ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אתנאסיוס תיודור נגד המוסד לביטו :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

בל 002286/08

כב' השופטת אורית יעקבס

נציג ציבור (עובדים): מר יוסף כהן

נציג ציבור (מעבידים): מר ברט שמריהו

בפני:

אתנאסיוס תיודור חלפידיס

בעניין:

התובע

חכים עיסאם

ע"י ב"כ עוה"ד

- נגד -

המוסד לביטוח לאומי

הנתבע

עדי עינב-גולן

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין

1. לפנינו תביעה להכיר במחלת הגב ממנה סובל התובע, לטענתו, כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

התביעה הוגשה לאחר שהנתבע דחה את תביעתו של התובע, במכתב דחייה מיום 20/12/07.

2. מהלך הדיון

בתאריך 22/2/09 התקיימה ישיבת הוכחות, במסגרתה העידו לפנינו התובע והעד מטעמו - מר יעקב סאפיה (להלן:"עד התובע").

במהלך ישיבת ההוכחות הבהירו באי כח הצדדים כי: "אנו מבהירים כי התביעה שלפנינו היא אך ורק בעילת המיקרוטראומה" (עמ' 1 שורה 20 לפרוטוקול).

לאחר שנחקר התובע והעד מטעמו על תצהיריהם, סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

ביום 17/3/09 הורנו על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין - ד"ר דוד אנג'ל (להלן:"המומחה"), על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע (גב) לבין עבודתו וזאת בעילת המיקרוטראומה, וזאת לאחר שקבענו כי:

"אנו מאמינים לתובע כי חלק ניכר מעבודתו, משנת 2000, התבצעה (וממשיכה להתבצע) בכבישים משובשים, בסמטאות צרות ותוך נהיגה באוטובוס משנת 1996, הרי שדי בכך כדי לקבוע כי התובע הניח לפנינו תשתית ראייתית מספיקה לצורך קיום השלב הראשון של הכרה בפגיעה בגבו על פי תורת המיקרוטראומה, בשל התנודות ברכב שהינן בבחינת פגיעות חוזרות ונשנות הפוגעות בגבו של הנהג".

3. במסגרת החלטתנו באשר למינוי המומחה, פרטנו את העובדות אותן מצאנו רלוונטיות:

א. התובע יליד 1950.

ב. התובע החל לעבוד כעצמאי, בענף ההסעות, מתאריך 24/9/00.

ג. התובע החל לנהוג על אוטובוס זעיר פרטי (להלן:"האוטובוס"), ביום 24/10/00.

ד. שנת הייצור של האוטובוס הינה 1996.

ה. מעולם לא החליפו את כיסא הנהג באוטובוס וניכר בו שחלק מהריפוד שלו קרוע.

ו. היקף עבודתו של התובע הינו כ-6 שעות ביום. כ-3 שעות בבוקר, עת הוא מסיע פועלים למפעל בציפורית, קשישים מרחבי נצרת למרכז יום בנצרת ותלמידים לבית ספר. לאחר הפסקה בת מספר שעות בהסעות, מתחיל התובע לפזר את נוסעי הבוקר וזאת החל מהשעה 13:30 עד אחרי השעה 16:00.

ז. במסגרת נסיעותיו, מסייע התובע לקשישים להרים סלי קניות וכן לקפל כיסא גלגלים.

ח. לעיתים, נדרש התובע, לסייע לקשישים לעלות לאוטובוס הזעיר או לרדת ממנו.

ט. התובע אוסף את הקשישים מבתיהם וכן מחזירם לבתים אלו. מדובר בקשישים המתגוררים ברחבי נצרת, בסמטאות צפופות, בהן הכבישים משובשים.

י. חלק מנסיעותיו, נוסע הנהג על כבישים בהם מהמורות, פסי האטה וכד'.

יא. בסמטאות נצרת, נאלץ התובע לתמרן את האוטובוס הזעיר, דבר שדורש ממנו מאמץ מסויים ויכולת תמרון.

4. במצורף להחלטה המינוי, הועברו למומחה מסמכים רפואיים שונים.

5. המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה או מהו הליקוי מהם סובל התובע בגבו (להלן:"הליקוי")?

ב. האם ניתן לקשור בין תנאי עבודתו של התובע, כפי שהם מתוארים לעיל, לבין הליקויים, בדרך של מיקרוטראומה, דהיינו - כל תנועה שביצע, לצורך עבודתו, גרמה לנזק זעיר בגבו כמפורט בסעיף א דלעיל? נזק אשר לפחות בחלקו היה בלתי הפיך והצטברותם של הנזקים הזעירים האמורים היא שהביאה לליקוי?

