטר נועד להבטיח את תשלום יתרת התמורה, שטרם הגיע מועד פרעונה.

בכל הכבוד, הפכתי והפכתי בטענה זו, חזרתי והפכתי בה ולא מצאתי בה ממש: מתוך הסכם אפריל נראה שהשיק ניתן לפירעון דווקא, ולא לצורך ביטחון.

המבקש לא הביא כל הנמקה מדוע היה עליו לתת שיק לביטחון ולא לפירעון, בשים לב לכך שהמדובר בעסקת BMBY שבה הוא קונה את חלקו של המשיב ולא נותן לו ערבויות.

על פי הוראות הסכם אפריל השיק היה אמור להמסר ביום 10.12.08 למשיב "אלא אם כן ישלם הירשברג [המבקש – ע.מ.] באמצעות חברת י. מלמד למלמד [המשיב – ע.מ.] את הסכום האמור או כל חלק ממנו קודם לכן...".

כאמור, על פי הוראת סעיף 3 (ג)(3) להסכם אפריל, השיק נמסר על ידי המבקש לידי הבורר למועד פרעון 10.12.08, תוך מתן הוראה בלתי חוזרת למסור את השיק למשיב ביום הפירעון, אלא אם כן ישלם המבקש סכומו קודם לכן.

המדובר בהוראה בלתי חוזרת לבורר שאינה ניתנת לביטול או שינוי שלא בהסכמת שני הצדדים.

עיננו הרואות; השיק ניתן לפירעון ולא לביטחון. הסעיף אמנם קובע כי השיק לא יועבר למשיב בהתקיים התנאי הקבוע בו, אולם המבקש לא טען כלל כי התנאי הקבוע בסעיף המונע העברת השיק לידי המשיב.

טענת המבקש כי המדובר בשיק שניתן לביטחון – נדחית.

שיק שנמסר בטעות

טענה נוספת של המבקש היא כי השיק נמסר בטעות עת נמשך מחשבונו הפרטי ולא שיק שנמסר מחשבונה של חברת י. מלמד.

נראה שאין מקום ליתן רשות להגן בטענה זו.

אכן, על פי הוראות סעיף 3 (ג) (3) להסכם אפריל, השיק שהיה אמור להימסר לבורר היה אמור להיות שיק מחשבונה של חברת י. מלמד ולא מחשבונו הפרטי של המבקש.

טוען המבקש כי בטעות נמסר שיק אישי, והמבקש אף הודיע לבורר על הטעות.

הפנייה לבורר היתה באמצעות מכתב מיום 24.12.08 (נספח יד' לתצהיר המבקש). המבקש, באמצעות ב"כ, פונה לבורר להשיב את השיק שניתן בטעות. עוד נאמר במכתב כי אין לעשות כל שימוש בשיק שנמשך בטעות מחשבונו האישי של המבקש במקום מחשבונה של חברת י. מלמד בע"מ.

מה שנעדר מהמכתב, נספח יד' הנ"ל, הוא כיצד מתכוון המבקש לתקן את אותה טעות. המבקש לא מציע למשל להחליף את השיק בשיק של חברת י. מלמד או כל הצעה אחרת שיש בה ללמד על כוונתו לתקן הטעות.

לעניין טענה זו, מפנה המשיב לפסק דינה של כבוד הנשיאה, השופטת הילה גרסטל ב-הפ"ב 09-01-3152 הירשברג נ' מלמד (ניתן ביום 12.3.09, לא פורסם), במסגרת הליך שהתנהל בין הצדדים עצמם ביחס לבקשה להעברת הבורר מתפקידו אותה הגיש המבקש, בו קבעה כב' השופטת גרסטל, לעניין השיק, בין היתר, כי הבורר הציע למבקש פתרון באשר לסוגיית השיק, "... אולם המבקש מטעמיו, בחר לסרב ונראה כי לא היה מעוניין לתקן את הטעות שנפלה וכי היא שירתה אותו באותו זמן. אינני סבורה כי נפל פגם בהתנהלות הבורר בעניין זה וטוב היה עושה המבקש לו לא היה מעלה טענות אלו כשלנוכח תמלילי השיחות והעדויות נראה כי היה מעוניין להמנע מתשלום ההמחאה".

לא ניתן להתעלם מדברים אלו, היוצרים – לעניין הטעות במסירת השיק האישי – השתק שיפוטי.

אמנם, פסק דינה של כבוד הנשיאה גרסטל מתייחס בעיקרו לשאלת העברת הבורר מתפקידו, אולם במסגרת הדיון שלפניה דנה כבוד הנשיאה גרסטל בטענות המבקש, וקבעה, לאחר ששמעה עדויות לעניין זה, שהמבקש "לא היה מעוניין לתקן את הטעות שנפלה וכי היא שירתה אותו באותו זמן".

אציין שגם אם הייתי מבקש ללכת לגישתו של המבקש, ובהנחה שהמדובר בשיק אישי שנמסר בטעות, אין בכך כדי לסייע למבקש, מאחר ובהתאם להוראת סעיף 14 (ג) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 טעות אינה עילה לביטול החוזה אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות.

