ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לוק אלי נגד בטוח לאומי-סניף באר :

1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה

בבאר שבע

בל 2883/08

בפני:

כב' הנשיא מיכאל שפיצר

21/06/2009

לוק אלי

בעניין:

תובע

הראל גיל

ע"י ב"כ עוה"ד

נ ג ד

בטוח לאומי-סניף באר שבע

נתבע

נעמה נווה

ע"י ב"כ עוה"ד

פסק דין

1. בפני תביעתו של מר לוק אלי להכיר באוטם שריר הלב שאירע לתובע כפגיעה בעבודה.

2. הנתבע הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענת התיישנות.

3. הצדדים סיכמו את טיעוניהם בבקשת הסף, ולבקשת בית הדין העביר הנתבע לעיון בית הדין את כללי המדיניות שלו בעניין העלאת טענת ההתיישנות ומהן הנסיבות הספציפיות שנשקלו במקרה של התובע.

העובדות הצריכות לעניין

4. התובע הגיש לנתבע את תביעתו ביום 14/11/06.

5. ביום 19/3/07 נשלחה לתובע הודעת הנתבע כי תביעתו נדחתה וכי רשאי הוא לערער על החלטה זו לבית הדין האזורי לעבודה תוך 6 חודשים מיום קבלת המכתב.

6. התובע הגיש תביעתו לבית הדין ביום 16/9/08, כשנה וחצי לאחר משלוח מכתב הדחיה.

טענות הצדדים

7. התובע טוען כי טענת ההתיישנות נטענת ביד קמוצה מאחר ומדובר בתחום הבטחון הסוציאלי וכי יש לבחון את נסיבות התביעה לגופה ואת סיכויי התובע לזכות בטרם נטענת טענה זו. התובע טוען כי יש לו חוות דעת רפואית התומכת בתביעתו וסיכויי תביעתו גבוהים.

8. עוד טוען התובע כי יש לבחון האם קיימות סיבות שאינן תלויות בו בגינן איחר בהגשת התביעה – והרי הוא חולה לב ומחלתו הכבידה עליו ובשל כך לא הגיש את תביעתו במועד.

9. הנתבע טוען כי התביעה הוגשה לבית הדין בניגוד למועדים הקבועים בחוק, וכי הלכה פסוקה היא כי לבית הדין אין סמכות להאריך את המועדים להגשת התובענה.

10. בנוסף, בהתאם לכללי המדיניות הפנימיים של הנתבע, הוא בחן את תביעתו של התובע ולטענתו לא קיימת סיבה מוצדקת לאיחור בהגשת התביעה וכמו כן סיכויי הצלחת התביעה נמוכים שכן האוטם התפתח בתובע בשל תחלואה טבעית.

הכרעה

11. לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי, אני סבור כי דין התביעה להידחות על הסף, בשל טענת ההתיישנות.

12. אכן, מדובר בתחום הבטחון הסוציאלי, וטענת ההתיישנות מועלית ביד קמוצה ככל הניתן, אולם כידוע, ההלכה שנקבעה על ידי בית הדין הארצי היא כי אין סמכות להאריך את המועד שנקבע בתקנות להגשת תביעה לבית הדין.

13. יחד עם זאת, כפי שפורט בהחלטתי מיום 18/5/09, קבע בית הדין הארצי כי מאחר והנתבע מצא לנוכח נוקשות ההלכה לקבוע כללי מדיניות בעניין התיישנות, הרי שעל בית הדין לבחון את יישומם במקרה הספציפי (ראה עב"ל 1090/00 ד"ר זיו נ. המל"ל, פד"ע לו, 379, 384).

14. מההנחיות הפנימיות של הנתבע שהוגשו על ידיו ביום 2/6/09 עולה כי הנחיות אלה נקבעות, בין היתר, מאחר וטענת ההתיישנות אינה אהודה בבתי משפט. על כן הנתבע בוחן כל מקרה לגופו בהתאם להנחיות וזאת בטרם יעלה את טענת ההתיישנות.

15. עוד עולה כי הקריטריונים שיש לבחון הם:

א. מה היו הנסיבות שבגינן לא הוגש כתב התביעה המועד. בקריטריון זה יקלו על תובע שלא הגיש את תביעתו במועד בשל נסיבות שאינן תלויות בו כגון מחלתו.

