ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שירן חגי נגד בטוח לאומי-סניף :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו

בל 005453/07

בפני:

כב' השופטת טרכטינגוט חנה

נ.צ. מר אליעזר בארי

נ.צ. גב' יוכבד הוכמן שוורץ

תאריך:

21/06/2009

בעניין:

שירן חגי

ע"י ב"כ עו"ד עופרה אורנשטיין

התובעת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד דלית מילוא

הנתבע

פסק דין

1. לפנינו תביעתה של שירן חגי (להלן – התובעת) לדמי לידה ולדמי אבטלה.

התביעות נדחו על ידי הנתבע מהטעם שלא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין חברת " י.אשל מערכות בטחון בע"מ" (להלן – החברה) אשר לטענת התובעת, עבדה בחברה זו מחודש אוגוסט 2005 ועד לחודש מאי 2006.

מאחר והנתבע לא הכיר בקיום יחסי עובד ומעביד בין התובעת, לבין החברה, לא התקיימו תנאי הזכאות הן לצורך דמי לידה והן לצורך דמי אבטלה.

2. ואלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת -

א. התובעת ילידת 1978 עבדה בין החודשים מרץ 2005 ועד אמצע אוגוסט 2005 במשרה חלקית בחברת טריג מידע מרחבי.

ב. בעלה של התובעת עדיאל חגי (להלן – גם: עדיאל) החל לעבוד בחודש פברואר 2005 אצל יעקב אשל.

מדובר בעסק למכירה והתקנה של מערכות אבטחה וציוד בילוש.

ג. בחודש ספטמבר 2005 הוקמה על ידי עדיאל ויעקב אשל חברה בשם " י.אשל מערכות בטחון בע"מ".

ד. אין חולק, כי עוד טרם החל עדיאל לעבוד אצל יעקב אשל היו בניהם יחסים עסקיים שכן, עדיאל שהיה עצמאי ונתן שירות ליעקב אשל. כמו כן, אין חולק, כי הגם שהחברה הוקמה בחודש ספטמבר 2005 המשא ומתן על הקמתה נוהל כמה חודשים קודם לכן.

ה. שי אשל בנו של יעקב אשל עבד כן בחברה. הצדדים חלוקים על מעורבותו בניהול העסק.

ו. כמו כן אין מחלוקת, כי חשבון הבנק של החברה הוא על שם עדיאל אשר ערב לחובות החברה.

ז. התובעת טוענת כי החל מאמצע חודש אוגוסט החלה לעבוד אצל יעקב אשל ולאחר מכן, החל מחודש ספטמבר עבדה בחברה. אין חולק, כי עדיאל יזם את עבודתה של התובעת בחברה. לטענת התובעת התפטרה מחברת טריג מידע מרחבי לאור הצעת בעלה.

ח. הצדדים אינם חלוקים, כי התובעת הגיעה למשרדי החברה וכי סייעה בפעולות שונות כפי שיפורט בהמשך. המחלוקת הינה האם מדובר ביחסי עובד ומעביד או בעזרה התנדבותית.

ט. לתובעת הוצאו תלושי שכר כדלקמן:

חודש אוגוסט 2005 – 3,677 ₪.

חודש ספטמבר 2005 – 2,775 ₪.

חודש אוקטובר 2005 – 1,571 ₪.

חודש נובמבר 2005 – 2,932 ₪.

חודש דצמבר 2005 – 2,601 ₪.

חודש ינואר 2006 – 3,620 ₪.

החל מחודש פברואר 2006 ועד לחודש מאי 2006 – 5,254 ₪.

יש להעיר כי תלוש חודש אוגוסט הוצא על שם יעקב אשל וכל יתר התלושים הוצאו על שם החברה.

י. היחסים בין עדיאל לבין יעקב ושי אשל עלו על שרטון ומתחילת אפריל נאסר עליו ועל

התובעת להיכנס למשרדי החברה.

