ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלבס מרדכי נגד אורט מכללות ובתי :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת

עב 001874/08

בפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

תאריך:

21/06/2009

התובע

מר שלבי עבדאלעזיז

ע"י ב"כ

- נגד -

1. אורט ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד יצחק וולף ואח'

2. מודיעין אזרחי בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד נירית מאירי

3. תבל אבטחה בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אבו אלהיג'א ואח'

5. שחף אבטחה בע"מ

הנתבעות

יוסי חכם ואח'

ע"י ב"כ עוה"ד

הנוכחים:

מטעם התובע:בעצמו בליווי אשתו וע"י מר שלבי עבדאלעזיז

מטעם נתבעת מס' 1: עו"ד מיטל אמסטר וגב' מירב עטרי - מחלקת עובדי מנהל

מטעם נתבעת מס' 2: מר יעקב לובקה - סגן מנהל סניף חיפה והצפון

מטעם נתבעת מס' 3: עו"ד פיראס חנא

מטעם נתבעת מס' 5: עו"ד אלעד ליבלינג

פרוטוקול

ב"כ התובע: לשאלת בית הדין למה תבענו את הנתבעת 1 (אורט), אני משיב שהתובע כל הזמן שמר באותו בית ספר. הנתבעת 1 בחודש פברואר קלטה את התובע. הוא עבד כאב בית, אבל באותו מקום עבודה. חוק פיצויי פיטורים אומר שעבד עובד אצל מעסיק 1 או במקום עבודה אחר, מי שמפטר אותו משלם לו עבור כל התקופה. לגבי נתבעות 3 ו-4 – נכון שהיה הסכם פשרה. אבל כתוב שם "התשלום לא כולל פיצויי פיטורים מאחר והתובע נמצא באותו מקום עבודה" זה היה ברור. לכן אני שמתי לב שכל הסכמי הפשרה שאנו הגענו אליהם. נכון שברוב התיקים הוגשו שתי תביעות. הנתבעת 3 אמרה שבגלל שהוא עובד באותו מקום בבית הספר, אז שנרד מפיצויי הפיטורים. בהסכם כתוב "לסילוק סופי, מלא ומוחלט" אבל התובע לא קיבל אף פעם פיצויי פיטורים.

לגבי נתבעת 3 – פה היתה טעות בתום לב. אני הגשתי את התביעה נגדה בחודש יוני יולי. תמיד קולטים את התובע בחודש ספטמבר, ומפטרים אותו בסוף שנת לימודים. ואחר כך מחזירים אותי בשנת הלימודים, ולכן לא היה נתק של שלושה חודשים. נכון אני אומר שהיינו תביעות בשתי תביעות נפרדות, גם לפיצויי פיטורים וגם לתנאים סוציאליים. לכן כאשר הגענו לפישור, לגבי נתבעת 5 דאגתי להחריג את פיצויי הפיטורים, כשלגבי נתבעת 3 לא שמנו לב. זה לא היה מתוך כוונה רעה.

ב"כ הנתבעת 3: אני מפנה לכתב ההגנה. לא מדובר בטעות בתום לב.

ב"כ התובע: הנתבעת 3 צריכה להיות הוגנת. הוגשו פה שתי תביעות, לשכר עבודה ופיצויי פיטורים.

ב"כ הנתבעת 3:יש פה מעשה בית דין. הוגשה תביעה לאחר שהתובע עבד שתי תקופות אצל נתבעת 3. במסגרת הסכם פשרה הגיעו להסדר כולל כשיש לשים לב שזכאותו הנטענת של התובע לפיצויי פיטורים היתה קיימת כבר אז. מעולם לא הוגשה בקשה לפיצול סעדים. במסגרת אותה תביעה שמספרה היה ד"מ 2574/05, בבית דין זה, הגיעו הצדדים לפשרה. עותק מהסכם הפשרה צורף לכתב ההגנה כנספח א'. כפי שניתן לראות בבירור הוסכם במפורש שישולם לתובע סך של 2,700 ₪ ובזה מסתיים כל הסיפור. זאת אומרת שזה מהווה סילוק וסופי של כל זכויותיי. כולל פיצויי פיטורים. התובע כבר אז היה מיוצג על ידי אותו נציג שבעצמו הגיש בבית הדין בקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות,כשבמסגרת בקשתו הודיע כי הצדדים הגיעו להסכם פשרה, ללא שום הסתייגות. הטענה שזכינו עתה לשמוע שזאת היתה טעות, אינה יכולה להוות בסיס לתביעה חדשה. אם התובע חושב שעשה טעות מוזמן הוא להגיש בקשה לביטול הסכם הפשרה, שזה צריך להיעשות במסגרת תביעה לביטול פסק דין שהושג בפשרה, זאת הדרך החוקית. בינתיים אין לתובע עילה כלשהי כנגד נתבעת 3. אני מבקש כבר בשלב זה שהתביעה כנגדנו תידחה כדי שלא נגרר להליכים נוספים בעתיד. בשלב זה, אהיה מוכן לוותר על הוצאות, ואך ורק בשלב זה.

באת כח הנתבעת 1: לעניין הטענה שהתובע המשיך לעבוד באותו מקום, ולכן עלינו לשאת בכל התשלומים, אני אומרת שפיזית הוא עבד באותו מקום אבל בפועל מדובר בעבודה אחרת לגמרי. התובע התחיל לעבוד אצל אורט ביום 8/2/07 בתפקיד של אב בית, זה תפקיד ששונה במהותו מהתפקיד הקודם, זה קשור בניקיון בית ספר, באחזקה ולא בשמירה. התובע עבד אצלנו כשנה. קיבל פיצויי פיטורים מלאים ולאחר שהוא סיים את עבודתו, לאחר בקשה שלו שנתחשב במצבו הכלכלי, נתנו לו מענק של 2,000 ₪ שעולה על פיצויי הפיטורים שקיבל, אנו הלכנו איתו כמה שאפשר ולכן התביעה הזאת היא חוסר תום לב משווע.אנו גם נבקש שבשלב זה כי התביעה נגדנו תידחה על הסף.