ב. בגמלה שעילתה אחת, כמו במקרה שבפנינו, לא תועלה טענת התיישנות אם התביעה הוגשה תוך שנה מיום קבלת מכתב הדחייה.

ג. היה והוגשה התביעה לאחר יותר משנה – תישקל עמדת הנתבע לגופה כאשר משקל עיקרי יינתן לסיכויי התובע לזכות בתביעה.

16. ביקורת שיפוטית של יישום הקריטריונים במקרה של התובע מעלה כי החלטת הנתבע הינה סבירה, וכי הוא פעל בהתאם לכללי המדיניות שקבע לעצמו.

17. לגבי הקריטריון הראשון – הרי שהתובע טוען כי הגיש את תביעתו באיחור מאחר והוא סובל ממחלת לב שעל מנת להירפא ממנה עליו לנוח נפשית ופיזית. משך הזמן שחלף היה משך הזמן שנדרש לתובע על מנת לעכל את בעיותיו ולדעת להתמודד עמם.

18. איני מקבל טענה זו. התובע הגיש את תביעתו לנתבע תוך חודשיים ולבית הדין לאחר כשנה וחצי. התובע לא הסביר מדוע יכול היה לעמוד במועדים מול הנתבע אולם לא מול בית הדין. ההליכים בפני הנתבע הם בגדר הליכים מעין משפטיים, שהרי גם שם התובע חשוף לחקירת הנתבע ולהחלטותיו בעניינו. כפי שמחלתו לא הכבידה עליו להגיש את תביעתו לנתבע במועד, ועוד בסמוך יותר לאירוע הלבבי, הרי שמקל וחומר לא היה בה כדי להכביד עליו להגיש את תביעתו לבית הדין במועד שנקבע בתקנות.

19. לגבי הקריטריון השני - הרי שתביעת התובע הוגשה לאחר למעלה משנה, כמעט שנה וחצי.

20. לגבי הקריטריון השלישי – מאחר והתביעה הוגשה באיחור של יותר משנה, יש לבחון את סיכוייה להתקבל כדי להחליט האם להעלות את טענת ההתיישנות.

21. בהקשר זה יש לתת את הדעת לעובדה שבטופס התביעה וגם בטופס בל 250 (נ/2) לא הזכיר התובע דבר בעניין הויכוח, אלא ציין כי בזמן סיבוב במפעל הרגיש כאבים בחזה.

22. זאת ועוד. התובע פנה לרופאו בקופת חולים והתלונן על קוצר נשימה במאמץ בחזה ימין כבר ביום 4/9/06, לפני האירוע הנטען, והופנה ע"י הרופא למכון לב למבחן מאמץ, אותו ביצע ביום 11/9/06 (נ/5), ולא כפי שציין בהודעתו לחוקר הנתבע כי פנה לרופאו בקופת חולים ב- 11/9/06 בעקבות המלצת החובש במקום עבודתו.

23. גם מכתב השחרור מבי"ח סורוקה בו אושפז ביום 13/9/06 אינו תומך בגרסת התובע. שם אין כל איזכור לויכוח במקום העבודה, ולהיפך, מצויין כי הכאבים הופיעו בזמן מאמץ פיזי משמעותי (נ/7).

24. שקלול כל הטעמים לעיל מובילים למסקנה אחת – כי על פני הדברים, יש לתת משקל ממשי לטענת הנתבע בנוגע לסיכויי התביעה מאחר והמסמכים, הן הרפואיים והן אלו שהוגשו על ידי התובע לנתבע, אינם תומכים בגרסתו.

25. הנה כי כן, ניתן לראות כי הנתבע בחן את הקריטריונים באופן סביר, וכי החלטתו להעלות את טענת ההתיישנות הינה מתקבלת על הדעת בנסיבות העניין.

26. מאחר וכך, הרי שלבית הדין אין סמכות להאריך את המועד להגשת תביעתו של התובע, שהוגשה לאחר תקופה של כשנה וחצי, כמעט שנה לאחר המועד האחרון להגשת התביעה על פי התקנות.

27. לאור כל המפורט לעיל, דין התביעה להידחות.

28. מאחר ומדובר בתביעה מתחום הבטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום 21 ביוני, 2009 (כ"ט בסיון תשס"ט) בהעדר הצדדים.

מיכאל שפיצר, שופט

נשיא

קארין