המבקש לא טען שביקש לתקן את הטעות (בכך שביקש למשל להחליף את השיק לשיק אחר או בכל דרך אחרת שהיא). לעניין זה נקבע פוזיטיבית על ידי כבוד הנשיאה שהמבקש "היה מעוניין להמנע מתשלום ההמחאה" באותה העת.

משכך – טענת ההגנה ביחס לשיק האישי – נדחית.

השיק ניתן בקשר להסכם ההיפרדות שהופר ולכן יש למבקש הגנה

טענה שדורשת בירור היא כי המדובר בשיק שניתן בקשר להסכם ההיפרדות.

אמנם, מעיון בסעיף 18 לתצהיר המבקש עולה, שבהתאם להסכם אפריל הוסכם בין הצדדים על הסכומים המגיעים למשיב בגין מניותיו "בחברות הפרטיות".

המבקש מודה שסכום השיק מתייחס למניות, שהועברו. במסגרת החקירה הנגדית טען המבקש, שהמניות הועברו לידי נאמן, דבר שלא הוזכר בתצהיר, אולם במסגרת החקירה התברר שמהשיב עזב את תפקידו כדירקטור בחברות הפרטיות ואת תפקידו כמנכ"ל, והמוציא והמביא היום הוא המבקש עצמו.

כך שעל פי הוראות ההסכם אפריל, וכפי שאף מודה המבקש, השיק ניתן בגין המניות בחברות הפרטיות, שהועברו – בהתאם למנגנון בסעיף 5 להסכם אפריל, והמשיב אף חדל מלכהן דה פקטו בחברות.

לשיטת המשיב, השיק ניתן מכח הסכם אפריל, בגין המניות בחברות הפרטיות, ניתנה תמורה, וכל טענות המבקש הן ביחס להסכם ההיפרדות (עסקת היסוד – עסקת ה-BMBY), ואין בהכרח קשר בינהם, מה גם שההסכם טרם בוטל, כך שאין לפנינו כשלון תמורה, אלא תמורה שניתנה בפועל, אולם לא ניתן להתעלם מטענת המבקש לפיה הסכם אפריל מהווה "תוספת להסכם" ויש לראות את הסכם ההיפרדות והסכם אפריל כמקשה אחת, לרבות סכומי התמורה.

כך או כך, בשלב המקדמי אין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות הנטענות לגופן, ויש לבחון את הטענה לגופה.

טענת הקיזוז

המבקש מצהיר בסעיף 36 כי עומדת לזכותו "טענת קיזוז שטרי בין צדדים קרובים כאשר החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך עסקה אחת".

אודה ולא אבוש, לא ירדתי לסוף טענתו זו של המבקש:

מחד, טוען המבקש כי לאור מצגי השווא הוא זכאי לסעד של ביטול ההסכמים ולהשבת הסכומים ששילם למשיב, וסכום השיק לטענתו אינו אלא חלק מסכום התמורה החוזית בהתאם לעסקת היסוד (אותה הוא מבקש לבטל), ומאידך – טוען לזכותו לקיזוז בגין השיק.

אין המדובר אלא בכשלון לוגי מובנה ובנסיבות אלה, טענת הקיזוז אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם טענת כשלון התמורה.

זאת ועוד; טענת הקיזוז נסמכת על ביטול ההסכם. ברי לכל כי ההסכם טרם בוטל ותביעה לביטולו תלויה ועומדת לפני בית המשפט המחוזי. במצב דברים זה המבקש אינו זכאי להשבת הסכומים ששולמו על ידו, ולפיכך טרם הגיע מועד פרעונו של החיוב כנגדו מבוקש לקזז את סכום השיק (אני מפנה לעניין זה ל-בש"א 172341/08 מוסך אמיל חולון נ' אגבר (ניתן ביום 16.3.09, לא פורסם).

מהאמור עולה שטענת הקיזוז אינה יכולה להוות מגן בפני התביעה והיא נדחית.

סוף דבר

אחר הדברים האלה, תנתן למבקש רשות להגן ביחס לטענותיו בקשר להפרה הנטענת בקשר לעסקת היסוד, והקשר שבין הסכם אפריל והסכם ההיפרדות, כאמור לעיל.

יחד עם זאת, ולאור האמור לעיל כי המדובר בטענת הגנה, המתקבלת אך בדוחק רב מאחר ולא פורטה כדבעי ואינה אלא כללית, ועל מנת שלא לחסום שערי בית המשפט לפניו, תנתן רשות להגן, וזאת בכפוף להפקדה במזומן של הסכום של 750,000 ₪ וזאת עד ליום 12.7.09.

התיק יובא לעיוני ביום 13.7.09 לבדיקת ההפקדה.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה והודעה היום, א' תמוז תשס"ט (23.6.09) , בלשכתי, בהעדר הצדדים.

עודד מאור, שופט