ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכל בר דור נגד אירוח גולן בע"מ ואח' :

1


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת

עב 002410/08

21/06/2009

בפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ

בעניין:

מיכל בר דור

התובעת

- נ ג ד -

1. אירוח גולן בע"מ

2. מסעדת מור וקינמון (רן רייכין)

הנתבעים

הנוכחים:

מטעם התובעת: בעצמה

מטעם הנתבעים : מר רן רייכין – הבעלים של החברה

פרוטוקול

התובעת:

עבדתי מ – 5/4/08 ועד 31/7, ביום 1/8 פוטרתי.

אני עבדתי במסעדה באירוח הגולן בע"מ.

אני תובעת את מר רן רייכין כי לא קיבלתי את המגיע לי על פי חוק.

התחלתי לעבוד לדעתי בחודש מרץ, אני לא יכולה לטעון זאת כי לא קיבלתי תלוש משכורת.

אני עבדתי מחודש מרץ, לא ניהלתי רישום.

אני פוטרתי ב- 1/8.

כתבתי 31/8/08 בכתב התביעה בשל טעות שלי.

אני תובעת הודעה מוקדמת.

קיבלתי שכר מינימום 20.70 ₪ לשעה, בחודש האחרון קיבלתי 21 ₪ לשעה.

אני תובעת שעות נוספות, בפסח עבדתי שעות נוספות, לא נקבתי בסכום.

אני הייתי מלצרית.

עבדתי 8 שעות והיה יום שעבדתי 11 שעות בחול המועד פסח, לא קיבלתי על זה שעות נוספות.

קיבלתי שעות רגילות.

עבדתי בימי חמישי, שישי, שבת.

לא קיבלתי ימי חופש.

התגוררתי בקיבוץ תל קציר, מקום העבודה הוא במרחק של 16 ק"מ מהקיבוץ הלוך וחזור 32 ק"מ, אני נסעתי ברכב פרטי, ולא קיבלתי החזר נסיעות.

אין שם אוטובוס, אין אפשרות להגיע ללא רכב פרטי.

לגבי נסיעות לא סוכם כלום, הם טענו שהם משלמים לי את הנסיעות, אני תבעתי לפי המקסימום, הכפלתי X ממה שצריך לתת לי בפועל.

אני תובעת עוגמת נפש, התקשרו אליי וצרחו עליי בטלפון והאשימו אותי במשהו שאני מודה שעשיתי אבל התחייבתי לתקן את זה, הזמנתי את החברים שלי לשתי בירות וזה נוהג במקום, בדרך כלל אפשר להזמין חברים לשתייה, אבל אין לזה שום קשר לתביעה, התחייבתי לשלם את הסכום הזה וזה זכותו המלאה לפטר אותי וזכותי המלאה לתבוע.

אני לא חשבתי שיפטרו אותי, התכוונתי להגיע למחרת במשמרת ולשלם, אמרו לי לא להגיע, שהם לא רוצים לראותי, לא נתנה לי את האפשרות. זאת היתה הפעם הראשונה.

נכון שישבתי איתם גם בניגוד לנהלים, הסיבה שישבתי שם, היא שהגיעו לי לקוחות אחרי השעה 22:00 והייתי צריכה לסגור את המסעדה והלקוחות נשארו עד שעה 23:00 אני ישבתי בשולחן של החברים שלי וקיפלתי את הסכו"ם כדי לא להשאר לבד בשעה כה מאוחרת, אני ביקשתי והתחננתי בפני החברים שאזמין אותם לבירה, רק שיחזרו איתי הביתה, בדרך כלל נשארתי שם לבד.

למחרת היום האחראית התקשרה אליי ואמרה שאולגה הטבחית ראתה אותי מזמינה את החברים לבירה וראתה אותי יושבת עם החברים במהלך משמרת, וזה היה הרבה אחרי סיום המשמרת, מכיוון שהיה לי כבוד לאורחים לא אמרתי להם לקום ולעזוב את המסעדה.

אולגה הלכה והתלוננה, אני מודה בזה, גם יום אחרי שהאחראית התקשרה, אני הודיתי ואמרתי שהזמנתי אותם לשתי בירות על חשבוני, האחראית משמרת אמרה לי שהיא לא רוצה שאגיע לשם יותר, היא צעקה עליי, היא הרימה את הקול, וניתקה את הטלפון בפנים.

