ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרוקפנקו נטליה נגד שניידר יעקב :

1


בתי הדין לעבודה

בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת

דמ 001138/09

21/06/2009

בפני: כב' השופטת עידית איצקוביץ

נציג ציבור (עובדים): מר ראובן גרובר

נציג ציבור (מעבידים): מר אסדי רבאח

בעניין:

פרוקפנקו נטליה

ע"י ב"כ עוה"ד

ג. מרדכי ואח'

התובעת

- נ ג ד -

שניידר יעקב

ע"י ב"כ עוה"ד

מחאג'נה עלאא

הנתבע

הנוכחים:

מטעם התובעת: בעצמה וע"י ב"כ עו"ד גיא מרדכי

מטעם הנתבע: עו"ד מחאג'נה וכן אימו של הנתבע – גב' זיסמן ג'נה

פרוטוקול

ב"כ הנתבע:

אימו של הנתבע פיקחה על עבודת התובעת.

ב"כ התובעת:

התובעת עבדה כפועלת בחנות מכולת, היא סידרה מוצרים, מארגנת, מנקה, שוטפת.

אימו של הנתבע פיקחה על עבודת התובעת.

התובעת החלה את עבודתה ב- 1/6/04 וסיימה ב- 2/08.

ב"כ הנתבע:

אין מחלוקת באשר לתקופת העבודה של התובעת.

ב"כ התובעת:

במהלך כל התקופה קיבלה התובעת תלושי שכר והסכומים שבתלושים שולמו לה.

התובעת קיבלה שכר לפי שעות עבודה.

השכר האחרון היה 19.95 ₪ לשעה.

לא מופיע בתלושי השכר כל תשלום בגין דמי הבראה, כנ"ל לגבי חגים ולגבי חופשה שנתית.

התובעת:

כל יום קיבלתי שכר לפי השעות שעבדתי.

הקופאית רשמה את שעות העבודה, היו שתי קופאיות בשעות הבוקר ובשעות הצהריים.

הקופאית רשמה את שעות העבודה בסרט הקופה.

בחגים אני עבדתי אצל הנתבע.

רק ביום כיפור לא עבדתי.

גם בשבת עבדתי.

ב"כ התובעת:

גם אם התובעת עבדה לא שילמו לה את השכר, אבקש לתקן את כתב התביעה.

התובעת התפטרה בשל נסיבות בריאותיות.

אין לנו מכתב של רופא תעסוקתי.

יש המלצה מרופא לא לחזור למקום העבודה בו עבדה התובעת, המסמך לא נמצא פה, המסמך הוא לפני חצי שנה, אני לא ראיתי אותו.

ב"כ הנתבע:

התובעת היתה תקופה של 3 חודשים בחופש מחלה, עבור שלושת החודשים האלה שולמו לה שכר במלואם.

התובעת הפסיקה לעבוד בפועל בחודש 2/08.

התובעת עבדה במשרה חלקית, אנו טוענים שמגיע לה 18 ימים ולא 3 חודשים.

התובעת עבדה 4 ימים בשבוע.

אימו של הנתבע:

התובעת עבדה 120 שעות בחודש, 4 ימים בשבוע.

ב"כ הנתבע:

נרשם בכתב ההגנה ששולמו זכויות והם לא שולמו, הטענה היא טענת קיזוז.

אבקש לתקן את כתב ההגנה על מנת לכלול טענת קיזוז.

לטעמנו ולחישובנו מגיע לתובעת דמי מחלה מירביים של 18 יום, אנו סבורים שימי המחלה אמורים להיות משולמים על ידי המל"ל, אנו לא מדברים על מקרה שהתובעת היתה במחלת עבודה בתקופה קצרה של 9 ימים ויש חובה לשלם על ידי המעביד, אלא מדובר בתקופה ממושכת.

בהתאם לכתב התביעה ובמהלך העניינים, היה נתק מוחלט, התובעת יצאה מעבודתה, הציגה בפני המעביד אישורי מחלה שהיא היתה מאושפזת, והנתבע שילם כסף בתמימותו, כלומר אפילו לבדוק את הקשר הסיבתי בין מה שיש לתובעת לבין חופש המחלה שלה, אי אפשר היה לבדוק אותו איתה.

הסברה נובעת מהחומר הרפואי שהוצג בפנינו לאחרונה, בעצם יש לנו שתי בעיות, האחת היא שבכדי להגיש בקשה או תביעה לדמי פגיעה או מחלת מקצוע למל"ל, צריך להגישה תוך 12 חודשים, אחרת המל"ל ידחה לנו את התביעה, יש לציין שהחומר שהוצג מולנו ובפנינו וגם בפני בית דין זה, זה ביום שקיבלנו את התביעה וכאשר טענתי שהיה נתק, לא טענתי שהם רבו ביניהם, פשוט לא היתה דרך לקבל את המסמכים האלה לידיים בכדי לבדוק אותם.

אפשר לראות במסמכים הרפואיים מספר מחלות, אחד מהם מחלה אורטופדית שהתייחסו לבדיקות פיזיוטרפיה שונים.