ג. אם התשובה לשאלה ב' לעיל שלילית - מהו הגורם לליקוי, ככל שהמומחה יכול לברר?

ד. אם התשובה לשאלה ב' לעיל חיובית - האם ניתן לומר שהשפעת העבודה על הליקוי היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

ה. אם התשובה לשאלה ד' לעיל חיובית - מהם אותם גורמים אחרים?

6. ביום 30/3/09 הגיש המומחה את חוות דעתו, במסגרתה השיב לשאלות, ואלו היו תשובותיו:

א. התובע סבל מכאבי גב תחתון על רקע שינויים ניווניים בע"ש מותני ופריצת דיסק בגובה 5-4L.

ב. עבודתו היתה נהיגה באוטובוס זעיר במשך כ-6 שעות ביום, ולעיתים עזרה לקשישים בנשיאת סלים או עליה לאוטובוס. עבודה זו לא גורמת נזקים בלתי הפיכים לגב במידה שתוכר אחריותה למחלה. השפעת העבודה הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים.

ג. מחלתו שכיחה מאד בגילו של התובע ללא קשר לעבודה. מחלתו הינה שינוי תחלואי טבעי שהתפתח במהלך חייו.

ד. השפעת העבודה הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים.

ה. מחלתו שכיחה מאוד בגילו של התובע ללא קשר לעבודה. מחלתו הינה שינוי תחלואי טבעי שהתפתח במהלך חייו.

7. ביום 16/4/09 הגיש התובע בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה.

8. ביום 30/4/09 הגיב הנתבע לבקשתו הנ"ל של התובע והבהיר מדוע אין מקום להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה.

9. לאחר עיון בשאלות ההבהרה, בתגובת הנתבע ובחוות דעת המומחה, מצא בית הדין לנכון, להפנות אל המומחה את שתי השאלות הבאות

א. הינך מתבקש לעיין בתמונת כסאו של התובע, כיסא עליו הוא ישב (ויושב) במהלך ביצוע עבודתו כנהג - האם יש בכיסא זה כדי לשנות את קביעתך כך שהיא תהיה כי השפעת עבודתו של התובע, בגלל שבוצעה ביושבו על הכיסא הנראה בתמונה, על הליקוי ממנו הוא סובל אינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

ב. מהם הגורמים האחרים אליהם התייחסת בחוות דעתך?

10. ביום 11/5/09 השיב המומחה לשאלות ההבהרה:

א. עיינתי בתמונת הכסא. נראה כסא נהג עם ריפוד רפוי וקרוע בחלקו. העובדה שריפוד הכסא היה קרוע בחלקו נקבעה בהחלטה והיתה ידועה בזמן הכנת חוות הדעת. אין בתמונת הכסא כדי לגרום לשינוי בתשובתי. שאלות של מיקרוטראומה הן בדרך כלל לא "שחור לבן" אלא הערכה כמותית. לא דין נהג טרקטור שעובד בשטח כל היום כדין נהג הסעות באוטובוס זעיר גם אם חלק מנסיעתו הוא בכביש משובש. במקרה זה דעתי היא כי תרומת העבודה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, ולכן תשובתי שללה קשר של גרימה בין עבודתו למחלתו.

ב. דיסקופטיה בדיסקים התחתונים של ע"ש מותני ובלט דיסק 5-L4 הינה שכיחים ביותר בגילו של התובע וימצאו בדרגות שונות כמעט אצל כל אדם בגיל זה. הפגיעה היא שילוב של בלאי טבעי שקורה במשך השנים עם אירועים שונים שקורים אצל כל אדם כמו נפילות או הרמות משא.

11. ביום 12/5/09 הועברו לצדדים תשובותיו של המומחה והם הופנו לאפשרות להגיש ו/או להשלים סיכומיהם וזאת תוך שנקבע כי:

"במידה וצד לא יגיש סיכומים או השלמות בתוך המועד שנקצב, יחשב הדבר כהודאה מצידו כי אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו וכי הוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם".

12. ביום 14/5/09 הגיש הנתבע סיכומיו, במסגרתם ציין כי:"לנוכח חוות דעת המומחה הרפואי מתבקש בית הדין הנכבד לדחות את התביעה".

13. הואיל ועד ליום 2/6/09 לא הגיש התובע סיכומיו, ניתנה החלטה נוספת בעניין, במסגרתה נקבע, בין היתר, כי:

"התובע לא הודיע דבר מהיום בו נשלחו לו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה וזאת חרף האמור בסעיף 6 להודעת המזכירות מיום 12/5/09 "במידה וצד לא יגיש סיכומים או השלמות בתוך המועד שנקצב, יחשב הדבר כהודאה מצידו כי אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו וכי הוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם" (יש לציין כי סעיף זה תואם את הקבוע בסעיף 8 להחלטת בית הדין מיום 3/5/09).