אני עבדתי בשבתות וקיבלתי תוספת לפי מינימום ולא לפי שעות שבת.

מר רן רייכין:

אנו צירפנו לכתב ההגנה, נספח ג' של הסכומים שהתובעת קיבלה במזומן, וזה לא הופיע בתלוש, זה טיפים שנכנסים לקופה ומתחלקים בין העובדים, זה היה סיכום עם העובדים.

לי יש רישום מדויק מה ניתן לתובעת כל יום.

בכל ארבעת החודשים ועל פי ההסכם עם התובעת וכל המלצרים בשיטת עבודה זו, כל 4 חודשים התובעת לא פנתה ולא באה בטענות שיש לה בעיה.

אני רואה בתשלומים שקיבלה התובעת של טיפים כתשלום בגין נסיעות וחופש, הטיפים נכנסו לקופה.

אני הייתי צריך להשאיר את התובעת בעבודה עוד אחרי מה שקרה? אחרי חוסר האמון?

התובעת דיברה עם דנה שהיתה המנהלת בפועל בתקופה ההיא ודנה שמעה והקשיבה לה, אני אמרתי שיש לי תחושה של חוסר אמון.

עיקר העסק הוא בחודשי החופש.

אנחנו באנו והעלנו את החשש בפני התובעת, היא לא העלתה את האפשרות לשלם.

אין לי הוכחות שזו לא הפעם הראשונה, אבל אני גם לא התייחסתי לזה בצורה הזאת.

דנה פיטרה את התובעת.

אני דיברתי עם דנה והיא לא הטיפוס שתתנהג באופן לא מנומס.

התובעת אכלה בזמן המשמרת שלה וזה לא הורד לה, בדרך כלל גם את זה הייתי צריך להכניס בתלוש.

התובעת:

בעניין של הטיפים, נכון שנאמר לי עוד מראשית תחילת עבודתי שאני אקבל טיפים ויקחו מזה 20% ולקחו לי 20%, תמיד ניסיתי לברר למה לוקחים לי מהטיפים 20%, את הטיפים מהשולחנות קיבלתי אליי וזה היה אמור לכסות לי את הנסיעות, מה שבדרך כלל לא כיסה לי, הנסיעות שלי משהו כמו 30 ₪ הלוך וחזור, ולא ביקשתי את כל ה-30 ₪.

היו המון משמרות שהייתי בסטאנד ביי וחיכיתי שם שעה.

אני עבדתי גם בחודש מרץ, ואני לא יכולה להוכיח זאת כי אין לי תלוש.

עם הטיפים לא כיסיתי את ההוצאות נסיעה שלי.

מר רן רייכין אמר שלא פניתי אליו ולא הפניתי את תשומת ליבו, אני פניתי לאולגה הטבחית כדי להתייעץ, אמרו לי לא לפנות אף פעם לרן, ושאפנה לדנה, דנה היתה המקשרת, ואני פניתי אליה ואמרתי שלא משלמים לי כראוי, ישבנו והיינו חברות מאוד טובות והיא אמרה שזה לא יעזור, גם אם אתבע הוא לא ישלם לי וחבל לי על הזמן, גם אולגה אמרה לי חבל על הזמן, הוא לא ישלם לך נסיעות ולא שעות שבת.

רצו לקדם אותי ולהעלות אותי למסעדה למעלה.

בעזרת בית הדין הגיעו הצדדים להסכם פשרה כדלקמן:

1. לסילוק סופי מלא ומוחלט של כל תביעות התובעת ומבלי להודות באמור בתביעה ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 2,500 ₪ נטו, עד לתאריך 10/7/09, באמצעות צ'ק משוך לפקודת התובעת שישלח בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת: קיבוץ מסדה, ת.ד. 89, עמק הירדן.

2. אם לא ישולם הסכום במועד ישא ריבית והצמדה מיום 1/8/08.

3. בזאת מצהירים הצדדים שאין להם יותר כל טענות ותביעות הדדיות בגין כל תקופת העבודה וסיומה.

ה ת ו ב ע ת

מ נ ה ל ה נ ת ב ע ים

פסק דין

להסכם הפשרה דלעיל ניתן תוקף של פסק דין.

אני פוטרת מתשלום אגרה דחויה.

ניתן היום כ"ט בסיון, תשס"ט (21 ביוני 2009) במעמד הצדדים.

עידית איצקוביץ, שופטת

מירית