קיבלנו רק חופש מחלה של התובעת, ששולמו לתובעת.

אימו של הנתבע:

המכולת היתה פתוחה בשבתות ובחגים היהודיים, אני עבדתי בחגים, בשבתות אני עבדתי עם הילדים שלי, התובעת עבדה בשעות שמגיע לה, מגיעים לה 120 שעות ולפי צורך היא עבדה אצלי.

לא תמיד היו לתובעת ימים קבועים.

אני אמרתי לתובעת על סידור העבודה שבוע לפני, ביום ה', ביום ו' אני נתתי להם סידור עבודה.

כמה שהתובעת עבדה, היא קיבלה מהקופה כסף.

השעות לא נרשמו בקופה.

אין רישום אחר של שעות עבודה של התובעת.

ב"כ התובעת:

אימו של הנתבע ידעה על המחלה, היא באה לבקר את התובעת במחלקה, היא ידעה שהתובעת מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית.

התובעת עבדה גם בשבתות ובחגים.

התובעת עבדה 5 שעות ביום, במשך 6 ימים בשבוע, חוץ מהשבתות והחגים.

התובעת:

הרבה אנשים ראו מתי אני עובדת.

בית הדין בשיבתו לאחר הפסקה:

ב"כ התובעת:

יש רצף של אישורי מחלה מ – 16/1/08 ועד 30/11/08, אני מציג בפני בית הדין אישור מרופא תעסוקתי, לפיו התובעת אינה כשירה לעבודה עד לבדיקת ביקורת ב – 15/9/08. כמו כן, יש מסמך נוסף מיום 5/1/09 שבו נקבע שהתובעת אינה כשירה לעבודה לתקופה של 3 חודשים.

יש מכתב נוסף של אשפוז יום פסיכיאטרי מיום 9/12/08.

בתה של התובעת:

הרופאה התעסוקתית נתנה מכתב שהיא ממליצה לתובעת לחזור לעבודה, אבל לא לאותו מקום.

ב"כ התובעת:

אני שלחתי מכתב לנתבע בתאריך 5/1/09.

ב"כ הנתבע:

אני ראיתי את המסמכים שחברי הציג, אני ראיתי אותם היום לראשונה, ניתן היה להגיש את המסמכים לפני זה, הם לא צורפו לא לכתב התביעה ולא במסמכים, המסמך לא הוגש אף בגישור.

אנו לא יודעים מה התובעת עשתה בתקופה ההיא, האם היא פנתה למל"ל?

בתה של התובעת:

נקבע לתובעת נכות כללית בשיעור 30% עד חודש אוקטובר 2009.

ב"כ הנתבע:

אני טוען שהתובעת עובדת בקניון נצרת החדש.

בתה של התובעת:

אימי התחילה לעבוד 3 שעות ביום.

ב"כ הנתבע:

נתנו לתובעת 3 חודשים, מה קרה אחרי זה?

אנו מוכנים להחזיר את התובעת היום לעבודה.

התובעת:

אני לא יכולה, אני קיבלתי מכה אצל הנתבע.

הקופאית מעשנת כל דקה ואני התקשרתי לבעלת הבית שאני לא יכולה לנשום.

אני לא יכולה לעבוד שם.

הקופאית מעשנת תוך כדי העבודה בקופה, אני התקשרתי לבעלת הבית כל 10 דקות, אני קיבלתי חרדה.

בתה של התובעת:

אני מצאתי את אמי מעולפת.

בעזרת בית הדין הגיעו הצדדים להסכם פשרה כדלקמן:

1. לסילוק סופי מלא ומוחלט של כל תביעות התובעת ומבלי להודות באמור בתביעה ישלם הנתבע לתובעת סך של 14,000 ₪ נטו, בגין פיצוי פיטורים, ב – 5 תשלומים שווים בסך 2,800 ₪ כל אחד, הראשון בתאריך 10/7/09 ובכל 10 לחודש שלאחריו.

התשלומים באמצעות צ'קים משוכים לפקודת ב"כ התובעת שישלחו בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת: רח' יעקוב מכלוף 59, ת.ד. 424, בית שאן, מיקוד 11713.

2. אם לא ישולם הסכום במועד ישא ריבית והצמדה מיום 3/2/09.

3. בזאת מצהירים הצדדים שאין להם יותר כל טענות ותביעות הדדיות בגין כל תקופת העבודה וסיומה.

ה ת ו ב ע ת

א י מ ו ש ל ה נ ת ב ע - גב' זיסמן ג'נה

ב " כ ה ת ו ב ע ת

ב " כ ה נ ת ב ע

פסק דין

להסכם הפשרה דלעיל ניתן תוקף של פסק דין.

אנו פוטרים מתשלום אגרה דחויה.

ניתן היום 21 ביוני, 2009 (כ"ט בסיון תשס"ט) במעמד הצדדים.

__________________ ________________ _________________

עידית איצקוביץ-שופטת מר ראובן גרובר מר אסדי רבאח

נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

מירית