ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כהן נגד מדינת ישראל :

1


מדינת ישראל

בית משפט השלום

ב א י ל ת

פ 002013/00

בפני:

כב' השופט י. עדן

תאריך:

21/06/2009

ניר כהן

בעניין:

המבקש

הנאשם

נ ג ד

מדינת ישראל – רשות שמורות הטבע

המשיבה

המאשימה

החלטה

1. זוהי בקשת הנאשם לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהיעדרו בתאריך 23.11.2000. לפני כשמונה וחצי שנים.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של הכנסת כלי העלול לפגוע בערך טבע מוגן בשמורה.

הנאשם לא התייצב, ולאור אי ההתייצבות ניתנו הכרעת דין וגזר דין בהיעדרו.

2. בבקשה נטען כי הנאשם לא ידע כי נשפט שלא בפניו, וכי מדובר בבקשה שהוא הגיש להישפט. הנאשם, במסגרת בקשתו, מאשר למעשה את העובדות המפורטות בכתב האישום.

במסמך נוסף אשר הגיש הנאשם הוא טוען כי מעולם לא קיבל אישור מסירה ולא ידע כי מתקיים דיון בעניינו.

לבקשה לא צורף תצהיר.

אישור המסירה הינו לבן משפחה והנאשם מאשר כי התגורר בעבר בבית הוריו.

כן מוסיף הנאשם בבקשתו עתירה לשלם את הקנס המקורי בלבד או אף להתנדב ברשות שמורות הטבע והגנים.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

3. שני תנאים, שאינם מצטברים, נדרשים לביטול פסק דין בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982. האחד – קיומה של סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות, והשני מניעת עיוות דין. ככל שאין חשש לעיוות דין, לא יבוטל פסק הדין, אלא אם קיימת סיבה מוצדקת להיעדרות. ראה רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד' נז'(6) 793, ר"ע 418/85 רוקינשטיין נ' מדינת ישראל, פד' לט'(3) 279, רע"פ 1773/04 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (2004) לא פורסם וע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (2009), לא פורסם. אי התייצבות כמוה כהודאה ואין לומר כי כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק דין. כמו כן אין חובה לקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין בנוכחות הצדדים (ראה רע"פ 9142/01 וע"פ 4808/08 דלעיל).

4. לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים לאור סעיף 130 (ח) וההלכות דלעיל לא מצאתי מקום להיעתר לה.

לא הובאה סיבה מוצדקת לאי ההתייצבות. מדובר במסירה כדין [ראה סעיף 237 (1) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב)], והנאשם מאשר כי התגורר בבית הוריו. בתיק קיים אישור מסירה חתום בדבר מסירה לבת משפחה אשר כמצויין על גבי האישור, סרבה לחתום.

יש לראות בנאשם כמי שזומן כדין.

משלא התייצב הנאשם לדיון אליו הוזמן כדין, אין לו להלין אלא על עצמו.

לבקשה לא צורף תצהיר אך גם אם היה מצורף, לאור טיב הטענות שבפי הנאשם, ספק אם היה בו להועיל.

בנסיבות הענין אינני מוצא חשש לעיוות דין.

5. את בקשת הנאשם לתשלום הקנס המקורי בלבד עליו להגיש למרכז לגביית קנסות.

6. אשר על כן הבקשה נדחית.

ניתנה היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

י. עדן, שופט

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

כפוף לשינוי ניסוח ועריכה.

002013/00פ 136 קרן שטרית