ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (..סואיסה יצחק נגד סול אביזרי אופ )בתיק סול אביזרי אופנה ייבו :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום תל אביב-יפו

בש"א 183961/08

ת.א. 020039/08

בפני

כב' הרשמת שרון הינדה

תאריך

21/06/2009

בעניין:

סואיסה יצחק

המבקש

נ ג ד

סול אביזרי אופנה ייבוא ושיווק בע"מ

המשיבה

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין ו/או הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

2. טענת המבקש היא כי בינו לבין המשיבה התקיימו יחסי עובד ומעביד בתקופה הרלוונטית ולפיכך הסמכות הייחודית לדון בתביעה היא לבית הדין לעבודה.

המבקש מכחיש את החוב הנתבע וטוען כי מגיעים לו כספים ופיצויי פיטורין מאת המשיבה אשר יקוזזו מכל סכום שבו יחויב, אם יחויב.

באשר להארכת המועד, טוען המבקש כי הבקשה להארכת מועד מוגשת רק עכשיו כיוון שהמבקש לאחר שקיבל את כתב התביעה הלך לשוחח עם מנהלי המשיבה וחשב שבכך, כאשר יסביר להם, ייסגר העניין.

רק כאשר קיבל את ההודעה מלשכת ההוצאה לפועל הבין שהובל בכחש והתחיל לפעול לביטול פסק הדין.

3. המבקש נחקר על תצהירו, ובחקירה אישר כי ביום 18.6.08 קיבל את האזהרה מתיק ההוצאה לפועל.

4. המבקש הכתיר את בקשתו כבקשה לביטול פסק דין ו/או הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין.

הארכת מועד אינו סעד שיורי וככל שקיים איחור בהגשת בקשה, על המבקש להגיש בקשה מפורטת להארכת מועד, נתמכת בתצהיר.

5. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנה 528") מסמיכה את בית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק "מטעמים מיוחדים שירשמו".

המגמה בפסיקה הנוגעת להארכת המועד הינה כי בית המשפט יטה להיענות לבקשה להארכת מועד כאשר האיחור לא היה בשליטת בעל הדין.

ראו: ד"ר י.זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 890.

בש"א 480/86 אטלנטיק חברה לדיג וספנות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד מ(3)159.

6. במקרה שבפניי, המבקש לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ולו רק מטעם זה דין בקשתו להדחות.

גם אם אתייחס לבקשה, על הכותרת החילופית שבה, כבקשה להארכת מועד, הרי שהמבקש לא נתן כל הסבר בתצהירו מדוע לא הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין במועד.

כאמור, המבקש הודה בחקירתו, כי קיבל את האזהרה מתיק ההוצאה לפועל ביום 18.6.08.

הבקשה לביטול פסק הדין ו/או הארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין, הוגשה ביום 18.12.08 ואין בה כל הסבר לכל החודשים שחלפו מהמועד שהיה אמור להגיש הבקשה עד שהוגשה בפועל.

כל שבחר המבקש הוא ליתן הסבר לסיבה שבה לא הגיש את כתב ההגנה במועד, אולם בכך אין כדי להעבירו את המשוכה של האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

באשר לטענה כי רק ביום 9.12.08 קיבל את תלושי השכר המוסד לביטוח לאומי, הרי שטענה זו לא נטענה כטעם מיוחד להארכת מועד ומכל מקום אין בה טעם מיוחד להארכת מועד, ובעניין זה מקובלת עליי עמדת המשיבה כי היה באפשרות המבקש לפנות אליה לקבלת עותק התלושים.

  1. בנסיבות אלה, משהמבקש לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ומשנוכחתי כי המבקש אכן איחר בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין ולא מצאתי בבקשתו כפי שהוגשה כל "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד, אני דוחה את בקשת המבקש ופועל יוצא מזה דוחה גם את הבקשה לביטול פסק הדין.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 1,500 ש"ח + מע"מ כדין.

ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

__________________

שרון הינדה, רשמת

בימ"ש השלום ת"א יפו

קלדנית: הדס ויינר