נציג נתבעת 2:התובע עבד אצלנו חמישה חודשים. הוא הגיש מרצונו מכתב התפטרות. עשינו לו סגירת חופש מבחינת הזכויות שהוא צבר ובזאת תמו כל חובותינו כלפיו.

ב"כ נתבעת 5: התובע אצלנו שתי תקופות. תקופה אחת של 9 חודשים ותקופה שנייה של 10 חודשים. לגבי הסכם הפשרה - גם בענייננו הוגש כתב תביעה שצורף כנספח ג' לכתב ההגנה, נחתם הסכם פשרה בין הנתבעת 5 לבין התובע. ניתן לה תוקף של פסק דין. על אף טענות התובע בדבר הסייג הרשום בהסכם הפשרה לפיו התשלום אינו כולל פיצויי פיטורים, אין בכך בכדי לעזור לתובע, שכן לא הוגשה כל בקשה לפיצול סעדים.

אני אבקש להתייחס לעוד נקודה אחת.

לשיטת התובע יש להכיר בוותק לפי מקום עבודה בהתאם לסעיף 1 לחוק פיצויי פיטורים. מאחר והתובע טוען שהוא התפטר בסופו של דבר, במעבר בין הנתבעת 2 לנתבעת 1, אי לכך אינו זכאי כלל לפיצויי פיטורים. אני רוצה לחזור על בקשת חבריי, לעניין דחיית התביעה כנגדנו, כאן.

ב"כ התובע: לאחר ששמעתי את דברי בית הדין ואת דברי הצדדים, אני מבקש שהתובע יאמר כמה מילים.

התובע: כל השנים שעבדתי בחברת אבטחה, אני שאלתי למה אני לא מקבל פיצויים.

אני יודע שכשאני מסיים שנה מגיע לי פיצויים ואף פעם לא קיבלתי.

אני שאלתי את זה לא פעם ולא פעמיים ועבדתי 7 שנים בחברות האלה.

ביום אחד נפתחה לי הדלת והחליטו להכניס אותי לאורט כי ראו שאני עובד מסור וכולם מרוצים ממני.

אני עזבתי את אורט בגלל שחליתי שם וקיבלתי 100% וגם על זה אני משלם.

כל השנים האלה אני התלוננתי וביקשתי שישלמו לי את הפיצויים ואף פעם לא שילמו לי.

אפילו בפעם האחרונה, זה היה עם אגודת השומרים, הייתי אמור לקבל את הכסף ולא קיבלתי. אמרו לי לפנות למס הכנסה, וגם שם לא יכולתי להוציא את הכסף.

את הקצת שהיה מגיע לי אני לא יכול לקבל?

אף פעם לא ביקשתי מעבר למה שאני צריך לקבל.

אמרתי שמה שמגיע לי, אני צריך לקבל.

כל השנים עמדתי על זה שישלמו לי.

אמרו לי שברגע שאני עוזב את העבודה או ברגע שפוטרתי אני מקבל את פיצויי הפיטורים על ה-7 שנים.

אמרו לי שברגע שאני ממשיך לעבוד באותו בית ספר, לא משנה מה התפקיד, אני לא אקבל את הכסף.

אני גם ביקשתי את הכסף ולא נתנו לי.

אמרו לי שאני לא זכאי לזה רק בגלל שאני עדיין עובד בבית ספר.

זה כסף שמגיע לי.

היום אני מקבל קצת כסף מביטוח לאומי, ממש קצת.

אני אב למשפחה עם 4 נפשות.

לא מזמן עברתי אירוע מוחי.

אני גם לא יכול לצאת לעבוד.

באי כח הצדדים: בהמלצת בית הדין, נצא לכמה דקות הפסקה על מנת לדבר.

10:57 - הצדדים יוצאים להפסקה.

11:10 - לאחר ההפסקה

ב"כ התובע: לגבי נתבעת מס' 5, היא מוכנה לשלם לתובע 500 ₪

באת כח הנתבעת 1: כפי שציינתי קודם, אנו שילמנו לתובע קצת יותר ממה שהגיע לו.

ב"כ הנתבעת 3: כל מה שבית הדין אמר, עת ניסה לשכנענו להציע לתובע דבר מה במחווה של רצון טוב, נלקח בחשבון על ידי, עת הסכמתי לוותר על הוצאותיי.

נציג נתבעת 2: התובע התפטר מעבודתו אצלנו ולכן איננו מוצאים כל סיבה להציע לשלם דבר מה.

ב"כ התובע: בנסיבות העניין, אני מסכים ומבקש שהתביעות כנגד כל הנתבעות תדחנה. אבקש כי הן יוותרו על הוצאותיהן.

נתבעת מס' 5: אנו נעביר את הסכום של 500 ₪ בתוך 30 יום מהיום. אני אעביר את הסכום לידי ב"כ התובע.

באי כח נתבעות 1, 2 ו-3: בהתאם להמלצת בית הדין אנו מוותרים על הוצאותינו.

פסק דין

בהתאם לבקשת ב"כ התובע ובשים לב להסכמות הצדדים, הריני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

נתבעת מס' 5 תשלם לתובע, באמצעות בא כוחו, בתוך 30 יום מהיום סכום של 500 ₪, אשר יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

ניתן היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) במעמד הצדדים.

אורית יעקבס, שופטת

ענבל