יא. התובעת ילדה ביום 28.6.06.

יב. התובעת התייצבה בשירות התעסוקה לדרוש עבודה ביום 12.11.06.

יג. כאמור, תביעות התובעת לדמי לידה ולדמי אבטלה נדחו.

דחיות אלו הן מושא התביעה שלפנינו.

3. מטעם התובעת העידו התובעת, מר יאיר חדוות עובד בחברת אזר אלקטרוניקס בע"מ אשר החברה הינה בין לקוחותיה, ליאור דאוס אשר עבד בחברה בשנים 6-2005, עדיאל חגי; דוד חגי אביו של עדיאל.

מטעם הנתבעת העידו יעקב אשל ושי אשל.

4. טענות התובעת –

א. לפני שהחלה התובעת לעבוד אצל יעקב אשל עבדה בח' טריג בהיקף של ½ משרה. התובעת הפסיקה את עבודתה בחב' טריג ביוזמתה בעקבות פניה של בעלה.

ב. לפני התובעת עבדה אצל יעקב אשל מזכירה בשם דולי שלום, גם לפניה היתה מזכירה אחרת, עובדה שמוכיחה כי היה צורך להעסיק מזכירה.

ג. בתקופת תחילת עבודת התובעת גדל היקף העסק, נוספו 3 מתקינים נוספים, נפתחה חנות שניה ומחזור המכירות הגיע ל-2 מיליון ₪.

ד. חיוניות המזכירה נלמדת מכך, כי בחודש אוגוסט 2005 עבדה התובעת במקביל למזכירה דולי ושולמו בחודש זה שתי משכורות למזכירות בסך של 7,500 ₪.

ה. אין לתת אימון בעדי הנתבע יעקב אשל אשר הורשע בהאזנות סתר, רשיונו נשלל, והוא היה מוגבל בבנק, ובבנו שי אשל אשר יש להם סכסוך קשה עם עדיאל.

ו. שי אשל ניסה בעדותו לגמד את חלקו בחברה וזאת בסתירה לעדות אביו, ולהודעה אשר מסר בעצמו במל"ל. כמו כן, הרבה להשתמש בחוסר זיכרון כל פעם שהתשובה לא היתה לו נוחה. גם יעקב אשל ניסה לגמד את חלקו וידיעותיו באופן שאינו מתיישב עם הסבירות.

ז. יש סתירות בין הודעתו של שי אשל לבין העדים האחרים ובין הודעתו, לבין עדותו בבית הדין.

ח. התובעת ידעה ליתן בהודעתה פרטים על שמות העובדים, ספקים ורואה החשבון.

ט. בעת הדיון המציאה התובעת מסמכים המוכיחים כי אכן עבדה במשרד כמו חשבוניות שמופנות אליה, וחשבוניות של החברה שבתחתיהן מופיע שמה.

י. לגבי שכרה של התובעת, סוכם, כי תחילה תעבוד לפי שעות על פי הצורך ולאחר ½ שנה יעלה שכרה ויהיה גלובלי וכך היה גם עם העד ליאור דאוס אשר העיד שאחרי כמה חודשים התקדם וקיבל שכר גבוה יותר. יש לקבוע, כי שכרה של התובעת בחודשים האחרונים היה 5,254 ₪.

יא. עבודת התובעת הופסקה לפני פסח 2005 כלומר כמה ימים לפני 13.4.05 אך התובעת המשיכה לעבוד מהבית 4-3 שעות ביום. עם סילוקו של בעלה של התובעת, נוצר מבחינתו מצב בלתי נסבל כאשר מחד כל המלאי מוחזק בשליטת יעקב אשל אך החובות של החברה רובצים עליו. לכן היה חשוב לתובעת ולבעלה לגבות כמה שיותר כספים כדי לצמצם את יתרת החוב של החברה. עבודת התובעת ובעלה בחודשים אפריל מאי נועדה לצמצם עד כמה שניתן את חובות החברה.

