ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כהן יעקב נגד המכון למצוות התלויות :

1


בתי המשפט

בית משפט השלום כפר-סבא

בשא001452/09

בתיק עיקרי: בשא 001452/09

בפני:

כב' הרשמת יפעתי מרי

תאריך:

21/06/2009

בעניין:

כהן יעקב

ע"י ב"כ עו"ד

שי שלמה

המבקש

נ ג ד

המכון למצוות התלויות

ע"י ב"כ עו"ד

צנעני

המשיב

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שני שיקים, בסך של 56,000 ₪ כל אחד, שהוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל.

טענות המבקש

1. המבקש העלה טענה מקדמית לפיה הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט השלום בירושלים, מקום מגורי המבקש.

לגופו של ענין, המבקש טען בתצהירו כי מעולם לא חתם על השיקים נשוא תיק הוצאה לפועל. לטענתו, השיקים זוייפו על ידי צד שלישי ואינם נושאים את חתימתו.

עוד טען המבקש כי מעולם לא מסר את השיקים למשיבה ולא ברור כיצד הגיעו שיקים אלו למשיבה.

בדיון בפני נחקר המבקש על תצהירו.

דיון

2. הטענה בדבר חוסר סמכות מקומית לבית משפט זה, דינה להידחות.

המבקש טען בתצהירו כי אין לו כל ידיעה לגבי השיקים וכי מעולם לא מסר אותם למשיבה ולא חתם עליהם.

יחד עם זאת, טוען כי הסמכות נתונה לבית המשפט בירושלים.

לאור טענת המבקש כי אין לו ידיעה באשר לנסיבות מסירת השיקים הרי שאין די בטענה כי הינו מתגורר בעיר ירושלים כדי לקבוע כי אין לבית משפט זה סמכות מקומית.

לטענת ב"כ המשיבה השיקים נמסרו במקום מושבה של המשיבה, בית עוזיאל, המצוי באזור שיפוטו של מחוז מרכז.

3. בבואו של בית המשפט לשקול באם ליתן רשות להתגונן עליו להניח כי העובדות שהמבקש טוען להן נכונות ובהנחה זו עליו לבדוק האם יש בעובדות כדי להצביע על הגנה אפשרית ולו בדוחק.

ואולם, אין הכוונה להנחה בעלמא. יש לבחון אם ההנחה העובדתית שטוענים לה לא קרסה לחלוטין בחקירה הנגדית של המצהיר או קרסה מול חומר הראיות כולו.

גירסת המבקש בתצהירו הינה כי לא חתם מעולם על השיקים, כי השיקים זוייפו וכי לא ברור לו כיצד הגיעו שיקים אלו למשיבה.

סבורני כי גירסתו של המבקש קרסה לחלוטין בחקירה הנגדית.

המבקש העיד כי לא ראה מעולם את השיקים נשוא בקשת הביצוע וחזר על דבריו גם כאשר נשאל על כך מספר פעמים.

לפיכך, תמוהה בעיניי טענתו של המבקש בתצהירו כי חתימתו זוייפה וזאת מבלי שראה את השיקים.

זאת ועוד, הן בתצהיר והן בחקירה הנגדית לא ידע המבקש לומר באילו נסיבות יצאו השיקים מרשותו. המבקש טען כי אינו יודע אם השיקים נגנבו ממנו, לא הגיש מעולם תלונה במשטרה ואף לא ידע לומר אם נמסרו על ידו למישהו אחר.

יתרה מכך, בסעיף 3 לתצהירו טען המבקש כי "מעולם לא קיבל כל תמורה בגין השיקים ואין הוא יודע כיצד ומדוע הגיעו שיקים אלו לידי המשיבה".

ואולם בחקירתו הנגדית העיד לענין זה:

"אני לא מבין כלום בשיקים. נתתי להם ערבון בנקאי, גמרו את העבודה, אמרו שיקבלו את הערבות במקום השיקים ופתאום אתה מביא לי את השיקים, הערבות נפרעה". (עמ' 2 לפרוטוקול).

לפיכך, בניגוד לגירסה שהציג המבקש בתצהירו הרי שבחקירה הנגדית קשר עצמו המבקש ליחסים קודמים עם המשיבה והעלה גירסה אחרת לחלוטין לפיה אכן מסר את השיקים למשיבה תמורת עבודה שבוצעה.

לטענתו, נתן למשיבה ערבות בנקאית כאשר הערבות נפרעה והשיקים לא הוחזרו.

גירסתו של המבקש, אם כן, הופרכה מעצמה. על המבקש רשות להתגונן להתכבד ולפרט בתצהירו את כל פרטי הגנתו. במקרה שבפני אין מדובר בחוסר פירוט גרידא אלא בגירסה הבאה בגדר "הגנת בדים".

לאור האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות.

הליכי ההוצאה לפועל ישופעלו.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ +מע"מ.

ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) בהעדר הצדדים

________________

יפעתי מרי, רשמת