בטרם יפעל בית הדין כאמור לעיל, ניתנת לתובע שהות בת 7 ימים מהיום להגיש סיכומים או השלמות לסיכומים שאם לא יעשה כן, יראה אותו בית הדין כמסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה ובהתאם למתן פסק דין הדוחה את התביעה".

14. מאחר ועד ליום 15/6/09 לא הגיש התובע את סיכומיו, ניגשנו למלאכת כתיבת פסק הדין.

15. דיון והכרעה

א. בעב"ל שלום אזולאי נ' המוסד לביטוח לאומי (18.3.08) רוכזו הלכות לעניין המשקל אשר ניתן על ידי בתי הדין לחוות דעת, יפים וראויים לעניין כפי הנאמר שם בעמוד 7 פסקה 16:

"הלכה פסוקה היא, כי בתי הדין לעבודה נוהגים ליתן משקל רב לחוות - דעת המוגשות על ידי מומחה - יועץ רפואי מטעם בית - הדין, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר. חוות דעתו הרפואית של המומחה היא בבחינת ראייה ויש להתייחס אליה ככזאת. מטבע הדברים, מייחס בית הדין לחוות - הדעת משקל מיוחד, הגם שאין הוא כבול בה. ברור, כי בשאלות רפואיות, יסמוך בית - הדין את ידיו על חוות - דעת המומחה ומקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן".

ב. גם מעיון בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי נ' מרדכי בוארון (15.1.07), ניתן ללמוד על ההלכה הנהוגה באשר לאימוץ חוות דעת של מומחה אשר מונה מטעם בית הדין. שם נכתב, בין היתר, כי חוות דעת המומחה היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו.

ג. בכל הקשור למקרים בהם יסטה בית הדין מחוות דעת של מומחה שמונה על ידו, נקבע, כפי שצוטט לעיל, כי הדבר לא ייעשה"..אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן"

לענין זה ראה גם דב"ע נו/ 244- 0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר (26.2.1997).

ד. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית - "המדיניות של בית-דין זה היא להכריע בשאלות רפואיות על סמך חוות-דעתם של מומחים-יועצים שמתמנים על-ידי בית-הדין, שכן הם ניטרליים ואינם מקבלים את שכרם מאחד מבעלי-הדין" [341/96 עב"ל 341/96 שמעון מליחי נ' המוסד לביטוח לאומי, עמ' 382 בפסקה 6 (23.9.1999).

16. מן הכלל אל הפרט

במקרה שלפנינו, כפי שעולה מהתשובות שהשיב המומחה, הרי שהוא הסתמך על החומר הרפואי אשר הועבר לעיונו וכן התבסס על התשתית העובדתית אותה קבענו.

המומחה השיב לשאלות אשר הוצגו לו באופן מפורט, מנומק, וברור כאשר תשובותיו אינן מותירות ספקות.

מתשובות המומחה עולות המסקנות הבאות:

א. התובע סבל מכאבי גב תחתון על רקע שינויים ניווניים בע"ש מותני ופריצת דיסק בגובה 4L-5.

ב. מחלתו של התובע שכיחה מאוד בגילו והיא אינה קשורה לעבודה.

ג. מחלתו של התובע נובעת משינוי תחלואתי טבעי שהתפתח במהלך חייו.

ד. השפעת עבודתו של התובע פחותה בהרבה מגורמים תחלואתים אחרים - מדובר בפגיעה שהיא שילוב של בלאי טבעי שקורה במשך השנים עם אירועים שונים שקורים אצל כל אדם כמו נפילות או הרמת משאות.

17. לנוכח האמור לעיל, בשים לב לחוות דעתו של המומחה ומאחר ולא מצאנו כי מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה מההלכה הנוהגת באשר לאימוץ חוות דעת של מומחים שמונו מטעם בית הדין, הרינו מאמצים את חוות דעתו של המומחה ובהתאם מורים על דחיית התביעה.

18. לסיכום

אשר על כן הרינו דוחים את התביעה.

מאחר ומדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, איננו עושים צו להוצאות.

19. כל אחד מהצדדים רשאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.

ניתן היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני, 2009) בהעדר הצדדים.

אורית יעקבס - שופטת

מר יוסף כהן

נציג ציבור (עובדים)

מר ברט שמריהו

נציג ציבור (מעבידים)

ענבל