5. טענות הנתבע –

א. לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין חברת י. אשל מערבות בטחון בע"מ ופעילות התובעת היתה לכל היותר בבחינת עזרה משפחתית.

ב. בעלה של התובעת נהג בחברה מנהג בעלים.

ג. שכרה של התובעת על פי התלושים משתנה ואינו קבוע ולא בורר כיצד חושב. לא ניתן הסבר מדוע בחודש אוגוסט בו עבדה התובעת חצי חודש, שכרה גבוה יותר מכל החודשים עד פברואר בו היתה קפיצה וכן לא ניתן הסבר מדוע השכר ירד בחודש ספטמבר. הניסיון לתלות זאת בחגים נכשל שכן בשנה זו לא היו חגים בחודש תשרי. כמו כן, לא ניתן הסבר לקפיצה המשמעותית בשכר בחודש פברואר. כמו כן, לא היתה כל הצדקה לשכרה הגבוה בחודש אפריל מאי ובחודשים אלו מדובר לכל היותר, בעזרה משפחתית.

ד. אין ראיה להפקדות בכל החודשים ואין התאמה בין ההפקדה לתלוש השכר למעט חודש 9/05.

ה. ההיקף המצומצם של המסמכים שהועברו בכתב ידה של התובעת מלמדים על היקף עבודה מצומצם שהינו בבחינת עזרה משפחתית.

ו. הגם שהתובעת נכחה בעסק ואף סיעה, אין בעזרתה משום מערכת יחסים מחייבת ושעות עבודתה נקבעו בין היתר בהתחשב "בסידור הילדים".

ז. הגם שהחברה הוקמה בחודש ספטמבר, הרי שכבר בחודש מרץ היה בעלה של התובעת שותף בדרך זו או אחרת בעסקו של יעקב אשל. כך עולה מעדותו של חמה של התובעת, עדותו של ליאור דאוס ועדותו של עדיאל עצמו.

ח. התובעת גויסה לסייע ללא שכר כדי לסייע להתפתחות העסק בדומה לחמה.

6. דיון והכרעה –

שלוש שאלות טעונות הכרעה והן, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין החברה; באם התשובה חיובית, מתי הסתיימו יחסים אלה ומהו שכרה הקובע של התובעת לצורך דמי לידה.

7. יחסי עובד ומעביד –

כבר נפסק כי, קרבה משפחתית כשלעצמה, איין בה כדי למנוע אפשרות של היוצרות יחסי עובד ומעביד. אולם כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערבת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת בין היתר לסימני היכר כגון מסגרת שעות העובדה שכר האלי או סימלי וכדו' (דב"ע לג/ 108-0 המוסד נ' שרה כץ פד"ע יב' 288; דב"ע נג/87-0 חוה פינגלטוק נ' המוסד פד"ע כו' 283; דב"ע נה/ 295-0 המוסד נ' רחל אוזלאי לא פורסם; עב"ל 166/99 ...שחר נ' המוסד לא פורסם).

דברים אלה יפים אף לגבי מבוטח שהועסק בחברה משפחתית.

(דב"ע מח/141-0 חנה גלנד אור נ' המוסד פס"ד כ' 98; דב"ע נא/ 6-0 דורית שוורץ נ' המוסד פד"ע כג' 202).

התובעת טוענת, כי החלה לעבוד באמצע חודש אוגוסט אצל יעקב אשל. בעלה גם כן עבד כשכיר אצל יעקב אשל, אלא שלטעמנו יש לבחון את העסקתה במשך כל התקופה כאילו הועסקה בחברה משפחתית.

אמנם פורמלית החברה הוקמה בחודש ספטמבר אך לא היתה מחלוקת, כי משא ומתן על הקמתה נוהל כמה חודשים לפני כן ואף התובעת טענה, כי היוזמה להתחלת עבודתה היתה של בעלה, הגם שטרם הוקמה החברה.

8. לאחר שבחנו את הראיות, הגענו לכלל מסקנה, כי התובעת הוכיחה, כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינה לבין יעקב אשל ובינה לבין החברה. לטעמנו, יש לבחון את מכלול העדויות לאור הסכסוך הקיים בין עדיאל לבין יעקב ושי אשל אשר הגם שאין בו כדי להשפיע על הכרעתנו, יש בו כדי ללמד על כוונותיהם של העדים.

ערים אנו לסתירות שהתגלו בעדות התובעת במיוחד בקשר עם הסיבה להעלאת שכרה אלא שאין בכך כדי לשלול את קיום יחסי עובד ומעביד אלא כדי להשליך על שאלת גובה השכר.

התובעת הוכיחה, כי החל מחודש אוגוסט 2005 עבדה אצל יעקב אשל ובחברה, התובעת הגיעה מידי יום לעבודה וגם אם אין מדובר במסגרת שעות אחידה, הרי שמדובר במסגרת של לפחות 5-4 שעות כל יום.

התובעת עזבה מקום עבודה אחר בו התפרנסה, ועסקה במתן חשבוניות ממוחשבות, היתה בקשר עם לקוחות וספקים ועם רואה החשבון. לפני התובעת העסיק יעקב אשל מזכירה אחרת.

התובעת בהודעתה לחוקר המוסד גילתה בקיאות בקשר לפרטים הנוגעים לחברה כמו כן, הציגה חשבוניות של החברה אשר בתחתיתן נרשם "מנהל: שי עדיאל , שירן". כמו כן, המציאה מסמכים בכתב ידה. גם יעקב ושי אשל השוללים קיום יחסי עובד ומעביד מודים, כי התובעת הגיעה כל יום ועשתה עבודות של הנהלת חשבונות וענתה לטלפונים. בהודעתו לחוקר המוסד מודה שי אשל, כי התובעת הגיעה כמעט כל יום בשעה 9:00 - 10:00 ועבדה עד השעה 13:00-14:00.

אין לקבל את דבריו, כי מדובר בעזרה ללא מחויבות משגם לדבריו מדובר במסגרת שעות קבועה עם תפקידים מוגדרים.

יתרה מזו גם יעקב אשל אשר טען בהודעתו, כי התרעם על כך כי עדיאל מוציא לתובעת משכורת ללא ידיעתו מודה, כי יכול היות שהיה נותן לתובעת הוראות במירס. (פרוטוקול מיום 3.9.08 עמ' 25 ש' 26-25).

ניכר היה, כי יעקב ושי אשל מנסים להכשיל את התביעה תוך טענות שאינם מעורבים, שאינם מכירים פקידה אחרת וכו' עובדות שנתגלו כאלה שאינן משקפות את המציאות.

לא זו אף זו, התובעת אף הוכיחה כי שולם שכר בגין עבודתה, אלא שלתשלום זה איננו מייחסים במקרה זה חשיבות מרובה שכן, הוצאו תלושי שכר וכנראה נמשכה משכורת גם בגין החודשים האחרונים בהם לטעמנו התובעת כבר לא עבדה בחברה ולכך נתייחס בהמשך.

סוף דבר – אנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין יעקב אשל ובין התובעת לבין החברה.

9. מתי הסתיימו יחסי עובד ומעביד –

התובעת העידה, כי החל מתחילת חודש אפריל 2006, מס' ימים לפני פסח עקב סכסוך שפרץ בין יעקב ושי אשל לעדיאל הספיקה להגיע למשרד.

לטענתה, למרות זאת המשיכה בחודש אפריל לעבוד מן הבית 3-4 שעות ביום בעיקר שיחות טלפון וזאת על מנת לגבות כסף שכן חשבון הבנק היה רשום על שם עדיאל ולכן פעלו כדי לצמצם את נזקיהם. בחודש מאי מודה התובעת, כי כמעט ולא עבדה.

לטעמנו אין לנו להכנס להיקף עבודת התובעת בחודשים אפריל ומאי, שכן בחודשים אלו מדובר בעזרה משפחתית במסגרת שעות בודדות ללא מחויבות, בעזרה לבעלה וכדי להציל את עורם ולא בעבודה לקידום ענייני החברה. לפיכך, אין גם בעובדה כי יצא תלוש שכר או כי נמשכו כספים כדי להעיד על יחסי עובד ומעביד בתקופה זו.

התובעת אינה מציינת מתי בחודש אפריל הפסיקה לעבוד אלא שמדובר בתחילת החודש, שי אשל מסר בהודעה, כי מדובר בסביבות מרץ, לפיכך אנו קובעים, כי התובעת סיימה את העבודה בסוף חודש מרץ 2006.

10. שכרה הקובע של התובעת –

על פי תלושי השכר, מדובר כאמור בסכומים אשר אינם קבועים כאשר בחודש ינואר 2006 קיימת קפיצה של 1,000 ₪ ובחודש פברואר קיימת קפיצה נוספת של 1,500 ₪ נוספים.

בתצהירה טוענת התובעת, כי הסיבה להעלאת השכר הוא גידול בהיקף העבודה וצורך ביותר שעות מזכירות ,אולם בעדותה טענה, כי מתחילת עבודתה עבדה כל הזמן אותו היקף שעות ולפיכך, אין בהסבר זה כדי להסביר את העלאה בשכרה.

עוד מוסיפה התובעת, כי מלכתחילה סוכם כי אחרי ½ שנה יעלה שכרה כמקובל בשוק וכך נהגו גם עם עובדים אחרים. התובעת מבקשת להסתמך על שכרה של דולי שלום אשר שימשה פקידה לפניה. לא קיבלנו גם הסבר זה של התובעת להעלאה בשכר.

העובד אליו מתייחסת התובעת ששכרו הועלה אחרי ½ שנה הינו ליאור דאוס. השנוי בשכרו נובע משינוי בתפקיד מעוזר לראש צוות. התובעת לא הצביעה על כל שינוי בתפקיד שהיא ביצעה שהיה בו כדי להסביר העלאה זו.

ולגבי דולי שלום מדובר בעובדת אשר עסקה בתפקידים נוספים, ולפיכך לא ניתן ללמוד משכר.

לפיכך, אנו קובעים כי הקפיצה בחודש פברואר בשכרה של התובעת הוא פיקטיבי.

שכרה הקובע של התובעת לצורכי דמי לידה הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסתה ברבע השנה שקדמה לתאריך הקובע.

לאור הנסיבות תחושב הכנסת התובעת ברבע השנה שקדמה לחודש פברואר 2006, דהיינו חלוקת הכנסתה ב-90 בחודשים נובמבר דצמבר 2005 וינואר 2006.

חישוב השכר היומי הממוצע לענין אבטלה יהיה בתקופה של 75 ימים לפני פברואר 2006.

11. סוף דבר – אנו קובעים, כי בין התובעת לבין יעקב שי והחברה לאחר מכן התקיימו יחסי עובד ומעביד בתקופה שמאמצע חודש אוגוסט 2005 ועד מרץ 2006.

התובעת תהא זכאית לדמי לידה ודמי אבטלה בהתקיים יתר תנאי הזכאות.

בכפוף לכך יחושב שכרה לצורך כל אחת מהגמלאות כמפורט בסעיף 10 לפסק דין.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ וזאת תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום כ"ג בסיון, תשס"ט (15 ביוני 2009) בהעדר הצדדים.

נ.צ. מר אליעזר בארי

נ.צ. גב' יוכבד הוכמן שוורץ

חנה טרכטינגוט, שופטת

קלדנית: אתי קובה/אסתר תורתי